יום מלא פעילויות
רביעי, 30 לנובמבר 2005 -- 19:11 noaostאני מתחילה להתגבר על כמה מכשולים
ישנתי הלילה בדירה- דבר שלא העזתי לעשות בשבועיים האחרונים. וזה עבר בשלום. כמובן שהייתי מתוחה ולקחתי כדור קטן של אלפרוקס (אבל במינון נמוך מאוד, ובכל מקרה הייתי עייפה, אז זה רק עזר לי להירדם, לא יותר) ובבוקר החלטתי שהיום עושים יום רגיל- והלכתי ללמוד
היה יופי של שיעור (קורס של עלי מוהר- כתיבת מילים לשירים)ואח"כ הלכתי למרכז רמת השרון וקניתי מתנות מושקעות לבוסית המקסימה שלי (היא מעזיבה אותי לחודש כי אין לה אפשרות להחזיק עובד והחנות קצת מתמוטטת, אבל אני אוהבת אותה בכל ליבי והיא קצת אמא בשבילי מאז שהיא טיפלה בי כשהיה לי התקף חרדה בחנות). אמרתי לה שאם היא הייתה זו שמטפלת באלוויס פרסלי- הוא היה גומר אחרת לגמרי
אז קניתי לה מלא דברים טובים ב"סבון של פעם" וארזתי אותם בעצמי שם בחנות כי גם שם עבדתי בתחילת דרכי ברמה"ש. כמובן שנכנסתי ל"סבון" עם פרצוף של אחת שהולכת להתמנות תיכף למנכ"ל הרשות השנייה, ואמרתי שהכל אצלי פצצות
העמדת פנים היא דבר נחוץ לעיתים. לא כולם צריכים לדעת כמה חרא לך
אז הלכתי אליה, לניצה, הבוסית שלי בחנות ספרים, ודיברנו קצת. היא אישה מקסימה וחכמה להפליא
אח"כ הייתי צריכה להגיע לירושלים לפגישה ראשונה עם פסיכיאטרית, ובכביש גהה הספיק רק רגע אחד של חוסר תשומת לב לכביש ו..הופ, פספסתי את הפנייה לירושלים ולקחתי את הפנייה לכביש אשדוד-באר שבע. הגעתי עד ליבנה וכמובן שאמרתי לעצמי ^*$)%@#! איפה זה לעזאזל יבנה ושם הסתובבתי וחזרתי בחזרה. לפסיכיאטרית לא הגעתי, וכמובן שנורא התנצלתי בטלפון
כמובן שאפשר לומר שזה אות משמיים ושזה מסמן לי שאין לי צורך בפסיכיאטר
אז נסעתי פשוט ישר להורים (העדפתי לא להסתכן בלישון שוב בדירה- לאט לאט) ובדרך עצרתי וכרסמתי מקדונלדס
הטעות הגדולה של מקדונלדס בזה שהם מפרסמים את עצמם כבריאים בעקבות "לאכול בגדול"(הסרט) זה שאיך שנכנסים לסניף ורואים את כל הירוק הזה והסלטים- אין שום דבר אחר שחושבים עליו מלבד הסרט
בעעעע
טוב, זה הכל כרגע
צ’או במבינוס
