Game

כל פרקי הסיפור נמצאים כאן

< להשלים בעתיד תקציר פרק זה? >

השעה: 10:23 בבוקר יום שבת הוא ה- 30.3.19 עד 12:23.

המקום: החללית של יחזקאל ובית הקברות שמולו

נפל חלל: פמוט אחד! (משחק מילים מכוון)

גלים: מפחדן לחברותי - כעת חברותי.

יום וחצי של מנוחה עוברים על כוחותינו. כולנו נמרצים עוסקים בלישון, להסתכל ביוטיוב ובנטפליקס, בשדרוג הבית, חיבור מחדש שלו לחשמל ולמיים. הפעלת הגנרטור ואכילת גלידות קרות. מקלחות חמות. תיקונים וסידורים במעבדה של דני.

בשבת בבוקר, על כוס קפה ופנקייקים, לולו מגיעה לארוחה עם הבשורות העצובות שהפמוט, אותו היא גנבה למוטי, נגנב לה!

אלכסנדרה בשוק! תומס מפרצף בשרמנטיות! מייד אנו פוצחים בחיפוש נמרץ אחר הפמוט הנעלם. אלכסנדרה שולחת למוטי אסמאס בו היא שואלת אם הוא יודע היכן הפמוט, והוא עונה לה “זה אפילו לא מצחיק”. דני מנסה לגלות זאת בעזרת כוכבים אך התנגדות קשה מונעת ממנו לקבל פרטים מדוייקים. הוא מצליח לגלות שהסיכוי הטוב ביותר לפרוץ את הברוך הזה (יעני נקודת תורפה בהרמטיקה למתקדמים), יהיה לנוע לבית הקברות שמולנו. דני מספר זאת לשולחן העגול, ומייד תיאוריות משפריצות לכל עבר ואנו מסכימים שכנראה הדבר קשור למומיה של ג'וזף.

תוך חציית הכביש, גיוארג עולה מול תומס ומבקש לדבר עם כולנו. אנו מזמינים אותו בחן להצטרף לבית הקברות. הוא מגיע ומספר לנו שמוטי לא מרוצה. מסתבר שגנבנו לו את הפמוט והוא חסר פמוטין. כעת גיוארג מגלה לנו את סדרת האיומים השונים שמאיים מוטי - הם נעים בין שביתה איטלקית עד לכדי שהוא יעזוב את גיוארג. בסוף מתגלה האמת - הכלב רוצה להיות מעלינו בפק אורדר (pack order) אצל גיוארג. במקום להתווכח עם הפרימדונה אנו מחליטים פשוט למצוא את הפמוט ולהחזיר לו אותו.

בעזרתה של אלכסנדרה-נושמת-האדמה אנו מוציאם את המומיה ומגלים שזו נהייתה חפץ קסום בזכות עצמה ומשהו פועל דרכה (אולי הוהר - אנו מניחים כהנחת עבודה סבירה) ומזה נובע הקושי של דני למצוא את הפמוט.

תומס כעת נותן לנו הסבר על הנושא של חפצים קסומים וכיצד שוברים את עוצמתם - יש לחלל אותם. מייד אנו זורקים את המומיה לפח האשפה הקרוב ומשתינים על שאריותיה בבוז. מחוללת, כוחה נשבר, וכעת אנו מגלים את האמת. הפמוט נלקח וחולל בעת ההתקפה של ג'וזף על החללית. הפמוט, מת!

השעה: 12:23 בבוקר יום שבת הוא ה- 30.3.19 עד 14:23.

המקום: החללית של יחזקאל.

מתו: 0! (שים לב ניטפקר יקר, 0! הוא אחד לפי ההגדרה של מתמתיקאי עלום שם ואבוד בנבכי ההיסטוריה. אולם לא לפי המציאות. במציאות 0! זה אפס עם אישיות. אפס שאומר, *במקום הזה, אף אחד לא מת!*).

גלים: מחברותי לזהיר. כעת זהיר.

לאחר שהתגלתה האמת על הפמוט המחולל אנו פוצחים בדיונים על מה הגבולות שלנו. ארי מנהל את הדיון ביד רמה. הוא עובר אחד אחד ושואל את אותה השאלה - בקרוב נדבר עם מוטי וצריך יהיה למצוא פתרון לגבי הפמוט, מה הם הגבולות שלך? מה אתה מוכן לתת למוטי ומה לא? מסתבר שלכל אחד יש גבולות שונים.

• אלכסנדרה מוכנה לעזור למוטי לאתר ולמצוא חפץ קסום אלטרנטיבי. היא לא מוכנה לתת משהו משלנו וגם לא מוכנה לרדת בפק-אורדר.
• ארי מוכן לתת חפץ קסום אלטרנטיבי - האריה לשם העניין - אך לא מוכן לרדת בפק אורדר. הוא כן מוכן להתחייב שאם הדבר ישנה אז נרד בפק-אורדר.
• לולו מוכנה לשרת את מוטי במשך חודש כפיצוי. גם היא לא מוכנה לרדת בפק אורדר.
• דני מוכן לתת חפץ מתאים כאן ועכשיו (נניח אריה), לעזור בחיפוש אחר חפץ ואף מוכן ללכת ושרת את מוטי זמן מה (הפרדיגמה של מוטי מעניינת אותו והוא ישמח לעבוד זמן מה וללמוד מעט עליה). גם הוא לא מוכן לרדת בפק-אורדר

דני מנצל את הבמה שניתנה לו ומציין שהוא נגד כל המלחמות וההריגות שיחזקאל גרר את כולנו ובאם אפשר יהיה למצוא גורם שישכין שלום הוא מוכן לתת לו את המקום אפילו. הוא מבהיר שאם מישהו יתקיף את המקום הוא יגן עליו, אולם הוא עצמו לא מעוניין במקום והוא מזמין את כולם אל החווילה שלו בקיסריה לסוף שבוע מלא בשר, גבינות, יין והרמטיקה.

הדיון מתחיל להתחמם. אלכסנדרה אינה מוכנה לוותר על המקום לאף אחד בשום תנאי. היא מזכירה לדני שהחללית היא מקום על קו דרקון וככזה היא חזקה ומאפשרת (כנראה) גם שהמקום יהיה מוגן מאד וגם קל יותר לחקור ולעסוק בקסם בתוכו. דני מסכים שאכן יש יתרונות גדולים למקום, ולכן כדאי להחזיק בו, אולם מבחינתו אפשר לחלוק את המקום או לעבור למקום אחר באם זה יאפשר יתרונות דומים. אין לו תחושת בעלות ברורה על המקום - בניגוד לאלכסנדרה. לולו מסכימה עם שני הצדדים ולקראת סוף הדיון מגיעה להבנה שגם לה אין תחושת בעלות על המקום וגם היא מוכנה לוותר עליו באם נקבל משהו ראוי חליפי.

אלכסנדרה מבהירה שמבחינתה היא יכולה לקחת כל דבר של כל אחד ובעצם זה מוטי שאשר בכל כי הוא היה שוטף בלהרוס את מידותיה המוסריות. דני משנה צבעים ומאשים את אלכסנדרה שהיא פסיכוטית. בדיון לאחר מכן הוא ממשיך להאשים את כולם בכך ואף את עצמו. כאשר הוא מבדיל ואומר שהוא פסיכותי עם תעודות וככזה הוא מודע לכך ומטופל!

כל זה אינו קשור לנושא של מוטי שכולם מסכימים (כולל דני) שהמקום אינו התשלום הנכון למוטי. ארי לאורך הדיון יותר מוודא שכולם מדברים ומציגים את עמדתם ופחות מציג עמדה ברורה משלו - חוץ מנושא הפק אורדר או החללית שלגבי שניהם הוא לא מוכן לוותר עליהם.

לאחר הדיון הזה אנו בודקים עם תומס שזה בסדר לפגוש את מוטי והוא מאשר שכן.

לולו פוצחת בסדרת אסאמאסים בו היא מבקשת לדבר איתו. ללא הועיל. להלן:

• לולו: מוטי הנכבד, לאור האירוע שקרה, היינו רוצים להיפגש, לשוחח ולישר איתך את ההדורים. נשמח לדעת איפה ומתי נוח לך. בברכה, משפחת קטלאל.
• מוטי: אני קצת עסוק. אוכל לפגוש אתכם בטכניון בתאריך …
• לולו: היינו רוצים להתנצל בפניך ונשמח להיפגש כמה שיותר מוקדם.
• מוטי: אם יתפנה לי חלון אודיע.
• לולו: אנחנו מבינים שאתה עמוס, האם אנחנו יכולים לעזור לך במשהו?
• מוטי: לא, תודה.

מאוכזבים אנו פונים לתומס ללמוד ממנו על נושאים שונים כגון: רמות עוצמה, מרחקים וקסם, קיפודיות החללית וכן קווי דרקון…

השעה: 14:23 בבוקר יום שבת הוא ה- 30.3.19 עד 17:23.

המקום: החללית של יחזקאל.

מתו: 0!

גלים: מזהיר לפחדן. כעת פחדן

תומס מציע לנצל את הזמן ושהוא ילמד אותנו מה שמעניין אותנו. בתגובה, באנטי קלמטיות קלה, אלכסנדרה נשכבת ונרדמת. דני מתלהב, גל עולה ומשנה אותו מהצד הוכחני לצד החקרני שבו - הפחדן.

דני מעלה את העובדה ש“קדוש קדוש קדוש” אינו הרמטי. הוא דבר מלא אמונה, ובמקרה הוא אפילו שלוש פעמים אמונה, אך הוא לא הרמטי ולא עונה לחוקי ההרמטיקה הקלאסיים.

ארי שמבין לאן הדיון הולך להתגלגל פורש בזמן הזה לעלות למעלה ולקרוא בספר על שדים - הוא מנסה להבין אם שדים נוכחים גם בעולם וגם בגהינום (כך שהשד הוא על-תחומי ויש לו מושב בגיהנום אך הוא שולח יד מרושעת לעולם הפיזי שלנו) ומגלה שלא. השד יהיה או בגיהנום או בעולמנו.

בנתיים למטה, תומס מסכים עם דני ומרחיב שאכן ההרמטיקה של משפחת קטלאל לוקה באמונה. אבל זה, לטענות, נותן יתרון וכח כי כאשר אחד מאיתנו מרגיש שהדבר נכון ובעל פוטנציה להיות מקודש, הוא יכול לקדש אותו ולקצר תהליכים ולייצר טקס מתוך הלא כלום כמעט. מעשית השורשים של הקסם שלנו מגיע מתוך הרצון להשפיע על העולם. הקונספט הזה של רצון ואמונה מגיע מהעבר ומשפיע על רוב האסכולות בימינו. היות וקסם הוא יותר אמונות ממדע, הדבר נותן עוד יכולת פעולה כאשר הדבר מתאים לקוסם.

כעת דני תוהה על השם קטלאל - האם תומס יודע על ההיסטוריה שלו? תומס עונה שאכן למשפחה יש היסטוריה שחוזרת אלפי שנים לאחור והיא משתלבת בישראל אשר תומס מסביר שישראל הוא שם שמקורו במקרא. הוא מופיע בספר בראשית כשמו השני של יעקב אבינו, שקיבל אותו לאחר מאבקו עם המלאך. על פי הפשט, משמעות השם היא מלשון “שררה”, שכתוב “שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים”. כך שם משפחתנו - קטלאל - מבטא היותנו נצר לקוסם עתיק שכבש טריטוריה מהאל. כאן תומס ממשיך במגלומניות השרמנטית שלו כאשר הוא טוען שיתכן וניטשה גנב את הרעיון מאיתנו למען פילופסיותו וספריו.

ארי קולט שבקצב הנוכיח דני יניח לתומס אי שם בשנת 2030 ולכן מתערב ומעלה את בעיית החצי יד שלו. הבעיה היא, שיש לו רק חצי יד. הוא מספר שדני כבר ניסה לרפא את זה אך נתקל בהתנגדות בגלל עכבר-גמרא. וכעת ארי שואל את תומס איך הוא מוצא את יחזקאל על מנת לנסות ולטפל בבעיית חצי היד. תומס תוהה כיצד קרה הדבר וארי מספר שהוא היה צריך להעיר את יחזקאל אחרי שזה הזהירו אותו שהוא יהרוג אותו אם הוא יעשה זאת, אולם במקרה הזה הוא ריחם עליו ורק הוריד לו חצי יד שמאל. תומס מהנהן בשרמנטיות ושואל האם ארי לחוץ או שיש קצת זמן. כי הדרך הטובה ביותר לאתר את יחזקאל היא להמתין לו כאן. אם כי אם ארי לחוץ אכן אפשר לחשוב על כמה רעיונות כיצד אפשר לדחוף את הנושא ולהלחם ראש בראש כנגד השד עכבר-גמרא.

הדיון משתנה ואנו דנים שבהנחה שנרצה לעשות טקס ריפוי-חצי-יד, אז איך נתקוף את הבעיה? ארי מציע פשוט לרפא את היד ולדחוף את הבעיה (עכבר) כלפי מעלה כך שיגיע לציפורניים. דני מציע לעטוף את הבעיה כמו פנינה בתוך צדפה כך שהדבר ישאר במקום אבל היד תגדל מסביב. בנוסף מציע כמה הצעות כיצד לעשות את הטקס עצמו: 1. לעשות טקס משפחתי לרפא את היד, דבר בעל כח רב. הבעיה היא שאלכסנדרה ישנה ולכן אי אפשר לעשות זאת כרגע. 2. לעשות טקס הרמטי רגיל (דבר שאינו דורש את כולם, אך הוא חלש יותר) 3. לעשות טקס הקשור לקדוש בשלישית, דבר שאולי יהיה טוב כי קדושה נשמעת כמו משהו טוב כנגד שדים. או דני מציע את אפשרות 4 האטרקטיבית במיוחד - לרדת לגהנום ולעשות שם את הטקם עם רצון נקי וחופשי כנגד השד!

ארי פונה לתומס ושואל אותו מה מכל הרעיונות האלו מתאים לדעתו. תומס אומר שעדיף לא להתקיף את עכבר ראש בראש שזו היא דרכו אלא לעקוף אותו ולכן עדיף רעיון הצדפה. בנוסף צריך שהאיך יתאים למה ולכן לא כדאי לעשות טקס שיכנס ראש בראש אלא לעשות טקס משפחתי שהוא מטבעו (כמו רעיון המשפחה) יותר עוטף. כשארי תוהה אם עכבר גמרא ירגיש אותו תומס עונה שעכבר ירגיש או לא ירגיש בסיכוי קטן או גדול. תשובה, שבמחשבה שניה, לא עוזרת מאד. ארי כעת תוהה אם האוניברסיטה המיסטית תעזור. תומס עונה שהוא חושש שלא, כי אין לנו את הידע שבעזרתו האוניברסיטה יכולה לחזות את העתיד וללא ידע מוצק האוניברסיטה תוציא שטויות שלאיו דווקא קשורות למה שיקרה במציאות.

במקום אחר, מוטי ישוב, פוכר באצבעותיו, מתחת לפוסטר צהבהב שנשאר לו מילדותו אי שם בשנות השבעים. בפוסטר רואים את הטקסט “לא נשכח ולא נסלח” - טם טם טם

השעה: 17:23 בבוקר יום שבת הוא ה- 30.3.19 עד 19:23.

המקום: החללית של יחזקאל.

מתו: 0!

גלים: מפחדן לחברותי. כעת חברותי.

אלכסנדרה מתעוררת. עולה השאלה האם להמשיך ולנוע ולפגוש את מוטי או לטפל ביד של ארי קודם. דיון זריז מעלה שארי ודני בעד החצי יד של ארי. אלכסנדרה ולולו בעד מוטי חסר הפמוטין. לאור חוסר ההסכמה אנו מגלגלים קוביה (אלקטרונית בטלפונו של ארי) ומגלים שאנו נתרכז בבעית החצי יד של ארי.

דני וארי ממשיכים את הדיון על היד של ארי. ארי מבקש מדני להתיחס לעכבר-גמרא כשד ולא לציין את שמו. דני מסכים. בנוסף ארי מבריק במיוחד היום ומביא את הספר שהוא מצא על שדים. בפרק שבע, אשר עוסק בטקסים המגנים משדים, אנו מוצאים כמה אפשרויות לטקסים המגנים על האדם מהשד. הקושי הוא כמובן להתאים את הטקס אל המציאות הנוכחית. עולה ההצעה לעשות לארי יד מגניבה ממתכת שתגיב בצורה מלאה לארי, ואף תהיה חזקה יותר ותאפשר לו להחביא בתוכה נשקים. החסרון הוא שהיא תרגיש פחות טוב. ארי בהחלט פתוח להצעה מגניבה זו. למרות זאת הדיון מדרדר במהרה באיך מחזירים לו את היד בשר ודם שלו. בספר יש כמה הצעות אפשריות. דני מתלהב מההצעה שבה מציעים לחשוב על צורת ההגנה מהשד מצדפה שמגינה על עצמה מלכלוך. אנו לוחקים את המטפורה ומתאימים אותה לנו - כפי שצדפה שעושה פנינה סביב לכלוך (הלכלוך הוא עכבר גמרא, והצדפה היא היד של ארי) אז אנו צריכים לעטוף את הלכלוך. עוד הבנה היא שהטקס יהיה משפחתי (כפי שתומס הציע). אלכסנדרה מציעה להשתמש ברעיון אחר מהספר בו מציעים לעשות מעין טבעות סביב האזור הבעייתי ולגדל את שאר היד מסביב לזה.

לאחר דיון קצר אנו מתפצלים. הבנות עוברות לטקס עצה לגבי מוטי ומבינות ש: 1. לקחנו משהו ממוטי. 2. זה לא בסדר שלקחנו משהו ממוטי. 3. אבל זה היה מסתדר אלמלא קרה משהו נוסף. 4. מוטי אשם בזה שתקפו אותנו כי הוא שיתף פעולה עם יחזקאל להרוס את הזוהר. 5. אלכסנדרה מרגישה נוראה בגלל זה שהפמוט נהרס (כי חפץ משמעותי, לא בגלל מוטי).

הבנים מתרכזים באיך יראה הטקס המשפחתי של הצדפת ידו של ארי. היות ויש לנו דוגמאות מעטות של טקס שעבד, והרבה תיאוריה, אנו מבינים שתמיד עדיף להבנות על כתפי ענקים, או במקרה הזה, כתפי שרמנטיים, אנו בוחרים מהספר טקס שדומה לטקס אותו ביצע תומס ממש לפני ימים ספורים כדי להלחם בג'וזף והזוהר.

אנו עוברים נושא נושא כפי שמוסבר בספר על ההגנה משדים ומנסים להבין מה צריך ואיך אנו מתאימים את זה להווה. ראשית צריך מנחה לטקס - זה יהיה ארי. השלב הבא, אלי ד'טקס מהספר זה לבחור את הצימוד ההרמטי. מה יהיה אותו דבר שמקשר ומבטא את המהות העמוקה בטקס. יש כמה דוגמאות בספר ומתוכן נראה לנו ברור שהמתאים מכל זה שהוא יתן מדמו כדי לצייר סמל (כמו שתומס עשה עם דמו של ג'וזף). דם זה טוב, אנו חושבים, כיוון שזה נחשב הרמטית כמאד מרכזי ומהותי לכוחו של אדם. לטקס יש כמה אפשרויות ביצוע ואנו בוחרים בזו שטקס יש ארבעה חלקים כיוון שבמשפחה יש ארבע נציגים משמעותיים בהווה. אנו מדברים כל אחד מה יתן, כך שיתאים לטקס מהספר, ומגיעים למסקנה הבאה:

אלכסנדרה - תביא משהו מהשד לייצג אותו בטקס

ארי - יהיה מנהל הטקס. יביא מדמו. יצייר את הסמל על היד שלו. הסמל יהיה פנטגרמה כלואה בתוך עיגול. שזה סמל טוב כי הוא נועד בדיוק למטרה שאוהת אנו רוצים, להחזיק את השד עכבר בתוך אזור מוגבל, בזמן שהיד תגדל מסביב לסמל מבלי מפרע.

דני - יטפל במציאת נקודת התורפה של עכבר (רעיון הצדפה למעשה אשר עוקף את הבעיה) והוא יבצע בטקס את הכח שמגדל את הבשר של ארי בעזרת מן הכוכב ים.

לולו - צריך מישהו שיעשה את המעבר עצמו מהמצב הקיים הבעייתי עם עכבר למצב בו קיימת יד. הדבר דומה למצב ומאבק בתוכה של לולו בין מי שהייתה (מינק בעייתי, מושפע חברתית וכלוא בשקרים של המציאות הנבובה) לבין מי שהיא רוצה להיות (כלב הים גאה וניטשייני, אשר יודע את מהותו ואת מלוא משמעותו), שזה בדיוק המעבר שאנו זקוקים ממצב של חצי יד עם עכבר שיקרית ונבובה ליד גאה ומלאה.

בשלב הזה הבנות מצטרפות לבנים לדיונים המסכמים. אלכסנדרה מציאה שהיא תתן כפפת מנתחים לארי על מנת שיהיה משהו שיסמן את גבול הגדילה והצורה אותה רוצים בעצם לייצר. יד. אנו חוזרים לדיון על הידיים, ועולה שוב ההצעה לבנות יד מלאכותית. כאן תומס מציין שזה בעל הסיכוי לעבוד הכי טוב, כי זה הכי מרוחק מהשד ולכן בהתאמה השד ידע להתגונן מזה הכי פחות. דני אומר שהבעיה היא שזה יקח זמן רב ותומס אומר שלא בטוח, הוא מכיר כמה אנשים שיכולים לעזור בנושא. אומנם ארי פרקטי ומוכן לכל יד, אבל בתכלס הוא היה מעדיף יד בשר ודם, והרעיון ניטש.

הסדר המוסכם בסופו של דבר זה שארי יתחיל את הטקס (בהוצאת דם וציור הסמל) אז אלכסנדרה תביא את מה שמסמל השד. לולו תייצר את המעבר ממה שקורא (שאינו טוב) לדבר אותו רוצים שיקרה (המינק/יד הגאה) ובסיום דני יפעיל את מן הכוכב ים על מנת לגדל את היד.

ובמקום אחר, במקביל לדיונים שלנו, במשך כשעתיים, יושב לו מוטי עם זוג ידיים ביוניות(!) מתחת לפוסטר צהוב מיושן, עליו כתוב “הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו”. טם טם טם…

השעה: 19:23 בבוקר יום שבת הוא ה- 30.3.19 עד 23:23.

המקום: החללית של יחזקאל.

מתו: 0!

גלים: מחברותי לזהיר. כעת זהיר.

אנו ממשיכים להתעמק בספר “מפתח שלמה” אותו מצא ארי. הטקס כתוב בארמית וכאן החברה מגלים שדני יודע לקרוא ארמית. הוא לא ידע בעבר אבל הוא למד בחודשים האחרונים והוא ממליץ בחום לכולם ללמוד את השפה שהוא טוען שהיא מגניבה מאד(!). בכל מקרה, קריאה חוזרת אל תוך הטקסט הסבוך מגלה שהסדר של האנשים בטקס אינו תואם לזה שבספר במידת דיוק טובה דיה. לפיכך לאחר מחשבה אנו מבינים שהסדר הנכון יהיה: אלכסנדרה (עם עדות דוממת) אז ארי יעשה את הפנטגרמה על הגדם. אז לולו במרכז הטקס מבטאת את המעבר בין שני הצדדים - שד בצד אחד (מגודר היטב) ואדם בצד השני (ארי). אז יחזור ארי לצייר את העגול מסביב ליד ולסיום דני ינסה להפעיל שוב את המן של כוכב הים.

אנו בודקים זאת אם תומס שאומר: א. הוא מרוצה מהעבודה שלנו. ב. אנו עושים עבודה טובה ובסך הכל אין לו הערות (מפתיע!). ג. הוא שם לב שהתלבטנו לגבי כל מיני עזרים והוא אומר שאין שום בעיה לעשות הכנות מראש כמה שצריך לקראת טקס. להפך. זה מאד מקובל. ויש כאלו שמבלים להם שנים רבות בהכנות לפני הטקס.

בשלב הזה מגיע מרי ומצטרפת אלינו. היא מנפנפת לנו ביד לסמן שנמשיך לעבוד.

אלכסנדרה אינה בטוחה איזה חפץ להביא לטקס ומה העדות הדוממת שהיא תיקח ממנו. ההצעה הראשונה היא לעשות עדות דוממת ליד הגדומה של ארי. אז אלכסנדרה אומרת שהיא צריכה לשיים את הדבר. השם, אלכסנדרה מסבירה, חייב להיות מאד מדויק וכך אנו מגלים שהיא מאד ליטרלית בשמות שלה. בסוף אנו מגיעים לשם “הגדם של היד של ארי שיידע את השד”. הבעיה הבאה היא שאלכסנדרה יכולה לעשות את זה רק על אובייקטים ויד אינה אובייקט.

לאחר מספר התפתלויות אלכסנדרה ואנו מסכימים (זמנית) שהיא תכתוב את השם של השד ותעשה על זה עדות דוממת. אז השם של העדות תהיה “הדף שנכתב עליו שם השד” והשאלה (אנו מגלים שיש גם שאלה) שאלכסנדרה מציבה לעצמה הוא “מה נכתב על הסף שנכתב עליו שם השד”. אנו ממשיכים להעלות עוד אפשרויות עד אשר תומס עוצר אותנו ועומר “תפסיקו לשנות רעיונות. אם היה רעיון טוב תשתמשו בו”. מרי מצידה מציינת “אל תהיו כאלו בנאליים עם השאלה”. תומס עושה לה פרצוף, ואז חוזר אלינו ואומר שאנו עושים עבודה טובה.

אנו עוברים לשלב ההכנות המקדימות:

1. דני מספר שהוא קיבל מדפסת מחברה טובה שלו, אשר מסוגלת לחתוך ניר. הוא לוקח נייר סופג ובעזרת המחשב חותך פנטגרמה בגודל שתתאים לגדם של האצבע המרכזית של ארי.
2. אלכסנדרה עושה עדות דוממת לנייר עם השם של העכבר. אנו מגלים שהיא צריכה לקפח כעת משהו. היא מקפלת את הנייר וכך כל יכולת הקריאה של השם נפגעת. כעת אלכסנדרה יושבת מול מחשב, פותחת קובץ שנשמר במיקרו יו.אס.בי (הסכמנו לשמור את המידע על משהו ממוחשת, שוב מתוך תקווה שזה יהיה דבר שהשד יהיה פחות מוגן ממנו) ונכנסת לטירוף של כתיבה. כרגיל דני מצלם את הכל (ובסיום שולח את הקובץ לאלכסנדרה שתוסיף לארנק האלקטרוני שלה). אלכסנדרה נכנסת למצב של כתיבה אוטומטית וכותבת את כל מה שאלכסנדרה חשבה בעבר כאשר היא גילתה את השם של השד. בתוך בליל הכתיבה העצום ישנו גם את השם המפורש והמלא של השד (עכבר-גמרא). לאחר שהיא מסיימת את הכתיבה היא מוציאה את המיקרו יו.אס.בי ודני, בזהירות, שובר אותו ומוציא רק את המעגל החוצה (כי זה הולך להיות לארי בתוך היד).
3. ארי עושה חתך בידו ומוציא כמבחנה של דם. דני ממצא את הדם כך שיהיה כמות קטנה, איכותית ופחות נוזלית.
4. דני שם את חצי ידו של ארי בתוך קלמפה כך שהיא לא תזוז בזמן הטקס (נניח נשים את המעגל ואז באמצע הטקס תזוזה לא זהירה תעיף את המעגל החוצה ואיזה שד נלוז ינחת לנו באמצע החללית).

לאחר ההכנות אנו עוברים לשלב הטקס

1. בשלב ראשון יש לייצג את השד בצורה המדויקת ביותר. למען שלב זה אלכסנדרה שמה את המעגל עם העדות הדוממת על אצבעו של ארי.
2. בשלב השני יש לצייר את ההגנה הפנימית זו המסמלת את השד. למען שלב זה ארי שם את הפנטגרמה החתוכה מסביב למעגל ועם פיפטה מזליג דם מוסמך על הפנטגרמה, בעדינות ובדיוק, כך שכעת יש פנטגרמת דם מסביב למעגל. הדבר מכאיב לו עד מאד, אך העובדה שהיד תפוסה בקלמפה עוזרת לו לשמור על הדיוק.
3. בשלב השלישי, הוא האמצעי בטקס, יש לשים את ה- linchpin. הכוונה, כך מוסבר בספר, לציין סימבולית את אותו החלק שמאפשר לחבר שני נושאים זרים כמו אדם ושד שיעבדו ביחד (ולא ילחמו זה בזה). הרעיון ההרמטי הוא שכמו שהלינצפין מחזיק ונועל את הגלגל אל הסרן כך לולו תייצר סימבול אשר יחזיק וינעל ויחבר את החלק של השד (מתחילת הטקס) לחלק של האדם (סוף הטקס). למען שלב זה לולו שרה בסופרן את פנטום האופרה. מההתחלה לולו נבחרה למען חלק זה כי היא מחזיקה בתוכה את הקונפליקט בין מינק לבין לכלב היום. והסיבה שהיא שרה את פנטום האופרה זה שהוא מכיל קונפליקטים רבים שהוא מחזיק אותם בתוכו עד כמה שהם קשים ולא מסתדרים - יש לו קונפליקט בין החיים למוות, בין האהבה לאשה לשנאת אדם, בין היופי של השירה לכיעור של הפנטום עצמו. הפנטום מכיל מאבקים פנימיים רבים. לארי בנתיים היד כואבת יותר ויותר וכעת גם אוזנו כואבת.
4. בשלב הרביעי יש לצייר את הצורה של ההגנה החיצונית, זו המסמלת את האדם, כלומר צורת המעגל (שעוטף את הפנטגרמה משלב שני). ארי, כולו כואב ודואב חותך באיטיות ובזהירות צורת מעגל מסביב לגדם, כמה שיותר קרוב לגדם, כך שצורת המעגל תצויר בדם. הכאב שלו עצום ואף הולך וגדל, אך לא מהחיתוך שהוא בקושי מרגיש, אלא מכל היד והגדם.
5. בשלב החמישי והאחרון, האדם נמצא כעת מוגן מחוץ למעגל ויכול לבצע מה שנדרש - הוא יכול לדרוש דרישות מהשד, להטיל עליו עונשים או פשוט לחיות בצורה מוגנת ללא חשש מההתערבות של השד בחייו. לפיכך כעת כשהיד מוגנת מהשד דני מבצע מן של כוכב ים על מנת שהיד תגדל מבלי שהשד יוכל להתערב.

ארי מרגיש כיצד הכאב נהיה עצום והוא נאנק ונופל על הרצפה לפני שהוא מתעלף. דני מספיק לשאול אותו אם זה יהיה בסדר להשתמש במשככי כאבים וארי מסכים. ארי מעולף ומשוכח אינו מתנגד לבדיקות הרבות שדני עושה (ומצלם! ומעביר בסיום סרטון מתאים לאלכסנדרה) כשהוא מצלם כל עשר דקות את ידו של ארי לעקוב אחר הגדילה בחזרה של היד! הוא מזהה שסביב הגדם הכל מעוות, כאשר מבנה היד צריך לעקוף את האזור של השד (שהוא נשאר אטום ולא עביר לארי כפי שהיה) אבל חוץ מזה שנוצרת מעין בננה מעצמות, דם, שרירים ועור סביב הגדם, שאר היד גדלה כהלכה כולל עצבים, אצבעות ואפילו ציפורניים!

לולו מנצלת את עלפונו של ארי להקשיב לשקט שלו אך לא מצליחה להגיע להבנות.

כשעה לתוך העלפון של ארי, מוטי מציע לנו להפגש. אנו מיד מסכימים, נכנסים למכונית של דני, שמים את ארי מאחור שימשיך לנוח וכחצי שעה לפני שמגיעים לחיפה דני מעיר את ארי מעלפונו וסיממונו לקראת הפגישה.

במקום אחר (חיפה), בזמן הזה, אפשר לראות את מוטי ישוב תחת כרזה שכתוב עליה “פעם שלישית גלידה”… טם טם טם

השעה: 12:23 בבוקר יום שבת הוא ה- 30.3.19 עד 14:23.

המקום: החללית של יחזקאל.

מתו: 0!

גלים: מזהיר לפחדן. כעת פחדן.

מספר שעות לפני שנעשה הטקס לשיחזור חצי ידו השמאלית של ארי, ישבנו לנו בחלליתינו הקטה ודני העלאה הצעה חתרנית במיוחד!

השעה: 19:23 בבוקר יום שבת הוא ה- 30.3.19 עד 23:23.

המקום: החללית של יחזקאל.

מתו: 0!

גלים: מפחדן לחברותי. כעת חברותי. כל פרקי הסיפור נמצאים כאן