הבדלים

כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.

--- brotherhood:060420 [2007/05/21 17:04]
dm נמוך מדי
+++ brotherhood:060420 [2007/06/01 03:51]
dm היפוגריפים
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 {{:zubuk.png?250|צובוק, התוכי והאגדה}}
-"מה אמרת?" שואל לופטיק בהפתעה. "הוא אמר שמאתיים מטבעות זהב זה יקר מדי" מסביר לו הימאי המרוט שניצב לרגלי התוכי. המחשבה על חיסכון אפשרי מנערת את גינזו משרעפיו. "אתה יכול לקחת אותנו יותר בזול?" הוא שואל. "זה לא ממש בדרך שלי, אז אני אקח מכם תשלום נוסף, אבל עדיין - חמשים מטבעות יקנו לכם מעבר לאסגרות' על-גבי הספינה הטובה ביותר בצד הזה של הממלכה: [[השייח' חולוד]]".
+"מה אמרת?" שואל לופטיק בהפתעה. "הוא אמר שמאתיים מטבעות זהב זה יקר מדי" מסביר לו הימאי המרוט שניצב לרגלי התוכי. המחשבה על חיסכון אפשרי מנערת את גינזו משרעפיו. "אתה יכול לקחת אותנו יותר בזול?" הוא שואל. "זה לא ממש בדרך שלי, אז אני אקח מכם תשלום נוסף, אבל עדיין - חמשים מטבעות יקנו לכם מעבר לאסגרות' על-גבי הספינה הטובה ביותר בצד הזה של הממלכה: [[שייח' חולוד|השייח' חולוד]]". הוא דוחף את גינזו במרפקו ומוסיף, כממתיק סוד, "זה בגמדית, אתה יודע. שייח' חולוד, זה דרקון הים."
-הילדים ממשיכים לדבר קצת עם הימאי המרוט, מגלים ששמו "קפטן ג'קורי" ושהתוכי המקרקר קריאות-ביניים מעל כתפו משוחק על-ידי גולה וקרוי "צוּבּוּק". לקראת סוף השיחה שלהם, ג'קורי שואל למה בעצם הם לא בבית, מאחר שהם ילדים והכל. גינזו, בתשובה, מודיע לו שהם הרפתקאנים מנוסים לכל-דבר. ג'קורי מצניע מבט מפקפק, אבל צובוק לא יכול להתאפק והוא מתעופף בחדווה מעל ראשו של גינזו ומקרקר "נמוך מדי! נמוך מדי!"
+חמון מפנה אלי מבט שואל, ואני מודיע לו שהגמדית אשר בפיו שחוקה משהו, אבל שדרקון זה בטוח לו. וגם לא ים. אולי תולעת. תולעת אדמה, כנראה. חמון מהנהן בהבנה אבל בוחר שלא לחלוק את המידע הזה עם חבריו כדי שלא לפגוע ברגשותיו של הימאי.
-גינזו חושק את שיניו, ואז מוחא כף גמדית אל כף גמדית מעל ראשו, במטרה גלויה לרוצץ את מחו של התוכי הצורמני. קוביות מתגלגלות, צובוק ממריא בחן אל מעל טווח השגתו של הגמד וקורא בקול: "לאט מדי! לאט מדי!"
+הילדים ממשיכים לדבר איתו, מגלים ששמו "קפטן ג'קורי" ושהתוכי המקרקר קריאות-ביניים מעל כתפו משוחק על-ידי גולה וקרוי "[[צובוק|צוּבּוּק]]". לקראת סוף השיחה שלהם, ג'קורי שואל למה בעצם הם לא בבית, מאחר שהם ילדים והכל. גינזו, בתשובה, מודיע לו שהם הרפתקאנים מנוסים לכל-דבר. ג'קורי מצניע מבט מפקפק, אבל צובוק לא יכול להתאפק והוא מתעופף בחדווה מעל ראשו של גינזו ומקרקר "נמוך מדי! נמוך מדי!"
-לבסוף גינזו עושה את החשבון ומחליט שטוב לו לגמד לשלם חמשים פיסות-זהב ולהיות מושפל על-ידי עוף מלשלם מאתיים פיסות-זהב ולקבל את הלשון של אורלין בתוך הישב, וכך מקבלים הילדים את הצעתו של ג'קורי פה-אחד. ג'קורי נוטל מקדמה קטנה ויוצא לעשות סידורים אחרונים - אין זמן לבזבז, אנחנו מפליגים עם הגאות.
+גינזו חושק את שיניו, ואז מוחא בפתאומיות כף גמדית אל כף גמדית מעל ראשו, במטרה גלויה לרוצץ את מחו של התוכי הצורמני. קוביות מתגלגלות, צובוק ממריא בחן אל מעל טווח השגתו של הגמד וקורא בקול: "לאט מדי! לאט מדי!"
+לבסוף גינזו עושה את החשבון ומחליט שטוב לו לגמד לשלם חמשים פיסות-זהב ולהיות מושפל על-ידי העוף מלשלם מאתיים פיסות-זהב ולקבל את הלשון של אורלין בתוך הישב, וכך מקבלים הילדים את הצעתו של ג'קורי פה-אחד. ג'קורי נוטל מקדמה קטנה ויוצא לעשות סידורים אחרונים - אין זמן לבזבז, אנחנו מפליגים עם הגאות.
 ===== בועת גלוסטר חוזרת =====
+בארבע לפנות-בוקר, אחרי שנה מרעננת, הילדים קמים, לוקחים את הפקלאות, סוגרים חשבון שמן עם אורלין, ויוצאים לפגוש את ג'קורי על המזח. הנמל של סילברשור לא נח לרגע, מלא אנשים: מלחים, סוחרים, סוורים חמורי-סבר; כולם ממהרים, כולם עסוקים, כולם קצת דהויים, ממורטים מרוב עבודה; רק לנוסעים יש כח להתבונן סביב, לבלוע את שפע המידע הסובב אותם, את המולת הנמל השוקק מדי. טר קולט קבוצה גדולה של לוחמים רציניים מאד, בחגור מלא. אנשי צבא, ללא ספק. מאחוריהם צועדים שלושה קוסמים בבגדי מסע, פניהם מצולקות באופן לא טבעי. כולם נראים כל-כך נחושים. מבטים מוחלפים, ורק אז שמים הילדים לב למתח באוויר. לציפיה. לשאונה המתקרב של מלחמה.
+ואז נשמעת קריאתו של הצובוק, שעומד על כתפו של ג'קורי, שעומד, בתורו, על מין מסננת עץ עתיקה שצורתה מזכירה קצת סירה אם מתבוננים בה מהכיוון הנכון, באור חלש. על צידה רשום, באותיות בגודל לא אחיד, "שייח' חולוד". לופטיק מניד בראשו בעצב.
+אבל טר נלהב לצאת כבר להרפתקאות, וגינזו נלהב לחסוך מאה-וחמשים מטבעות זהב, וג'קורי הזה דווקא עושה רושם של טיפוס אמין, כך שלופטיק משלשל לידיו את שארית דמי-ההפלגה והחבורה יוצאת לדרך תחת זריחה אדומה כדם.
+כשג'קורי מתפנה מהשטת השייח' חולוד ומתיישב לפטם לו מקטרת, הילדים מתחילים לשאול אותו את [[060331#dysqrthyvt|סדרת השאלות הקבועה שלהם]]: האם הוא שמע על [[דארלית' הינטרבון]] - ג'קורי אומר שהוא שמע על [[דאגוברט הינטרבון]], ושהוא שמע שקרה לו משהו, ושהוא לא מקנא במי שעשה לו משהו; הם שואלים אותו על ציידי לוייתנים - הוא אומר שאין כאן לוויתנים, רק בים הגדול; והם שואלים אותו על [[בועת גלוסטר]] - הוא אומר שלא. אבל למשמע השאלה צובוק מחייך חיוך אניגמאטי, קורא בקול גדול "בועת גלוסטר! בועת גלוסטר!", ומתעופף לקצה השני של הסיפון. הילדים זונחים את ג'קורי למקטרתו רצים אחרי התוכי כדי לשמוע מה לו ולבועת גלוסטר.
+בכלל, ככל שהם מתרחקים מהציוויליזאציה, ג'קורי נעשה שתקן יותר, וצובוק נעשה דברן יותר. מסתבר שבעיר צובוק מעמיד פני תוכי טיפש, כדי לא למשוך תשומת-לב, אבל למעשה הוא חתיכת נואם מוכשר ביותר. "פעם, מזמן," פוצח צובוק ומספר, "עוד לפני שפגתי את ג'קורי, הייתי תוכי של פיראטים. לפיראט שלי, שהיה גם הקפטן של ספינת הפיראטים, היה מין כדור זכוכית כזה. סתם, כדור, לא עושה כלום. שנים היה לו את הכדור הזה, עד שיום אחד תפסה אותם ספינת משמר של הדוכס. אני הייתי בחדר של הקפטן, יושב בשקט, כמו קישוט. ואז נכנסו פנימה שני אנשים עם מדים דוכסיים, אחד היה לוחם, או משהו כזה, והאחר היה קוסם. וכשהקוסם ראה את כדור הזכוכית של הקפטן הוא התחיל ללהג בהתרגשות על בועת גלוסטר, ועל הזכרונות הרדומים של הים, ועל כל מני שטויות כאלה של קוסמים. וזה היה סוף מערכת היחסים שלי עם בועת גלוסטר. ועם הפיראטים."
+===== היפוגריפים =====
+במהלך כל הסיפור הזה השייח' חולוד מתרחקת מהחוף ומפליגה מערבה, אל-עבר הים. בתחילה הם נשארים קרובים אל החוף, ואפשר להבחין פה ושם בקבוצות של אנשים שפוסעים לכיוון סילברשור, אבל אחרי כמה דקות ג'קורי משליך את המפרשים סביב איזו רוח מצוינת והסירה תופסת מהירות של ממש, ומרחק של ממש מהחוף. לופטיק מתחיל להרגיש קצת לא טוב, וטר הופך ירקרק.
+{{:fonterdannsilvershoresea.gif|ההפלגה מסילברשור}}
+לפתע הגדה הדרומית נעלמת לגמרי. הגלים משתנים, ומחלקת-הים מתגברת. לופטיק משתרע על הסיפון ומיבב חלושות, וטר - שמתעקש להשאר בשריון וקסדה - מקיא את נשמתו באדיקות מעוררת הערצה. רק הגמד, שבכלל לא אוהב מים, מרצרץ על הסיפון ברגליו הקטנות, מלהג עם ג'קורי וצובוק ובכלל מתנהג כימאי בקיא ומנוסה. ואז ג'קורי נעשה פתאום רציני מאד. "שמעת את זה?" הוא שואל את גינזו. גינזו מתאמץ מאד ומצליח לשמוע, מעל לשאון הגלים, משהו שמזכיר לו קריאה של שחף. צובוק תופס קצת גובה כדי לבדוק את העסק, ואז חוזר בדחיפות ובצעקות "היפוגריפים! היפוגריפים!". לופטיק מביט ברקיע ומבחין במין ציפור גדולה דואה מעליהם במעגלים. ועוד ציפור. ועוד ציפור. ג'קורי מקלל ושולף מאחת התיבות רובה-קשת כבד (כמעט בליסטרה). טר ממשיך להקיא.
+{{:hippogriff.jpg?300|ציפור קטן, עושה זום זום}}
+<sub>
+\\
+תמונה מאת [[http://www.worth1000.com/stories/stats.asp?display=text&uid=88117|BoC]]\\
+לא הצלחתי להשיג ממנו אישור לפרסום התמונה
+</sub>
+שלושה היפוגריפים נוחתים על הסיפון בעוצמה שמקפיצה את לופטיק חצי-מטר באוויר. ג'קורי מתחיל לשחרר חצים לכיוונם. בזמן שהוא טוען צובוק עף להם לתוך הפרצוף. גינזו משליך על אחד מהם גרזן. הוא מפספס והגרזן נופל למים. לופטיק מתחיל לשחרר חצים. ההיפוגריפים משיבים מלחמה שערה. גינזו מנסה לפגוע באחד מהם עם הגרזן השני שלו. הוא מפספס והגרזן נופל למים. טר מתרומם, אחרי שהוא הקיא את רוב משקלו מעבר לסיפון, וקוטל את אחד ההיפוגריפים. צובוק מוציא לאחד אחר את העין, ולופטיק יורה בו. היפוגריף שלישי שולח את טופריו בכתפו של טר ומשאיר בה חריץ משמעותי. גינזו משמיע זעקת שבר ומשליך על ההיפוגריף את פטיש המלחמה שלו. הוא מפספס והפטיש צולל אל המצולה. טר מתאושש ומנחית מהלומה אדירה על קודקודו של ההיפוגריף, ואז ג'קורי מחורר אותו סופית. לופטיק משלח חץ שחודר דרך עינו הבריאה של ההיפוגריף שתום-העין ומרטש את מחו. הסיפון נשטף באקס-פי.
-  - מפליגים למרחק
+גינזו קצת המום מהשינוי הפתאומי שחל ברשימת הציוד שלו, מה-גם שההיפוגריפים לא הביאו איתם שום אוצר, אבל הקוקילפטילה והחגזר מאד מרוצים מהקרב בכלל ומביש-המזל של גינזו בפרט. וכך - בנימה אופטימית - מסתיים לו הסשן השנים-עשר.
-  - נלחמים בהיפוגריפים
 ~~DISCUSSION~~

Game

כלים של משתמש

כלים של אתר

הבדלים

כלים של דף