אני מעביר שיר בנפה
Friday, 03 לNovember 2006 -- 15:11 seri אני שותה וודקה מוחלטת,
אפלטונית;
לא היפותטית
אלא אידאית.
אני לוגם
את מהות הוודקה.
אני שותה וודקה מוחלטת,
אפלטונית;
לא היפותטית
אלא אידאית.
אני לוגם
את מהות הוודקה.
הכנסו בבקשה אחד אחד
כולם שותים ת’קולה מבגדד!
הכנסו בבקשה אחד אחד
כולם שותים ת’קולה מבגדד!
מילא שזה קטע כתוב באופן גרוע מאוד,
כי יש איזה אחד שמרגיש ככה ואני לא אגיד מי.
אולי יום אחד אכתוב את זה יפה.
בינתיים הרעיון זה העיקר והביצוע - עקר.
-
זה הסיפור על שי ועיתון הבופה
את עיתון הבופה איש אינו קורא
ויש אדם אי שם שאף אחד לא פגש
ויש לו חזון והוא הבעלים של העיתון
היו לו המון מניות בכל הצבעים
וכך הוא החזיק את העיתון בחיים
הוא דאג שלעובדים יהיו תנאים טובים
על פי חוזה העבודה המשכורת מתחילה מבפנים
שי היה כתב צבאי בעיתון הבופה
ובאמת בהתחלה הוא סיקר יפה יפה
ובכל שבוע היה מרוצה:
עבודה כזאת אף אחד לא עושה
עברו חודשיים ושלושה ושי קיבל משרד שלם
את המשרד של העורכת, כי אצלה היה צריך גם לשלם
ולשלם משכורת זה יותר מדי
ועובדים בהתנדבות זה הרבה יותר כדאי
ושי הרגיש שהוא מאוד יעיל
אבל הרשה לעצמו להתחיל
לכתוב מאמרים בלי משמעות באף מילה
או לכתוב אותם הפוך מהסוף להתחלה
ואף אחד לא הרגיש
מילא שזה קטע כתוב באופן גרוע מאוד,
כי יש איזה אחד שמרגיש ככה ואני לא אגיד מי.
אולי יום אחד אכתוב את זה יפה.
בינתיים הרעיון זה העיקר והביצוע - עקר.
-
זה הסיפור על שי ועיתון הבופה
את עיתון הבופה איש אינו קורא
ויש אדם אי שם שאף אחד לא פגש
ויש לו חזון והוא הבעלים של העיתון
היו לו המון מניות בכל הצבעים
וכך הוא החזיק את העיתון בחיים
הוא דאג שלעובדים יהיו תנאים טובים
על פי חוזה העבודה המשכורת מתחילה מבפנים
שי היה כתב צבאי בעיתון הבופה
ובאמת בהתחלה הוא סיקר יפה יפה
ובכל שבוע היה מרוצה:
עבודה כזאת אף אחד לא עושה
עברו חודשיים ושלושה ושי קיבל משרד שלם
את המשרד של העורכת, כי אצלה היה צריך גם לשלם
ולשלם משכורת זה יותר מדי
ועובדים בהתנדבות זה הרבה יותר כדאי
ושי הרגיש שהוא מאוד יעיל
אבל הרשה לעצמו להתחיל
לכתוב מאמרים בלי משמעות באף מילה
או לכתוב אותם הפוך מהסוף להתחלה
ואף אחד לא הרגיש
בעודי משחק לבדי בטקן 3, החלטתי להמציא את כפתור הקונטיניו של החיים, זאת כדי למנוע אבידות נוספות בנוסח תמרה.
בעודי משחק לבדי בטקן 3, החלטתי להמציא את כפתור הקונטיניו של החיים, זאת כדי למנוע אבידות נוספות בנוסח תמרה.
בעודי משחק לבדי בטקן 3, החלטתי להמציא את כפתור הקונטיניו של החיים, זאת כדי למנוע אבידות נוספות בנוסח תמרה.
זה התחיל בתור הקלטת סקיצה לגדי ונגמר בחצי שעה של הקלטה. תהנו.
1. יותר קל למות - מלים: אוריה ברטל, לחן: אני. בהשתתפות החשמלאי שעשה פריסטייל מטורף.
2. מישהו אחר - מלים: רוני בראון, לחן: צביקה פיק. מוקדש לכל הרקפות שם בחוץ. זו כבר הפעם השלישית שאני מקליט את זה, בעצם.
3. Email - מלים: שי דותן, לחן: אני. הלהקה שלי לא אוהבת את השיר הזה, שושנה אמרה, אחרי שהשמעתי לה את השיר, שאני נהייה מלחין פופי. המתופפת החמישית שלנו אמרה שהיא אוהבת את המלים. אבל היא כבר לא בלהקה. הלחן בא קודם, הוא בעצם היה אמור להיות קטע סיום של "אלי שופתוכ" ובגלל זה הוא נורא דומה לו בלחן.
4. 10 - מלים ולחן: עממי. זוהי סיבה ניצחת לאי עשיית הבגרות שלי במתמטיקה. עפתי משלוש יחידות בתקופה ההיא. אני מסיר אחריות מהשיר הזה, או כמו שאמר אמינם: ההאזנה אסורה לילדים, שיש להם שרוכים בנעליים.
5. אלי שטרן - מלים ולחן: אני. זה השיר הכי ישן שלי שניגנתי במופע בפני הכלבה. והשיר הזה בן שנה ושלושה חודשים. ובשיר הזה אפשר לשמוע דוגמה טובה לאיך שאני מדבר אל עצמי בהקלטות. בדרך כלל אני עורך את זה החוצה. אני זוכר שעשיתי "אאו" בפתיחה של "היום שלום" לפני שנה וחצי רק בשביל להבהיל את בולי עליה השלום.
6. אלי שופתוכ - מלים ולחן: אני. שיר ההמשך האולטימטיבי. זהירות, השיר מתחיל רק לאחר פתיחה מאולתרת של דקה. השיר הזה נכתב ארבעה חודשים בערך אחרי אלי שטרן. אם אלי שטרן היה על שמאלני כורסה, אלי שופתוכ דיבר על המפונים ממש ועל היחס הדפוק של הציבור והמדינה אליהם. הוא היה אקטואלי אז, והוא נהייה שוב אקטואלי לפני חודש, עם המלחמה והפינוי של עיירות הגליל והצפון בכלל. מדי פעם הוא צץ ונהייה אקטואלי. מילה טעימה, אקטואלי. כמו של משחת שיניים של ילדים.
7. כשיש אהבה - מלים ולחן: אני. שיר טרי טרי, מאתמול, בהשתתפות הכלבה שלי שמתלהבת מכל דבר שקורה בחוץ ובפנים, שמתעטשת רגע לפני שאני מתחיל לשיר ונובחת תוך כדי.
8. סנופי - לחן: לא יודע של מי. הקטע הזה הוא הצדקה מעולה להמצאותו של הבלוג הזה.
9. ת’ם - זו הסקיצה שהזכרתי בהתחלה, יש פה ווריאציות על נושא כתוב. זה אמור להיות צועני בסוף, זה עוד יהיה. רק סקיצה.
10. להשאיר ת’כובע - מלים ולחן: רנדי ניומן. זהו נסיון צולע שלי לתרגם שיר בזמן שאני מנסה להזכר מה המלים שלו. ככה אני שולח את הבחורה לעלות על הכסא, ואז נזכר שצריך לכבות את האור, ואז מחזיר אותה לעלות על הכסא ולנופף בידיים.
תשמעו, תקשיבו, תגיבו. טוב? טוב.
זה התחיל בתור הקלטת סקיצה לגדי ונגמר בחצי שעה של הקלטה. תהנו.
1. יותר קל למות - מלים: אוריה ברטל, לחן: אני. בהשתתפות החשמלאי שעשה פריסטייל מטורף.
2. מישהו אחר - מלים: רוני בראון, לחן: צביקה פיק. מוקדש לכל הרקפות שם בחוץ. זו כבר הפעם השלישית שאני מקליט את זה, בעצם.
3. Email - מלים: שי דותן, לחן: אני. הלהקה שלי לא אוהבת את השיר הזה, שושנה אמרה, אחרי שהשמעתי לה את השיר, שאני נהייה מלחין פופי. המתופפת החמישית שלנו אמרה שהיא אוהבת את המלים. אבל היא כבר לא בלהקה. הלחן בא קודם, הוא בעצם היה אמור להיות קטע סיום של "אלי שופתוכ" ובגלל זה הוא נורא דומה לו בלחן.
4. 10 - מלים ולחן: עממי. זוהי סיבה ניצחת לאי עשיית הבגרות שלי במתמטיקה. עפתי משלוש יחידות בתקופה ההיא. אני מסיר אחריות מהשיר הזה, או כמו שאמר אמינם: ההאזנה אסורה לילדים, שיש להם שרוכים בנעליים.
5. אלי שטרן - מלים ולחן: אני. זה השיר הכי ישן שלי שניגנתי במופע בפני הכלבה. והשיר הזה בן שנה ושלושה חודשים. ובשיר הזה אפשר לשמוע דוגמה טובה לאיך שאני מדבר אל עצמי בהקלטות. בדרך כלל אני עורך את זה החוצה. אני זוכר שעשיתי "אאו" בפתיחה של "היום שלום" לפני שנה וחצי רק בשביל להבהיל את בולי עליה השלום.
6. אלי שופתוכ - מלים ולחן: אני. שיר ההמשך האולטימטיבי. זהירות, השיר מתחיל רק לאחר פתיחה מאולתרת של דקה. השיר הזה נכתב ארבעה חודשים בערך אחרי אלי שטרן. אם אלי שטרן היה על שמאלני כורסה, אלי שופתוכ דיבר על המפונים ממש ועל היחס הדפוק של הציבור והמדינה אליהם. הוא היה אקטואלי אז, והוא נהייה שוב אקטואלי לפני חודש, עם המלחמה והפינוי של עיירות הגליל והצפון בכלל. מדי פעם הוא צץ ונהייה אקטואלי. מילה טעימה, אקטואלי. כמו של משחת שיניים של ילדים.
7. כשיש אהבה - מלים ולחן: אני. שיר טרי טרי, מאתמול, בהשתתפות הכלבה שלי שמתלהבת מכל דבר שקורה בחוץ ובפנים, שמתעטשת רגע לפני שאני מתחיל לשיר ונובחת תוך כדי.
8. סנופי - לחן: לא יודע של מי. הקטע הזה הוא הצדקה מעולה להמצאותו של הבלוג הזה.
9. ת’ם - זו הסקיצה שהזכרתי בהתחלה, יש פה ווריאציות על נושא כתוב. זה אמור להיות צועני בסוף, זה עוד יהיה. רק סקיצה.
10. להשאיר ת’כובע - מלים ולחן: רנדי ניומן. זהו נסיון צולע שלי לתרגם שיר בזמן שאני מנסה להזכר מה המלים שלו. ככה אני שולח את הבחורה לעלות על הכסא, ואז נזכר שצריך לכבות את האור, ואז מחזיר אותה לעלות על הכסא ולנופף בידיים.
תשמעו, תקשיבו, תגיבו. טוב? טוב.
זה התחיל בתור הקלטת סקיצה לגדי ונגמר בחצי שעה של הקלטה. תהנו.
1. יותר קל למות - מלים: אוריה ברטל, לחן: אני. בהשתתפות החשמלאי שעשה פריסטייל מטורף.
2. מישהו אחר - מלים: רוני בראון, לחן: צביקה פיק. מוקדש לכל הרקפות שם בחוץ. זו כבר הפעם השלישית שאני מקליט את זה, בעצם.
3. Email - מלים: שי דותן, לחן: אני. הלהקה שלי לא אוהבת את השיר הזה, שושנה אמרה, אחרי שהשמעתי לה את השיר, שאני נהייה מלחין פופי. המתופפת החמישית שלנו אמרה שהיא אוהבת את המלים. אבל היא כבר לא בלהקה. הלחן בא קודם, הוא בעצם היה אמור להיות קטע סיום של "אלי שופתוכ" ובגלל זה הוא נורא דומה לו בלחן.
4. 10 - מלים ולחן: עממי. זוהי סיבה ניצחת לאי עשיית הבגרות שלי במתמטיקה. עפתי משלוש יחידות בתקופה ההיא. אני מסיר אחריות מהשיר הזה, או כמו שאמר אמינם: ההאזנה אסורה לילדים, שיש להם שרוכים בנעליים.
5. אלי שטרן - מלים ולחן: אני. זה השיר הכי ישן שלי שניגנתי במופע בפני הכלבה. והשיר הזה בן שנה ושלושה חודשים. ובשיר הזה אפשר לשמוע דוגמה טובה לאיך שאני מדבר אל עצמי בהקלטות. בדרך כלל אני עורך את זה החוצה. אני זוכר שעשיתי "אאו" בפתיחה של "היום שלום" לפני שנה וחצי רק בשביל להבהיל את בולי עליה השלום.
6. אלי שופתוכ - מלים ולחן: אני. שיר ההמשך האולטימטיבי. זהירות, השיר מתחיל רק לאחר פתיחה מאולתרת של דקה. השיר הזה נכתב ארבעה חודשים בערך אחרי אלי שטרן. אם אלי שטרן היה על שמאלני כורסה, אלי שופתוכ דיבר על המפונים ממש ועל היחס הדפוק של הציבור והמדינה אליהם. הוא היה אקטואלי אז, והוא נהייה שוב אקטואלי לפני חודש, עם המלחמה והפינוי של עיירות הגליל והצפון בכלל. מדי פעם הוא צץ ונהייה אקטואלי. מילה טעימה, אקטואלי. כמו של משחת שיניים של ילדים.
7. כשיש אהבה - מלים ולחן: אני. שיר טרי טרי, מאתמול, בהשתתפות הכלבה שלי שמתלהבת מכל דבר שקורה בחוץ ובפנים, שמתעטשת רגע לפני שאני מתחיל לשיר ונובחת תוך כדי.
8. סנופי - לחן: לא יודע של מי. הקטע הזה הוא הצדקה מעולה להמצאותו של הבלוג הזה.
9. ת’ם - זו הסקיצה שהזכרתי בהתחלה, יש פה ווריאציות על נושא כתוב. זה אמור להיות צועני בסוף, זה עוד יהיה. רק סקיצה.
10. להשאיר ת’כובע - מלים ולחן: רנדי ניומן. זהו נסיון צולע שלי לתרגם שיר בזמן שאני מנסה להזכר מה המלים שלו. ככה אני שולח את הבחורה לעלות על הכסא, ואז נזכר שצריך לכבות את האור, ואז מחזיר אותה לעלות על הכסא ולנופף בידיים.
תשמעו, תקשיבו, תגיבו. טוב? טוב.
בחורה מחזיקה בבקבור הזכוכית המיוזע
דמעות גופה מחזירות אור
שחור כהה ואדום
ריק
בחורה מחזיקה ביד שנייה במותן
הדוגמן בריקוד מחליפים לימונים
בפיות והאור שחור ואדום
הלילה לא ייגמר הוא
חלום שאין להקיץ ממנו
בחוץ זה רק מוות
סלקטור ביציאה מן המועדון
מי לשקט
ומי לרעש הלבן
בחורה מחזיקה במעקה
איפור מרוח משחררת עשן כמו יונאי עיוור
וגוש
בבטן
ריק
_____________________________________
מי שיודעת מאיפה זה "בחוץ זה רק מוות" - אני אבוא לאסוף אותך בשמונה
בחורה מחזיקה בבקבוק הזכוכית המיוזע
דמעות גופה מחזירות אור
שחור כהה ואדום
ריק
בחורה מחזיקה ביד שנייה במותן
הדוגמן בריקוד מחליפים לימונים
בפיות והאור שחור ואדום
הלילה לא ייגמר הוא
חלום שאין להקיץ ממנו
בחוץ זה רק מוות
סלקטור ביציאה מן המועדון
מי לשקט
ומי לרעש הלבן
בחורה מחזיקה במעקה
איפור מרוח משחררת עשן כמו יונאי עיוור
וגוש
בבטן
ריק
_____________________________________
מי שיודעת מאיפה זה "בחוץ זה רק מוות" - אני אבוא לאסוף אותך בשמונה
בחורה מחזיקה בבקבוק הזכוכית המיוזע
דמעות גופה מחזירות אור
שחור כהה ואדום
ריק
בחורה מחזיקה ביד שנייה במותן
הדוגמן בריקוד מחליפים לימונים
בפיות והאור שחור ואדום
הלילה לא ייגמר הוא
חלום שאין להקיץ ממנו
בחוץ זה רק מוות
סלקטור ביציאה מן המועדון
מי לשקט
ומי לרעש הלבן
בחורה מחזיקה במעקה
איפור מרוח משחררת עשן כמו יונאי עיוור
וגוש
בבטן
ריק
_____________________________________
מי שיודעת מאיפה זה "בחוץ זה רק מוות" - אני אבוא לאסוף אותך בשמונה
אני מחפש הרבה
ומוצא אותן משומשות במצב
רע
כמו מכונאי אבהי אני מחפש
לשכב מתחת ולתקן
ולהחזיר אותן לכביש