גם פריק אנג’לז של וורן אליס ופול דאפילד עושים הדרכת צביעה. זה, כנראה, שלב בלתי נמנע אך מעניין בחייו של כל וובקומיקס.
אפשר וכדאי לקרוא את הכל.
מתחיל מפה

מיששת לי עטינים קטנים בגסות

ואני לא געתי אלא התייגעתי בשקט

ותמיד הגעתי ליעד הדלי

ומעולם לא בעטתי בו,

גם כשנחלבתי דם.

הלב שלי נחמץ.

אניוואי, יס בימים אלה מפרסמים את הממיר החדש שלהם, YES MaxHD, באמצעות קמפיין מגניב שעוסק בהתנצלויות של שופטים למשחקי עבר ומטילים את האשמה בכך שלא היתה להם האפשרות לצפות במשחקים הללו ב-HD. האמת היא, שאני בסך הכל אשה, וזה לא אומר לי שום דבר. לכן, אני פונה בפניה נרגשת אל יס שיארגנו התנצלויות קצת יותר קונקרטיות לבנות מיני, למשל:

- התנצלות על מגישות טלויזיה שונות ומשונות, שעד עתה בטלויזיה רגילה נראו רזות וגרמו לי להרגיש חרא עם עצמי.

- בהמשך להנ"ל, התנצלות על זה שכשנינט ניצחה בכוכב נולד עוד לא היה HD, על כל צמיגוגיה ונמשושיה. (למען האמת היה, אבל מערכת עריכה לפורמט HD בזמנו עלתה פי 5 יותר מהתואר שלי, שאוכל את המפונקים מהבינתחומי בלי מלח.)

- התנצלות על כך שאת "שורדות בבית" כן אאלץ לראות ב-HD ביום מן הימים. לעזאזל, התנצלות על כך שאאלץ לראות את התכנית הזאת ביום מן הימים ב-HD או מפוקסל!

- התנצלות על כך שהקלטת הכחולה (או ליתר דיוק הירוקה) של פריס מעולם לא שודרה ב-HD בארץ. חייבת ללמוד כמה מובז ממנה (ועם כל הכסף שיש לה ב-רור שהקלטת צולמה בפורמט HD).

- התנצלות על כך שאת ערוץ הקניות ככל הנראה לא אזכה לראות ב-HD, פשוט נורא חשוב לי לראות בבירור את המטאטא-הרובוטי-שיבריק-לי-את-הבית-שקר-כלשהו לפני שאני רוכשת אותו.

- התנצלות על כך שאת דני הוליווד בשנות ה-60 נאלצנו לראות בטלויזיה רגילה ואילו את שנות ה-80 ב-HD, כי גם ככה כל הקטע הזה עם קפיצות בזמן טימטם אותי.

- התנצלות על כך שעם HD ניווכח לגלות עד כמה רוב משתתפי תוכניות הריאליטי לא עוברים מסך.

- התנצלות על כך שעד היום הטיפים של אודטה לא היו מספיק ברורים ללא HD, על אף הקלוז-אפים. היי, בזכותה למדתי שלכבס סוודר בתוך ציפית של כרית מונע את הריסתו ואיך כדאי לנעוץ מזלג בעגבניות שרי.

- התנצלות על כך ש-HD לא ניתן לשים בכיס וללכת לעשות אתו סיבוב שוויצים.

- התנצלות על כך שעדיין אין קמפיין ל-YES MaxHD עבור ערוץ E! (כי בואו נודה בזה בנות, אין באמת שום דבר מעניין בטלויזיה עבורנו מלבד הערוץ הזה).

מוכנה להצטלם לקמפיין של YES MaxHD לערוץ E! בתנאי שהאולפן יהיה ורוד לחלוטין. צילום מסך מתוך הקמפיין החדש של YES לממיר MaxHD.

למען האמת לא נראה לי שיש מישהו ממכרי הקרובים שלא ניסיתי למכור לו את השיטה שלי, מהסיבה הפשוטה מאוד שהיא עובדת. כמובן שהיא לא בהכרח מתאימה לכל אחד, צריך הכנסה קבועה וחובות של מאות אלפי שקלים למאפיה לא יעזרו, אבל בגדול לרוב האנשים שאני מכירה היא יכולה בכיף לעזור. איך ולמה? הסכיתו וקראו.

לפני יותר משלוש שנים, עוד לפני שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה עבדתי בעבודה טובה והרווחתי בצורה נאה בהחלט. ואז החלטתי שהגיע הזמן להתחיל לקדם את החיים שלי לכיוון שאני רוצה, או חושבת שאני רוצה, והתחלתי ללמוד קולנוע באוניברסיטת תל אביב. עזבתי את העבודה ומצאתי עבודה סטודנטיאלית בה הרווחתי בקושי רבע ממה שעשיתי עד אז ועברתי לגור בדירה שווה בצפון תל אביב מתוך אמונה שהחסכונות שלי יחזיקו מעמד עוד הרבה זמן. תוך חצי שנה כבר לקחתי הלוואה מהבנק, ואחרי שנה וחצי חזרתי בראש מורכן לבית הורי חסרת כל ועם מינוס ענקי שלא איפשר לי לקנות מסטיק.

באותו זמן היו לי בארנק שני כרטיסי אשראי, כשכבר לא יכולתי להוציא כסף מכספומט, בערך כשבוע לאחר קבלת המשכורת, הייתי מבזבזת כמה שאפשר בכרטיס אחד, כשכבר לא יכולתי לעשות את זה הייתי הולכת לבתי עסק בהם ניתן “לקנות מזומנים” (כמו הכספו-מן של yellow). ובדרך כלל כשבוע לפני סוף החודש לא יכולתי יותר להוציא אגורה שחוקה.

מי שהיה במצב הזה יודע שאין תחושה יותר מתסכלת מלדעת שפשוט אין לך, אין מאיפה, ופאדיחות לבקש מאחרים. זה להזמין במסעדות מים מהברז ולחכות לאוטבוס במקום לעלות על רכבת כי זה שלוש שקל יותר. זה להדביק סלוטייפ על התיק כדי שדברים לא יפלו מהחור למטה ולקנות מנה חמה בעבודה במקום ארוחת צהריים אמיתית. זה התסכול שמגיע כשמזמינים אותך לחתונה והפחד שהצ’ק העלוב שנתת יחזור. וזה החרדה שחוזרת כל פעם שמכניסים את הכרטיס אשראי לכספומט.

כשאחי הבכור, המח האמיתי מאחורי השיטה, אמר לי שהדבר הראשון שאני צריכה לעשות זה לגזור את הכרטיס אשראי, ולא רק אחד אלא את שניהם, זה נראה לי בלתי אפשרי. זה היה המקור היחיד שלי לכסף, בלי כרטיס האשראי גם לא יהיו לי את ימי החסד עד אמצע החודש בהם עוד אפשר להוציא כסף. השיטה בגדול היא כזו - משתמשים רק בכסף מזומן. מוציאים סכום מסוים אותו מחשבים לפי ההכנסה וההוצאות ההכרחיות רק פעם בשבוע עם כרטיס כספומט וזה הכסף שזמין לכל השבוע. אסור להתקרב לכספומט בכל שאר ימי השבוע ואסור להשתמש בכרטיסי אשראי בשום פנים ואופן. זה נשמע מפחיד, וגם לא כל כך ישים למי שיש לו הלוואות, ושנמצא בתקרת האשראי, אבל זה אפשרי. כמובן שצריך לשנות קצת את סגנון החיים, אם זה לנסוע באוטבוסים במקום במוניות, או לרוץ בחוץ במקום בחדר כושר, כל אחד וההוצאות המיותרות שלו.

אחרי שחשבתי כמה כסף יספיק לי לשבוע אחד, כולל נסיעות, מזון, הוצאות הכרחיות ואפילו מאה וחמישים שקלים מיותרים לבילויים הגעתי לסכום של 450 שקלים. זה נשמע לי מעט ומחריד אבל ידעתי שפשוט אין לי ברירה, ואם אני רוצה שיהיה לי עוד כסף לשלם את שכר הלימוד ולא יזרקו אותי בסוף גם מהאוניברסיטה אני חייבת לשנות גישה. אז אזרתי אומץ, גזרתי את שני כרטיסי האשראי והזמנתי בבנק כרטיס כספומט. זה היה בערך שבועיים לפני קבלת המשכורת, הגעתי לתקרת המינוס ולא היה לי מאיפה להוציא את ה450 שקלים הראשונים. אז מכרתי את מצלמת הוידאו שקבלתי מתנה בתחילת הלימודים באוניברסיטה והתחלתי משם, לאט לאט.

מאותו רגע הייתי צריכה לשנות לחלוטין את סגנון החיים שלי. בהתחלה רשמתי במחברת כל יום כמה כסף הוצאתי. בדקתי שהסכום שקבעתי באמת ריאלי. היו שבועות שבהם תוך יומיים מהיום שהוצאתי כסף נשארתי עם סכום קטן מאוד והייתי מאוד קרובה ללכת לכספומט ופשוט להוציא עוד. האמת היא שחרגתי בשנה וחצי האחרונות פעמיים. אבל היו גם שבועות שבהם בזבזתי רק חצי מהתקציב השבועי לאותו שבוע. בדרך כלל העברתי את הסכום לשבוע הבא כדי שאוכל לחסוך יותר מהר אבל לפעמים גם השתמשתי בכסף כדי לקנות לעצמי בגד חדש או לצאת ולבלות עם הכסף. אז היום אני בטח לא עשירה, ההלוואות שלי עוד לא שולמו ואני עדיין גרה עם ההורים. אבל אני הרבה יותר רגועה. לא רק שהצלחתי לצאת מהמינוס בעובר ושב אני גם יודעת כל חודש כמעט בדיוק כמה כסף אני אוציא ועל כן גם כמה אחסוך.

אני יודעת שהשיטה הזו ובטח הסכומים שאני קבעתי לעצמי לא מתאימים לכל אחד, אבל העקרון חשוב, וזו עצתי לכם - שימו לב היטב להוצאות השבועיות ההכרחיות לכם ושמרו עליהם, פשוט וקל לא?

רות ס(וף).

ציצים, סקס, סקס שמנות, אול סקס, בי סקס, הוא אומר שאין לה ביצים, יש לי פות, זיוני אהבה, לעלי יש זין ענק, לראשונה המזוין סקס חינם, לשכנע בחורות להזדיין, ממלחת עינוי סקס (?), סיפורי סקס שמנות, סקס אדוק, סקס בגדול, סקס נוצרי, סקס צילום עצמי, סקס תל-אביב, סרטים סקס, עיזה כוסית עירומה בים, צילום עצמי שדיים, צילמתי את השכנה שלי בעירום, ציצים עירומים, שדיים, שדיים בחופי תל-אביב, שדיים גדולים של אשה שחורה, שיר על שדיים, תל-אביב בעירום מה הקטע הזה, תמונות מרכיבת אופניים בעירום בתל-אביב, מיכל גרוסברג.

הלילה שבין שבת לראשון נוטה להיות לילה מטריד במיוחד. נסיון להעביר תפר בין פיסות של שבועות עוקבים, לחבר אותן בצורה מאולצת כדי ליצור המשך.

הזמן הזה בו שוכבים במיטה והלבן של העין פוגש בלבן של התקרה ונשאר לבלות אתו את הלילה, יוצר בכפיה זמן חשבון נפש ומחשבות יתר, מהזן שמשויך לסגירת מעגלים האופיינית לימי הולדת. משהו שאנחנו תופסים שרירותית כגורלי, פשוט סוג של עול.

לפעמים אלו בכלל לא זמני סוף-תחילת שבוע, פשוט לילות שנמתחים כך שהשעה בהם הופכת, גְרָאדִיאַנְטִית, ממאוחרת למוקדמת, ומביאים לכך שנכנסים למצב מאוזן ומכוסה בינות לציוצי הציפורים ולרעשי משאיות הזבל.

מעכשיו אלו כמה שעות הגונות בין היום שנתחיל לבין היום שכבר התחיל. השינה הזו הופכת לעניין מעיק אך נדרש, כמו קנית חלב ושטיפת כלים.

זו שינה שאין בה בריחה שמועילה באמת, ולכן היא לא נחשבת לבריחה בכלל. היא פשוט מטלה הכרחית. רוצים להיות כבר אחרי עוד לפני.

עכשיו אני צריכה ללכת לישון. לילה נעים, בוקר נפלא…

The panel above is from a recent collection of old Batman stories; taken from this blog post, which actually tries to make snarky comments. No comment can top that panel.
[found via Chris Simms]