זו גרסה ישנה של המסמך! לחיצה על כותרת המסמך תציג את גרסתו הנוכחית.
הלידה
אשה כורעת ללדת בבנין שאינו בית חולים\ יש לה בטן עצומה. איתה אישה כהת אור. יש לחץ באזור
שלושים ואחד שנה לאחר מכן
הובו בבניין הנטוש. זה יחזקל והוא צייר סמלים על הרצפה. עדיין לא הגיעו - שואל אותו אחד אחר - לא, הוא עונה\
אלכסנדרה ראקנטי - לא יודעת מה היא מחפשת, מסתובבת ברחובות מחפשת דברים מעניינים. היא נוסעת ברכבת שומעת. השיר שהיא שומעת כשהיא יורדת מהרכבת בירושליים - the sound of silence. מגיע לביית שאמור להיות בו אדם עם מטבע. פותח את הבית איזה זקן. הבית עמוס דברים. הוא מוצא בבלאגן בד ירוק כהה עם כיסים. משם הוא מוציא את המטבע שהיא חפשה. יש על המטבע להבה. להבה עם ספירלה שעולה. הוא חמים למגע. מטבע כסוף (ניקל). יש לו זמזום פנימי וריח מיוחד. אפשר לשמוע מתוכו קול - היא שומעת קול נשי אומר “הבכורה היא בת”. היא נופלת פנימה ויצאת מתוך מעגל והיא רואה איזה הובו. המטבע לא אצלה. היא במקום אחר ונטוש. היא בתוך מעגל וכשהיא מנסה היא לא מצליחה לצאת.
ארי, “הבריטי”, גילמור - מתמסר לבדידותו. מעביר כסף לארגון “עלות”. חוגג את בדידותו. הוא שומע את rage against the machine take the power back. חושב איך להגדיל את האימפריה. הוא מתחיל להרגיש בטריפ למרות שהוא לא לקח שום סם. הוא בלחץ מנסה לחשוב אם יש סיכוי שהרעילו אותו. הוא הולך להקיא. המיים רועדים והאור עושה קווים על המיים, זה קורא לו, הוא נופל, הוא שומע “זה בן ויש עוד, קחי אותו”. הוא רואה כתרים ומראה שדרכה הוא נופל, וכך באוויר הפתוח נופל לאזור ההרוס, רואה את הבחורה וההובו. הוא עומד סמלים מקיפים אותו.
לולו - רואים את הפרצוף שלה. רואים אותה מסתכלת מסביב. האשה אומרת “היא לא נושמת” וגוויה נפלטת.
דני - במצב רוח חברותי - ארוחת צהריים גדולה עם שף במשפחה. ואז בערב מועדון חשפנות והימורים עם חברים. השיר במועדון: Joe Cocker - You Can Leave Your Hat On. באמצע משחק פוקר הוא הולך עם חשפנית לשרותים להוריד שורה, והסם והחשפנית ממלאים אותו באופן שמפתיע אותו כי הוא חשב שזה יהיה ערב די ריקני. הוא רואה במראה שלוש חצים מצביעים מעלה והוא נסחף פנימה. הוא רואה יד עם משפחה שלעיתים על האצבעות ולעיתים על הכף יד והוא נופל על מישהיא (אלכסנדרה).
בלא בית חולים האשה אומרת “יש עוד אחד והוא לא יוצא. האם הילדה התחילה לנשום?”
מתקיימת שיחה בין האחים והאחיות - הם מגלים שהם נולדו באותו היום והם חגגו יומולדת. דני מצלם את הסביבה והקרקע (ואחרי אזהרה מארי הוא לא מצלם אותו). דני ניסע לזרוק נעל על ההובו וזה רוטן עליו אך ההובה מתעלם מכולם. הם ממתינים בסבלנות או חוסר סבלנות רב.
