כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.
גירסה קודמת בשני הצדדים הגירסה הקודמת הגירסה הבאה | הגירסה הקודמת | ||
aluf:בקי_בהטיה [2006/06/14 18:56] ריש_לקיש * |
aluf:בקי_בהטיה [2013/11/06 21:27] (הגרסה הנוכחית) |
||
---|---|---|---|
שורה 15: | שורה 15: | ||
בכתובות ה: דנה הגמרא בהיתר בעילה ראשונה (=של בתולה) בשבת, וכתב שם רש"י: "ואם תאמר: פסיק רישא ולא ימות הוא [שהרי בוודאי יצא דם - והווי חובל, ובוודאי ייפתח פתח - והווי בונה]... יש שבקיאין בהטיה, ואין דם יוצא ואף אין פתח נפתח, הלכך לאו פסיק רישא ולא ימות הוא". ולכאורה אינו מובן: מה בכך שיש בקיאין בהטיה? וכי משום כך לא הווי פסיק רישא? והרי לאותם שאינם בקיאים הווי פסיק רישא! גם מדברי רש"י אלה נראה אפוא שהעובדה שאפשר לעשות את הפעולה באופן שאין בו פסיק רישא מהווה גורם מקל אף כאשר עשה אותה באופן שהווי פסיק רישא. | בכתובות ה: דנה הגמרא בהיתר בעילה ראשונה (=של בתולה) בשבת, וכתב שם רש"י: "ואם תאמר: פסיק רישא ולא ימות הוא [שהרי בוודאי יצא דם - והווי חובל, ובוודאי ייפתח פתח - והווי בונה]... יש שבקיאין בהטיה, ואין דם יוצא ואף אין פתח נפתח, הלכך לאו פסיק רישא ולא ימות הוא". ולכאורה אינו מובן: מה בכך שיש בקיאין בהטיה? וכי משום כך לא הווי פסיק רישא? והרי לאותם שאינם בקיאים הווי פסיק רישא! גם מדברי רש"י אלה נראה אפוא שהעובדה שאפשר לעשות את הפעולה באופן שאין בו פסיק רישא מהווה גורם מקל אף כאשר עשה אותה באופן שהווי פסיק רישא. | ||
- | --- //[[:ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/06/14 18:56// | + | --- //[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/06/14 18:56// |
+ | |||
+ | ---- | ||
+ | |||
+ | אצל זיוה שמיר: "... לשאלת אחד המורים, ששיגר אל המשורר מכתב, ובו ביקש לדעת מה פירוש 'בקי בהטייה', ענה ביאליק שביטוי זה, שמקורו אמנם בתלמוד, היה שגור בפי אנשי ווהלין במובן אחר: כתואר לאיש ערום וחריף, היודע להטות את דבריו כלפי כל צד ('א דרייער בלע"ז')" והיא מביאה מאיגרות, ד, עמוד קלב. | ||
+ | |||
+ | --- //[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/06/17 12:35// |