לוחם בן חמש-עשרה בדרגה שלישית (Swordmaster). משוחק על-ידי החגזר.

טר הוא בחור אמיץ,חביב,וסקרן. כנראה זה בגלל חבריו הטובים. הם מראים לו את טעויותיו וחכמו וכך הוא לומד הרבה מהחיים.

4222

1517

• Amulet of protection + 1
• Amulet of protection from scrying
• 2 Potions of gaseous form

• The New Beginning, broad sword
• Plate mail
• Shield with family crest (a snake around a sword and a club)
• Helmet

• Dwarvenb sharpner
• Secret map of Griethlock
• Flask of water

טר הוא בחור שבא ממשפחה אבירית שבה גם אימו ואביו אבירים שנלחמים למען הצדק והגבורה ולמען אל החכמה הנסתרת:“טריסמגיסטוס”.

טר ננטש אחרי קריאת מלחמה לאביו ולאימו. הוא הוחזק בכנסיה אצל כוהן גדול וחזק בשם:“לאיונר” (שתפקידו לשמור על טר עד שהוריו חוזרים). לאיונר טיפל בטר במסירות עד שיום אחד טר פגש בכנסיה נער צעיר מגילדת הגנבים בשם “לופטיק הגנב”. לופטיק הכיר לטר את חברו הטוב “גינזו הגמד”. באיזשהו שלב טר, לופטיק וגינזו מגלים שלשלושתם יש קעקוע על התחת שהם לא יודעים מה הוא עושה. טר מתלווה ללופטיק ולגינזו במסעם הגדול לגלות לאיזו מלחמה סודית הוריו של טר הלכו, ומי מה ואיפה הוריהם של לופטיק וגינזו. המסע הוא בעצם כל המשחק ואם תתעניינו תוכלו לחזור לדף הבית ולהיכנס לעוד דמויות ולרשימת הסשנים בה מסופר בכל סשן (פרק) חלק אחר של המשחק כמו סיפור עם הרבה פרקים.

האוכל האהוב עליי הוא שני שוקיי עוף צלויים וחמים וכשמבשלים אותם על האש אתה מרגיש רעב לאוכל הזה גם אם קודם אכלת 2 עוגות של גבינה ו 3 צלחות של מרק נזיד משביע… בקיצור בכל מצב האוכל הזה ממלא אותך בחום ובטעם של עוף פריך על גריל (את המאכל הזה טוב לתת לאבירים ב“חג הגיבורים”!!!)

החג החביב עליי הוא: חג הגיבורים.

בחג זה כולם היו מוכרים אחד לשני פסלוני נחושת, זהב וכסף של גיבורים עתיקים וחזקים שהיו מוזכרים ויזכרו לעד בתולדות העיר פונטרדאן (את פסלים אלה היו ניתן למכור רק ביריד גדול מאוד בו היו מתאספים כל אנשיי פונטרדאן לא משנה גם אם אלה קבצנים. מחלקים ביריד הזה מטבעות זהב לכבוד כל הגיבורים המוזכרים (כמו יום הזיכרון רק לגיבורים). בחג הזה כולם!!! אבל כולם!!! היו שמחים!!!!!!

הפחד הכי גדול שלי הוא נטישת הוריי: פעם כשהייתי בן שש, בא פורץ מהגילדה לבית שלי ורצה לרצוח אותי… אני בינתיים יצאתי להשתין וראיתי אותו, אז החלטתי מרצוני החופשי להשתין עליו לתוך העין הוא צרח ששורף לו ואני העפתי אותו מהחלון למזרקה של העיר פונטרדאן. אחרי זה הוריי יצאו לראות את הפורץ ואני לא הייתי מוכן שהם יעזבו את הבית… הרי אני לא הייתי רגיל להישאר לבד בבית. הם חשבו שאני מתחרט על זה שעילפתי אותו אבל אמרתי שברצינות אני לא מוכן שהם יעזבו את הבית. חוץ מזה פעם אחת אמא שלי יצאה לקנות כמה דברים הביתה ואני מתוך שינה זינקתי אל עבר רגליה בכוונה שהיא לא תעזוב!!! בגלל זה אני פוחד שהם יעזבו אפילו לרגע…