כלים של משתמש

כלים של אתר


aluf:בצלצלים

הבדלים

כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.

קישור לתצוגה השוואה זו

גירסה קודמת בשני הצדדים הגירסה הקודמת
הגירסה הבאה
הגירסה הקודמת
aluf:בצלצלים [2006/07/21 13:49]
ריש_לקיש *אצבעוני, פהיקה בדינר ולקיקה בשניים
aluf:בצלצלים [2013/11/06 21:27] (הגרסה הנוכחית)
שורה 1: שורה 1:
 על פי מלון חידושי ח. נ. ביאליק (מאת יצחק אבינרי) המילים "​זקנקן"​ ו-"​בצלצל"​ הומצאו על ידי ביאליק וזו הפעם הראשונה שהן מופיעות בכתב. לנו המילים נשמעות בלתי חשובות,​ אבל בשנות השלושים המאמץ לחדש את השפה העברית היה בשיאו, וכל עורבא פרח התיימר לחדש מילים ולקבע אותן בשפה. רוב המילים שהומצאו,​ אז כמו היום, נעלמו בתהום הנשייה של ההיסטוריה. המילים "​בצלצל"​ ו-"​זקנקן",​ ובכלל המשקל הזה שבא לסמן הקטנה, התקבעו בשפה, בין השאר, בזכות אלוף בצלות ואלוף שום. על פי מלון חידושי ח. נ. ביאליק (מאת יצחק אבינרי) המילים "​זקנקן"​ ו-"​בצלצל"​ הומצאו על ידי ביאליק וזו הפעם הראשונה שהן מופיעות בכתב. לנו המילים נשמעות בלתי חשובות,​ אבל בשנות השלושים המאמץ לחדש את השפה העברית היה בשיאו, וכל עורבא פרח התיימר לחדש מילים ולקבע אותן בשפה. רוב המילים שהומצאו,​ אז כמו היום, נעלמו בתהום הנשייה של ההיסטוריה. המילים "​בצלצל"​ ו-"​זקנקן",​ ובכלל המשקל הזה שבא לסמן הקטנה, התקבעו בשפה, בין השאר, בזכות אלוף בצלות ואלוף שום.
  
- --- //[[:ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/01 08:26//+ --- //​[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/01 08:26//
  
 יש לך מילים מאותה תקופה (אולי אפילו של ביאליק) שלא נשתרשו?​ זה יכול להיות מגניב. יש לך מילים מאותה תקופה (אולי אפילו של ביאליק) שלא נשתרשו?​ זה יכול להיות מגניב.
  
- --- //[[:בבסטר|תינוקיש]] 2006/07/01 19:32//+ --- //​[[בבסטר|תינוקיש]] 2006/07/01 19:32//
  
 "​חלאה - חלודה העולה על פני המתכת (שמקדירה את מראה ונותנת לה פנים חולניות),​ והיא משמעותה הגמורה של מלה זו במקרא, ולא כפירוש המקובל;​ עי' יחזקאל כ"ד, ו', י"א. ומזה בלשון המשנה: "​יורה שהחליאה",​ כלומר שהעלתה חלודה; **והרוחנו בזה שם ופועל עבריים למושג זה, שעד עכשיו השתמשו לצרכו בשרש "​חלד"​** (דגש שלי - גג), שחלודת מתכת היא חליה ותחלת קלקלתה."​ (ביאליק,​ חקר מילים, כתב יד בעזבון. נדפס ב-"​כנסת"​ ג' תרצ"​ח עמ' 25-29) "​חלאה - חלודה העולה על פני המתכת (שמקדירה את מראה ונותנת לה פנים חולניות),​ והיא משמעותה הגמורה של מלה זו במקרא, ולא כפירוש המקובל;​ עי' יחזקאל כ"ד, ו', י"א. ומזה בלשון המשנה: "​יורה שהחליאה",​ כלומר שהעלתה חלודה; **והרוחנו בזה שם ופועל עבריים למושג זה, שעד עכשיו השתמשו לצרכו בשרש "​חלד"​** (דגש שלי - גג), שחלודת מתכת היא חליה ותחלת קלקלתה."​ (ביאליק,​ חקר מילים, כתב יד בעזבון. נדפס ב-"​כנסת"​ ג' תרצ"​ח עמ' 25-29)
  
- --- //[[:ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/02 16:21//+ --- //​[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/02 16:21//
  
 מגניב! איפה אפשר למצוא עוד? מגניב! איפה אפשר למצוא עוד?
  
- --- //[[:בבסטר|בבסטר]] 2006/07/03 16:39//+ --- //​[[בבסטר|בבסטר]] 2006/07/03 16:39//
  
 יש לי ספר שלם כזה (מלון חידושי ח. נ. ביאליק מאת יצחק אבינרי),​ ויש שם המון מילים גרועות. בעיקר מילים שנפוצות היום, במשקלים אחרים, שביאליק חשב אותם ליותר מתאימים. kiptzutz, kapatz, gibeah, gachman וכו',​ אבל אין טעם בלי ניקוד. יש לי ספר שלם כזה (מלון חידושי ח. נ. ביאליק מאת יצחק אבינרי),​ ויש שם המון מילים גרועות. בעיקר מילים שנפוצות היום, במשקלים אחרים, שביאליק חשב אותם ליותר מתאימים. kiptzutz, kapatz, gibeah, gachman וכו',​ אבל אין טעם בלי ניקוד.
  
- --- //[[:ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/03 16:43//+ --- //​[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/03 16:43// 
  
-  
 מתוך "​גומות ח"​נ"​ של אוריאל אופק: מתוך "​גומות ח"​נ"​ של אוריאל אופק:
  
 "​וכמי שמבקש להעשיר את אוצרם הלשוני של הילדים - יחד עם העשרת השפה העברית - לא היסס להבליע מחידושיו הלשוניים גם בתוך השירים והסיפורים שכתב לילדים. 'לא חידשתין לשמן, אלא הן נתחדשו לי מאליהן,​ בתוך כתיבה, ולצורך,'​ סיפר (אגרות,​ ב, עמ' רנב). וכך, גם בדרך זו נתעשרה הלשון העברית. בין השאר אנו מוצאים בתוך שיריו, סיפוריו ותרגומיו לילדים את החידושים הלשוניים הבאים: '​נער קטן, **אצבעוני**';​ '​בבות שתיים, **בבותים**';​ [קיצוץ] '​מקלעות **בצלצלים**'​ ('​אלוף בצלות ואלוף שום'​);​ [קיצוציים] '​שפה מוצצת **ומתמצמצת**'​ ('​אלוף בצלות אולוף שום'​);​ '​לחייך **הסמוקות**'​ ('​אברהמל הסנדלר'​);​ '​**פהיקה** בדינר ולקיקה בשניים'​ (גן-עדן התחתון'​);​ '​**פמפם** ואמר'​ ('​שור אבוס'​);​ '​עיניו **רשפו**'​ ('​אגדת שלושה וארבעה'​);​ '​**רשרשו** השיחים'​ ('​מאחורי הגדר'​);​ '​**השדון** נוח לתינוקות'​ ('​ספיח'​);​ [קיצקוציים] וכן שיה, מזחלת, שלדג, כרכר - אלה הם מחידושיו של ביאליק,​ שהובלעו בתוך יצירותיו לילדים,​ ושרובם נעשו שגורות בשפת יומים."​ (אוריאל אופק, גומות ח"נ, עמ' 164) "​וכמי שמבקש להעשיר את אוצרם הלשוני של הילדים - יחד עם העשרת השפה העברית - לא היסס להבליע מחידושיו הלשוניים גם בתוך השירים והסיפורים שכתב לילדים. 'לא חידשתין לשמן, אלא הן נתחדשו לי מאליהן,​ בתוך כתיבה, ולצורך,'​ סיפר (אגרות,​ ב, עמ' רנב). וכך, גם בדרך זו נתעשרה הלשון העברית. בין השאר אנו מוצאים בתוך שיריו, סיפוריו ותרגומיו לילדים את החידושים הלשוניים הבאים: '​נער קטן, **אצבעוני**';​ '​בבות שתיים, **בבותים**';​ [קיצוץ] '​מקלעות **בצלצלים**'​ ('​אלוף בצלות ואלוף שום'​);​ [קיצוציים] '​שפה מוצצת **ומתמצמצת**'​ ('​אלוף בצלות אולוף שום'​);​ '​לחייך **הסמוקות**'​ ('​אברהמל הסנדלר'​);​ '​**פהיקה** בדינר ולקיקה בשניים'​ (גן-עדן התחתון'​);​ '​**פמפם** ואמר'​ ('​שור אבוס'​);​ '​עיניו **רשפו**'​ ('​אגדת שלושה וארבעה'​);​ '​**רשרשו** השיחים'​ ('​מאחורי הגדר'​);​ '​**השדון** נוח לתינוקות'​ ('​ספיח'​);​ [קיצקוציים] וכן שיה, מזחלת, שלדג, כרכר - אלה הם מחידושיו של ביאליק,​ שהובלעו בתוך יצירותיו לילדים,​ ושרובם נעשו שגורות בשפת יומים."​ (אוריאל אופק, גומות ח"נ, עמ' 164)
  
-מאורח יותר ​צריך לנקד. אני חושב שזה בגדר "​שימוש נאות"​.+**צריך לנקד. אני חושב שזה בגדר "​שימוש נאות"​.**
  
- --- //[[:ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/21 13:30//+ --- //​[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/07/21 13:30//
  
  
aluf/בצלצלים.1153478999.txt.gz · מועד השינוי האחרון: 2013/11/06 20:59 (עריכה חיצונית)