הבדלים

כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.

--- brotherhood:060420 [2007/05/21 20:14]
dm בועת גלוסטר
+++ brotherhood:060420 [2013/11/03 23:37] (הגרסה הנוכחית)
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 מי שמוציא אותם לבסוף מהסבך הוא החגזר. הוא הוגה תאוריה מורכבת ממנה עולה שהחוויה שהם עברו היתה חלום שהאלים שלחו, חלום נבואי. תכליתו, כפי הנראה, להזהיר אותם מפני הסכנות העומדות בדרכם אל ספר הירח ובכך להכין אותם למשימה המורכבת העומדת בפניהם. עליהם לחרוט את כל פרטי החלום בזכרונם, כי כל פרט הוא אזהרה, כל ניואנס עשוי להציל בבוא היום את חייהם.
-חמון וקוקילפטילה מקבלים את ההצעה הזו בזרועות פתוחות, מה שמראה שלאנשים נואשים יש סטנדרטים נמוכים מאד בכל מה שקשור להגיון, ומרגע שהם מצליחים ליישב את הדבר שוב אין הוא מטריד את מוחותיהם הפעוטים והם שוכחים את כל פרטי החלום מניה וביה. השד יודע בשביל מה אני טורח.
+חמון וקוקילפטילה מקבלים את ההצעה הזו בזרועות פתוחות, מה שמראה שלאנשים נואשים יש סטנדרטים נמוכים מאד בכל מה שקשור להגיון, ומרגע שהם מצליחים ליישב את הדבר שוב אין הוא טורד את מוחותיהם הפעוטים והם שוכחים את כל פרטי החלום מניה וביה. השד יודע בשביל מה אני טורח.
 ===== חכמה בחבית =====
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 השארנו את שלושת הגיבורים שלנו כשהם בוהים בחלל שסוניה ואנטון הותירו אחריהם, בלוקחם את סאנצ'ז ובהתרחקם כמידת האפשר מאותם שלושה גיבורים עצמם, לאחר שאלו האחרונים הוכיחו [[060331#hpgyshh_hakhrvnh_shl_dagvbrth_hynthrbvn|שוב]] ו[[060407#pyqv_hyh_khbr_namn|שוב]] ו[[060414#up_up_and_away|שוב]] שאינם אלא חדשות רעות עבור - [[דאגוברט הינטרבון|כל]] - [[דבש|מי]] - [[לאיונר|שנמצא]] במחיצתם. סוניה ואנטון סגרו את החשבון בפונדק ואפילו שילמו עבור [[060414#svf-dbr|החדר עם החור בתקרה]] לפני שהם הלכו, אבל יחד איתם התנדף גם כרטיס החינם של הילדים אל הארכיפלג.
-כך יוצאים שלושת מלאכי החבלה שלי אל המעגן של סילברשור במטרה למצוא גיגית שתציף אותם עד לאסגרות', עיר הנמל הגדולה ממנה מפליגות ספינות אדירות אל הבלתי-נודע, וחשוב מכך: אל הארכיפלג. ואכן, כמעט כל הגיגיות המצויות במעגן מועדות אלי אסגרות', אלא שכולן מלאות וממולאות ואין בהן מקום לנוסעים נוספים.
+כך יוצאים שלושת מלאכי החבלה שלי אל המעגן של [[סילברשור]] במטרה למצוא גיגית שתציף אותם עד [[אסגרות'|לאסגרות']], עיר הנמל הגדולה ממנה מפליגות ספינות אדירות אל הבלתי-נודע, וחשוב מכך: אל הארכיפלג. ואכן, כמעט כל הגיגיות המצויות במעגן מועדות אלי אסגרות', אלא שכולן מלאות וממולאות ואין בהן מקום לנוסעים נוספים.
-הילדים מחליטים לנסות את הגישה הישירה: הם בוחרים סירה שמוצאת-חן בעיניהם, ניגשים אליה ומבקשים מאחד המלחים על הסיפון לסדר להם ראיון עם הקברניט. המלח מנסה להסביר להם שלקברניט אין זמן ובסירה אין מקום, אבל אפילו הוא חייב להקדיש לעניין מחשבה נוספת אחרי שהם משקשקים מולו מלוא-חופניים מטבעות זהב ולבסוף הוא מציע לילדים לקחת את הכסף ולהטמין אותם בתוך אחת מחביות המים של הספינה למשך המסע - תוך סיכון משמעותי לעתידו המקצועי. הילדים מהנהנים כמו עדר כבשים קטן, ואז גולה עוצרת את המשחק.
+הילדים מחליטים לנסות את הגישה הישירה: הם בוחרים סירה שמוצאת-חן בעיניהם, ניגשים אליה ומבקשים מאחד המלחים על הסיפון לסדר להם ראיון עם הקברניט. המלח מנסה להסביר להם שלקברניט אין זמן ובסירה אין מקום, אבל אפילו הוא חייב להקדיש לעניין מחשבה נוספת אחרי שהם משקשקים מולו מלוא-חופניים מטבעות זהב, ולבסוף הוא מציע לילדים לקחת את הכסף ולהטמין אותם בתוך אחת מחביות המים של הספינה למשך המסע - תוך סיכון משמעותי לעתידו המקצועי. הילדים מהנהנים כמו עדר כבשים קטן ומתכוננים לפסוע אל תוך החבית כשגולה עוצרת את המשחק.
 "אתם משוגעים?" היא חוקרת. "מה פתאום בתוך חבית? אתם חושבים שהדמויות שלכם באמת היו מסכימות לזה? ומי בכלל מבטיח לכם שהוא לא ייקח לכם את הכסף ואז, אחרי כמה ימי הפלגה, ישליך את החבית למים? אתם מכירים אותו?"
-וגולה צודקת, כמובן. [[http://corky.net/israel/bros/dwiki/doku.php?id=060316#mh_shhshd_yvdah|כפי שכבר תואר בעבר]], הילדים מתייחסים למשחק כמו למשחק מחשב. הם חושבים שאם המלח מציע להם כזו הצעה אז זה חלק מהתכנון שלי, והם חייבים ללכת על זה. כמובן שאני בכלל לא תכננתי את כל הסיפור הזה, אבל מרגע שהם נפנפו בזהב שלהם המלח עשה את מה שכמעט כל מלח היה עושה - חיפש דרך פשוטה להעביר את הזהב הזה לכיס שלו. והוא באמת תכנן להשליך את החבית למים, ואפילו לא אחרי כמה ימי הפלגה, סתם בהזדמנות הראשונה.
+וגולה צודקת, כמובן. [[http://corky.net/israel/bros/dwiki/doku.php?id=060316#mh_shhshd_yvdah|כפי שכבר תואר בעבר]], הילדים מתייחסים למשחק כמו למשחק מחשב. הם חושבים שאם המלח מציע להם כזו הצעה אז זה חלק מהתכנון שלי, והם חייבים ללכת על זה. כמובן שאני בכלל לא תכננתי את כל הסיפור הזה, אבל מרגע שהם נפנפו בזהב שלהם המלח עשה את מה שכמעט כל מלח היה עושה - חיפש דרך פשוטה להעביר את הזהב לכיס שלו. והוא באמת תכנן להשליך את החבית למים, ואפילו לא אחרי כמה ימי הפלגה, סתם כך בהזדמנות הראשונה.
 כך יוצא שאנחנו מעבירים לילדים הרצאה קצרה על משחקי-תפקידים. הילדים, מצידם, מראים שהם מבינים את הרעיון בכך שהם מנופפים למלח אצבע-משולשת ופוסעים חיש אל הפונדק כדי להתייעץ עם אורלין, המוזג, ואולי לגמוע איזו כוס שיכר. החגזר אפילו ממלמל משהו על איזה משחק קלפים שאפשר לארגן. ליליאן - [[http://corky.net/israel/bros/dwiki/doku.php?id=060228#hymvrym|הוזהרת]]!
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 סיפורם העגום של הילדים, שלא לומר רוב זהבם, נוגע ללבו של אורלין והוא מחליט לעזור להם. תמורת סכום מופרך של מאתיים פיסות-זהב, הוא יכול למצוא להם מקום בסיפון-המטען של אחת הסירות. הילדים שוקלים את ההצעה בחיוב כשקול קרקור מצהיר: "יקר מדי! יקר מדי!" איפשהו לימינם. הילדים מסתובבים ומגלים שמקור הקרקור במקורו של תוכי מפואר.
-{{:zubuk.png?250|צובוק, התוכי והאגדה}}
+{{zubuk.png?250|צובוק, התוכי והאגדה}}
 "מה אמרת?" שואל לופטיק בהפתעה. "הוא אמר שמאתיים מטבעות זהב זה יקר מדי" מסביר לו הימאי המרוט שניצב לרגלי התוכי. המחשבה על חיסכון אפשרי מנערת את גינזו משרעפיו. "אתה יכול לקחת אותנו יותר בזול?" הוא שואל. "זה לא ממש בדרך שלי, אז אני אקח מכם תשלום נוסף, אבל עדיין - חמשים מטבעות יקנו לכם מעבר לאסגרות' על-גבי הספינה הטובה ביותר בצד הזה של הממלכה: [[שייח' חולוד|השייח' חולוד]]". הוא דוחף את גינזו במרפקו ומוסיף, כממתיק סוד, "זה בגמדית, אתה יודע. שייח' חולוד, זה דרקון הים."
-חמון מפנה אלי מבט שואל, ואני מודיע לו שהגמדית אשר בפיו שחוקה משהו, אבל שדרקון זה בטוח לו. וגם לא ים. אולי תולעת. תולעת אדמה, כנראה. חמון מהנהן בהבנה אבל בוחר שלא לחלוק את המידע הזה עם חבריו כדי שלא לפגוע ברגשותיו של הימאי.
+חמון מפנה אלי מבט שואל, ואני מודיע לו שהגמדית אשר בפיו שחוקה משהו, אבל שהוא די בטוח ש-"שייח'" זה אדמה, ולא ים. ושהוא לא סגור על מה זה "חולוד", אבל דרקון זה לא. אולי תולעת. חמון מהנהן בהבנה אבל בוחר שלא לחלוק את המידע הזה עם חבריו כדי שלא לפגוע ברגשותיו של הימאי.
-הילדים ממשיכים לדבר איתו, מגלים ששמו "קפטן ג'קורי" ושהתוכי המקרקר קריאות-ביניים מעל כתפו משוחק על-ידי גולה וקרוי "[[צובוק|צוּבּוּק]]". לקראת סוף השיחה שלהם, ג'קורי שואל למה בעצם הם לא בבית, מאחר שהם ילדים והכל. גינזו, בתשובה, מודיע לו שהם הרפתקאנים מנוסים לכל-דבר. ג'קורי מצניע מבט מפקפק, אבל צובוק לא יכול להתאפק והוא מתעופף בחדווה מעל ראשו של גינזו ומקרקר "נמוך מדי! נמוך מדי!"
+הילדים ממשיכים לדבר איתו, מגלים ששמו "קפטן ג'קורי" ושהתוכי המקרקר קריאות-ביניים מעל כתפו משוחק על-ידי גולה וקרוי "[[צובוק|צוּבּוּק]]". לקראת סוף השיחה שלהם, ג'קורי שואל למה בעצם הם לא בבית, מאחר שהם ילדים והכל. גינזו, בתשובה, מודיע לו שהם הרפתקאנים מנוסים לכל-דבר. ג'קורי מצניע מבט מפקפק, אבל צובוק לא יכול להתאפק והוא מתעופף בחדווה מעל ראשו של גינזו ומקרקר "צעיר מדי! צעיר מדי!"
-גינזו חושק את שיניו, ואז מוחא בפתאומיות כף גמדית אל כף גמדית מעל ראשו, במטרה גלויה לרוצץ את מחו של התוכי הצורמני. קוביות מתגלגלות, צובוק ממריא בחן אל מעל טווח השגתו של הגמד וקורא בקול: "לאט מדי! לאט מדי!"
+גינזו חושק את שיניו, ואז מוחא בפתאומיות כף גמדית אל כף גמדית מעל ראשו, במטרה גלויה לרוצץ את מחו של התוכי הצורמני. קוביות מתגלגלות, צובוק ממריא בחן אל מעל טווח השגתו של הגמד וקורא בקול: "נמוך מדי! נמוך מדי!"
-לבסוף גינזו עושה את החשבון ומחליט שטוב לו לגמד לשלם חמשים פיסות-זהב ולהיות מושפל על-ידי העוף מלשלם מאתיים פיסות-זהב ולקבל את הלשון של אורלין בתוך הישב, וכך מקבלים הילדים את הצעתו של ג'קורי פה-אחד. ג'קורי נוטל מקדמה קטנה ויוצא לעשות סידורים אחרונים - אין זמן לבזבז, אנחנו מפליגים עם הגאות.
+לבסוף גינזו עושה את החשבון ומחליט שטוב לו לגמד לשלם חמשים פיסות-זהב ולהיות מושפל על-ידי העוף מלשלם מאתיים פיסות-זהב ולקבל את הלשון של אורלין בתוך הישבן, וכך מקבלים הילדים את הצעתו של ג'קורי פה-אחד. ג'קורי נוטל מקדמה קטנה ויוצא לעשות סידורים אחרונים - אין זמן לבזבז, אנחנו מפליגים עם הגאות.
 ===== בועת גלוסטר חוזרת =====
-בארבע לפנות-בוקר, אחרי שנה מרעננת, הילדים קמים, לוקחים את הפקלאות, סוגרים חשבון שמן עם אורלין, ויוצאים לפגוש את ג'קורי על המזח. הנמל של סילברשור לא נח לרגע, מלא אנשים: מלחים, סוחרים, סוורים חמורי-סבר; כולם ממהרים, כולם עסוקים, כולם קצת דהויים, ממורטים מרוב עבודה; רק לנוסעים יש כח להתבונן סביב, לבלוע את שפע המידע הסובב אותם, את המולת הנמל השוקק מדי. טר קולט קבוצה גדולה של לוחמים רציניים מאד, בחגור מלא. אנשי צבא, ללא ספק. מאחוריהם צועדים שלושה קוסמים בבגדי מסע, פניהם מצולקות באופן לא טבעי. כולם נראים כל-כך נחושים. מבטים מוחלפים, ורק אז שמים הילדים לב למתח באוויר. לציפיה. לשאונה המתקרב של מלחמה.
+בארבע לפנות-בוקר, אחרי שנה מרעננת, הילדים קמים, לוקחים את הפקלאות, סוגרים חשבון שמן עם אורלין, ויוצאים לפגוש את ג'קורי על המזח. הנמל של סילברשור לא נח לרגע, מלא אנשים: מלחים, סוחרים, סוורים חמורי-סבר; כולם ממהרים, כולם עסוקים, כולם קצת דהויים, ממורטים מרוב עבודה; רק לנוסעים יש כח להתבונן סביב, לבלוע את שפע המידע הסובב אותם, את המולת הנמל השוקק מדי. טר קולט קבוצה גדולה של לוחמים רציניים בחגור מלא. אנשי צבא, ללא ספק. מאחוריהם צועדים שלושה קוסמים בבגדי מסע, פניהם מצולקות באופן לא טבעי. כולם נראים כל-כך נחושים. מבטים מוחלפים, ורק אז ילדים נותנים את הדעת למתח באוויר. לציפיה. לשאונה המתקרב של מלחמה.
 ואז נשמעת קריאתו של הצובוק, שעומד על כתפו של ג'קורי, שעומד, בתורו, על מין מסננת עץ עתיקה שצורתה מזכירה קצת סירה אם מתבוננים בה מהכיוון הנכון, באור חלש. על צידה רשום, באותיות בגודל לא אחיד, "שייח' חולוד". לופטיק מניד בראשו בעצב.
@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 ===== היפוגריפים =====
-במהלך כל הסיפור הזה השייח' חולוד מתרחקת מהחוף ומפליגה מערבה, אל-עבר הים.
+במהלך כל הסיפור הזה השייח' חולוד מתרחקת מהחוף ומפליגה מערבה, אל-עבר הים. בתחילה הם נשארים קרובים אל החוף, ואפשר להבחין פה ושם בקבוצות של אנשים שפוסעים לכיוון סילברשור, אבל אחרי כמה דקות ג'קורי משליך את המפרשים סביב איזו רוח מצוינת והסירה תופסת מהירות של ממש, ומרחק של ממש מהחוף. לופטיק מתחיל להרגיש קצת לא טוב, וטר הופך ירקרק.
+{{fonterdannsilvershoresea.gif|ההפלגה מסילברשור}}
+לפתע הגדה הדרומית נעלמת לגמרי. הגלים משתנים, ומחלת-הים מתגברת. לופטיק משתרע על הסיפון ומיבב חלושות, וטר - שמתעקש להשאר בשריון וקסדה - מקיא את נשמתו באדיקות מעוררת הערצה. רק הגמד, שבכלל לא אוהב מים, מרצרץ על הסיפון ברגליו הקטנות, מלהג עם ג'קורי וצובוק ובכלל מתנהג כימאי בקיא ומנוסה. ואז ג'קורי נעשה פתאום רציני מאד. "שמעת את זה?" הוא שואל את גינזו. גינזו מתאמץ מאד ומצליח לשמוע, מעל לשאון הגלים, משהו שמזכיר לו קריאה של שחף. צובוק תופס קצת גובה כדי לבדוק את העסק, ואז חוזר בדחיפות ובצעקות "היפוגריפים! היפוגריפים!". לופטיק מביט ברקיע ומבחין במין ציפור גדולה דואה מעליהם במעגלים. ועוד ציפור. ועוד ציפור. ג'קורי מקלל ושולף מאחת התיבות רובה-קשת כבד (כמעט בליסטרה). טר ממשיך להקיא.
+{{hippogriff.jpg?300|ציפור קטן, עושה זום זום}}
+<sub>
+\\
+תמונה מאת [[http://www.worth1000.com/stories/stats.asp?display=text&uid=88117|BoC]]\\
+לא הצלחתי להשיג ממנו אישור לפרסום התמונה
+</sub>
+שלושה היפוגריפים נוחתים על הסיפון בעוצמה שמקפיצה את לופטיק חצי-מטר באוויר. ג'קורי מתחיל לשחרר חצים לכיוונם. בזמן שהוא טוען צובוק עף להם לתוך הפרצוף. גינזו משליך על אחד מהם גרזן. הוא מפספס והגרזן נופל למים. לופטיק מתחיל לשחרר חצים. ההיפוגריפים משיבים מלחמה שערה. גינזו מנסה לפגוע באחד מהם עם הגרזן השני שלו. הוא מפספס והגרזן נופל למים. טר מתרומם, אחרי שהוא הקיא את רוב משקלו מעבר לסיפון, וקוטל את אחד ההיפוגריפים. צובוק מוציא לאחד אחר את העין, ולופטיק יורה בו. היפוגריף שלישי שולח את טופריו בכתפו של טר ומשאיר בה חריץ משמעותי. גינזו משמיע זעקת שבר ומשליך על ההיפוגריף את פטיש המלחמה שלו. הוא מפספס והפטיש צולל אל המצולות. טר מתאושש ומנחית מהלומה אדירה על קודקודו של ההיפוגריף, ואז ג'קורי מחורר אותו סופית. לופטיק משלח חץ שחודר דרך עינו הבריאה של ההיפוגריף שתום-העין ומרטש את מחו. הסיפון נשטף באקס-פי.
+גינזו קצת המום מהשינוי הפתאומי שחל ברשימת הציוד שלו, מה-גם שההיפוגריפים לא הביאו איתם שום אוצר, אבל הקוקילפטילה והחגזר מאד מרוצים מהקרב בכלל ומביש-המזל של גינזו בפרט. וכך - בנימה אופטימית - מסתיים לו הסשן השנים-עשר.
-~~DISCUSSION~~

Game

כלים של משתמש

כלים של אתר

הבדלים

כלים של דף