מאת: טל גורדון בערב ההשקה של האלבום Thin Lips , בחמישי האחרון (26.2)
במועדון שסק בתל-אביב, נראה היה כי הקהל הוא שילוב של משוררים,
חובבי שירה ואמני מוזיקה מהזן הפחות קונבנציונלי. בחלל הקטן
והצפוף מדי היה קצת קשה לזהות את האנרגיות שאמורות לצאת ממופע
שמפגיש משוררת המקריאה משיריה, פסנתרן על סמפלר ובסיסט, אבל אפשר
היה להרגיש שמדובר היה בפרויקט לא שגרתי שמאתגר גם את האזניים
וגם את הראש.
Thin Lips הוא לא פרויקט סטנדרטי. מי שיזם
אותו הוא מוטי שהרבני, בעל הלייבל פוך, והאיש שניהל בזמנו הרכבים
כמו נושאי המגבעת ופוליאנה פרנק.
שהרבני, שאוהב לשלב
תחומי אמנות שונים וליצור מהם משהו ייחודי, הכניס לאולפן את
המשוררת קרן אלקלעי גוט, שמאחוריה כבר עשרים ספרי שירה. באולפן
היא הקליטה עשרים ושבעה טקסטים שבחרה אקראית מבין שיריה, שמתוכם
נכנסו לאלבום חמישה עשר. את ההקלטות העביר שהרבני למוזיקאי רועי
ירקוני ולשותפו של ירקוני להפקה ולעיבודים, ישי זומר.
אלקלעי גוט עלתה לארץ מניו יורק ב-1972. חמישה עשר ספרי
שירה הוציאה באנגלית, ועוד חמישה שתורגמו לעברית. בארץ היא מרצה
לספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב, ומכהנת כיושבת ראש "אגודת
הסופרים כותבי אנגלית בישראל", ומסתבר שיש לא מעט כאלה. במקביל
ליציאת הדיסק יוצא בימים אלה ספרה החמישי, "תאוות שוליות".
בתרגום לעברית.
רועי ירקוני הוציא כבר אלבום סולו אחד
(בלייבל של שהרבני) ב-2002 - אינסטרומנטלי אלקטרוני כולו. רועי
הוא פסנתרן אקדמי במלוא מובן המילה, אך גם סמפלריסט השולט
במוזיקה אלקטרונית. השילוב הזה הופך אותו ליוצר מרתק עם שורש אחד
הנטוע בעבר ושורש שני בהווה ובעתיד.
הוא וישי זומר חברים
בהרכב שנקרא "אבק", להקה שמכנה את סגנון המוזיקה שלה
אוונגרד-פרוגרוק, והוציאה ממש לאחרונה אלבום בכורה בלייבל
אמריקאי נחשב בתחום האוונגרד רוק. זומר הוא בסיסט-גיטריסט שהיה
חבר בכמה הרכבי מטאל ורוק מתקדם. הוא וירקוני הם צוות עבודה
קבוע.
"הטקסטים של קרן מזכירים לי את סיינפלד. טקסטים
שלוכדים רגעים קטנים. לא משהו דרמטי ומשוררי" מגדיר רועי ירקוני
את השירים של קרן אלקלעי גוט. ירקוני שמע את ההקלטות בהן מקריאה
קרן בקול דרמטי ונמוך משיריה, ויצר בתגובה מוזיקה שמשלבת
אלקטרוניקה מובהקת, קברט, מוזיקה מודרנית, רוק, ובין השורות, לא
מעט הומור. קטע אחד מזכיר אפילו את הקרקסיות של נינו רוטה (מי
שהלחין באופן קבוע את הפסקול בסרטיו של פליני). את החיבור בין
המוזיקה להקראה עשה באולפן.
"קיבלתי את קבצי הקול של
קטעי ההקראה של קרן", מספר ירקוני על תהליך העבודה. "כל פעם שמתי
קטע אחר והתחלתי לנסות לבנות עליו מוזיקה, ולמצוא סימפול מתאים
לאופי של השיר. ככה הגעתי בשיר 'ת'ין ליפס' לדגימה של כלי נשיפה,
ב-'פון' דגמתי פסנתר שמנגן משהו כמו צלצול טלפון, ב- 'TV ' כל
מיני קולות וסטרינגס שנשמעים כאילו הם לקוחים מסדרות טלוויזיה".
"המקור לדגימות יכול להיות כל דבר" הוא מסביר, "מנגינה
שלי, ממקור מוכן או אפילו דיסק סקיצות של הלהקה שלי שהתקלקל
בצריבה והיה לו סאונד ממש מגניב (בשיר 'ג'וזף, ספר לי'). אחרי
שאני דוגם אני מתחיל ממש לנגן עם הדגימות על הסאמפלר כך שיצאו לי
משפטים מוזיקליים מעניינים וככה אני יוצר משהו חדש לגמרי".
תהליך העבודה לא כלל בעצם אף מפגש של השלושה בעת ובעונה
אחת. ומכיוון שכך אין להם בעצם שום מודל לפעול על פיו. לא ממש
ברור אם ההרכב יתחיל להופיע באופן קבוע, איך אמורות להראות
ההופעות כאלה, ולאיזה קהל יעד הן אמורות לפנות- חובבי המוזיקה,
שוחרי השירה או שניהם. מה שאפשר היה ללמוד ממופע ההשקה של הדיסק
הוא שהשילוב הייחודי של השלושה מבטיח משהו אחר מהתקן הרגיל של
הופעות.
הכיף באלבום, בשבילי לפחות, הוא בחוסר הבנאליות
שלו, ובאתגר שהוא מציב בפני האוזן, שלא יודעת למה לצפות ומופתעת
חמש-עשרה פעמים, כמספר השירים, בכל פעם מכיוון אחר.
והנה
שיר הנושא של האלבום. בטוח גם אתם שמעתם פעם את התיאוריה שאומרת
להיזהר מאנשים עם שפתיים דקות.. My mother always warned me/
-About thin lips /How they belong to ungiving men./ When I was
young/ I mocked her imprecision. /Now I note that on the days/
You do not love me/ Even your lips/ Turn in/ Thin
הקשבתי
לאלבום מספר פעמים. אינני מוסיקאי ולכן האבחנות שלי
באות מתחום הרגש בלבד. אני אוהב את Thin Lips
האלבום. נעים, מרגש, מיוחד, זהו. 02/03/2004
13:02:00
מאת: טל גורדון 