מוקדש בחום למפלגת הגמלאים
רביעי, 29 למרץ 2006 -- 20:03 orלבשתי היום חולצה מיוחדת לכבוד מפלגת הגמלאים:

לבשתי היום חולצה מיוחדת לכבוד מפלגת הגמלאים:

האמת היא שלא ניחשתי שבאמת הרבה אנשים יחשבו לעצמם "גם אני אהיה גימלאי יום אחד" ויצביעו להם, לא חשבתי שזה באמת יקרה, אבל הנה. גם אור לא ניחש את זה, למרות שהוא להם הצביע בעצמו, אבל בעצם גם הגימלאים עצמם הופתעו מאד ואז החליטו, מאחר ואין להם מצע מדיני מגובש, להפגש בדחיפות בשבוע הבא. שמתם לב לזה? לא הבנתי למה אם זה כל כך דחוף הם ייפגשו רק בשבוע הבא.
לפי התוצאות שפורסמו, אני אחד מתוך השמונה בקלפי שלנו שהצביעו למפלגת העבודה. 1,000 קולות, בערך, הלכו לאיחוד הלאומי מפד"ל, מתוך 1,500 כשרים.
הופתעתי גם מזה שליברמן קיבל יותר קולות מהליכוד.
הרבה הפתעות יש בחיים.
גם בשלי לפעמים.
מה שאני אוהב בתמונות האלה, זה שהדברים האלה נמצאים ממש כאן. אני לא נהנה מספיק מהדברים האלה.
האמת היא שלא ניחשתי שבאמת הרבה אנשים יחשבו לעצמם "גם אני אהיה גימלאי יום אחד" ויצביעו להם, לא חשבתי שזה באמת יקרה, אבל הנה. גם אור לא ניחש את זה, למרות שהוא להם הצביע בעצמו, אבל בעצם גם הגימלאים עצמם הופתעו מאד ואז החליטו, מאחר ואין להם מצע מדיני מגובש, להפגש בדחיפות בשבוע הבא. שמתם לב לזה? לא הבנתי למה אם זה כל כך דחוף הם ייפגשו רק בשבוע הבא.
לפי התוצאות שפורסמו, אני אחד מתוך השמונה בקלפי שלנו שהצביעו למפלגת העבודה. 1,000 קולות, בערך, הלכו לאיחוד הלאומי מפד"ל, מתוך 1,500 כשרים.
הופתעתי גם מזה שליברמן קיבל יותר קולות מהליכוד.
הרבה הפתעות יש בחיים.
גם בשלי לפעמים.
מה שאני אוהב בתמונות האלה, זה שהדברים האלה נמצאים ממש כאן. אני לא נהנה מספיק מהדברים האלה.
אוי כמה שאני רוצה כבר להיות ביוני, כמה לחץ, כמה עבודה, כמה יאוש אלוהים.
למה הכנסתי את עצמי, למה הכנסתי את עצמי.
רק שיעבור מהר מהר ויהיה הכל מוכן ומסודר ויהיה אפשר לנשום מדי פעם וגם לפסק פה ושם משפטים ולישון בלי רגשות אשם ולהיות איתו בלי רגשות אשם ולהרגיש טוב עם עצמי ולא לכעוס על עצמי [...]
7 מנדטים לגמלאים. 7. איזה קטע מטורף הא?
אם תשאלו אותי - לפחות 5 מהמנדטים האלה היו "בשביל הקטע", איזה טנרד שכזה. כשאמרתי לאנשים שאני מצביע לגמלאים, אמרו לי שאני נסחף אחרי טרנדים. אני בכלל לא ידעתי שהיה טרנד כזה. אני קיבוצניק, הטרנד היחידי פה זה להצביע עבודה. בכל מקרה, עדיין לא אפרסם פה את תוצאות הבחירות כי יש עוד כמה קולות שלא ספרו וזה לא סופי אבל אחרי זה נראה גם מי הוציא יותר נקודות בטוטו הגדול של הבחירות שעשיתי. ולא, להצטרף עכשיו זה כבר אסור.
עלה ירוק אגב קיבלה פחות מהירוקים שזה די בזיון. עד היום הירוקים היו דרדלה ליד עלה ירוק והיום הם למדו לקח.
בועז וכטל פרש, ככה כתוב בוואלה. בבחירות הקודמות הוא גם פרש וחזר. לדעתי הגיע הזמן להבין שאחרי פעם שלישית שלא מצליחים, חוץ מלאכול גלידה, אפשר ורצוי לפתוח את כל המקומות ולתת לדם חדש להכנס לשם. ואני לא מדבר על אהד שקיבל את הצ’אנס שלו ואכזב אותי ועוד אחרים. אגב כל מה שאני אומר פה לא אומר שאני לא חולק כבוד לבועז ושלומי על תרומתם העצומה לעניין הליגליזציה בארץ. גם את הנחישות של אוהד אני יכול להעריך במובן מסויים ובתכלס במישור האישי הייתי יכול להיות חבר טוב של כולם שם בקלות. פשוט צריך ללמוד מתי לעזוב את המושכות ולתת צ’אנס לאחרים.
מי יכול לקחת על עצמו דבר כזה? הרבה אנשים. בראש שלי יש אנשים כמו ד"ר יואב בן דב, שי שלוש, רחביה ברמן. יש אנשים שיודעים לעשות דברים כמו שצריך וחבל שיצטרכו להקים עוד מפלגה. עדיף למנהיגים הנוכחים להבין שהם נכשלו שלושה פעמים ופשוט להעביר את המותג הלאה.
אמרתי שאשתוק על עלה ירוק ולא אומר כלום עד אחרי הבחירות כדי לא לחבל בסיכויים שלהם. אז עכשיו בעקרון אני אמור לפרט.
בגדול היו המון טעויות.
אוהד עשה טעויות חמורות לדעתי. בכוחניות הוא ניער מהמפלגה המון פעילים ותיקים. הוא שרף גשרים ועשה פאדיחות לעצמו ולמפלגה. הפורום של המפלגה שבעבר היה נטול צנזורה לחלוטין וכלל ויכוחים רבים אבל הוכיח לעולם שבעלה ירוק נותנים לך לפתוח את הפה, השתנה מאז אוהד לקח פיקוד עליו. כל מילת ביקורת אפילו הכי עדינה זכתה להמחק והמשתמש זכה להנעל. אפילו לעבדכם הנאמן שמעולם לא היה מתלהם ואובססיבי כמו אחרים, יצא להחסם לא פעם ולא פעמיים ואפילו ברגעים אלו אני חסום על משהו שלא עשיתי בכלל. אני יודע שרבים יגידו "זה רק פורום, כוללה אינטרנט, מה אכפת לך", אבל בתור מפלגה מתקדמת טכנולוגית שדוגלת באולטרה ליברליות עלק, הייתי מצפה לטיפה יותר. גם פוליטיקה של אהבה לא ראיתי שם.
בכל מקרה, ימים יגידו מה יקרה למפלגה הזו. הגמלאים רצו מלא פעמים והתקבלו כבדיחה ועכשיו אין אחד במדינה שיכול להתעלם ממה שהם. זה יכול לקרות גם לעלה ירוק. רק צריך את האדם הנכון שיוביל את זה, עם הפעילים הנכונים, ולא בסטלנות יתר אפילו שזה חלק מהפרסונל של האנשים שם.
בניגוד לאחרים אני לא שמח מזה שעלה ירוק נכשלו שוב. אם הייתי קצת יותר קטנוני הייתי אומר "אמרתי לכם" אבל לא אגיד. אופס, אמרתי. בכל מקרה כמו שעצוב לי לראות מה נהיה מהמפלגה עצוב לי שהיא נכשלה ובשיחה אתמול לפני המדגם אמרתי לשי שאני אחזיק עצבאות גם לעלה ירוק למרות הכל.
אז לכל מי הצביע לגמלאים, גם אם עשיתם את זה בצחוק, אתם שותפים להיסטוריה. אני מרגיש ככה לפחות, וגם מרגיש תחושה משונה שלא מוכרת לי. לראשונה בחיי, הצבעתי למפלגה שעברה את אחוז החסימה.
7 מנדטים לגמלאים. 7. איזה קטע מטורף הא?
אם תשאלו אותי - לפחות 5 מהמנדטים האלה היו "בשביל הקטע", איזה טנרד שכזה. כשאמרתי לאנשים שאני מצביע לגמלאים, אמרו לי שאני נסחף אחרי טרנדים. אני בכלל לא ידעתי שהיה טרנד כזה. אני קיבוצניק, הטרנד היחידי פה זה להצביע עבודה. בכל מקרה, עדיין לא אפרסם פה את תוצאות הבחירות כי יש עוד כמה קולות שלא ספרו וזה לא סופי אבל אחרי זה נראה גם מי הוציא יותר נקודות בטוטו הגדול של הבחירות שעשיתי. ולא, להצטרף עכשיו זה כבר אסור.
עלה ירוק אגב קיבלה פחות מהירוקים שזה די בזיון. עד היום הירוקים היו דרדלה ליד עלה ירוק והיום הם למדו לקח.
בועז וכטל פרש, ככה כתוב בוואלה. בבחירות הקודמות הוא גם פרש וחזר. לדעתי הגיע הזמן להבין שאחרי פעם שלישית שלא מצליחים, חוץ מלאכול גלידה, אפשר ורצוי לפתוח את כל המקומות ולתת לדם חדש להכנס לשם. ואני לא מדבר על אהד שקיבל את הצ’אנס שלו ואכזב אותי ועוד אחרים. אגב כל מה שאני אומר פה לא אומר שאני לא חולק כבוד לבועז ושלומי על תרומתם העצומה לעניין הליגליזציה בארץ. גם את הנחישות של אוהד אני יכול להעריך במובן מסויים ובתכלס במישור האישי הייתי יכול להיות חבר טוב של כולם שם בקלות. פשוט צריך ללמוד מתי לעזוב את המושכות ולתת צ’אנס לאחרים.
מי יכול לקחת על עצמו דבר כזה? הרבה אנשים. בראש שלי יש אנשים כמו ד"ר יואב בן דב, שי שלוש, רחביה ברמן. יש אנשים שיודעים לעשות דברים כמו שצריך וחבל שיצטרכו להקים עוד מפלגה. עדיף למנהיגים הנוכחים להבין שהם נכשלו שלושה פעמים ופשוט להעביר את המותג הלאה.
אמרתי שאשתוק על עלה ירוק ולא אומר כלום עד אחרי הבחירות כדי לא לחבל בסיכויים שלהם. אז עכשיו בעקרון אני אמור לפרט.
בגדול היו המון טעויות.
אוהד עשה טעויות חמורות לדעתי. בכוחניות הוא ניער מהמפלגה המון פעילים ותיקים. הוא שרף גשרים ועשה פאדיחות לעצמו ולמפלגה. הפורום של המפלגה שבעבר היה נטול צנזורה לחלוטין וכלל ויכוחים רבים אבל הוכיח לעולם שבעלה ירוק נותנים לך לפתוח את הפה, השתנה מאז אוהד לקח פיקוד עליו. כל מילת ביקורת אפילו הכי עדינה זכתה להמחק והמשתמש זכה להנעל. אפילו לעבדכם הנאמן שמעולם לא היה מתלהם ואובססיבי כמו אחרים, יצא להחסם לא פעם ולא פעמיים ואפילו ברגעים אלו אני חסום על משהו שלא עשיתי בכלל. אני יודע שרבים יגידו "זה רק פורום, כוללה אינטרנט, מה אכפת לך", אבל בתור מפלגה מתקדמת טכנולוגית שדוגלת באולטרה ליברליות עלק, הייתי מצפה לטיפה יותר. גם פוליטיקה של אהבה לא ראיתי שם.
בכל מקרה, ימים יגידו מה יקרה למפלגה הזו. הגמלאים רצו מלא פעמים והתקבלו כבדיחה ועכשיו אין אחד במדינה שיכול להתעלם ממה שהם. זה יכול לקרות גם לעלה ירוק. רק צריך את האדם הנכון שיוביל את זה, עם הפעילים הנכונים, ולא בסטלנות יתר אפילו שזה חלק מהפרסונל של האנשים שם.
בניגוד לאחרים אני לא שמח מזה שעלה ירוק נכשלו שוב. אם הייתי קצת יותר קטנוני הייתי אומר "אמרתי לכם" אבל לא אגיד. אופס, אמרתי. בכל מקרה כמו שעצוב לי לראות מה נהיה מהמפלגה עצוב לי שהיא נכשלה ובשיחה אתמול לפני המדגם אמרתי לשי שאני אחזיק עצבאות גם לעלה ירוק למרות הכל.
אז לכל מי הצביע לגמלאים, גם אם עשיתם את זה בצחוק, אתם שותפים להיסטוריה. אני מרגיש ככה לפחות, וגם מרגיש תחושה משונה שלא מוכרת לי. לראשונה בחיי, הצבעתי למפלגה שעברה את אחוז החסימה.
7 מנדטים לגמלאים. 7. איזה קטע מטורף הא?
אם תשאלו אותי - לפחות 5 מהמנדטים האלה היו "בשביל הקטע", איזה טנרד שכזה. כשאמרתי לאנשים שאני מצביע לגמלאים, אמרו לי שאני נסחף אחרי טרנדים. אני בכלל לא ידעתי שהיה טרנד כזה. אני קיבוצניק, הטרנד היחידי פה זה להצביע עבודה. בכל מקרה, עדיין לא אפרסם פה את תוצאות הבחירות כי יש עוד כמה קולות שלא ספרו וזה לא סופי אבל אחרי זה נראה גם מי הוציא יותר נקודות בטוטו הגדול של הבחירות שעשיתי. ולא, להצטרף עכשיו זה כבר אסור.
עלה ירוק אגב קיבלה פחות מהירוקים שזה די בזיון. עד היום הירוקים היו דרדלה ליד עלה ירוק והיום הם למדו לקח.
בועז וכטל פרש, ככה כתוב בוואלה. בבחירות הקודמות הוא גם פרש וחזר. לדעתי הגיע הזמן להבין שאחרי פעם שלישית שלא מצליחים, חוץ מלאכול גלידה, אפשר ורצוי לפתוח את כל המקומות ולתת לדם חדש להכנס לשם. ואני לא מדבר על אהד שקיבל את הצ’אנס שלו ואכזב אותי ועוד אחרים. אגב כל מה שאני אומר פה לא אומר שאני לא חולק כבוד לבועז ושלומי על תרומתם העצומה לעניין הליגליזציה בארץ. גם את הנחישות של אוהד אני יכול להעריך במובן מסויים ובתכלס במישור האישי הייתי יכול להיות חבר טוב של כולם שם בקלות. פשוט צריך ללמוד מתי לעזוב את המושכות ולתת צ’אנס לאחרים.
מי יכול לקחת על עצמו דבר כזה? הרבה אנשים. בראש שלי יש אנשים כמו ד"ר יואב בן דב, שי שלוש, רחביה ברמן. יש אנשים שיודעים לעשות דברים כמו שצריך וחבל שיצטרכו להקים עוד מפלגה. עדיף למנהיגים הנוכחים להבין שהם נכשלו שלושה פעמים ופשוט להעביר את המותג הלאה.
אמרתי שאשתוק על עלה ירוק ולא אומר כלום עד אחרי הבחירות כדי לא לחבל בסיכויים שלהם. אז עכשיו בעקרון אני אמור לפרט.
בגדול היו המון טעויות.
אוהד עשה טעויות חמורות לדעתי. בכוחניות הוא ניער מהמפלגה המון פעילים ותיקים. הוא שרף גשרים ועשה פאדיחות לעצמו ולמפלגה. הפורום של המפלגה שבעבר היה נטול צנזורה לחלוטין וכלל ויכוחים רבים אבל הוכיח לעולם שבעלה ירוק נותנים לך לפתוח את הפה, השתנה מאז אוהד לקח פיקוד עליו. כל מילת ביקורת אפילו הכי עדינה זכתה להמחק והמשתמש זכה להנעל. אפילו לעבדכם הנאמן שמעולם לא היה מתלהם ואובססיבי כמו אחרים, יצא להחסם לא פעם ולא פעמיים ואפילו ברגעים אלו אני חסום על משהו שלא עשיתי בכלל. אני יודע שרבים יגידו "זה רק פורום, כוללה אינטרנט, מה אכפת לך", אבל בתור מפלגה מתקדמת טכנולוגית שדוגלת באולטרה ליברליות עלק, הייתי מצפה לטיפה יותר. גם פוליטיקה של אהבה לא ראיתי שם.
בכל מקרה, ימים יגידו מה יקרה למפלגה הזו. הגמלאים רצו מלא פעמים והתקבלו כבדיחה ועכשיו אין אחד במדינה שיכול להתעלם ממה שהם. זה יכול לקרות גם לעלה ירוק. רק צריך את האדם הנכון שיוביל את זה, עם הפעילים הנכונים, ולא בסטלנות יתר אפילו שזה חלק מהפרסונל של האנשים שם.
בניגוד לאחרים אני לא שמח מזה שעלה ירוק נכשלו שוב. אם הייתי קצת יותר קטנוני הייתי אומר "אמרתי לכם" אבל לא אגיד. אופס, אמרתי. בכל מקרה כמו שעצוב לי לראות מה נהיה מהמפלגה עצוב לי שהיא נכשלה ובשיחה אתמול לפני המדגם אמרתי לשי שאני אחזיק עצבאות גם לעלה ירוק למרות הכל.
אז לכל מי הצביע לגמלאים, גם אם עשיתם את זה בצחוק, אתם שותפים להיסטוריה. אני מרגיש ככה לפחות, וגם מרגיש תחושה משונה שלא מוכרת לי. לראשונה בחיי, הצבעתי למפלגה שעברה את אחוז החסימה.
יפי קאי קיי באמת. הבחירות האלה היו עצובות מבחינתי. זו הפעם הראשונה שלא הצבעתי למפלגת עלה ירוק שעד לא מזמן האמנתי בה.
אני לא מת על פוליטיקאים. לא רציתי להשתייך למשהו עם חזון מדיני כלשהו כי באמת - אין לי פתרון ואני לא יודע בוודאות מה הכיוון הנכון שצריך ללכת בו. לא יוזמת ז’נבה של ביילין נראית לי הגיונית ולא הימין. גם לא קדימה. לא יודע מה הפתרון לכן אני תמיד מעדיף להצביע למשהו חברתי כי יש מספיק אנשים שחושבים על הצד המדיני.
הצבעתי לגמלאים. כשספרתי לאמא שלי, מצביעת מרצ אדוקה בכל חייה, היא צחקה עליי. אמרתי לה שזו לא בדיחה, ושאם באמת הייתי מתבדח הייתי מצביע לברית עולם או למפלגה למלחמה בבנקים. להצביע בעד הגמלאים, שגם יש להם סיכויים להכנס ויש פה איזה אקשן ומתח, זו השקעה לעתיד. כולנו נהיה גמלאים בבוא היום, והתנאים בהם חיים חלק לא קטן מהגמלאים כיום מחפירים. אז נכון שזו לא מפלגה שאני מכיר לעומק ופעיל בה אבל זה מה שבחרתי.
האמת שעד הרגע האחרון התלבטתי. אתמול עוד היו לי רגעי חולשה שכמעט החלטתי להצביע לעלה ירוק אבל זה עבר לי מהר מאוד בעיקר בזכות האאוטינג השקרי והנבזי שנעשה כלפיי שם ע"י המזכ"ל אוהד. אני מקווה שהוא שמח שהוא מבריח קולות מעצמו. על מרצ גם חשבתי אבל אחרי ראיון שקראתי עם ביילין הגעתי למסקנה שיוזמת ז’נבה לא פחות הזויה מעלה ירוק של היום. כמעט השתכנעתי היום להצביע לעבודה אבל אז נזכרתי בשביתות ואימג’ים של עמיר פרץ עושה בלגאנים העביר לי את החשק. לבסוף החלטתי לשים זך בקלפי. זה גם נותן תחושה זכה שכזו למרות שלקשישים זה בטח מזכיר יותר מרק זך.
כן, חשבתי גם לעשות הצבעת מחאה כמו לחם או המפלגה למלחמה בבנקים. לרגע שקלתי גם לא להצביע בכלל. בסוף החלטתי.
אז בואו נראה מה יהיה, ואתם עדיין מוזמנים בחום להשתתף בטוטו הבחירות הגדול בפוסט הזה.
יום בחירות נעים לכולם!
יפי קאי קיי באמת. הבחירות האלה היו עצובות מבחינתי. זו הפעם הראשונה שלא הצבעתי למפלגת עלה ירוק שעד לא מזמן האמנתי בה.
אני לא מת על פוליטיקאים. לא רציתי להשתייך למשהו עם חזון מדיני כלשהו כי באמת - אין לי פתרון ואני לא יודע בוודאות מה הכיוון הנכון שצריך ללכת בו. לא יוזמת ז’נבה של ביילין נראית לי הגיונית ולא הימין. גם לא קדימה. לא יודע מה הפתרון לכן אני תמיד מעדיף להצביע למשהו חברתי כי יש מספיק אנשים שחושבים על הצד המדיני.
הצבעתי לגמלאים. כשספרתי לאמא שלי, מצביעת מרצ אדוקה בכל חייה, היא צחקה עליי. אמרתי לה שזו לא בדיחה, ושאם באמת הייתי מתבדח הייתי מצביע לברית עולם או למפלגה למלחמה בבנקים. להצביע בעד הגמלאים, שגם יש להם סיכויים להכנס ויש פה איזה אקשן ומתח, זו השקעה לעתיד. כולנו נהיה גמלאים בבוא היום, והתנאים בהם חיים חלק לא קטן מהגמלאים כיום מחפירים. אז נכון שזו לא מפלגה שאני מכיר לעומק ופעיל בה אבל זה מה שבחרתי.
האמת שעד הרגע האחרון התלבטתי. אתמול עוד היו לי רגעי חולשה שכמעט החלטתי להצביע לעלה ירוק אבל זה עבר לי מהר מאוד בעיקר בזכות האאוטינג השקרי והנבזי שנעשה כלפיי שם ע"י המזכ"ל אוהד. אני מקווה שהוא שמח שהוא מבריח קולות מעצמו. על מרצ גם חשבתי אבל אחרי ראיון שקראתי עם ביילין הגעתי למסקנה שיוזמת ז’נבה לא פחות הזויה מעלה ירוק של היום. כמעט השתכנעתי היום להצביע לעבודה אבל אז נזכרתי בשביתות ואימג’ים של עמיר פרץ עושה בלגאנים העביר לי את החשק. לבסוף החלטתי לשים זך בקלפי. זה גם נותן תחושה זכה שכזו למרות שלקשישים זה בטח מזכיר יותר מרק זך.
כן, חשבתי גם לעשות הצבעת מחאה כמו לחם או המפלגה למלחמה בבנקים. לרגע שקלתי גם לא להצביע בכלל. בסוף החלטתי.
אז בואו נראה מה יהיה, ואתם עדיין מוזמנים בחום להשתתף בטוטו הבחירות הגדול בפוסט הזה.
יום בחירות נעים לכולם!

לא הייתם רוצים את הסבאלה החמודי הזה בכנסת?
יפי קאי קיי באמת. הבחירות האלה היו עצובות מבחינתי. זו הפעם הראשונה שלא הצבעתי למפלגת עלה ירוק שעד לא מזמן האמנתי בה.
אני לא מת על פוליטיקאים. לא רציתי להשתייך למשהו עם חזון מדיני כלשהו כי באמת - אין לי פתרון ואני לא יודע בוודאות מה הכיוון הנכון שצריך ללכת בו. לא יוזמת ז’נבה של ביילין נראית לי הגיונית ולא הימין. גם לא קדימה. לא יודע מה הפתרון לכן אני תמיד מעדיף להצביע למשהו חברתי כי יש מספיק אנשים שחושבים על הצד המדיני.
הצבעתי לגמלאים. כשספרתי לאמא שלי, מצביעת מרצ אדוקה בכל חייה, היא צחקה עליי. אמרתי לה שזו לא בדיחה, ושאם באמת הייתי מתבדח הייתי מצביע לברית עולם או למפלגה למלחמה בבנקים. להצביע בעד הגמלאים, שגם יש להם סיכויים להכנס ויש פה איזה אקשן ומתח, זו השקעה לעתיד. כולנו נהיה גמלאים בבוא היום, והתנאים בהם חיים חלק לא קטן מהגמלאים כיום מחפירים. אז נכון שזו לא מפלגה שאני מכיר לעומק ופעיל בה אבל זה מה שבחרתי.
האמת שעד הרגע האחרון התלבטתי. אתמול עוד היו לי רגעי חולשה שכמעט החלטתי להצביע לעלה ירוק אבל זה עבר לי מהר מאוד בעיקר בזכות האאוטינג השקרי והנבזי שנעשה כלפיי שם ע"י המזכ"ל אוהד. אני מקווה שהוא שמח שהוא מבריח קולות מעצמו. על מרצ גם חשבתי אבל אחרי ראיון שקראתי עם ביילין הגעתי למסקנה שיוזמת ז’נבה לא פחות הזויה מעלה ירוק של היום. כמעט השתכנעתי היום להצביע לעבודה אבל אז נזכרתי בשביתות ואימג’ים של עמיר פרץ עושה בלגאנים העביר לי את החשק. לבסוף החלטתי לשים זך בקלפי. זה גם נותן תחושה זכה שכזו למרות שלקשישים זה בטח מזכיר יותר מרק זך.
כן, חשבתי גם לעשות הצבעת מחאה כמו לחם או המפלגה למלחמה בבנקים. לרגע שקלתי גם לא להצביע בכלל. בסוף החלטתי.
אז בואו נראה מה יהיה, ואתם עדיין מוזמנים בחום להשתתף בטוטו הבחירות הגדול בפוסט הזה.
יום בחירות נעים לכולם!

לא הייתם רוצים את הסבאלה החמודי הזה בכנסת?
Science fiction writer Stanislaw Lem has died, age 84 (USAToday).
הנסיך ישב על המדרגות, בידיו שברי זכוכית. פמלייתו הגיעה והתיישבה מסביבו, ונראתה נבוכה כמו מקהלת רבנות שנפתח עליה המסך לפני הזמן. הנסיך לא זז, אז נזכר שאוריה פעם אמר לו "אתה חושב יותר מדי". אז תם החלום
והנסיך צעק כי גירוד בכף היד שהפך לעקצוץ ואז לקרע הסב את עיניו אל הידיים. הוא צעק והיא לא שמעה.
הפמלייה הנבוכה נשלחה לשחזר את הנעל ולמדוד אותה על נשות הממלכה. הנסיך נשאר בארמון, מלטף ברוחו (אך לא בידו החבושה) את כף רגלה הערומה של אהובתו. כאשר הגיעו השליחים לביתה, מצאו שהנעל לא התאימה לכף רגלה של לכלוכית שהייתה גם היא, כמו ידו של הנסיך, חבושה.
הנסיך ישב על המדרגות, בידיו שברי זכוכית. פמלייתו הגיעה והתיישבה מסביבו, ונראתה נבוכה כמו מקהלת רבנות שנפתח עליה המסך לפני הזמן. הנסיך לא זז, אז נזכר שאוריה פעם אמר לו "אתה חושב יותר מדי". אז תם החלום
והנסיך צעק כי גירוד בכף היד שהפך לעקצוץ ואז לקרע הסב את עיניו אל הידיים. הוא צעק והיא לא שמעה.
הפמלייה הנבוכה נשלחה לשחזר את הנעל ולמדוד אותה על נשות הממלכה. הנסיך נשאר בארמון, מלטף ברוחו (אך לא בידו החבושה) את כף רגלה הערומה של אהובתו. כאשר הגיעו השליחים לביתה, מצאו שהנעל לא התאימה לכף רגלה של לכלוכית שהייתה גם היא, כמו ידו של הנסיך, חבושה.
זהו, נפטרתי מהדירה, קיבלתי את הצ’קים שלא נפרעו, מכרתי לדיירת החדשה את הארון והספרייה(יצאתי פראיירית אבל חסכתי הובלה) וכל הדברים שלי עשו את דרכם חזרה לבית של ההורים. הגיע הזמן. טקס העברת המפתחות בוצע, החוזה נחתם, ואני לא צריכה להגיע יותר לעולם לשכונת מורשה. תודה לאל
טפו טפו הדברים מסתדרים קצת. לפחות מהבחינה הזו. זהו
חוץ מזה החלטתי שלפני שאני דוחפת לעצמי תרופות פסיכיאטריות כדאי שאבדוק עוד אפשרויות. ובכן, שפחתכם הנאמנה הולכת מחר (אחרי שאתלבט מה לבחור בקלפי) לשיעור…יוגה
כן, יוגה, הדבר הזה של הזקנות שהיה טרנד שנייה לפני שהגיע הפילאטיס. יוגה. מה השלב הבא? שרוואל דייגים ונעלי-טבחים? ולמרבה המבוכה הלכתי גם לדיקור סיני ביום שישי, ובינתיים הכל די בסדר. האמת שזה קצת נותן לי תקווה, כי כל הסיפור הזה של התרופות מפחיד אותי למוות, בעיקר אחרי שהפסיכיאטר הנבלה ההוא תקע לי תרופה בלי לבדוק כלום קודם ואז נעלם כשאני כמעט הגעתי לחדר מיון. ד"ר אילן טל, תזכרו את השם ותיזהרו ממנו כי השחצנות שלו עלתה לי בבריאות ובהחלט שקלתי לתבוע אותו על רשלנות רפואית ואני עדיין חושבת שהייתי צריכה לעשות זאת
בכל מקרה, האפשרות של טיפול לא תרופתי נותנת לי תקווה מסוימת. אולי באמת הפתרון הוא אחר. כלומר, אולי יש מקום לנסות משהו שיעזור לי גם להתמודד עם הדברים ולא רק לסמם אותם החוצה
בקיצור, יוגה. זה כל כך מביך- שנים על גבי שנים אני צוחקת על ההומואים האלו ששותים תמציות של פרחי באך ומזדיינים בתנוחת הלוטוס, והנה אני, הולכת מחר לשים רגל מאחורי האוזן ולנשום יחד עם עוד 20 נשים בנות 40 בעיצומה של פריחת הצלוליט
והאמת שהפרחי באך - לא רע בכלל
ולא אכפת לי שיגידו לי שזה "עובד" רק בגלל שאני משכנעת את עצמי ואז זה גורם לי להרגיש כביכול טוב יותר. בשלב זה של חיי אני מוכנה ללכת לשתות חלב-קופים-בורמזיים, אם זה מה שיגרום לי להפסיק להיות בחרדות
טוב, האמת שהקופים האפגניים הם שמייצרים את החלב המשובח יותר, אבל אסור להיות יאפים בררנים כאלו כל הזמן
יאללה, סיגריה ולישון
זהו, נפטרתי מהדירה, קיבלתי את הצ’קים שלא נפרעו, מכרתי לדיירת החדשה את הארון והספרייה(יצאתי פראיירית אבל חסכתי הובלה) וכל הדברים שלי עשו את דרכם חזרה לבית של ההורים. הגיע הזמן. טקס העברת המפתחות בוצע, החוזה נחתם, ואני לא צריכה להגיע יותר לעולם לשכונת מורשה. תודה לאל
טפו טפו הדברים מסתדרים קצת. לפחות מהבחינה הזו. זהו
חוץ מזה החלטתי שלפני שאני דוחפת לעצמי תרופות פסיכיאטריות כדאי שאבדוק עוד אפשרויות. ובכן, שפחתכם הנאמנה הולכת מחר (אחרי שאתלבט מה לבחור בקלפי) לשיעור…יוגה
כן, יוגה, הדבר הזה של הזקנות שהיה טרנד שנייה לפני שהגיע הפילאטיס. יוגה. מה השלב הבא? שרוואל דייגים ונעלי-טבחים? ולמרבה המבוכה הלכתי גם לדיקור סיני ביום שישי, ובינתיים הכל די בסדר. האמת שזה קצת נותן לי תקווה, כי כל הסיפור הזה של התרופות מפחיד אותי למוות, בעיקר אחרי שהפסיכיאטר הנבלה ההוא תקע לי תרופה בלי לבדוק כלום קודם ואז נעלם כשאני כמעט הגעתי לחדר מיון. ד"ר אילן טל, תזכרו את השם ותיזהרו ממנו כי השחצנות שלו עלתה לי בבריאות ובהחלט שקלתי לתבוע אותו על רשלנות רפואית ואני עדיין חושבת שהייתי צריכה לעשות זאת
בכל מקרה, האפשרות של טיפול לא תרופתי נותנת לי תקווה מסוימת. אולי באמת הפתרון הוא אחר. כלומר, אולי יש מקום לנסות משהו שיעזור לי גם להתמודד עם הדברים ולא רק לסמם אותם החוצה
בקיצור, יוגה. זה כל כך מביך- שנים על גבי שנים אני צוחקת על ההומואים האלו ששותים תמציות של פרחי באך ומזדיינים בתנוחת הלוטוס, והנה אני, הולכת מחר לשים רגל מאחורי האוזן ולנשום יחד עם עוד 20 נשים בנות 40 בעיצומה של פריחת הצלוליט
והאמת שהפרחי באך - לא רע בכלל
ולא אכפת לי שיגידו לי שזה "עובד" רק בגלל שאני משכנעת את עצמי ואז זה גורם לי להרגיש כביכול טוב יותר. בשלב זה של חיי אני מוכנה ללכת לשתות חלב-קופים-בורמזיים, אם זה מה שיגרום לי להפסיק להיות בחרדות
טוב, האמת שהקופים האפגניים הם שמייצרים את החלב המשובח יותר, אבל אסור להיות יאפים בררנים כאלו כל הזמן
יאללה, סיגריה ולישון