aluf:בקי_בהטיה
הבדלים
כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.
| גירסה קודמת בשני הצדדים הגירסה הקודמת הגירסה הבאה | הגירסה הקודמת | ||
|
aluf:בקי_בהטיה [2006/06/14 18:55] ריש_לקיש |
aluf:בקי_בהטיה [2013/11/06 21:27] (הגרסה הנוכחית) |
||
|---|---|---|---|
| שורה 4: | שורה 4: | ||
| הקונץ הוא כנראה להטות את הכלבה כך שהנוזלים יתנקזו לתוכה ואז אין דימום נראה, אבל זה רק ניחוש. חכמת ההטיה אבדה עם השנים. | הקונץ הוא כנראה להטות את הכלבה כך שהנוזלים יתנקזו לתוכה ואז אין דימום נראה, אבל זה רק ניחוש. חכמת ההטיה אבדה עם השנים. | ||
| - | |||
| - | |||
| - | בכתובות ה: דנה הגמרא בהיתר בעילה ראשונה (=של בתולה) בשבת, וכתב שם רש"י: "ואם תאמר: פסיק רישא ולא ימות הוא [שהרי בוודאי יצא דם - והווי חובל, ובוודאי ייפתח פתח - והווי בונה]... יש שבקיאין בהטיה, ואין דם יוצא ואף אין פתח נפתח, הלכך לאו פסיק רישא ולא ימות הוא". ולכאורה אינו מובן: מה בכך שיש בקיאין בהטיה? וכי משום כך לא הווי פסיק רישא? והרי לאותם שאינם בקיאים הווי פסיק רישא! גם מדברי רש"י אלה נראה אפוא שהעובדה שאפשר לעשות את הפעולה באופן שאין בו פסיק רישא מהווה גורם מקל אף כאשר עשה אותה באופן שהווי פסיק רישא. | ||
| אגב, למי שבלחץ, מותר ואף רצוי לפתוח בתולות בשבת. מישהו (אני לא זוכר מי, אבל נדמה לי שזה היה הבעל התניא) אף הגדיל לעזות והסביר שדימום הבתולה אינו נובע מפציעה של בשר האשה אלא מדובר בדם שנמצא חופשי שם בפנים והמפנצ'ר רק פותח לו את הדרך. | אגב, למי שבלחץ, מותר ואף רצוי לפתוח בתולות בשבת. מישהו (אני לא זוכר מי, אבל נדמה לי שזה היה הבעל התניא) אף הגדיל לעזות והסביר שדימום הבתולה אינו נובע מפציעה של בשר האשה אלא מדובר בדם שנמצא חופשי שם בפנים והמפנצ'ר רק פותח לו את הדרך. | ||
| שורה 13: | שורה 10: | ||
| אה, וכמעט שכחתי. יש איזה סיפור על מישהו שכתב לביאליק והתלונן על הגסויות. ככה אני שמעתי על זה, אבל זה היה מזמן וכבר אין לי מושג איפה ואיך. אם מישהו מצליח למצוא עדויות לסיפור הזה אני אשמח. | אה, וכמעט שכחתי. יש איזה סיפור על מישהו שכתב לביאליק והתלונן על הגסויות. ככה אני שמעתי על זה, אבל זה היה מזמן וכבר אין לי מושג איפה ואיך. אם מישהו מצליח למצוא עדויות לסיפור הזה אני אשמח. | ||
| + | |||
| + | ---- | ||
| + | |||
| + | בכתובות ה: דנה הגמרא בהיתר בעילה ראשונה (=של בתולה) בשבת, וכתב שם רש"י: "ואם תאמר: פסיק רישא ולא ימות הוא [שהרי בוודאי יצא דם - והווי חובל, ובוודאי ייפתח פתח - והווי בונה]... יש שבקיאין בהטיה, ואין דם יוצא ואף אין פתח נפתח, הלכך לאו פסיק רישא ולא ימות הוא". ולכאורה אינו מובן: מה בכך שיש בקיאין בהטיה? וכי משום כך לא הווי פסיק רישא? והרי לאותם שאינם בקיאים הווי פסיק רישא! גם מדברי רש"י אלה נראה אפוא שהעובדה שאפשר לעשות את הפעולה באופן שאין בו פסיק רישא מהווה גורם מקל אף כאשר עשה אותה באופן שהווי פסיק רישא. | ||
| + | |||
| + | --- //[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/06/14 18:56// | ||
| + | |||
| + | ---- | ||
| + | |||
| + | אצל זיוה שמיר: "... לשאלת אחד המורים, ששיגר אל המשורר מכתב, ובו ביקש לדעת מה פירוש 'בקי בהטייה', ענה ביאליק שביטוי זה, שמקורו אמנם בתלמוד, היה שגור בפי אנשי ווהלין במובן אחר: כתואר לאיש ערום וחריף, היודע להטות את דבריו כלפי כל צד ('א דרייער בלע"ז')" והיא מביאה מאיגרות, ד, עמוד קלב. | ||
| + | |||
| + | --- //[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/06/17 12:35// | ||
| + | |||
aluf/בקי_בהטיה.1150300556.txt.gz · מועד השינוי האחרון: 2013/11/06 20:59 (עריכה חיצונית)
כלים של דף
למעט מקרים בהם צוין אחרת, התוכן בוויקי זה זמין לפי הרישיון הבא: CC0 1.0 Universal
