ביקורתו של בריאן בויסוורט על הסרט

''ההוביט'' [1978] היא גרסה מקסימה שנועדה לטלוויזיה המבוססת על יצירתו של טולקין. ההרפתקה הפנטסטית הפשוטה שממנה יצאה טרילוגית שר הטבעות הנערצת מובא לפנינו בסרט מקסים

העלילה, למעט שאינם יודעים,נוגעת להרפתקה של בילבו באגינס, הוביט קטן שחי בארץ התיכונה ונגרר בעל כורחו למשימה עם 13 גמדים להשבת אוצרם שנשדד בידי דרקון רשע בשם סמוג.במהלך דרכו בילבו חייב להערים ולהילחם,בטרולים,גובלינים,ועכבישים ענקיים...אך בהרפתקה שלו הוא גם מגלה טבעת מסתורית עם כוחות קסם.

יתכן שזוהי הנוסטלגיה מדברת כאן,אבל אני אישית מאוד נהנהתי מהסרט. הציורים אולי נעשו בצורה דיי גסה,עם כמות מוגזמת של תנועה ודינמיקה,אך בכול זאת הם עדיין מצוירים יפה.תצרו את הסרט כמעט בכול סצנה אפשרית ותראו עבודת אומנות איכותית של ממש. הסיפור,השירים,האומנות,הקולות, הכול בא ביחד בצורה כשרונית וטובה. בשבילי, ג'ון היוסטון תמיד יהיה גנדלף, ויקח לי הרבה זמן להתרגל לשחקן אחר בתפקיד הזה. וכול שאר המדובבים עושים אף הם עבודה נפלאה ומקצועית. אך החיסרון העיקרי של הסרט הוא שב78 דקות בלבד הוא ממהר על הרבה קטעים חשובים של העלילה המקורית. אך הסרט עדיין נשאר נאמן למקור ובמלא מקרים הוא מחפר על חסרונותיו הקלים יש לומר. ילדים ומבוגרים יחדיו יהנו מהסרט, למרות שמעריציו שטולקין יחושו אכזבה ממנו.

לסיכום: אני אישית נהניתי מאוד מהסרט המצויר של ההוביט, למרות שאני מודה שהוא לא לכול הטעמים. המעריצים יהיו מסופקים [אך לא נדהמים] מהתמונות והסאונד,ואנשים שלא החלו לקרוא בכתביו של טולקין ימצאו בסרט זה הקדמה מעניינת לסרט שר הטבעות.

הביקורת נלקחה מהאתר הבא ותורגמה ע"י אסף גופמן