כלים של משתמש

כלים של אתר


aluf:אלוף_בצלות_ואלוף_שום

הבדלים

כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.

קישור לתצוגה השוואה זו

גירסה קודמת בשני הצדדים הגירסה הקודמת
הגירסה הבאה
הגירסה הקודמת
aluf:אלוף_בצלות_ואלוף_שום [2006/08/01 19:02]
israel לינק למקאמה
aluf:אלוף_בצלות_ואלוף_שום [2013/11/06 21:23] (הגרסה הנוכחית)
שורה 52: שורה 52:
 מצאתי אצל Hans F.K. Gunther, אחד "​המדענים"​ הראשונים שהגדירו בכתב את ארכיטיפ היהודי השנוא, שליהודים ריח מיוחד, "odor Judaeus",​ שנובע, לפיו, מהיגיינה ירודה (שים לב לסימטריה!),​ ומחיבה עתיקת יומין לשום. הוא מביא לכך הוכחות מהתלמוד (אבל לא הצלחתי לאמת). (Rassenkunde des judischen volkes, Hans F.K. Gunther, p. 257). מצאתי אצל Hans F.K. Gunther, אחד "​המדענים"​ הראשונים שהגדירו בכתב את ארכיטיפ היהודי השנוא, שליהודים ריח מיוחד, "odor Judaeus",​ שנובע, לפיו, מהיגיינה ירודה (שים לב לסימטריה!),​ ומחיבה עתיקת יומין לשום. הוא מביא לכך הוכחות מהתלמוד (אבל לא הצלחתי לאמת). (Rassenkunde des judischen volkes, Hans F.K. Gunther, p. 257).
  
- --- //[[:ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/06/17 13:​20// ​+ --- //​[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/06/17 13:​20// ​
  
 ---- ----
שורה 62: שורה 62:
 נמצאו כאלה, שהיו מגנים את ביאליק על עושר נפרז זה, שבזבז על '​דברי הבאי'​ כאלה. אלה לא הכירו את איש-ההומור שבביאליק. לא ידעו, שהתעוררות זו של חדוה, של צחוק בפה מלא, היתה גדולה בקרבו לא פחות מן ההזדעזעות של המוכיח;​ לא ידעו, שהשמחה בלי-מצרים תבעה והצדיקה מלאות-ביטוי זו, משום שגם השמחה היתה לו צורך עמוק שבנפש, וההומור - דבר שבקדושה."​ (יעקב פיכמן, כל כתבי ח"נ ביאליק) נמצאו כאלה, שהיו מגנים את ביאליק על עושר נפרז זה, שבזבז על '​דברי הבאי'​ כאלה. אלה לא הכירו את איש-ההומור שבביאליק. לא ידעו, שהתעוררות זו של חדוה, של צחוק בפה מלא, היתה גדולה בקרבו לא פחות מן ההזדעזעות של המוכיח;​ לא ידעו, שהשמחה בלי-מצרים תבעה והצדיקה מלאות-ביטוי זו, משום שגם השמחה היתה לו צורך עמוק שבנפש, וההומור - דבר שבקדושה."​ (יעקב פיכמן, כל כתבי ח"נ ביאליק)
  
- --- //[[:ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/22 09:24//+ --- //​[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/22 09:24//
  
 +
 +----
 +
 +ב-10 בפברואר 1928 ביאליק מוסיף נ”ב למכתב ששלח לעגנון,​ בזו הלשון:
 +
 +“נ. ב. שלום וברכה לאסתר ולילדים,​ מצרף אני לברכה זו שתים ממחברותי האחרונות. יקראו הילדים ויתענגו”.
 +
 +ב-28 בפברואר ביאליק שוב כותב:
 +
 +> יקירי עגנון! הפעם רואה אנכי, שכחך יפה בחרוזים מכחי. יישר כחך וירבה חילך, ויהי עמך אלך, ואני העני והחלכה,​ אסורה מן החרוזים ואלכה, ובפרוזה פשוטה כוחי אנסה, ואכתב כמוך סיפור המעשה, אולי אצליח - א קשיה א מעשה! \\
 +> ואשר ל’קיקיון דיונה’ ושיר השירים לרשב”ג הוצ’ שניאור זק”ש, חטוף וקנה בשבילי,​ אף כי המוכר רבה במחירם. מה לעשות לאנשי החמס? \\
 +> והנני המנשק אותך ואשתך וילדיך (אשתך - אגב גררא נקטינא) \\
 +> ח. נ. ביאליק \\
 +> נ. ב. שלום לך ר’ שלמה מרדכי! (אביר: הבן של עגנון) מכתבך יפה, אי, אי, אי, והציור נפלא, ממש כמו חי. עכשיו די לי לכתוב, די, כי השעה מאוחרת ואין לי פנאי. היה ילד טוב אמן, הלואי!” ​
 +
 +אבל כנראה הכוונה דווקא למכתב הזה:
 +
 +>​לאסתר וש”י \\
 +>​מוגש שי \\
 +>כ”א שבט, תרפ”ח (12 בפברואר 1928 - ר"ל) \\
 +>​אלוף בצלות ואלוף שום \\
 +>על שום מה? - על שום \\
 +>שכן משפט כתיבה ודרכה; \\
 +>​הכותב בין גברא לגברא \\
 +>​באתרא דלעיל בשרא וכורא \\
 +>​יעיל ירקא \\
 +>(תל אביב תרפ”ח)
 +
 +(שתי השורות האחרונות הן כנראה טייק-אוף לא ברור על “היכא דעיל ירקא ליעול בשרא וכורי” (מ’ שבת, קמ) - בעברית “היכן שנכנס ירק, יכנסו גם בשר ודגים” ובפולנית “תאמין לי שאתה יכול לאכול אוכל טוב ואמיתי במקום שטויות”.
 +
 +אבל מה הבדיחה ב”היכן שייכנסו בשר ודגים, יכנס גם ירק”? האם ביאליק אומר “אם אהבתם את היצירות המשמעותיות שלי, תוכלו לסבול בשקט גם את הקשקוש הזה?​” ​
 +
 +**העתקתי ממקומות אחרים**
 +
 + --- //​[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/08/27 18:46//
  
aluf/אלוף_בצלות_ואלוף_שום.1154448173.txt.gz · מועד השינוי האחרון: 2013/11/06 20:59 (עריכה חיצונית)