brotherhood:060414
הבדלים
כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.
| גירסה קודמת בשני הצדדים הגירסה הקודמת הגירסה הבאה | הגירסה הקודמת | ||
|
brotherhood:060414 [2007/05/20 15:10] dm |
brotherhood:060414 [2013/11/04 12:21] (הגרסה הנוכחית) dm תגובות עוברות לתוך הדף |
||
|---|---|---|---|
| שורה 11: | שורה 11: | ||
| לופטיק, היחיד שלא שתה, הוא הראשון שמתעשת. "תחזיקו אותו חזק!" הוא אומר, ושולף חבל חזק מאחד השקים. גינזו רץ ונאחז בדרן, טר כורך את זרועותיו הכבירות מסביב לשניהם, ולופטיק ממהר לשזור קשר גנבים כפול מסביב לארבעתם. גופו הקטן של דרן מתחיל להרטיט ולהמשך בכח טמיר כלפי מעלה. טר מנסה לקרקע אותו, אך כל מאמציו עולים בתוהו והחבילה המרובעת ממריאה וטסה דרך תקרת החדר שמתנפצת בקול "קראק" עליז. | לופטיק, היחיד שלא שתה, הוא הראשון שמתעשת. "תחזיקו אותו חזק!" הוא אומר, ושולף חבל חזק מאחד השקים. גינזו רץ ונאחז בדרן, טר כורך את זרועותיו הכבירות מסביב לשניהם, ולופטיק ממהר לשזור קשר גנבים כפול מסביב לארבעתם. גופו הקטן של דרן מתחיל להרטיט ולהמשך בכח טמיר כלפי מעלה. טר מנסה לקרקע אותו, אך כל מאמציו עולים בתוהו והחבילה המרובעת ממריאה וטסה דרך תקרת החדר שמתנפצת בקול "קראק" עליז. | ||
| - | החבטה עזה כל-כך שארבעתם מאבדים את ההכרה לכמה שניות, וכשהם מתעוררים הם מוצאים את עצמם קשורים להוביט מפרכס די גבוה מעל [[סילברשור]]. לופטיק מאושר - מבחינתו הוא הולך למצוא את דבש, אבל טר וגינזו ודרן בפירוש נמצאים הרבה יותר גבוה ממה שהם היו רוצים. המצב, איך לומר זאת, רחוק מאידאלי. חמון אפילו מתוודה שנראה לו כאילו רגש האשמה של גינזו הניע אותו להקריב את חייו ברגע של רפיון שכלי (אני עושה כמיטב יכולתי לטפח את התחושה הזו). החגזר פשוט מניד את ראשו בעצב מצד אל צד. | + | החבטה עזה כל-כך שארבעתם מאבדים את ההכרה לכמה שניות, וכשהם מתעוררים הם מוצאים את עצמם קשורים להוביט מפרכס די גבוה מעל [[סילברשור]]. לופטיק מאושר - מבחינתו הוא הולך למצוא את דבש, אבל טר וגינזו ודרן בפירוש נמצאים הרבה יותר גבוה ממה שהם היו רוצים. המצב, איך לומר זאת, רחוק מאידאלי. חמון אפילו מתוודה שנראה לו כאילו רגש האשמה של גינזו גרם לו להקריב את חייו ברגע של רפיון שכלי (אני עושה כמיטב יכולתי לטפח את התחושה הזו). החגזר פשוט מניד את ראשו בעצב מצד אל צד. |
| - | {{ :howhigh.jpg |ככה גבוה}} | + | {{ howhigh.jpg |ככה גבוה}} |
| - | נהיה קר. רוח. האדמה נעלמת מן העין. הסוף - כך נראה - קרוב. ואז פתאום השמיים נפתחים. כמו פרח. כמו אישה. משהו זז ומשהו נחדר ופתאום הם רואים אדמה קרוב מתחתיהם. חוליות אדמדמות ומזמינות. הזדמנות אחרונה. וגינזו לא מחכה להזמנה שניה. הוא עוזב את דרן, מחליק דרך הקשר, וצונח למטה. טר, שלא רוצה להשאיר את גינזו הקטון לבד, מחרה-מחזיק אחריו בצניחה חופשית, וברגע שהוא משתחרר מהקשר אין יותר מה שיהדק את דרן, וההוביט המפוחד ממשיך לטוס למרומים לבדו. לופטיק עוד מנסה להאחז בו, אבל אני אומר לו שזה בלתי-אפשרי ושהוא נופל למטה. הקוקילפטילה קצת מתרגז ומאשים אותי בכך שאני מוביל אותם באף. | + | נהיה קר. רוח. האדמה נעלמת מן העין. הסוף - כך נראה - קרוב. ואז פתאום השמיים נפתחים. כמו פרח. כמו אישה. משהו זז ומשהו נחדר ופתאום הם רואים אדמה קרוב מתחתיהם. אדמדמה, רכה, מזמינה. הזדמנות אחרונה. וגינזו לא מחכה להזמנה שניה. הוא עוזב את דרן, מחליק דרך הקשר, וצונח למטה. טר, שלא רוצה להשאיר את גינזו הקטון לבד, מחרה-מחזיק אחריו בצניחה חופשית, וברגע שהוא משתחרר מהקשר אין יותר מה שיהדק את דרן, וההוביט המפוחד ממשיך לטוס למרומים לבדו. לופטיק עוד מנסה להאחז בו, אבל אני אומר לו שזה בלתי-אפשרי ושהוא נופל למטה. הקוקילפטילה קצת מתרגז ומאשים אותי בכך שאני מוביל אותם באף. |
| שורה 22: | שורה 22: | ||
| אחרי נפילה קצת ארוכה מדי, שמעוררת בשלושה חששות עמוקים באשר לסיכויי ההישרדות שלהם, האדמה פוגשת אותם ברכות מפתיעה. מין חול אדמדם, אבקתי, שעולה סביבם בעננה גדולה. עוד לפני שכולם מתאוששים, לופטיק טורח להבהיר לגינזו שהוא ברוגז איתו כי הוא קילקל את הסיכוי שלו למצוא את דבש. גינזו מנסה להסביר ללופטיק שזה היה אינסטינקט גמדי בריא, ושגמדים לא נועדו לעוף. טר אומר משהו על זה שלופטיק סתם מרגיש אשם, כי הוא זה שגילה לדבש את הסוד ובכך חרץ את גורלה, אבל משום מה האבחנה הזו לא מעודדת את לופטיק כהוא זה. | אחרי נפילה קצת ארוכה מדי, שמעוררת בשלושה חששות עמוקים באשר לסיכויי ההישרדות שלהם, האדמה פוגשת אותם ברכות מפתיעה. מין חול אדמדם, אבקתי, שעולה סביבם בעננה גדולה. עוד לפני שכולם מתאוששים, לופטיק טורח להבהיר לגינזו שהוא ברוגז איתו כי הוא קילקל את הסיכוי שלו למצוא את דבש. גינזו מנסה להסביר ללופטיק שזה היה אינסטינקט גמדי בריא, ושגמדים לא נועדו לעוף. טר אומר משהו על זה שלופטיק סתם מרגיש אשם, כי הוא זה שגילה לדבש את הסוד ובכך חרץ את גורלה, אבל משום מה האבחנה הזו לא מעודדת את לופטיק כהוא זה. | ||
| - | אין שום-דבר חוץ מחול אדום מסביבם, אבל לופטיק מבחין בחולית תלולה במרחק והשלושה שמים פעמיהם אליה. הם מטפסים בשתיקה במשך שעה ארוכה מאד. למעשה, הם מאבדים קצת את תחושת הזמן, ולפרקים הם מוכנים להישבע באמת ובתמים שהם מטפסים על התלולית הארורה הזו כבר כמה ימים (בעיקר גינזו ורגליו הקצרות), אבל שלושתם כל-כך זועפים שהם מבכרים לטפס מאשר לדבר. למרבה המזל, אחרי נצח קצר הם מגיעים לפסגה, ואז הנוף המרהיב משכיח מהם לחלוטין את העייפות והכעס. | + | אין שום-דבר חוץ מחול אדום מסביבם, אבל לופטיק מבחין בחולית תלולה וגבוהה במרחק והשלושה שמים פעמיהם אליה. הם מטפסים בשתיקה במשך שעה ארוכה מאד. למעשה, הם מאבדים קצת את תחושת הזמן, ולפרקים הם מוכנים להישבע באמת ובתמים שהם מטפסים על התלולית הארורה הזו כבר כמה ימים (בעיקר גינזו ורגליו הקצרות), אבל שלושתם כל-כך זועפים שהם מבכרים לטפס מאשר לדבר. למרבה המזל, אחרי נצח קצר הם מגיעים לפסגה, ואז הנוף המרהיב משכיח מהם לחלוטין את העייפות והכעס. |
| - | הרחק הרחק מתחתם נפרש משתח עצום של חול אדום, והשמש מנצנצת על התלוליות שבו כמו על גלים בים. בתוך הים האדום הזה קבועים איים, ועל האיים ערים קטנות ויישובים שנראים כמושבות נמלים מהגובה הזה. ואז טר מצביע על אחד האיים ואומר "אני לא מאמין! זה האי העגול! האי שהינטרבון סיפר לנו עליו! ובמרכז שלו יש מגדל!" ובלי לבזבז רגע נוסף (שהרי הוא מכיר כבר יפה יפה את שני חבריו למסע) הוא פוצח במסע הארוך אל האי העגול. | + | הרחק הרחק מתחתם נפרש משטח עצום של חול אדום, והשמש מנצנצת על התלוליות שבו כמו על גלים בים. בתוך הים האדום הזה קבועים איים, ועל האיים ערים קטנות ויישובים שנראים כמושבות נמלים מהגובה הזה. ואז טר מצביע על אחד האיים ואומר "אני לא מאמין! זה האי העגול! האי שהינטרבון סיפר לנו עליו! ובמרכז שלו יש מגדל!" ובלי לבזבז רגע נוסף (שהרי הוא מכיר כבר יפה יפה את שני חבריו למסע) הוא פוצח במסע הארוך אל האי העגול. |
| הפעם נעשית להם קפיצת הדרך. לפני שהם מבינים מי ומה הם כבר בתחתית ההר, ואז הם חולפים על פני איזה כפר, ועל פני עוד כפר, ואיזה חורש, ואיזה עץ עם ציפור ענקית, ואיזו עיר קטנה, ואז הם שם, באי העגול עם המגדל האדיר המתנשא במרכזו, פוסעים לתוך פונדק, ובשיא הנון-שלאנטיות שואלים את המוזג איפה זה "הארכיפלג((קבוצת איים))". | הפעם נעשית להם קפיצת הדרך. לפני שהם מבינים מי ומה הם כבר בתחתית ההר, ואז הם חולפים על פני איזה כפר, ועל פני עוד כפר, ואיזה חורש, ואיזה עץ עם ציפור ענקית, ואיזו עיר קטנה, ואז הם שם, באי העגול עם המגדל האדיר המתנשא במרכזו, פוסעים לתוך פונדק, ובשיא הנון-שלאנטיות שואלים את המוזג איפה זה "הארכיפלג((קבוצת איים))". | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
| השלושה יוצאים החוצה ושמים פעמיהם אל המגדל המתנשא במרחק. ככל שהם הולכים יותר כך הם מבינים שהמגדל רחוק יותר - וגדול הרבה יותר - ממה שנראה בתחילה. הדרך אינה ישרה, שוב ושוב הם נאלצים לפסוע לתוך סמטאות צדדיות, ואז, כשהם כבר כמעט מגיעים, הם עוברים מאחורי איזה עץ שמסתיר להם את הנוף והמגדל הולך להם לאיבוד. אז הם מסתובבים קצת בחוסר טעם עד שלפתע הם שוב רואים את המגדל, אלא שהפעם הם בצד השני שלו. הקונץ הזה חוזר על עצמו כמה פעמים, ובדיוק כשהילדים מתחילים להתעצבן טר מגלה שהקיר עליו הוא נשען בתסכול שייך למגדל הכי גדול שהוא ראה בחיים שלו. | השלושה יוצאים החוצה ושמים פעמיהם אל המגדל המתנשא במרחק. ככל שהם הולכים יותר כך הם מבינים שהמגדל רחוק יותר - וגדול הרבה יותר - ממה שנראה בתחילה. הדרך אינה ישרה, שוב ושוב הם נאלצים לפסוע לתוך סמטאות צדדיות, ואז, כשהם כבר כמעט מגיעים, הם עוברים מאחורי איזה עץ שמסתיר להם את הנוף והמגדל הולך להם לאיבוד. אז הם מסתובבים קצת בחוסר טעם עד שלפתע הם שוב רואים את המגדל, אלא שהפעם הם בצד השני שלו. הקונץ הזה חוזר על עצמו כמה פעמים, ובדיוק כשהילדים מתחילים להתעצבן טר מגלה שהקיר עליו הוא נשען בתסכול שייך למגדל הכי גדול שהוא ראה בחיים שלו. | ||
| - | הם ניגשים אל זוג דלתות העץ האדירות שחוסמות את הכניסה הראשית. שני השומרים מצידי הדלת מסבים את עיניהם מהם, כאילו הם לא רוצים לראות אותם. גינזו מנסה להגיע אל המקוש, ונסיונות הקיפוץ העקרים שלו נוגעים ללבו של טר עד כדי כך שהוא מניף את ידידו באוויר ועוזר לו להקיש. רגע של המתנה עובר על רקע הד הנקישות המסרב לגווע, ואז שתי הדלתות נפתחות - כאילו מעצמן - ומאחוריהן מופיעה דמות ענקית של קוסם מגודל צפורניים, פרוע עיניים וחד ניבים. שיערו אפור ופרוע וכמעט מסמורטט, בדיוק כמו הגלימה שלו. הידיים שלו ארוכות מדי, מגיעות כמעט עד הרצפה. הוא פונה אל השלושה בדברים, אלא ששפתותיו אינן זזות, וקולו רועם בראשיהם: "מה אתם רוצים?" | + | הם ניגשים אל זוג דלתות העץ האדירות שחוסמות את הכניסה הראשית. שני השומרים מצידי הדלת מסבים את עיניהם מהם, כאילו הם לא רוצים לראות אותם. גינזו מנסה להגיע אל המקוש, ונסיונות הקיפוץ העקרים שלו נוגעים ללבו של טר עד כדי כך שהוא מניף את ידידו באוויר ועוזר לו להקיש. רגע של המתנה עובר על רקע הד הנקישות המסרב לגווע, ואז שתי הדלתות נפתחות - כאילו מעצמן - ומאחוריהן מופיעה דמות ענקית של קוסם מגודל צפורניים, פרוע עיניים וחד ניבים. שיערו אפור ופרוע וכמעט מסמורטט, בדיוק כמו הגלימה שלו. הידיים שלו ארוכות מדי, מגיעות כמעט עד הרצפה. הוא פונה אל השלושה בדברים, אלא ששפתותיו אינן זזות וקולו רועם בראשיהם: "מה אתם רוצים?" |
| - | טר מניח את הגמד על הקרקע ומכחכח קצת בגרונו. "יש לך כאן אולי את ספר הירח?" | + | טר מניח את הגמד על הקרקע ומכחכח קצת בגרונו. "יש לך כאן אולי ספר הירח?" |
| גביני עיניו של הקוסם מצטמצמים משהו, ואז ידו נשלחת במהירות שלא היתה מביישת צ'יטה במכונית מרוץ ופוגעת בגינזו הזעיר, בדיוק איפה שכואב לו [[060105#rshah_ahtyq|מהפגיעה של השלד הנורא]] בדנג'ן. גל-הדף מתפשט מנקודת הפגיעה והודף את שלושת הילדים צעד או שניים אחורה, ואז הדלתות נטרקות בכח נורא מבלי להשמיע קול. | גביני עיניו של הקוסם מצטמצמים משהו, ואז ידו נשלחת במהירות שלא היתה מביישת צ'יטה במכונית מרוץ ופוגעת בגינזו הזעיר, בדיוק איפה שכואב לו [[060105#rshah_ahtyq|מהפגיעה של השלד הנורא]] בדנג'ן. גל-הדף מתפשט מנקודת הפגיעה והודף את שלושת הילדים צעד או שניים אחורה, ואז הדלתות נטרקות בכח נורא מבלי להשמיע קול. | ||
| - | {{:towerofbabel.jpg|טר והמגדל}} | + | {{towerofbabel.jpg|טר והמגדל}} |
| "זה לא עבד כל-כך טוב", מציין לופטיק. "צריך למצוא דרך אחרת". | "זה לא עבד כל-כך טוב", מציין לופטיק. "צריך למצוא דרך אחרת". | ||
| - | טר רוצה לפרק את הדלת, אבל לופטיק מראה לו מין חלון בגובה חמשה-עשר או עשרים מטרים מעליה ומסביר לו שמשם שופכים שמן רותח על אנשים שמתייחסים לדלת בחוסר כבוד. לעומת-זאת, לחבל בו הם היו קשורים לדרן עוד מחובר קרס טיפוס (ציוד גנבי בסיסי), ולופטיק משליך אותו - תוך התחמקות מסיורי שומרים מסביב למגדל - לתוך איזה חלון ולפני שאני מספיק להגיד "דארלית' הינטרבון" שלושתם כבר בתוך המגדל. אי-אפשר להתווכח עם הקוביות. | + | טר רוצה לפרק את הדלת, אבל לופטיק מראה לו מין חלון בגובה חמשה-עשר או עשרים מטרים מעליה ומסביר לו שמשם שופכים שמן רותח על אנשים שמתייחסים לדלת בחוסר כבוד. לעומת-זאת, לחבל בו הם היו קשורים לדרן עוד מחובר קרס טיפוס (ציוד גנבי בסיסי), ולופטיק משליך אותו - תוך התחמקות מסיורי שומרים מסביב למגדל - לתוך אחד החלונות ולפני שאני מספיק להגיד "דארלית' הינטרבון" שלושתם כבר בתוך המגדל. אי-אפשר להתווכח עם הקוביות. |
| ===== פופיק של ארכיטקט ===== | ===== פופיק של ארכיטקט ===== | ||
| שורה 61: | שורה 60: | ||
| כמובן שאין לאף-אחד מהם מושג איפה נמצא ספר-הירח, אבל זה לא עוצר אותם מלחטט בסביבתם המיידית. לופטיק מגלה גומחות אפלות הקבועות בקירות. הוא מתחיל לבדוק אותן באופן שיטתי כשהוא מוצא באחת מהן פסל מתכת של לוחם אימתני. בטבור הפסל קבועה אבן-חן גדולה, ולופטיק מתמהמה מעט מאד לפני שהוא משלח לכיוונה את אצבעות הגנב החמדניות שלו, אבל ברגע שהאצבעות מתקרבות מספיק נדלק בתוך האבן מין נגה אדמדם וקול חריקה נורא מהדהד בחדר - הפסל מתעורר לחיים. | כמובן שאין לאף-אחד מהם מושג איפה נמצא ספר-הירח, אבל זה לא עוצר אותם מלחטט בסביבתם המיידית. לופטיק מגלה גומחות אפלות הקבועות בקירות. הוא מתחיל לבדוק אותן באופן שיטתי כשהוא מוצא באחת מהן פסל מתכת של לוחם אימתני. בטבור הפסל קבועה אבן-חן גדולה, ולופטיק מתמהמה מעט מאד לפני שהוא משלח לכיוונה את אצבעות הגנב החמדניות שלו, אבל ברגע שהאצבעות מתקרבות מספיק נדלק בתוך האבן מין נגה אדמדם וקול חריקה נורא מהדהד בחדר - הפסל מתעורר לחיים. | ||
| - | {{:irongolem.gif|גולם מתכת מאיים עם אבן-חן בפופיק}} | + | {{irongolem.gif|גולם מתכת מאיים עם אבן-חן בפופיק}} |
| השלושה נסוגים מיד למבנה קרבי, לופטיק מאחורה, עם הקשת האופקית, לפניו טר, מנופף בחרבו הממזרית, ולפניו - הרבה מתחת לאבחות החרב הקטלניות שלו - גינזו, שמוכן לרסק את בהונותיו של הפסל לאבק בשני הגרזנים הקטנים שלו. | השלושה נסוגים מיד למבנה קרבי, לופטיק מאחורה, עם הקשת האופקית, לפניו טר, מנופף בחרבו הממזרית, ולפניו - הרבה מתחת לאבחות החרב הקטלניות שלו - גינזו, שמוכן לרסק את בהונותיו של הפסל לאבק בשני הגרזנים הקטנים שלו. | ||
| שורה 69: | שורה 68: | ||
| גלגול הפגיעה שלו מוצלח, אבל אני מנסה לתת לפסל שלי עוד סיכוי. האבן מחוברת לפסל בחזקה, ולופטיק גנב חלוש, אז אני מעביר לקוקילפטילה קוביה בת עשרים צדדים ופוקד עליו לנסות ולגלגל מתחת לניקוד הכח של הדמות שלו, כדי לראות אם הוא מצליח לנתק את האבן (ניקוד הכח של לופטיק הוא שמונה, ולגלגל מתחת לשמונה עם קוביה בת עשרים צדדים זה לא קל), אבל הקוקילפטילה מגלגל שתיים בכלל בלי להתאמץ והאבן מתנתקת. אכן, אין עצה ואין תושיה כנגד חמדנותו של גנב. | גלגול הפגיעה שלו מוצלח, אבל אני מנסה לתת לפסל שלי עוד סיכוי. האבן מחוברת לפסל בחזקה, ולופטיק גנב חלוש, אז אני מעביר לקוקילפטילה קוביה בת עשרים צדדים ופוקד עליו לנסות ולגלגל מתחת לניקוד הכח של הדמות שלו, כדי לראות אם הוא מצליח לנתק את האבן (ניקוד הכח של לופטיק הוא שמונה, ולגלגל מתחת לשמונה עם קוביה בת עשרים צדדים זה לא קל), אבל הקוקילפטילה מגלגל שתיים בכלל בלי להתאמץ והאבן מתנתקת. אכן, אין עצה ואין תושיה כנגד חמדנותו של גנב. | ||
| - | הפסל קופא באמצע התקפה ונוחת אל הרצפה בקול קרקוש עצום. כנקמה אחרונה אני מחליט שהוא נופל ישר על טר, החגזר נהנה מאד לערוך לנו מופע פנטומימה קצר כדי להמחיש את הסיטואציה והאקס-פי זורם כמים. | + | הפסל קופא באמצע התקפה ונוחת אל הרצפה בקול קרקוש עצום. כנקמה אחרונה אני מחליט שהוא נופל ישר על טר. החגזר נהנה מאד לערוך לנו מופע פנטומימה קצר כדי להמחיש את הסיטואציה והאקס-פי זורם כמים. |
| ===== אנחנו השומרים-רים ===== | ===== אנחנו השומרים-רים ===== | ||
| שורה 97: | שורה 96: | ||
| ואז טר מנפנף בראשו והענן האדום שוב מתנפח ובולע את הכל, ואז הוא פוער את עיניו ואני מחזיר אותו לשאר החבורה - מפורק מנשקו ותחת משמר כבד. | ואז טר מנפנף בראשו והענן האדום שוב מתנפח ובולע את הכל, ואז הוא פוער את עיניו ואני מחזיר אותו לשאר החבורה - מפורק מנשקו ותחת משמר כבד. | ||
| - | הוא מתחיל לספר לחבריו על החזיון שתקף אותו, אבל אז הוא שם-לב שהשומרים מאזינים ומתחיל לדבר ברמזים. השומרים שואלים כמה שאלות, הילדים מסרבים לענות להם, ראש המשמר החדש (הישן נספה בקרב) מודיע להם שבקרוב יבוא קוסם גדול לחקור אותם, ואז הם כבר יראו, ולופטיק נכנס איתו למין קרב עלבונות. השומר מגלה עד מהרה שהוא אינו חמוש אינטלקטואלית לקרב שכזה, לפחות לא מול לופטיק. השומר מאבד בטחון בגבריותו, ובצעד נואש מחליט לקחת את הקרב בחזרה למגרש שלו וללטף ללופטיק את הראש עם קת החרב שלו. לופטיק השברירי מאבד את ההכרה ונשלח לחדר הצדדי יחד עם גולה שתריץ לו את החזיון שלו. | + | הוא מתחיל לספר לחבריו על החזיון שתקף אותו, אבל אז הוא שם-לב שהשומרים מאזינים ומתחיל לדבר ברמזים. השומרים שואלים כמה שאלות, הילדים מסרבים לענות להם, ראש המשמר החדש (הישן נספה בקרב) מודיע להם שבקרוב יבוא קוסם גדול לחקור אותם, ואז הם כבר יראו, ולופטיק נכנס איתו למין קרב עלבונות. השומר מגלה עד מהרה שהוא אינו חמוש אינטלקטואלית לקרב שכזה, לפחות לא מול לופטיק, וכדי שלא לאבד את הבטחון בגבריותו הוא נאלץ לקחת את הקרב בחזרה למגרש שלו וללטף ללופטיק את הראש עם קת החרב שלו. לופטיק השברירי מאבד את ההכרה ונשלח לחדר הצדדי יחד עם גולה שתריץ לו את החזיון שלו. |
| הכל מכוסה בענן של אבק אדום. הענן מתפזר משהו, ומלמעלה מופיעות פניה היפהפיות של סוניה המנפנפת בשפתותיה ולואטת לו חרש. | הכל מכוסה בענן של אבק אדום. הענן מתפזר משהו, ומלמעלה מופיעות פניה היפהפיות של סוניה המנפנפת בשפתותיה ולואטת לו חרש. | ||
| שורה 153: | שורה 152: | ||
| סוף סשן אחד-עשר. | סוף סשן אחד-עשר. | ||
| - | ~~DISCUSSION~~ | + | ---- |
| + | |||
| + | {{gravatar>peligrietzer@gmail.com |peli grietzer}} <sub>peli grietzer, 2006/11/30 02:30:</sub> | ||
| + | |||
| + | נו? | ||
| + | |||
| + | ---- | ||
| + | |||
| + | {{gravatar>peligrietzer@gmail.com |peli grietzer}} <sub>peli grietzer, 2006/11/30 02:30:</sub> | ||
| + | |||
| + | עכשיו רק להזיז קטגוריה. | ||
| + | |||
| + | ---- | ||
| + | |||
| + | {{gravatar>peligrietzer@gmail.com |peli grietzer}} <sub>peli grietzer, 2006/12/03 00:57:</sub> | ||
| + | |||
| + | אה, ולסיים לכתוב קודם, כלומר. | ||
brotherhood/060414.1179663050.txt.gz · מועד השינוי האחרון: 2011/05/22 07:29 (עריכה חיצונית)
כלים של דף
למעט מקרים בהם צוין אחרת, התוכן בוויקי זה זמין לפי הרישיון הבא: CC0 1.0 Universal
