בצירוף המלים התמים-לכאורה הזה ביאליק מפנה את הקורא אל ישעיהו (נביא שביאליק מאד אוהב לצטט): "תמצא כקן ידי, לחיל העמים, וכאסוף ביצים עזובות, כל-הארץ אני אספתי; ולא היה נודד כנף, ופוצה פה ומצפצף" ((ישעיהו, י', י"ד))

ביצים עזובות הן משהו שאפשר לאסוף מבלי שהעוף שהטיל אותן, הבעלים החוקיים שלהן, ימחה. מה בדיוק זה אומר על הנסיך שלנו ועל חתירתו הבלתי-נלאית אחר החכמה?