קונטיניו? 2
Thursday, 26 לOctober 2006 -- 11:10 seriהיה שבוע קשה. אחד הילדים השתולל. עוד אחד שולח ידיים אל הצוואר שלי מדי פעם. "לא נושכים," הוא אומר, "אסור". הוא כל הזמן שואל שאלות-שגרה (מתי הנהג יבוא, מתי ארוחת צהריים), והחלטנו שבכל שיעור אסור לו לשאול עד סוף השיעור, ואז הוא יכול לשחרר בבת אחת את השאלות שהצטברו לו במהלך השיעור, שזה בדרך כלל שתיים, שלוש שחוזרות על עצמן ללא סוף. "השועל מת", אומר הילד ששואל כל הזמן. "השועל מת" זו לא שאלה, מה אפשר להגיד לו. ילד אחר לא אהב את דף העבודה שקיבל, אז הוא השתין עליו. וגם על השני שנתנו לו. וגם על עוד ילד. הילד שלא יודע לנגב את הידיים עם מגבת כמעט נפל לי מגובה מטר וחצי, רצתי מהר והוא נפל לי אל בין הידיים כמו כלה. סבתא נפטרה הבוקר. "בשקט", הילד ששואל כל הזמן אומר ומניח אצבע על הפה, "לא שואלים".