aluf:אלוף_בצלות_ואלוף_שום
הבדלים
כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.
| גירסה קודמת בשני הצדדים הגירסה הקודמת הגירסה הבאה | הגירסה הקודמת | ||
|
aluf:אלוף_בצלות_ואלוף_שום [2006/07/23 16:39] ריש_לקיש |
aluf:אלוף_בצלות_ואלוף_שום [2013/11/06 21:23] (הגרסה הנוכחית) |
||
|---|---|---|---|
| שורה 9: | שורה 9: | ||
| הוא מוציא מכיסו צרור דפים כתובים באותיות ידו המלאות חן ומתחיל קורא את מחציתו הראשונה של 'אלוף בצלות ואלוף שום'. הוא קורא ושוחק תוך כדי קריאה, כמנהגו, אבל ההומור הגדוש, חריפות הבטוי ואמנות החרוז שאין דומה לה מרעישים גם מתוך קריאה חטופה וטרופה זו. | הוא מוציא מכיסו צרור דפים כתובים באותיות ידו המלאות חן ומתחיל קורא את מחציתו הראשונה של 'אלוף בצלות ואלוף שום'. הוא קורא ושוחק תוך כדי קריאה, כמנהגו, אבל ההומור הגדוש, חריפות הבטוי ואמנות החרוז שאין דומה לה מרעישים גם מתוך קריאה חטופה וטרופה זו. | ||
| - | - יש לו מעלה גדולה ל'אלוף בצלות' שלך - אני אומר לו - שהוא נותן תיקון לכל הסוג הספרותי הנשכח הזה של ספורים בחרוזים שהיה נוהג בתקופת ספרד-ערב ולאחריה. רק עכשיו, לאחר חרוזים אלה, אני טועם טעם גם בהם. | + | - יש לו מעלה גדולה ל'אלוף בצלות' שלך - אני אומר לו - שהוא נותן תיקון לכל [[מקאמה|הסוג הספרותי הנשכח הזה]] של ספורים בחרוזים שהיה נוהג בתקופת ספרד-ערב ולאחריה. רק עכשיו, לאחר חרוזים אלה, אני טועם טעם גם בהם. |
| - אבל 'אלוף בצלות' נכתב גם בכוחם, בסיועם. אין לך צורה ספרותית, איזה 'נוסח' שהוא, **שאינו עשוי לשמש יסוד לביטוי חדש** (ההדגשה במקור, ר"ל). חושבים, שהיצירה זקוקה לצורות חדשות דוקא. אבל אין יסוד נאמן ליצירה כחידושה של צורה ישנה. אין כובש כצירופם של חדש וישן. ברם, נכון גם מה שאמרת: צירוף זה מחזק גם את הישן. כל יצירה, שאינה מנוערת כולה מן המסורת, מתחזקת מן המסורת ואותה שעה **מחזקת גם אותה**." (יעקוב פיכמן, סופרים בחייהם, ביאליק 2 ג') | - אבל 'אלוף בצלות' נכתב גם בכוחם, בסיועם. אין לך צורה ספרותית, איזה 'נוסח' שהוא, **שאינו עשוי לשמש יסוד לביטוי חדש** (ההדגשה במקור, ר"ל). חושבים, שהיצירה זקוקה לצורות חדשות דוקא. אבל אין יסוד נאמן ליצירה כחידושה של צורה ישנה. אין כובש כצירופם של חדש וישן. ברם, נכון גם מה שאמרת: צירוף זה מחזק גם את הישן. כל יצירה, שאינה מנוערת כולה מן המסורת, מתחזקת מן המסורת ואותה שעה **מחזקת גם אותה**." (יעקוב פיכמן, סופרים בחייהם, ביאליק 2 ג') | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
| מצאתי אצל Hans F.K. Gunther, אחד "המדענים" הראשונים שהגדירו בכתב את ארכיטיפ היהודי השנוא, שליהודים ריח מיוחד, "odor Judaeus", שנובע, לפיו, מהיגיינה ירודה (שים לב לסימטריה!), ומחיבה עתיקת יומין לשום. הוא מביא לכך הוכחות מהתלמוד (אבל לא הצלחתי לאמת). (Rassenkunde des judischen volkes, Hans F.K. Gunther, p. 257). | מצאתי אצל Hans F.K. Gunther, אחד "המדענים" הראשונים שהגדירו בכתב את ארכיטיפ היהודי השנוא, שליהודים ריח מיוחד, "odor Judaeus", שנובע, לפיו, מהיגיינה ירודה (שים לב לסימטריה!), ומחיבה עתיקת יומין לשום. הוא מביא לכך הוכחות מהתלמוד (אבל לא הצלחתי לאמת). (Rassenkunde des judischen volkes, Hans F.K. Gunther, p. 257). | ||
| - | --- //[[:ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/06/17 13:20// | + | --- //[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/06/17 13:20// |
| ---- | ---- | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
| נמצאו כאלה, שהיו מגנים את ביאליק על עושר נפרז זה, שבזבז על 'דברי הבאי' כאלה. אלה לא הכירו את איש-ההומור שבביאליק. לא ידעו, שהתעוררות זו של חדוה, של צחוק בפה מלא, היתה גדולה בקרבו לא פחות מן ההזדעזעות של המוכיח; לא ידעו, שהשמחה בלי-מצרים תבעה והצדיקה מלאות-ביטוי זו, משום שגם השמחה היתה לו צורך עמוק שבנפש, וההומור - דבר שבקדושה." (יעקב פיכמן, כל כתבי ח"נ ביאליק) | נמצאו כאלה, שהיו מגנים את ביאליק על עושר נפרז זה, שבזבז על 'דברי הבאי' כאלה. אלה לא הכירו את איש-ההומור שבביאליק. לא ידעו, שהתעוררות זו של חדוה, של צחוק בפה מלא, היתה גדולה בקרבו לא פחות מן ההזדעזעות של המוכיח; לא ידעו, שהשמחה בלי-מצרים תבעה והצדיקה מלאות-ביטוי זו, משום שגם השמחה היתה לו צורך עמוק שבנפש, וההומור - דבר שבקדושה." (יעקב פיכמן, כל כתבי ח"נ ביאליק) | ||
| - | --- //[[:ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/22 09:24// | + | --- //[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/22 09:24// |
| + | |||
| + | ---- | ||
| + | |||
| + | ב-10 בפברואר 1928 ביאליק מוסיף נ”ב למכתב ששלח לעגנון, בזו הלשון: | ||
| + | |||
| + | “נ. ב. שלום וברכה לאסתר ולילדים, מצרף אני לברכה זו שתים ממחברותי האחרונות. יקראו הילדים ויתענגו”. | ||
| + | |||
| + | ב-28 בפברואר ביאליק שוב כותב: | ||
| + | |||
| + | > יקירי עגנון! הפעם רואה אנכי, שכחך יפה בחרוזים מכחי. יישר כחך וירבה חילך, ויהי עמך אלך, ואני העני והחלכה, אסורה מן החרוזים ואלכה, ובפרוזה פשוטה כוחי אנסה, ואכתב כמוך סיפור המעשה, אולי אצליח - א קשיה א מעשה! \\ | ||
| + | > ואשר ל’קיקיון דיונה’ ושיר השירים לרשב”ג הוצ’ שניאור זק”ש, חטוף וקנה בשבילי, אף כי המוכר רבה במחירם. מה לעשות לאנשי החמס? \\ | ||
| + | > והנני המנשק אותך ואשתך וילדיך (אשתך - אגב גררא נקטינא) \\ | ||
| + | > ח. נ. ביאליק \\ | ||
| + | > נ. ב. שלום לך ר’ שלמה מרדכי! (אביר: הבן של עגנון) מכתבך יפה, אי, אי, אי, והציור נפלא, ממש כמו חי. עכשיו די לי לכתוב, די, כי השעה מאוחרת ואין לי פנאי. היה ילד טוב אמן, הלואי!” | ||
| + | |||
| + | אבל כנראה הכוונה דווקא למכתב הזה: | ||
| + | |||
| + | >לאסתר וש”י \\ | ||
| + | >מוגש שי \\ | ||
| + | >כ”א שבט, תרפ”ח (12 בפברואר 1928 - ר"ל) \\ | ||
| + | >אלוף בצלות ואלוף שום \\ | ||
| + | >על שום מה? - על שום \\ | ||
| + | >שכן משפט כתיבה ודרכה; \\ | ||
| + | >הכותב בין גברא לגברא \\ | ||
| + | >באתרא דלעיל בשרא וכורא \\ | ||
| + | >יעיל ירקא \\ | ||
| + | >(תל אביב תרפ”ח) | ||
| + | |||
| + | (שתי השורות האחרונות הן כנראה טייק-אוף לא ברור על “היכא דעיל ירקא ליעול בשרא וכורי” (מ’ שבת, קמ) - בעברית “היכן שנכנס ירק, יכנסו גם בשר ודגים” ובפולנית “תאמין לי שאתה יכול לאכול אוכל טוב ואמיתי במקום שטויות”. | ||
| + | |||
| + | אבל מה הבדיחה ב”היכן שייכנסו בשר ודגים, יכנס גם ירק”? האם ביאליק אומר “אם אהבתם את היצירות המשמעותיות שלי, תוכלו לסבול בשקט גם את הקשקוש הזה?” | ||
| + | |||
| + | **העתקתי ממקומות אחרים** | ||
| + | |||
| + | --- //[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/08/27 18:46// | ||
aluf/אלוף_בצלות_ואלוף_שום.1153661960.txt.gz · מועד השינוי האחרון: 2013/11/06 20:59 (עריכה חיצונית)
כלים של דף
למעט מקרים בהם צוין אחרת, התוכן בוויקי זה זמין לפי הרישיון הבא: CC0 1.0 Universal
