CorKy.NeT Feeds

היה יומולדת נפלא. באולינג וביליארד אלו משחקים שכדאי לשחק לעיתים קרובות יותר. הרבה אוכל טוב והרבה פינוקים מאהוב ליבי שעשה הכל כדי לשמח אותי, והצליח בענק. והלילה הסילבסטר המזוין, ולמרות שיש לי סוף סוף (אחרי 21 שנות גלות!) מישהו להתנשק איתו בחצות- נראה לי שנעשה את זה בבית מול הטלוויזיה וממש לא ניסחב לשומקום בשביל להידחס עם ערסים בסלקציה. ובהשראת מיכל גרוסברג הגדולה (אך המינאטורית ) מכולן- רשימת "הלוואי ש…" לשנה החדשה

א. לגמור איכשהוא עם העסק של החרדות אחת ולתמיד

ב. להיות שמחה ומאושרת

ג. להצליח להתקבל לעבודה נחשקת אחת לפחות

ד. להתגלות בענק ולהפוך למטאורית בשמי ארצנו

ה. להיות מפרגנת ומתוקה גם כשקשה לי לראות מעבר לאף של עצמי

ו. לאהוב ולהיאהב מכל הלב ולא לפחד לתת לזה לדפוק לי את המוח

ז. לנסוע לחו"ל

ח. לנסוע לאנשהוא

ט. לכתוב יותר יצירה ופחות בלוגים

י. לזכות בתחרות ה"שירימון" בביה"ס

כ. להתעשר

ל. לצאת מהדכדכת הנצחית

מ. ללמוד להיכנע לשגרה ולחיות כל יום בנפרד

נ. להפסיק להיות פריקית של שליטה

ס. ליהנות

ע. להפסיק לחשוב שבמקום אחר טוב יותר ורק אצלי לא, ושכולם בסדר חוץ ממני ולהבין שאני בסדר גמור

זו הרשימה. אני מניחה שיש כמה דברים ששכחתי. ובכל מקרה את רובם אני אשכח בהתקף הרחמים העצמיים הבא

אבל טוב שיש התחלות שנה כאלו בשביל לכתוב רשימות מהסוג הזה. וזה נחמד, זה נחמד, זה נחמד

מה עוד? הבושם שהכי רציתי ליומולדת (שאני משתמשת בו כבר שלוש שנים ולא מוכנה להחליף) אזל מהמדפים

וההורים לא הביאו לי מתנה (כי ביקשתי את הבושם הזה והם לא מצאו ולא רצו להביא תחליף) אבל פיצו אותי קצת בעוגת שוקולד נדיבה וטובה. לא נורא. יש ילדים רעבים בהודו

יאללה, ססססאמק- 2006, בואי אני אקרע לך ת’תחת

היה יומולדת נפלא. באולינג וביליארד אלו משחקים שכדאי לשחק לעיתים קרובות יותר. הרבה אוכל טוב והרבה פינוקים מאהוב ליבי שעשה הכל כדי לשמח אותי, והצליח בענק. והלילה הסילבסטר המזוין, ולמרות שיש לי סוף סוף (אחרי 21 שנות גלות!) מישהו להתנשק איתו בחצות- נראה לי שנעשה את זה בבית מול הטלוויזיה וממש לא ניסחב לשומקום בשביל להידחס עם ערסים בסלקציה. ובהשראת מיכל גרוסברג הגדולה (אך המינאטורית ) מכולן- רשימת "הלוואי ש…" לשנה החדשה

א. לגמור איכשהוא עם העסק של החרדות אחת ולתמיד

ב. להיות שמחה ומאושרת

ג. להצליח להתקבל לעבודה נחשקת אחת לפחות

ד. להתגלות בענק ולהפוך למטאורית בשמי ארצנו

ה. להיות מפרגנת ומתוקה גם כשקשה לי לראות מעבר לאף של עצמי

ו. לאהוב ולהיאהב מכל הלב ולא לפחד לתת לזה לדפוק לי את המוח

ז. לנסוע לחו"ל

ח. לנסוע לאנשהוא

ט. לכתוב יותר יצירה ופחות בלוגים

י. לזכות בתחרות ה"שירימון" בביה"ס

כ. להתעשר

ל. לצאת מהדכדכת הנצחית

מ. ללמוד להיכנע לשגרה ולחיות כל יום בנפרד

נ. להפסיק להיות פריקית של שליטה

ס. ליהנות

ע. להפסיק לחשוב שבמקום אחר טוב יותר ורק אצלי לא, ושכולם בסדר חוץ ממני ולהבין שאני בסדר גמור

זו הרשימה. אני מניחה שיש כמה דברים ששכחתי. ובכל מקרה את רובם אני אשכח בהתקף הרחמים העצמיים הבא

אבל טוב שיש התחלות שנה כאלו בשביל לכתוב רשימות מהסוג הזה. וזה נחמד, זה נחמד, זה נחמד

מה עוד? הבושם שהכי רציתי ליומולדת (שאני משתמשת בו כבר שלוש שנים ולא מוכנה להחליף) אזל מהמדפים

וההורים לא הביאו לי מתנה (כי ביקשתי את הבושם הזה והם לא מצאו ולא רצו להביא תחליף) אבל פיצו אותי קצת בעוגת שוקולד נדיבה וטובה. לא נורא. יש ילדים רעבים בהודו

יאללה, ססססאמק- 2006, בואי אני אקרע לך ת’תחת

היה יומולדת נפלא. באולינג וביליארד אלו משחקים שכדאי לשחק לעיתים קרובות יותר. הרבה אוכל טוב והרבה פינוקים מאהוב ליבי שעשה הכל כדי לשמח אותי, והצליח בענק. והלילה הסילבסטר המזוין, ולמרות שיש לי סוף סוף (אחרי 21 שנות גלות!) מישהו להתנשק איתו בחצות- נראה לי שנעשה את זה בבית מול הטלוויזיה וממש לא ניסחב לשומקום בשביל להידחס עם ערסים בסלקציה. ובהשראת מיכל גרוסברג הגדולה (אך המינאטורית ) מכולן- רשימת "הלוואי ש…" לשנה החדשה

א. לגמור איכשהוא עם העסק של החרדות אחת ולתמיד

ב. להיות שמחה ומאושרת

ג. להצליח להתקבל לעבודה נחשקת אחת לפחות

ד. להתגלות בענק ולהפוך למטאורית בשמי ארצנו

ה. להיות מפרגנת ומתוקה גם כשקשה לי לראות מעבר לאף של עצמי

ו. לאהוב ולהיאהב מכל הלב ולא לפחד לתת לזה לדפוק לי את המוח

ז. לנסוע לחו"ל

ח. לנסוע לאנשהוא

ט. לכתוב יותר יצירה ופחות בלוגים

י. לזכות בתחרות ה"שירימון" בביה"ס

כ. להתעשר

ל. לצאת מהדכדכת הנצחית

מ. ללמוד להיכנע לשגרה ולחיות כל יום בנפרד

נ. להפסיק להיות פריקית של שליטה

ס. ליהנות

ע. להפסיק לחשוב שבמקום אחר טוב יותר ורק אצלי לא, ושכולם בסדר חוץ ממני ולהבין שאני בסדר גמור

זו הרשימה. אני מניחה שיש כמה דברים ששכחתי. ובכל מקרה את רובם אני אשכח בהתקף הרחמים העצמיים הבא

אבל טוב שיש התחלות שנה כאלו בשביל לכתוב רשימות מהסוג הזה. וזה נחמד, זה נחמד, זה נחמד

מה עוד? הבושם שהכי רציתי ליומולדת (שאני משתמשת בו כבר שלוש שנים ולא מוכנה להחליף) אזל מהמדפים

וההורים לא הביאו לי מתנה (כי ביקשתי את הבושם הזה והם לא מצאו ולא רצו להביא תחליף) אבל פיצו אותי קצת בעוגת שוקולד נדיבה וטובה. לא נורא. יש ילדים רעבים בהודו

יאללה, ססססאמק- 2006, בואי אני אקרע לך ת’תחת

[via LMG].
Well, not really, but cute.

1. לטוס לאמסטרדם! - נכנס לרשימה גם בשנה שעברה ולא יצא לפועל.

2. לכתוב לעיתון/מגזין - הגיע הזמן להשתלב איפה שהייתי צריכה להשתלב כבר לפני.

3. לחזור לעשות ספורט.

4. לחזור לנגן בפסנתר - פרשתי לפני 6 שנים ויש לי חשק עז לחזור לנגן.

5. לחזור ללמוד פיתוח קול - ממש ממש בא לי.

6. ללמוד משהו חשוב בתחום המחשבים, אולי תיכנות - לא שכזה מתחשק לי ללמוד, אבל מתחשק לי לדעת ומתחשק לי לפתוח דלת לכסף טוב.

7. להקים מחדש את רדיו במה (שהיה דאז בעם) - התעוררו בי געגועים עזים לחזור לשדר וגם להקים מחדש את הפרויקט האדיר הזה, שהיה ממש כיף בפני עצמו.

8. לחזור לפסיכולוגית שלי - לא יצא לנו להיפגש הרבה, אבל היא באמת היתה נהדרת.

9. להישאר מרוצה ושמחה (באופן יחסי).

10. ללמוד להאמין באהבה. אמן.

1. לטוס לאמסטרדם! - נכנס לרשימה גם בשנה שעברה ולא יצא לפועל.

2. לכתוב לעיתון/מגזין - הגיע הזמן להשתלב איפה שהייתי צריכה להשתלב כבר לפני.

3. לחזור לעשות ספורט.

4. לחזור לנגן בפסנתר - פרשתי לפני 6 שנים ויש לי חשק עז לחזור לנגן.

5. לחזור ללמוד פיתוח קול - ממש ממש בא לי.

6. ללמוד משהו חשוב בתחום המחשבים, אולי תיכנות - לא שכזה מתחשק לי ללמוד, אבל מתחשק לי לדעת ומתחשק לי לפתוח דלת לכסף טוב.

7. להקים מחדש את רדיו במה (שהיה דאז בעם) - התעוררו בי געגועים עזים לחזור לשדר וגם להקים מחדש את הפרויקט האדיר הזה, שהיה ממש כיף בפני עצמו.

8. לחזור לפסיכולוגית שלי - לא יצא לנו להיפגש הרבה, אבל היא באמת היתה נהדרת.

9. להישאר מרוצה ושמחה (באופן יחסי).

10. ללמוד להאמין באהבה. אמן.

1. לטוס לאמסטרדם! - נכנס לרשימה גם בשנה שעברה ולא יצא לפועל.

2. לכתוב לעיתון/מגזין - הגיע הזמן להשתלב איפה שהייתי צריכה להשתלב כבר לפני.

3. לחזור לעשות ספורט.

4. לחזור לנגן בפסנתר - פרשתי לפני 6 שנים ויש לי חשק עז לחזור לנגן.

5. לחזור ללמוד פיתוח קול - ממש ממש בא לי.

6. ללמוד משהו חשוב בתחום המחשבים, אולי תיכנות - לא שכזה מתחשק לי ללמוד, אבל מתחשק לי לדעת ומתחשק לי לפתוח דלת לכסף טוב.

7. להקים מחדש את רדיו במה (שהיה דאז בעם) - התעוררו בי געגועים עזים לחזור לשדר וגם להקים מחדש את הפרויקט האדיר הזה, שהיה ממש כיף בפני עצמו.

8. לחזור לפסיכולוגית שלי - לא יצא לנו להיפגש הרבה, אבל היא באמת היתה נהדרת.

9. להישאר מרוצה ושמחה (באופן יחסי).

10. ללמוד להאמין באהבה. אמן.

מתעבת משמרות בוקר. לא מבינה איך אפשר לעבוד אותן. אוהבת את משמרות הערב. לא אוהבת לקום ב-7 בבוקר, אוהבת לקום ב-12 בצהריים, לחזור הביתה ב-11 וחצי, להעסיק את עצמי במשהו ולהירדם ב-5 בבוקר (הכי טוב). ב-6 וחצי בערב כבר חרפתי אצל סבתא שלי והתעוררתי לפני רבע שעה במצב די הזוי עם חלום די מעיק שחלמתי, חלקו כנראה פסיכולוגי, חלקו אירוטי מדי על איש שאני ממש לא אמורה לחלום עליו חלומות כאלה (מצטמררת בפחד).

מילאתי סודוקו שהיה על טור רכילות בעיתון שבעה ימים, פתאום החלטתי סתם לקרוא את מדור הרכילות וגיליתי שיש שם שלושה אייטמים מאד לא מחמיאים בזה אחר זה עלי. מאד הופתעתי שאני פתאום סלב. אבא שלי הגיע לעבודה והתעצבן שכותבים עלי כאלה דברים בעיתון ("ובשבוע הבא סקירה: כיצד מיכל גרוסברג הפכה עם הזמן לבוסר?", היה למשל אחד האייטמים) ואני עניתי לו שלי זה לא מפריע, כל פרסום הוא פרסום טוב בסופו של דבר, ואז נסענו בהסעות מהעבודה עם עוד מישהו אל סבתא שלי, ואצל סבתא שלי הוא התחיל להתערטל והתיישב על הספה עירום עם הרגליים פשוקות אנה ואנה ומאד התחבר עם אבא שלי והם שוחחו מאד בנוחות על אף שהוא היה עירום. ישבה לידו חברה שלי, לא זוכרת מי, אני רק זוכרת שהיא שמנה, והיא נגנבה לגמרי וכל הזמן צווחה שיש לו זין ענק. אני מאד השתדלתי לא להסתכל על הזין הענק הזה. ביום למחרת לבש לעבודה בגדים מחויטים כאילו הוא תיכף הולך למסלול גולף או ערב גבינות ויין של אמריקאים והניע את כתפיו מצד לצד בחינניות. שם כבר סבתא שלי העירה אותי ונשבעתי שבשעות הקרובות אני ממש לא חוזרת לישון.

מתעבת משמרות בוקר. לא מבינה איך אפשר לעבוד אותן. אוהבת את משמרות הערב. לא אוהבת לקום ב-7 בבוקר, אוהבת לקום ב-12 בצהריים, לחזור הביתה ב-11 וחצי, להעסיק את עצמי במשהו ולהירדם ב-5 בבוקר (הכי טוב). ב-6 וחצי בערב כבר חרפתי אצל סבתא שלי והתעוררתי לפני רבע שעה במצב די הזוי עם חלום די מעיק שחלמתי, חלקו כנראה פסיכולוגי, חלקו אירוטי מדי על איש שאני ממש לא אמורה לחלום עליו חלומות כאלה (מצטמררת בפחד).

מילאתי סודוקו שהיה על טור רכילות בעיתון שבעה ימים, פתאום החלטתי סתם לקרוא את מדור הרכילות וגיליתי שיש שם שלושה אייטמים מאד לא מחמיאים בזה אחר זה עלי. מאד הופתעתי שאני פתאום סלב. אבא שלי הגיע לעבודה והתעצבן שכותבים עלי כאלה דברים בעיתון ("ובשבוע הבא סקירה: כיצד מיכל גרוסברג הפכה עם הזמן לבוסר?", היה למשל אחד האייטמים) ואני עניתי לו שלי זה לא מפריע, כל פרסום הוא פרסום טוב בסופו של דבר, ואז נסענו בהסעות מהעבודה עם עוד מישהו אל סבתא שלי, ואצל סבתא שלי הוא התחיל להתערטל והתיישב על הספה עירום עם הרגליים פשוקות אנה ואנה ומאד התחבר עם אבא שלי והם שוחחו מאד בנוחות על אף שהוא היה עירום. ישבה לידו חברה שלי, לא זוכרת מי, אני רק זוכרת שהיא שמנה, והיא נגנבה לגמרי וכל הזמן צווחה שיש לו זין ענק. אני מאד השתדלתי לא להסתכל על הזין הענק הזה. ביום למחרת לבש לעבודה בגדים מחויטים כאילו הוא תיכף הולך למסלול גולף או ערב גבינות ויין של אמריקאים והניע את כתפיו מצד לצד בחינניות. שם כבר סבתא שלי העירה אותי ונשבעתי שבשעות הקרובות אני ממש לא חוזרת לישון.

מתעבת משמרות בוקר. לא מבינה איך אפשר לעבוד אותן. אוהבת את משמרות הערב. לא אוהבת לקום ב-7 בבוקר, אוהבת לקום ב-12 בצהריים, לחזור הביתה ב-11 וחצי, להעסיק את עצמי במשהו ולהירדם ב-5 בבוקר (הכי טוב). ב-6 וחצי בערב כבר חרפתי אצל סבתא שלי והתעוררתי לפני רבע שעה במצב די הזוי עם חלום די מעיק שחלמתי, חלקו כנראה פסיכולוגי, חלקו אירוטי מדי על איש שאני ממש לא אמורה לחלום עליו חלומות כאלה (מצטמררת בפחד).

מילאתי סודוקו שהיה על טור רכילות בעיתון שבעה ימים, פתאום החלטתי סתם לקרוא את מדור הרכילות וגיליתי שיש שם שלושה אייטמים מאד לא מחמיאים בזה אחר זה עלי. מאד הופתעתי שאני פתאום סלב. אבא שלי הגיע לעבודה והתעצבן שכותבים עלי כאלה דברים בעיתון ("ובשבוע הבא סקירה: כיצד מיכל גרוסברג הפכה עם הזמן לבוסר?", היה למשל אחד האייטמים) ואני עניתי לו שלי זה לא מפריע, כל פרסום הוא פרסום טוב בסופו של דבר, ואז נסענו בהסעות מהעבודה עם עוד מישהו אל סבתא שלי, ואצל סבתא שלי הוא התחיל להתערטל והתיישב על הספה עירום עם הרגליים פשוקות אנה ואנה ומאד התחבר עם אבא שלי והם שוחחו מאד בנוחות על אף שהוא היה עירום. ישבה לידו חברה שלי, לא זוכרת מי, אני רק זוכרת שהיא שמנה, והיא נגנבה לגמרי וכל הזמן צווחה שיש לו זין ענק. אני מאד השתדלתי לא להסתכל על הזין הענק הזה. ביום למחרת לבש לעבודה בגדים מחויטים כאילו הוא תיכף הולך למסלול גולף או ערב גבינות ויין של אמריקאים והניע את כתפיו מצד לצד בחינניות. שם כבר סבתא שלי העירה אותי ונשבעתי שבשעות הקרובות אני ממש לא חוזרת לישון.

עוד מעט כבר שבת, חבל שקמתי מאוחר ומצד שני לא נורא.

היה אתמול נחמד מאד, הייתי עם אריאל במשרד הבטחון (אבל זה מסווג) וקניתי לעצמי תקליטים, אחר כך החזרתי חצי מהם וקניתי אחרים, וחזרתי הביתה עם ארבעים תקליטים, אפילו את עצמי הרשמתי. תקליטים שפתחתי מהם בינתיים: Styx - Paradise וגם Rod Stewart - Foolish Behavior. אבל עוד לא שמעתי את צד ב’ שלהם, אני מקווה שיהיהטוב לפחות כמו הצד הראשון. גם אוריה היה והוא גבר. גם מעיין הייתה והיא בחורה.

לא קיבלתי המון הודעות מזל טוב, אבל אולי ביומולדת העברי כן אקבל, ככה זה

עוד מעט כבר שבת, חבל שקמתי מאוחר ומצד שני לא נורא.

היה אתמול נחמד מאד, הייתי עם אריאל במשרד הבטחון (אבל זה מסווג) וקניתי לעצמי תקליטים, אחר כך החזרתי חצי מהם וקניתי אחרים, וחזרתי הביתה עם ארבעים תקליטים, אפילו את עצמי הרשמתי. תקליטים שפתחתי מהם בינתיים: Styx - Paradise וגם Rod Stewart - Foolish Behavior. אבל עוד לא שמעתי את צד ב’ שלהם, אני מקווה שיהיהטוב לפחות כמו הצד הראשון. גם אוריה היה והוא גבר. גם מעיין הייתה והיא בחורה.

לא קיבלתי המון הודעות מזל טוב, אבל אולי ביומולדת העברי כן אקבל, ככה זה

Well It’s True That We Love One Another / White Stripes
Well it’s true that we love one another
(h) I love Jack White like a little brother
(j) Well Holly I love you too but there’s
(j) Just so much that I don’t know about you
(h) Jack give me some money to pay my bills
(j) All the dough [...]

ישנתי אצל ההורים שלי הלילה, מה שמסביר איך המטבוליזם שלי הסתדר לשם-שינוי. אני כועסת על עצמי שהפסקתי לעשות ספורט והכל התחרפן לי - המטבוליזם, הבטן שלי נהייתה דלדלה. הידיים שלי סתם נהיו דקיקות ולא מעוצבות בעליל, מה גם שזה לא מוסיף הרבה לתקלות התלישה שלי וקצת חסר לי ההיי אחרי אימון.

שינו וקיצרו לנו את שעות העבודה במוקד, אז אולי עכשיו יהיה לי יותר זמן פנוי לעשות ספורט, כך לפחות אני מקווה.

יום חופש לשם שינוי, גם ביום שבת. בסוף אני לא עושה מסיבת סילבסטר, אין לי כח לזה ואין לי עצבים לנקות אחרי. לי אישית עוד אין מושג מה אני עושה בסילבסטר ויש סיכוי די טוב שאמצא את עצמי מול המחשב (או, אלוהים).

ביום ראשון אני עושה לראשונה משמרת לילה, עוד מנסה לעכל איך אני אתמרן את השעות בשביל למות מעייפות ביום שני בבוקר ולהתעורר בשביל משמרת ב-4 אחרי הצהריים באותו היום.

אני מתעצבנת על עצמי (אני בעצבים על עצמי הרבה, מסתבר) על זה שאני אטומה. אימא שלי אומרת שאני אטומה רגשית כמו אבא שלי ולצערי אני נוטה להסכים איתה. כמו שאני לא יכולה לומר על אבא שלי שהוא אדם רע או על עצמי שאני אדם רע, אני לא יכולה לומר על שנינו שאנחנו גם אנשים טובים. אין לי את הרגישות המספקת בשביל להיות אדם טוב, אני מתחמקת כל עוד נפשי בי משיחות שונות ונשנות (והן נשנות בגלל שאני מתחמקת) שעוסקות במה שאמורים או לא אמורים להרגיש. אני יודעת שמאז שהפסקתי להרגיש הפסקתי ליצור, וזה הכי מעציב אותי. לעתים יוצא לי משהו, אז לרגע שכחתי שאני צריכה להיות חומה כ-כ-ה גדולה והרשיתי לעצמי לזרום עם מה שאני מרגישה. הייתי רוצה להיסחף רגשית, היו לי שתי הזדמנויות כאלה בחצי השנה האחרונה, באחת רק צד אחד בסיפור הזה נסחף רגשית, בשניה יש יותר מדי כאב בשביל להרשות לעצמי להיסחף רגשית. בשאר הזמן אני מסגלת לעצמי עומק רגשי של גבר מחוספס עם סגריה בפה וזין ענק.

לפעמים הייתי רוצה להיות ליטל צ’יינה גירל.

ישנתי אצל ההורים שלי הלילה, מה שמסביר איך המטבוליזם שלי הסתדר לשם-שינוי. אני כועסת על עצמי שהפסקתי לעשות ספורט והכל התחרפן לי - המטבוליזם, הבטן שלי נהייתה דלדלה. הידיים שלי סתם נהיו דקיקות ולא מעוצבות בעליל, מה גם שזה לא מוסיף הרבה לתקלות התלישה שלי וקצת חסר לי ההיי אחרי אימון.

שינו וקיצרו לנו את שעות העבודה במוקד, אז אולי עכשיו יהיה לי יותר זמן פנוי לעשות ספורט, כך לפחות אני מקווה.

יום חופש לשם שינוי, גם ביום שבת. בסוף אני לא עושה מסיבת סילבסטר, אין לי כח לזה ואין לי עצבים לנקות אחרי. לי אישית עוד אין מושג מה אני עושה בסילבסטר ויש סיכוי די טוב שאמצא את עצמי מול המחשב (או, אלוהים).

ביום ראשון אני עושה לראשונה משמרת לילה, עוד מנסה לעכל איך אני אתמרן את השעות בשביל למות מעייפות ביום שני בבוקר ולהתעורר בשביל משמרת ב-4 אחרי הצהריים באותו היום.

אני מתעצבנת על עצמי (אני בעצבים על עצמי הרבה, מסתבר) על זה שאני אטומה. אימא שלי אומרת שאני אטומה רגשית כמו אבא שלי ולצערי אני נוטה להסכים איתה. כמו שאני לא יכולה לומר על אבא שלי שהוא אדם רע או על עצמי שאני אדם רע, אני לא יכולה לומר על שנינו שאנחנו גם אנשים טובים. אין לי את הרגישות המספקת בשביל להיות אדם טוב, אני מתחמקת כל עוד נפשי בי משיחות שונות ונשנות (והן נשנות בגלל שאני מתחמקת) שעוסקות במה שאמורים או לא אמורים להרגיש. אני יודעת שמאז שהפסקתי להרגיש הפסקתי ליצור, וזה הכי מעציב אותי. לעתים יוצא לי משהו, אז לרגע שכחתי שאני צריכה להיות חומה כ-כ-ה גדולה והרשיתי לעצמי לזרום עם מה שאני מרגישה. הייתי רוצה להיסחף רגשית, היו לי שתי הזדמנויות כאלה בחצי השנה האחרונה, באחת רק צד אחד בסיפור הזה נסחף רגשית, בשניה יש יותר מדי כאב בשביל להרשות לעצמי להיסחף רגשית. בשאר הזמן אני מסגלת לעצמי עומק רגשי של גבר מחוספס עם סגריה בפה וזין ענק.

לפעמים הייתי רוצה להיות ליטל צ’יינה גירל.