זו גרסה ישנה של המסמך! לחיצה על כותרת המסמך תציג את גרסתו הנוכחית.
אלו מרכיבי הקטורת על פי התלמוד הבבלי (מסכת כריתות א'):
- צרי (נטף)
- צפורן (שחלת)
- חלבנה
- לבונה
- מור
- קציעה
- שבולת נרד
- כרכום
- קושט
- קלופה (קנה)
- קינמון
נוסף על כך ישנם מרכיבי רשות: בורית כרשינא, יין קפריסין, מלח סדומית וכפת הירדן. זלזול בהכנת הקטורת הוא אחד החטאים החמורים ביותר הידועים במקרא, והעונש עליו מוות.
חמור באותה מידה הוא השימוש בקטורת שלא בעיתו: “ויקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אשר וישימו עליה קטורת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציוה אותם, ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'” (ויקרא, י', א'-ב').
לצערנו לא ידוע היום מה הם מרבית המרכיבים שהיו נהוגים בקטורת של ימי בית ראשון.
מוזר בעיני שבן המלך חושב שהבצל טעמו כטעם “השחלת והחלבנה”. מה הקשר? אחר כך החכם מתקן אותו: “ולא-נמצא זכרו בפיטום הקטרת.” אכן אין לו זכר, ומה חשבת לעצמך בכלל?
הרמב“ם, בסגנונו הפרגמטי האופייני, מסביר במורה נבוכים (ג' מ”ה) שאלמלא שרפו את הקטורת בבית המקדש, הייתה עולה בו צחנה של בית מטבחיים, ומי יכול לסגוד לבורא כשבאפו עולה צחנת פגרים?
— גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/17 18:35
