CorKy.NeT Feeds

אני משכירה את החדר שלי. נמאס לי לחכות, פרסמתי באינטרנט וכנראה שעד השבוע הבא טפו-טפו מישהי תיקח אותו. זו באמת דירה מציאה, זולה מאוד וקרובה להכל. ואז אני אחזור קצת להורים עם כל החפצים שלי (אחת הטעויות הקשות שעשיתי כשעזבתי הייתה להשאיר אדמה חרוכה= פשוט ארזתי את כל החדר והעברתי אותו לרמה"ש מתוך כוונה טובה להרגיש בבית במקום זר. ובמקום זה הרגשתי זרה בדירה ואורחת אצל ההורים, כי הייתי צריכה לישון בסלון ובחדר הישן שלי נשארו רק ארבעה קירות. למרות שנורא קיוויתי, כנראה שהמיקום של הספרים שלי ביחס למיקום המיטה זה לא מה שגורם לי להרגיש בבית) ואז, הו אז

אז אהובי ואני נמצא דירה (הוא ימצא דירה ואני אבוא להסתכל ואז להתנחל) ונשלם עליה ב"שותף", ויהיו לנו כאלו חיים יפים וטובים בתל אביב, ליד הים(לא שאכפת לי ליד הים או לא, זה שגעון שלו), ומיטה רכה ונעימה (ומצעים בריח טוב של כביסה) שאליה נצנח בסוף כל יום לחיבוק עייף ומלא מתיקות ונשמח שיש לנו אחד את השני ומקום להיות בו סוף סוף בנחת

נחת זו מילה איומה של פולנים, ובכל זאת אני משתמשת בה

כי מה ביקשנו? קצת נחת, קצת מנוחת-שמחה ואושר מותש בלי יותר מדי בעיות

התרחשויות רגילות של תעבירי את המלח תוציאי ביצים מהמקרר

יאללה, בורגנות, לא פוחדת ממך, בואי כבר, נראה אותך גבר

נ.ב: יצא הגליון החדש של "עלמה". ובכן, הכפולה הפותחת (העוסקת בתולדות החוטיני), מדור הסקס (ד"ר סוס) , חלק מהכתבה על העגילים ורוב "אמנת עלמה לבתי קפה"- מעשה ידיי .עכשיו צריך להחליט אם זה טוב או רע

האמת שיצא להם גליון מוצלח. מקווה שזה ימשיך ויהיה אפילו יותר מגניב

(וכסף, גם הוא בדרך. בורגנות זה אומר גם חיים עם אוברדרפט)

את כל מבחני הסמסטר שלי דחיתי למועד ב’ מפאת התמוטטות קלה וחזרה לטיפול, אבל יהיה בסדר. בינינו, הלימודים ברימון הם הדבר האחרון שמדאיג אותי כרגע. הודות לכמה מהמורים שם, גנזתי את התכניות להיות מירי מסיקה הבאה או משהו, והאמת, לא בניתי על זה באופן מעשי.אני אשכנזייה מדי. לילה טוב

אני משכירה את החדר שלי. נמאס לי לחכות, פרסמתי באינטרנט וכנראה שעד השבוע הבא טפו-טפו מישהי תיקח אותו. זו באמת דירה מציאה, זולה מאוד וקרובה להכל. ואז אני אחזור קצת להורים עם כל החפצים שלי (אחת הטעויות הקשות שעשיתי כשעזבתי הייתה להשאיר אדמה חרוכה= פשוט ארזתי את כל החדר והעברתי אותו לרמה"ש מתוך כוונה טובה להרגיש בבית במקום זר. ובמקום זה הרגשתי זרה בדירה ואורחת אצל ההורים, כי הייתי צריכה לישון בסלון ובחדר הישן שלי נשארו רק ארבעה קירות. למרות שנורא קיוויתי, כנראה שהמיקום של הספרים שלי ביחס למיקום המיטה זה לא מה שגורם לי להרגיש בבית) ואז, הו אז

אז אהובי ואני נמצא דירה (הוא ימצא דירה ואני אבוא להסתכל ואז להתנחל) ונשלם עליה ב"שותף", ויהיו לנו כאלו חיים יפים וטובים בתל אביב, ליד הים(לא שאכפת לי ליד הים או לא, זה שגעון שלו), ומיטה רכה ונעימה (ומצעים בריח טוב של כביסה) שאליה נצנח בסוף כל יום לחיבוק עייף ומלא מתיקות ונשמח שיש לנו אחד את השני ומקום להיות בו סוף סוף בנחת

נחת זו מילה איומה של פולנים, ובכל זאת אני משתמשת בה

כי מה ביקשנו? קצת נחת, קצת מנוחת-שמחה ואושר מותש בלי יותר מדי בעיות

התרחשויות רגילות של תעבירי את המלח תוציאי ביצים מהמקרר

יאללה, בורגנות, לא פוחדת ממך, בואי כבר, נראה אותך גבר

נ.ב: יצא הגליון החדש של "עלמה". ובכן, הכפולה הפותחת (העוסקת בתולדות החוטיני), מדור הסקס (ד"ר סוס) , חלק מהכתבה על העגילים ורוב "אמנת עלמה לבתי קפה"- מעשה ידיי .עכשיו צריך להחליט אם זה טוב או רע

האמת שיצא להם גליון מוצלח. מקווה שזה ימשיך ויהיה אפילו יותר מגניב

(וכסף, גם הוא בדרך. בורגנות זה אומר גם חיים עם אוברדרפט)

את כל מבחני הסמסטר שלי דחיתי למועד ב’ מפאת התמוטטות קלה וחזרה לטיפול, אבל יהיה בסדר. בינינו, הלימודים ברימון הם הדבר האחרון שמדאיג אותי כרגע. הודות לכמה מהמורים שם, גנזתי את התכניות להיות מירי מסיקה הבאה או משהו, והאמת, לא בניתי על זה באופן מעשי.אני אשכנזייה מדי. לילה טוב

אני משכירה את החדר שלי. נמאס לי לחכות, פרסמתי באינטרנט וכנראה שעד השבוע הבא טפו-טפו מישהי תיקח אותו. זו באמת דירה מציאה, זולה מאוד וקרובה להכל. ואז אני אחזור קצת להורים עם כל החפצים שלי (אחת הטעויות הקשות שעשיתי כשעזבתי הייתה להשאיר אדמה חרוכה= פשוט ארזתי את כל החדר והעברתי אותו לרמה"ש מתוך כוונה טובה להרגיש בבית במקום זר. ובמקום זה הרגשתי זרה בדירה ואורחת אצל ההורים, כי הייתי צריכה לישון בסלון ובחדר הישן שלי נשארו רק ארבעה קירות. למרות שנורא קיוויתי, כנראה שהמיקום של הספרים שלי ביחס למיקום המיטה זה לא מה שגורם לי להרגיש בבית) ואז, הו אז

אז אהובי ואני נמצא דירה (הוא ימצא דירה ואני אבוא להסתכל ואז להתנחל) ונשלם עליה ב"שותף", ויהיו לנו כאלו חיים יפים וטובים בתל אביב, ליד הים(לא שאכפת לי ליד הים או לא, זה שגעון שלו), ומיטה רכה ונעימה (ומצעים בריח טוב של כביסה) שאליה נצנח בסוף כל יום לחיבוק עייף ומלא מתיקות ונשמח שיש לנו אחד את השני ומקום להיות בו סוף סוף בנחת

נחת זו מילה איומה של פולנים, ובכל זאת אני משתמשת בה

כי מה ביקשנו? קצת נחת, קצת מנוחת-שמחה ואושר מותש בלי יותר מדי בעיות

התרחשויות רגילות של תעבירי את המלח תוציאי ביצים מהמקרר

יאללה, בורגנות, לא פוחדת ממך, בואי כבר, נראה אותך גבר

נ.ב: יצא הגליון החדש של "עלמה". ובכן, הכפולה הפותחת (העוסקת בתולדות החוטיני), מדור הסקס (ד"ר סוס) , חלק מהכתבה על העגילים ורוב "אמנת עלמה לבתי קפה"- מעשה ידיי .עכשיו צריך להחליט אם זה טוב או רע

האמת שיצא להם גליון מוצלח. מקווה שזה ימשיך ויהיה אפילו יותר מגניב

(וכסף, גם הוא בדרך. בורגנות זה אומר גם חיים עם אוברדרפט)

את כל מבחני הסמסטר שלי דחיתי למועד ב’ מפאת התמוטטות קלה וחזרה לטיפול, אבל יהיה בסדר. בינינו, הלימודים ברימון הם הדבר האחרון שמדאיג אותי כרגע. הודות לכמה מהמורים שם, גנזתי את התכניות להיות מירי מסיקה הבאה או משהו, והאמת, לא בניתי על זה באופן מעשי.אני אשכנזייה מדי. לילה טוב

עוד מעט אני מסיים את היום עבודה שלי, היום הזה שאני עושה בו את הטלויזיה של הקיבוץ, היום הכייפי שלי בשבוע מבחינת עבודה. ערכתי איזה קליפ מקטעים של אנשים רוקדים מפורימים בקיבוץ בשביל מילויים - אני שם פילרים כאלה עם קאונטר של כמה זמן לשידור הבא כי צריך לעגל את הכל לשעות נוספות. יצא חביב, ועשיתי משהו יצירתי על הדרך שזה לא רע.

אחר כך אני חוזר הביתה ואני ובותק הולכים לרוץ. התחלנו קטע של לרוץ בינתיים זו הפעם השניה אבל אני ממש מקווה להתמיד הפעם. סה"כ יש לנו אחלה נופים, החדר כושר מצ’וקמק ותמיד מלא אנשים, אז מה רע לעשות ריצה קלילה? אחרי הכל אני די נכה אז אני לא רץ כמו אצן תחרותי, רץ בשאנטי שלי, אבל העיקר להרגיש שהגוף עדיין חי.

וזהו לבינתיים. סוף החודש הגיע ואוטוטו פורים ואין לי מושג למה להתחפש יהיה טוב

העז

עוד מעט אני מסיים את היום עבודה שלי, היום הזה שאני עושה בו את הטלויזיה של הקיבוץ, היום הכייפי שלי בשבוע מבחינת עבודה. ערכתי איזה קליפ מקטעים של אנשים רוקדים מפורימים בקיבוץ בשביל מילויים - אני שם פילרים כאלה עם קאונטר של כמה זמן לשידור הבא כי צריך לעגל את הכל לשעות נוספות. יצא חביב, ועשיתי משהו יצירתי על הדרך שזה לא רע.

אחר כך אני חוזר הביתה ואני ובותק הולכים לרוץ. התחלנו קטע של לרוץ בינתיים זו הפעם השניה אבל אני ממש מקווה להתמיד הפעם. סה"כ יש לנו אחלה נופים, החדר כושר מצ’וקמק ותמיד מלא אנשים, אז מה רע לעשות ריצה קלילה? אחרי הכל אני די נכה אז אני לא רץ כמו אצן תחרותי, רץ בשאנטי שלי, אבל העיקר להרגיש שהגוף עדיין חי.

וזהו לבינתיים. סוף החודש הגיע ואוטוטו פורים ואין לי מושג למה להתחפש יהיה טוב

העז

עוד מעט אני מסיים את היום עבודה שלי, היום הזה שאני עושה בו את הטלויזיה של הקיבוץ, היום הכייפי שלי בשבוע מבחינת עבודה. ערכתי איזה קליפ מקטעים של אנשים רוקדים מפורימים בקיבוץ בשביל מילויים - אני שם פילרים כאלה עם קאונטר של כמה זמן לשידור הבא כי צריך לעגל את הכל לשעות נוספות. יצא חביב, ועשיתי משהו יצירתי על הדרך שזה לא רע.

אחר כך אני חוזר הביתה ואני ובותק הולכים לרוץ. התחלנו קטע של לרוץ בינתיים זו הפעם השניה אבל אני ממש מקווה להתמיד הפעם. סה"כ יש לנו אחלה נופים, החדר כושר מצ’וקמק ותמיד מלא אנשים, אז מה רע לעשות ריצה קלילה? אחרי הכל אני די נכה אז אני לא רץ כמו אצן תחרותי, רץ בשאנטי שלי, אבל העיקר להרגיש שהגוף עדיין חי.

וזהו לבינתיים. סוף החודש הגיע ואוטוטו פורים ואין לי מושג למה להתחפש יהיה טוב

העז

Bits from the OSDC:
Didn’t get to see much of day one - Larry Wall’s first talk (familar to what you find online, except here you can hear the intonation when he snarks about other languages), a laboured (but educational) talk about GNU Arch (supposedly about version control systems in general, but not really), and the [...]

Cavegirls were first blondes to have fun - the Sunday Times talks about research into the origins of blonde hair and blue eyes:

“Human hair and eye colour are unusually diverse in northern and eastern Europe (and their) origin over a short span of evolutionary time indicates some kind of selection,” says the study by Peter [...]

צדקה ענבל, באמת ‘אנני ווייטס’ זה שיר נהדר. שמעתי את האלבום של בן פולדס, זה שהסינגל מתוכו גרם לי לקנות את כל האלבומים, והיה כל כך יפה. הוא פיתח יפה יפה את הבלדות האישיות עם השמות הפרטיים. "פרד ג’ונס part 2" הוא שיר נפלא, רציתי בעצמי לכתוב שיר דומה ולא הצלחתי. צריך להתאמן על זה או משהו.

בשנה הבאה אני רוצה לעשות משהו אחר. אולי משהו יותר רחוק מכאן.

אני שואל את עצמי אם זה מביך שאיש בן 44 אומר לי שאני צריך לזיין.

אולי משהו יותר רחוק מכאן, אולי שרות לאומי במָקום שבאמת לא הייתי מגיע אליו, ואולי אני צריך להפסיק למצוא לעצמי מודלים לחיקוי, כמו שנסיתי להיות כל כך הרבה אנשים אחרים במוסיקה שלי, במקום להיות מושפע מהם. אולי בשביל להיות מושפע צריך להיות עצמאי.

יום אחד אני אביט שמאלה ולא אראה את המיקרוגל, מימיני לא יהיו מילונים, משהו יותר רחוק מכאן אני רוצה.

צדקה ענבל, באמת ‘אנני ווייטס’ זה שיר נהדר. שמעתי את האלבום של בן פולדס, זה שהסינגל מתוכו גרם לי לקנות את כל האלבומים, והיה כל כך יפה. הוא פיתח יפה יפה את הבלדות האישיות עם השמות הפרטיים. "פרד ג’ונס part 2" הוא שיר נפלא, רציתי בעצמי לכתוב שיר דומה ולא הצלחתי. צריך להתאמן על זה או משהו.

בשנה הבאה אני רוצה לעשות משהו אחר. אולי משהו יותר רחוק מכאן.

אני שואל את עצמי אם זה מביך שאיש בן 44 אומר לי שאני צריך לזיין.

אולי משהו יותר רחוק מכאן, אולי שרות לאומי במָקום שבאמת לא הייתי מגיע אליו, ואולי אני צריך להפסיק למצוא לעצמי מודלים לחיקוי, כמו שנסיתי להיות כל כך הרבה אנשים אחרים במוסיקה שלי, במקום להיות מושפע מהם. אולי בשביל להיות מושפע צריך להיות עצמאי.

יום אחד אני אביט שמאלה ולא אראה את המיקרוגל, מימיני לא יהיו מילונים, משהו יותר רחוק מכאן אני רוצה.

יש לי בשבלכם כאן שני סרטים שאת שניהם חובה לראות, אם אתם לחוצים בזמן, לכו על היפאני. היפאנים תמיד יותר מגניבים.

הראשון
מי שזוכר את הפינג פונג היפאני יכול לבטח לראות את הקונספט הפסאודו מטריקסאי אשר מתלווה לסרטי הגיים שואוז האלו.
בסרט הזה עם פחות דרמה ויותר קומדיה מוצג רב אמן באמנויות הלחימה.

השני
פארודיה על Myspace בפרט [...]

מה המצב. מזמן לא כתבתי פה.
למה? סתם, לפעמים יש דברים בחיים שקורים והם לא לענייני הבלוג. מן הסתם. אבל חוץ מזה, פשוט נאבד המומנטום איכשהו. אין לי כח לעדכן לגבי כל הדברים המשעממים כמו עבודה וזה. רק להגיד לכם שאור.ביט זה לא מסטיק, אבל זה כן בלוג. כן כן, איטס אלייב.

בשבת בערב ראיתי סרט עם בותק בקניון אורות. "העולם החופשי". הרשו לי לא להמליץ לכם. לעניות דעתי אחד הסרטים הפחות טובים שראינו השנה. וראינו הרבה סרטים השנה בקולנוע, הרבה מאוד יחסית למה שאני רגיל. הסרט מדבר על פוקהונטאס האינדיאנית שנדלקת על האמריקקים שבאים לכבוש לה אדמות. זה היה תיאור די שטחי אבל גם הסרט הזה די שטחי.
הסרט הקודם שראינו היה זכרונותיה של גיישה והוא דווקא היה טוב. לפני זה ראינו את נרניה וזה היה די חרא. אני עדיין רוצה לראות את קינג קונג אבל זה כבר לא ממש מוקרן באיזור.

בכל מקרה, אני פה. לאט לאט אזרוק סיפורים מעניינים מהחיים. ובינתיים קבלו את נינג’ה בכיור:

מה המצב. מזמן לא כתבתי פה.
למה? סתם, לפעמים יש דברים בחיים שקורים והם לא לענייני הבלוג. מן הסתם. אבל חוץ מזה, פשוט נאבד המומנטום איכשהו. אין לי כח לעדכן לגבי כל הדברים המשעממים כמו עבודה וזה. רק להגיד לכם שאור.ביט זה לא מסטיק, אבל זה כן בלוג. כן כן, איטס אלייב.

בשבת בערב ראיתי סרט עם בותק בקניון אורות. "העולם החופשי". הרשו לי לא להמליץ לכם. לעניות דעתי אחד הסרטים הפחות טובים שראינו השנה. וראינו הרבה סרטים השנה בקולנוע, הרבה מאוד יחסית למה שאני רגיל. הסרט מדבר על פוקהונטאס האינדיאנית שנדלקת על האמריקקים שבאים לכבוש לה אדמות. זה היה תיאור די שטחי אבל גם הסרט הזה די שטחי.
הסרט הקודם שראינו היה זכרונותיה של גיישה והוא דווקא היה טוב. לפני זה ראינו את נרניה וזה היה די חרא. אני עדיין רוצה לראות את קינג קונג אבל זה כבר לא ממש מוקרן באיזור.

בכל מקרה, אני פה. לאט לאט אזרוק סיפורים מעניינים מהחיים. ובינתיים קבלו את נינג’ה בכיור:

מה המצב. מזמן לא כתבתי פה.
למה? סתם, לפעמים יש דברים בחיים שקורים והם לא לענייני הבלוג. מן הסתם. אבל חוץ מזה, פשוט נאבד המומנטום איכשהו. אין לי כח לעדכן לגבי כל הדברים המשעממים כמו עבודה וזה. רק להגיד לכם שאור.ביט זה לא מסטיק, אבל זה כן בלוג. כן כן, איטס אלייב.

בשבת בערב ראיתי סרט עם בותק בקניון אורות. "העולם החופשי". הרשו לי לא להמליץ לכם. לעניות דעתי אחד הסרטים הפחות טובים שראינו השנה. וראינו הרבה סרטים השנה בקולנוע, הרבה מאוד יחסית למה שאני רגיל. הסרט מדבר על פוקהונטאס האינדיאנית שנדלקת על האמריקקים שבאים לכבוש לה אדמות. זה היה תיאור די שטחי אבל גם הסרט הזה די שטחי.
הסרט הקודם שראינו היה זכרונותיה של גיישה והוא דווקא היה טוב. לפני זה ראינו את נרניה וזה היה די חרא. אני עדיין רוצה לראות את קינג קונג אבל זה כבר לא ממש מוקרן באיזור.

בכל מקרה, אני פה. לאט לאט אזרוק סיפורים מעניינים מהחיים. ובינתיים קבלו את נינג’ה בכיור:

Every book I read is about breakups. Or maybe that’s just life.

I finished Years of Rice and Salt sometime in January, on the first week of Suzie’s current visit. It does drag down the further along it goes, a relentless march of set-pieces and lectures and characters bubbling up through each other’s lives on their [...]