הלימודים דורשים את רוב זמני ולכן לא עדכנתי קרוב לשנתיים, או משהו. מצאתי אולי חצי נחמה בכך שהצלחתי להתנתק מהבלוג שלי, ממש התחלתי להרגיש מכור.
בכל אופן הלימודים מדהימים. אני לוקח חלק במכינה הקדם-אקדמאית של אוניברסיטת ירושלים בהר-הצופים, ספציפית במסלול מדעי הטבע, יותר ספציפית במסלול כימיה לא מוגבר. הדבר שהכי מטריד אותי בלימודים זה המתמטיקה.
יצא לי [...]
כאמור, החלפתי בית שנית.
את הבלוג החדש אפשר למצוא פה: http://michal.corky.net
העמוד עוד בחיתוליו, כשיהיה לי זמן אני אדאג שהעיצוב יראה יותר מיכלתי ופחות סטנדרטי. :)
בימים הקרובים אמצא איפה למקם את הבלוג החדש שלי. גם חשה תחושת מיצוי עם ביט וגם הטיפול הלוקה של בועז ודוד די מבאסים את הצורה.
בלוגרים, בואו אחרי!
בימים הקרובים אמצא איפה למקם את הבלוג החדש שלי. גם חשה תחושת מיצוי עם ביט וגם הטיפול הלוקה של בועז ודוד די מבאסים את הצורה.
בלוגרים, בואו אחרי!
היה שבוע קשה. אחד הילדים השתולל. עוד אחד שולח ידיים אל הצוואר שלי מדי פעם. "לא נושכים," הוא אומר, "אסור". הוא כל הזמן שואל שאלות-שגרה (מתי הנהג יבוא, מתי ארוחת צהריים), והחלטנו שבכל שיעור אסור לו לשאול עד סוף השיעור, ואז הוא יכול לשחרר בבת אחת את השאלות שהצטברו לו במהלך השיעור, שזה בדרך כלל שתיים, שלוש שחוזרות על עצמן ללא סוף. "השועל מת", אומר הילד ששואל כל הזמן. "השועל מת" זו לא שאלה, מה אפשר להגיד לו. ילד אחר לא אהב את דף העבודה שקיבל, אז הוא השתין עליו. וגם על השני שנתנו לו. וגם על עוד ילד. הילד שלא יודע לנגב את הידיים עם מגבת כמעט נפל לי מגובה מטר וחצי, רצתי מהר והוא נפל לי אל בין הידיים כמו כלה. סבתא נפטרה הבוקר. "בשקט", הילד ששואל כל הזמן אומר ומניח אצבע על הפה, "לא שואלים".
את הפוסט הזה, ששישה אנשים קראו לפני שהספקתי להעלים אותו מעל פני האדמה, הדפסתי לעצמי בעשרה עותקים ועל כל פעם דפקתי את הראש בקיר שלוש פעמים כדי להזכיר לעצמי שאני עושה דברים ממש מטומטמים כשאני שיכורה ואולי כדי לגרום להאנגאובר הדוחה הזה לעבור יותר מהר.
אלוהים ישמור.
את הפוסט הזה, ששישה אנשים קראו לפני שהספקתי להעלים אותו מעל פני האדמה, הדפסתי לעצמי בעשרה עותקים ועל כל פעם דפקתי את הראש בקיר שלוש פעמים כדי להזכיר לעצמי שאני עושה דברים ממש מטומטמים כשאני שיכורה ואולי כדי לגרום להאנגאובר הדוחה הזה לעבור יותר מהר.
אלוהים ישמור.
הכנסו בבקשה אחד אחד
כולם שותים ת’קולה מבגדד!
הכנסו בבקשה אחד אחד
כולם שותים ת’קולה מבגדד!
אני מעשן נרגילה.
אפשר להגיד שבאובססיביות. אחרי 5 שנים (?) של הפסקת עישון סיגריות, הנרגילה נותנת את תחושת העשן המסתלסל, ללא אובססיה של סיגריה אחרי האוכל. פיתחתי מעין טקס יומי בזמן השקיעה. מהגג שלי אני משקיף לעבר הים ומפמפם אל תוך הפיה. הטעמים האהובים עלי הם מלון, תות ודובדבנים. זה מן זמן לעצמי, של שקט, של [...]
Shiffer thinks he’s found the awesomest trailer ever. Now, on Friday, I might have agreed with him (I saw it here), but then on Saturday, while listening to Escape Pod, I heard a trailer that is to Awesome as Protonium is to mundane matter.
In a world where CONCEPT Is KING, ONE MAN, armed with only [...]
יש קצת גוונים בשיער של מוריה. היא אמרה שאולי היא תקרא לי הנסיך הקטן וזה ממש מאשר אותי. שתיתי איתה את המשקה החם הראשון שלי השנה. הייתה קצפת מעולה וגוד וייבריישנס. ראיתי את הים של חיפה, והוא יפה יותר, אפילו שהקיום שלו נותן לאנשים אישור להתפשט.
חבל שלא התעוררתי לפני חצי שעה, כך לא הייתי מחמיץ את האוטובוס של עכשיו.
קראתי את הספרים "תושבי חדר הילדים" ו"קשר עין". הם ספרים יפים.
ביום שני תהיה ההצגה, מי שבא ברוך הבא ומי שלא ברוך הלא.
התחלתי לכתוב את המשפט "זה שנגמר", אבל אני לא יודע מה ההמשך שלו.
- סרי, איפה הנהג חדש?
- איפה?
- הוא יבוא.
יש קצת גוונים בשיער של מוריה. היא אמרה שאולי היא תקרא לי הנסיך הקטן וזה ממש מאשר אותי. שתיתי איתה את המשקה החם הראשון שלי השנה. הייתה קצפת מעולה וגוד וייבריישנס. ראיתי את הים של חיפה, והוא יפה יותר, אפילו שהקיום שלו נותן לאנשים אישור להתפשט.
חבל שלא התעוררתי לפני חצי שעה, כך לא הייתי מחמיץ את האוטובוס של עכשיו.
קראתי את הספרים "תושבי חדר הילדים" ו"קשר עין". הם ספרים יפים.
ביום שני תהיה ההצגה, מי שבא ברוך הבא ומי שלא ברוך הלא.
התחלתי לכתוב את המשפט "זה שנגמר", אבל אני לא יודע מה ההמשך שלו.
- סרי, איפה הנהג חדש?
- איפה?
- הוא יבוא.