האדם לרוב ינוע בין שתי אישיות שונות.
האדם הוא הקליפה של הזרע. המגן שלה.
הוא לא ידע מה קורה ביצירה כולה.
קשה לדעת מי הוא, כיוון שהוא עצמו לא ידע זות. שווה לחפש אישיות סכריזופרנית. אם לא אולי מאנידפרסיבי וכדומה.
ההשפעות האלו יכולו גם על יצורי חשכה סביבו ולכן יש 'אאורה של סיכזופרניה' מסביבו.
אבל כל דבר ביצירה ישאף אליו. הוא יהיה מאד מרכזי. והוא זה שמחליש את האור. הוא מרחיב את החשכה ואת גבולותיה.
הזמן בו ניתן להרגיש בו הוא כאשר הוא נמצא באזורי הגבול של החשכה, ומרחיב אותה.
לרוב אם יעקבו אחריו, הוא יעשה זאת באופן טבעי במשך היום וסביבו.
הוא כמובן אז הוא מוסיף מתוך עצמו אל היצירה. ובעוד שהוא מושפע מאד ממנה, הוא יביא יצירות אור מעצמו פנימה. יצירות משיניות. הוא גם יכול ליצור עוד יצירי חשכה.