brotherhood:060407
הבדלים
כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.
| גירסה קודמת בשני הצדדים הגירסה הקודמת הגירסה הבאה | הגירסה הקודמת | ||
|
brotherhood:060407 [2006/10/02 15:49] dm נאום דבש צבאות |
brotherhood:060407 [2013/11/03 23:37] (הגרסה הנוכחית) |
||
|---|---|---|---|
| שורה 21: | שורה 21: | ||
| ===== פי האתון ===== | ===== פי האתון ===== | ||
| - | המשכנו לשחק עד שהגענו למגורי החמון, שם ישבנו וחיכינו - תוך כדי משחק - להגעתם של לופטיק ודבש; וכשהם סוף-סוף הגיעו הם השתלבו במשחק באופן מיידי. שתי דקות אחריהם הגיעו גם סאנצ'ז ודרן והילדים נאלצו לספר שוב את הסיפור העגום והחלקי שלהם. | + | המשכנו לשחק עד שהגענו למגורי החמון, שם ישבנו וחיכינו - תוך כדי משחק - להגעתם של לופטיק ודבש; וכשהם סוף-סוף הגיעו הם השתלבו במשחק באופן מיידי. שתי דקות אחריהם הגיעו גם סאנצ'ז ודרן והילדים נאלצו לספר שוב את סיפורם העגום והחלקי. |
| סוניה די מדוכדכת ורוצה לחתוך מכל העסק, ואולי גם מחיי ההרפתקאות באופן כללי. אנטון חושב שצריך לבדוק מה קרה, ואם אפשר להמשיך את תוכניתו המקורית של פיקו ולהגיע לארכיפלג. סאנצ'ז עצוב מאד, אבל אין לו לאן ללכת, אז הוא מוכן ללכת אחרי מי שלא יהיה. דרן בהכחשה מוחלטת, הוא לא מוכן לקבל את מותו של פיקו בשום פנים והוא נחוש ללכת לחפש אותו - אפילו אם הוא יאלץ לעשות זאת לבד. הוא מוסיף ומציע שהילדים יגלו למישהו את הסוד ושהם יעקבו אחריו ויראו לאן הוא נחטף, ואנטון אומר - בחצי בדיחה - שאולי אפשר לגלות את הסוד [[דבש|לדבש]]. | סוניה די מדוכדכת ורוצה לחתוך מכל העסק, ואולי גם מחיי ההרפתקאות באופן כללי. אנטון חושב שצריך לבדוק מה קרה, ואם אפשר להמשיך את תוכניתו המקורית של פיקו ולהגיע לארכיפלג. סאנצ'ז עצוב מאד, אבל אין לו לאן ללכת, אז הוא מוכן ללכת אחרי מי שלא יהיה. דרן בהכחשה מוחלטת, הוא לא מוכן לקבל את מותו של פיקו בשום פנים והוא נחוש ללכת לחפש אותו - אפילו אם הוא יאלץ לעשות זאת לבד. הוא מוסיף ומציע שהילדים יגלו למישהו את הסוד ושהם יעקבו אחריו ויראו לאן הוא נחטף, ואנטון אומר - בחצי בדיחה - שאולי אפשר לגלות את הסוד [[דבש|לדבש]]. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
| "לא", פוסקת דבש נחרצות, "נמאס לי לשתף פעולה עם התוכניות הטפשיות שלכם, נמאס לי שאתם שולחים אותי [[060331#hsvd_hqthlny|בשליחויות מבזות]], ובמיוחד נמאס לי מכל המלחמות שלכם - אני עכברה שוחרת שלום ואני רוצה שתכבדו את הדעות שלי!" | "לא", פוסקת דבש נחרצות, "נמאס לי לשתף פעולה עם התוכניות הטפשיות שלכם, נמאס לי שאתם שולחים אותי [[060331#hsvd_hqthlny|בשליחויות מבזות]], ובמיוחד נמאס לי מכל המלחמות שלכם - אני עכברה שוחרת שלום ואני רוצה שתכבדו את הדעות שלי!" | ||
| - | כולם משתתקים. לופטיק מחוויר כסיד. באמת, מי שלא ראה גנב שמגלה לפתע שהעכברה שלו יודעת לדבר לא ראה מחזה מלבב מימיו. | + | כולם משתתקים. לופטיק מחוויר כסיד. באמת, מי שלא ראה גנב שמגלה לפתע שהעכברה שלו יודעת לדבר לא ראה מחזה מלבב מימיו. מטר של שאלות ניתך על דבש, ומהתשובות שלה ניתן ללמוד שהיא ליקקה איזה שקוי קסום במשרד של [[דאגוברט הינטרבון]], בזמן שאף-אחד לא שם-לב, ושמאז היא הפכה קצת יותר מודעת לעצמה ואף קנתה את כישרון הדיבור. כולם רוצים לדעת עוד, אבל לופטיק מתנער, מתנצל ומבקש שיותירו אותו לבד עם העכברה המדברת. |
| - | * כותבים שיר | + | אף-אחד מהנוכחים לא רוצה להצטייר כחסר רגישות כלפי יחסי אדם-עכבר, אז אני קם ולוקח את חמון ואת החגזר לחדר אחר בזמן שהדמויות שלהם הולכות ללגום דבר של מה בכך בממזגה שבקומה התחתונה יחד עם ההוביט דרן. גולה נשארת עם הקוקילפטילה ועם אליה על תקן די-אם.((כך מכנים את השחקן שמריץ את המשחק, ראשי-התיבות Dungeon Master)) |
| - | * לופטיק מגלה לדבש | + | |
| - | * גינזו מגלה לדרן | + | ===== שירת פיקו ===== |
| - | * נתפסים על דרן | + | |
| + | טר, גינזו ודרן יושבים להם בפונדק ומשתכרים. טר וגינזו מוכי אשמה, ודרן ממשיך להכחיש את מותו של פיקו ולהעמיד פנים אמיצות, אבל למעשה הוא מתפרק לחתיכות מבפנים. | ||
| + | |||
| + | גינזו מוצא בפינת הפונדק מנדולינה גמדית ישנה ומתחיל לפרוט עליה מעדנות. טר מצטרף ומסלסל בקולו הענוג, דרן מוסיף קריאות נרגשות, ולפני שמישהו יודע איך זה קרה הילדים מחברים קינה נוגעת ללב על חברם האבוד((הילדים מבטיחים כבר הרבה זמן לעשות הקלטה של השיר כדי שנוכל להעלות אותו לאתר. אני מבטיח לתת להם המון אקס-פי כשהם יעשו את זה. בינתיים לא קרה כלום)): | ||
| + | |||
| + | גינזו: פיקו היה - חבר נאמן...\\ | ||
| + | טר: עכשיו הוא יושב - על ענן...\\ | ||
| + | יחד: אנחנו מקווים - שהוא לא מת...\\ | ||
| + | טר: רק יושב - חושב ולומד...\\ | ||
| + | דרן: פיקו! אל תלך! למה הלכת? פיקו! פיקו! פיקקווווו!\\ | ||
| + | (פורץ בבכי תמרורים, שיכר ניגר מזוויות פיו ומטפטף על בהונותיו השעירות) | ||
| + | |||
| + | אחרי כמה סיבובים של קטרזיס טהור, הילדים מחליטים שהם חייבים להשמיע את השיר ללופטיק. הם לוקחים איתם את דרן ושלושתנו פורצים בחזרה לסלון כדי להשמיע ללופטיק את יצירת המופת. לופטיק מביט סביבו המום, אבל הילדים לא נותנים לו שהות לדבר. גינזו מורט את מיתרי המנדולינה והם מתחילים לשיר, כששוב השיר מסתיים באנחות כאב וזעקות שבר. | ||
| + | |||
| + | לופטיק לא מגיב. רק שותק, ועיניו דומעות. הוא נראה ממש ממש עצוב. עצוב מדי. ואז גינזו מעיף מבט מודאג סביב ושואל את השאלה הבלתי-נמנעת: "איפה דבש?" | ||
| + | |||
| + | "אין דבש", לוחש לופטיק. "היא מתה. אני גיליתי לה והיא מתה". | ||
| + | |||
| + | "מה גילית לה?" שואל גינזו. | ||
| + | |||
| + | לופטיק: "את הסוד. גיליתי לה והיא עפה לשמיים." | ||
| + | |||
| + | גינזו: "מה, אתה בסדר? גילית לה שלכולנו יש את הקעקוע הזה על התחת?" | ||
| + | |||
| + | דרן: "על איזה קעקוע אתם מדברים?" | ||
| + | |||
| + | אני: "ריח מתקתק ממלא את החדר. משהו בין סוכר שרוף לפריחת היערה. סוף סשן עשירי." | ||
| - | ~~DISCUSSION~~ | ||
brotherhood/060407.1159796964.txt.gz · מועד השינוי האחרון: 2011/05/22 07:29 (עריכה חיצונית)
כלים של דף
למעט מקרים בהם צוין אחרת, התוכן בוויקי זה זמין לפי הרישיון הבא: CC0 1.0 Universal
