aluf:קטרת
הבדלים
כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.
| גירסה קודמת בשני הצדדים הגירסה הקודמת הגירסה הבאה | הגירסה הקודמת | ||
|
aluf:קטרת [2006/06/17 18:48] ריש_לקיש |
aluf:קטרת [2013/11/06 21:27] (הגרסה הנוכחית) |
||
|---|---|---|---|
| שורה 13: | שורה 13: | ||
| נוסף על כך ישנם מרכיבי רשות: בורית כרשינא, יין קפריסין, מלח סדומית וכפת הירדן. זלזול בהכנת הקטורת הוא אחד החטאים החמורים ביותר הידועים במקרא, והעונש עליו מוות. | נוסף על כך ישנם מרכיבי רשות: בורית כרשינא, יין קפריסין, מלח סדומית וכפת הירדן. זלזול בהכנת הקטורת הוא אחד החטאים החמורים ביותר הידועים במקרא, והעונש עליו מוות. | ||
| - | חמור באותה מידה הוא השימוש בקטורת שלא בעיתו: "ויקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אשר וישימו עליה קטורת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציוה אותם, ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'" (ויקרא, י', א'-ב'). המונח "קטורת סמים" גורם לי לחשוב שאולי הייתה סיבה טובה לאסור שימוש בקטורת למטרות אחרות. הכרכום, למשל, שעושים ממנו את התבלין היקר זעפרן, ידוע כמכיל רעלנים שגורמים להזיות בכמויות גדולות. במקרה של הזעפרן זה לא מהווה בעיה, כי על פי משקלו הוא יקר יותר מזהב, ויש דרכים הרבה יותר זולות להתמסטל. אבל מי יודע מה היו המרכיבים האחרים? אין איש יודע. | + | חמור באותה מידה הוא השימוש בקטורת שלא בעיתו: "ויקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אשר וישימו עליה קטורת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציוה אותם, ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'" (ויקרא, י', א'-ב'). המונח "קטורת סמים" גורם לי לחשוב שאולי הייתה סיבה טובה לאסור שימוש בקטורת למטרות אחרות. הכרכום, למשל, שעושים ממנו את התבלין היקר זעפרן, ידוע כמכיל רעלנים שגורמים להזיות בכמויות גדולות. במקרה של הזעפרן זה לא מהווה בעיה, כי על פי משקלו הוא יקר יותר מזהב, ויש דרכים הרבה יותר זולות להתמסטל. אבל מי יודע מה היו המרכיבים האחרים? |
| - | --- | + | הרמב"ם, בסגנונו הפרגמטי האופייני, מסביר במורה נבוכים (ג' מ"ה) שאלמלא שרפו את הקטורת בבית המקדש, הייתה עולה בו צחנה של בית מטבחיים, ומי יכול לסגוד לבורא כשבאפו עולה צחנת פגרים? |
| מוזר בעיני שבן המלך חושב שהבצל טעמו כטעם "השחלת והחלבנה". מה הקשר? אחר כך החכם מתקן אותו: "ולא-נמצא זכרו בפיטום הקטרת." אכן אין לו זכר, ומה חשבת לעצמך בכלל? | מוזר בעיני שבן המלך חושב שהבצל טעמו כטעם "השחלת והחלבנה". מה הקשר? אחר כך החכם מתקן אותו: "ולא-נמצא זכרו בפיטום הקטרת." אכן אין לו זכר, ומה חשבת לעצמך בכלל? | ||
| - | הרמב"ם, בסגנונו הפרגמטי האופייני, מסביר במורה נבוכים (ג' מ"ה) שאלמלא שרפו את הקטורת בבית המקדש, הייתה עולה בו צחנה של בית מטבחיים, ומי יכול לסגוד לבורא כשבאפו עולה צחנת פגרים? | + | --- //[[ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/06/17 18:35// |
| - | + | ||
| - | --- //[[:ריש_לקיש|גדזוקוס ארכיליסטימוס]] 2006/06/17 18:35// | + | |
aluf/קטרת.1150559314.txt.gz · מועד השינוי האחרון: 2013/11/06 20:59 (עריכה חיצונית)
כלים של דף
למעט מקרים בהם צוין אחרת, התוכן בוויקי זה זמין לפי הרישיון הבא: CC0 1.0 Universal
