Game

דף זה הוא דף לקריאה בלבד. ניתן לצפות בקוד המקור שלו, אך לא ניתן לערוך אותו. ניתן לפנות למנהל הוויקי אם לדעתך נפלה טעות.
===== פרק רביעי - תככים ומזימות במערב הפרוע =====
כל פרקי הסיפור נמצאים [[https://corky.net/israel/game/ezekiel_s_spaceship/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7|כאן]]

< להשלים בעתיד תקציר פרק זה? >

==== פגישה שלושים ואחת - 26.10.2020 ====
=== מי גונב מהגנבים \ מי מציץ על המציצנים? ===
השעה: 24:00 בבוקר יום רביעי הוא ה- 27.3.19 עד 29:23.

המקום: החללית של יחזקאל

מתו: אף אחד!

גלים: מזהיר לפחדן - כעת פחדן

השעה נוקשת שתים עשרה, ונאגוס לא נוקש על דלתינו. נשימת רווחה כללית נשמעת באוויר. תומס אומר שעשינו עבודה טובה והוא משחרר (!) אותנו ללכת לנוח.

אנו מתמררמרים על שגיוארג גנב לנו את מה שאנו תכננו לגנוב! ראשףית תומס מדגיש שכמובן שלא ואין כל אפשרות שלא אגיד לכם אם היה עסקה ישירה עם תומס (כל זאת על פי הטקס של זימון המורה שדרש כל זאת). תומס מעיר שהיות שלא עשינו איתו כל עיסקה אז זה שהוא לקח את הפסל זה לא עניין של גניבה או בגידה. אנו ממשיכים להתמרמר על גוארג, מי יותר ומי פחות. אז לפתע מרי מציינת, בראיה לאחור, שעדיף היה אם לא היינו הולכים ומתקיפים את נאגוס ישירות כיוון שיהיו לזה תוצאות בעתיד. לא נעים לנו להעיר לה עד כמה זה קטנוני ומטופש להעיר הערות כאלו לאחר מעשה, ומביעים בעדינות שאפשר היה להגיד את זה בצהריים. אנו שואלים לדוגמאות מה היה אפשר לעשות במקום והיא לא ממש מצליחה לענות על זה. פףףףף. תומס מעיר שהמטרה של כל התקיפה שלנו הייהת שנאגוס לא יבוא לנקוש כאן, ואת זה השגנו. בשלב הזה מרי מתאוששת ואומרת שהיינו יכולים לבצע invisible college - מסתבר שהיכולת הזו שבה המציאות כולה חוזרת שוב ושוב עד שמצליחים לעשות משהו היא יכולת שמגיע מאיתנו (ולא מיחזקאל!) והיינו יכולים להשתמש בזה מול נאגוס. אולם אנו מציינים שאין לנו מושג איך לעשות את הדבר הזה ותומס גם מזכיר למרי שאנחנו לא עברנו תקופת הכשרה ולימודים מסודרת. דבל פףףףף. לסיום תומס שולח אותנו לעשות שעורי בית - למה הקולג הבלתי נראה לא יכול להיות שזה שרק יחזקאל עשה זאת.

לדני חשוב להחזיר את החשמל למעבדה והוא יוצא עם ארי ואלכסנדרה לסדר את הגנרטור החדש. הם ממשיכים לדון בנושא של גיאורג. ארי עדיין מתעקש שהוא גנב מאיתנו וצריך לטפל בו בחומרה. דני מסכים עם תומאס שהיות ולא הייתה עסקה, אז מה שהוא עשה הוא סביר. אלכסנדרה שבכלל רוצה ללמוד מגיוארג לא מוכנה לשמוע על כל סוג של תקיפה בהווה נגדו ואומרת שמה שמה שלא נעשה, יעשה בעתיד. תוך הדיון אלכסנדרה מעירה לארי שנקודת החולשה שלו היא העבודה שהוא נעלב בקלות וקל לגרום לזה וקל להשתמש בזה.

כאשר אנו חוזרים לבית חלקנו מוצאים סימנים שמישהו הסתובב לנו בחדרים האישיים שלנו. דני, האנאלי, מעלה סרטונים של המצלמות שהוא פיזר מסביב ומשווה למה שקורה בהווה ומייד מגלה טיפת דם חשודה! לולו מגלה שהוציא כינור מהקופסא וכיוונו אותו לסולם אחר ומישמשו לה באיפור ונשארה לה שם שערה. כאשר דני שואל את האחרים האם הם מצאו משהו חשוד אז ארי עושה בדיקה ומגלה ששיחקו לו בחול. אלכסנדרה מגלה שמישהו הפך לה את המיזרון ועשו לה שרטוט על נייר. כאשר אנו מבינים את שקרה מסביב, דני מעיר שזה נראה שמי שעשה את החיטוט הוא ילדותי (ראה לשחק באיפור של לולו) ואז לארי מבהיקה מנורה מעל הראש כשהוא אומר שזה בטח זרן. אנו פוצחים בחיפוש אינטנסיבי אחרי זרן ולא מוצאים אותו. 

על מנת לוודא מי חיטט, אלכסנדרה יושבת במעבדה של דני, ליד טיפת הדם ומטקסת בעדות דוממת. היא מתחילה לצייר, ודני מצלם את כל ארוע הציור שלה. לאחר מספר דקות אלכסנדרה מגלה שאכן זה היה זרן שהסתובב לנו בעיניינים. ארי, בנתיים, לא מוצא את זרן בכל החללית וסביבתה הקרובה. דני מעבד את הסרט שהוא צילם את אלכנסדרה כך שיראה גם את אלכסנדרה וגם את הציור שהיא מציירת (את הקווים של אותו הרגע על הנייר, לא יותר מידי קשקוש לאחור) ושולח את התוצאה לאלכסנדרה שתתחיל לשמור גם ארנק אלקטרוני של דברים.

דני בנתיים בודק את טיפת הדם ומגלה שזה הדם שלו מעורבב בעמבה! מנורה מבהיקה מעל דני שמבין שניתן לחקור ניתוחים מאן'יים על צמחים (מנגו), צמחים שעברו שינויים כימיים (עמבה) ומכאן רק השמיים הם הגבול. הוא מייד מתחיל, במעבדה, להריץ סדרת ניסויים לגלות את המאן של: מנגו, עמבה (שינויים כימיים), מנגו שהופצץ בחומר רדיואקטיבי ואחד שעובר השפעות של וירוסים (ביולוגי). הוא גם לוקח את הדם שלו עצמו, משפיע עליו עם כל הגורמים האלו (כימי/רדיואקטיבי/ביולוגי) ומריץ בדיקות מאן'ים על זה לראות אם יתגלו השפעות מרתקות חדשות.

אי שם ב 26:23 כולם נופלים לישון חוץ מדני שהספרים שהוא גנב מנאגוס שורפים לו בטוסיק, והוא יושב ולומד מהם. היות והוא גמור הוא לוקח קצת ספידים לעזור להחזיק מעמד אך בכל זאת דני נופל חלל אי שם סביב 27:23 ונרדם על הספר.

ב 29:23 בדיוק, תומאס יוצא מחדרו כשהוא לבוש ומגולח ליום חדש של יופי/דוגמנות/חרשות/איש ברכות/גנן ופחחן צמרת. הוא יורד לקומה התחתונה, שם הוא אומר "יבוא" ופנימה נכנס ארנון - גדול/שמן/פראי/עם חיוך מלא ניבים כשהוא אומר "נורית מוסרת דש".

==== פגישה שלושים ושתיים - 23.11.2020 ====
=== ביקורים ואיומים ===
השעה: 29:23 בבוקר יום רביעי הוא ה- 27.3.19 עד 7:23 בבוקר.

המקום: החללית של יחזקאל

מתו: אף אחד!

גלים: מפחדן לחברותי - כעת החברותי

ארנון נכנס ונותן מכתב כתוב לתומס. תומס ממתין שכולם יגיעו לחדר טרם שהוא מקריא את המכתב:

     לכבוד
     האשף תומס קטלאל
     ושוליותיו אלכסנדרה, ארי, דני ולולו
     ברכות.
     אני שמחה לראות כי החלטתם, כפי שבקשתי, לפעול במהירות ונחרצות לייצוב השליטה במצודת משכין השלום.
     פעולתכם הנחרצת מול המהפכן המסוכן נאגוס הייתה הפגנה נאה של יכולתכם ואני מברכת אתכם על הבחירה להתייצב לצדי במאבק הנוכחי על עיצוב דמותנו העתידית.
     אתם מוזמנים לתאם פגישה לדון בתנאים של מעמדכם. עד אז, כמחווה של רצון טוב, הוריתי למשרתי הנושא מסר זה לענות בכנות וללא נסיונות התחמקות לכל שאלותיכם, למיטב ידיעתו.
									נורית
									ראשת מעגלי ישראל

ארנון, מחייך לכולנו בערפדיות ומציין שהוא אכן ישתדל לענות על כל שאלה שיש לנו כמיטב יכולתו בכנות מקסימלית.

ארנון מאמין שיש לנורית את הסיכוי הטוב ביותר להפך להיות ראשת מעגלי ישראל. מסתבר שיש חשיבות שיהיה גורם שינהל את כל הקוסמים והיצורים העל טבעיים בישראל. בגדול שני המועמדים המרכזיים הם נורית ונאגוס. ארנון חושב שנורית עדיפה בהרבה על נאגוס כי נאגוס יהיה דיקטטורי בגישתו בעוד שנורית היא תהיה יותר ביוקרטית.

ארנון מפרט מי מקוסמי ישראל בעד נורית: רן, גן, שן ופן.

ראנון מפרט מי מקוסמי ישראל בעד נאגוס: צול, בול, חול וטול.

ויש כמובן כמה גורמים שיושבים על הגדר: אנחנו, גיוארג, פוצי מוצי ולוצי.

למה צריך בכלל מנהל? כי כמו שראינו בתקופה הזו, קוסמים מתנהגים כמו חיות, חסרי מוסר, משקרים גונבים ורוצחים בחופשיות. ברגע שיש גורם מנהל, הקוסמים חוזרים להיות מצוולצים ופונים לתקיעות סכין בגב בערמומיות. כך שיותר קל לחיות כשיש יציבות וניהול.

אנו תוהים עד כמה, לדעתו של ארנון, נורית תתן לנו לחיות בשקט כאן - והוא אומר שגם אם לא נעזור לה, כנראה היא תתן לנו שקט, אולם יש יתרונות ברורים בלעזור לה - כי אז אנו יכולים לדון במה נקבל. ומה אפשר לקבל, אנו מקשים, והתשובה היא כמובן ידע, קשרים והשפעה.

הדיון מתגלגל למה שהיה בעבר. מסתבר שמופז היה המלך המקומי בשלולית המקומית והוא עשה עבודה טובה. יחזקאל תמיד היה עצמאי ומופז תמיד היה לא מרוצה ממנו, אך לא נעשה משהו מעבר לזה. ארנון מודע שהוא היה מופתע כשמופז החליט לפעול נגד יחזקאל ובראיה לאחור זו כנראה הייתה טעות מצידו של הז"ל.

תוך כדי הדיון אלכסנדרה בודקת מה היא יכולה להרוויח, וסצפיצפית איזה חפץ קסום ומרתק יש שהיא יכולה להשיג? ארנון מספר על כמה כאלו, ואז הוא מזכיר על הקמע של נפתלי. אלכסנדרה מזקרת אוזניים ועיניים, מספרת לנו שזה היה אצל נפתלי כאשר היא הפכה להיות קוסמת והיא נפלה דרך הקמע. היא בהחלט מעוניית לסוע לירושליים בהזדמנות ולדבר איתו על זה.

השעון המעורר בביתה של ההשמש מצלצל,והיא מפהקת, מתלבשת לקראת עוד יום עבודה. ארנון קולט זאת, מתנצל ובורח טרם יהפוך לערימת אפר נאה על הרצפה.

לאחר שארנון הולך אנו ממשיכים את הדיון. תומס אומר שלדעתו המצב כרגע בין השניים - נורית ונאגוס - די שווה ולכן אנו בהחלט יכולים להוות לשון מאזניים וככאלו, כמו הדתיים בממשלה, אנו יכולים לסחוט הרבה יותר ממי שנעזור לו. טרם קסם הזימון שלנו, הוא ממשיך, מרי הייתה בעד נאגוס וכנראה היה לו את הסיכוי הטוב ביותר, אולם לאחר הבלאגן שעשינו לו בכנסיה, המצב השתנה וכעת הוא חצי חצי. בשל כפרי ליפול לידנו. הוא מדגיש שהוא נותן לנו את הזכות להחליט לאיזה צד להצמד או להשאר עצמאיים.

ואנו לא מצליחים להגיע לכדי החלטה. בגדול רובנו בעד להצטרף לנורית, אך בטרם הגענו להחלטה נכנס זרן לחדר. אנו שואלים אותה האם הוא שיחק לנו בדברים והוא אומר שכן. זרן מאד אנטי ותוקפני, וכאשר אנו מבקשים שלא ישחק לנו בדברים הוא אומר שהוא לא מתכוון לעשות את זה, ומה אנחנו מתכוונים לעשות בנידון? לאחר כמה דקות לא נעימות הוא יוצא והולך לשחק לנו בדברים שוב.

לאחר שהוא הולך אנו חוזרים לדבר: תומס תוהה איך כל אחד מאיתנו נהיה קוסם. אנו מספרים לו שרובנו נולדנו באותו התאריך (29.2) והאחרים נולדו כנראה סביב זמן זה. אנו גם מספרים לו מה שאנו זוכרים מהארוע כולל זה ששמענו מישהו יולדת ילדים - בחלק מהמקרים ללא רוח חיים (דבר שאנו מחברים ללולו)- על סדר הילודה ועל כך שאנו מתגעגעים לרן הברחן.


הטלפון מצלצל! בצד השני יש את נפתלי (האיש, האגדה והקמע) אשר חוזר לאלכסנדרה ומספר לה שגיאורג בצרה צרורה וזקוק לעזרה מיידית!!!111!1!!11!11!!110010100101010

==== פגישה שלושים ושלוש - 30.11.2020 ====
=== הדרך לגיהנום רצופה חובות, זכויות ואוקסימורונים ===
השעה: 7:23 בבוקר יום רביעי הוא ה- 27.3.19 עד צאת הנשמה!

המקום: החללית של יחזקאל, קצת בירושליים, הרבה בגיהנום (טבעות שלוש עד שבע)

מתו: רוחות ונשמות רבות מתו ממזמן וסובלות עד עכשיו.

גלים: מחברותי לזהיר - כעת זהיר

== * interlude * ==

מהם הדחפים האפלים שיש לכל אחד מאיתנו? יצר אפל שהדמות מפחדת להסתכל לה בעניים למרות שהיא דוחפת אותה מהקרביים?
  * ארי - מעוניין לפרוק כל עול
  * אלכסנדרה - להרוס את החפצים שיש בסביבה
  * לולו - להתעבר (לולו עצמה ידועה כמי שלא רוצה ילד)
  * דני - הזהיר - רוצה להיות עריץ - לשלוט בכל
  * דני - הפחדן - רוצה להיות כמה האבא שלו - אבא שהתעלל באשתו.
  * דני - החברותי - מעוניין לפגוע באבא שלו (שעדיין חי)

== * בחללית של יחזקאל * ==

אלכסנדרה משתיקה את כולם, שמה את הטלפון על רמקול, וכולנו מדברים עם נפתלי. הוא מספר לנו שגיאורג תקוע במקום לא טוב בגיהנום. עולה תהיה - מה יהיה מקום טוב בגיהנום? אבל לא מקבלים תשובה ברורה. בכל מקרה הוא ממשיך ומספר שהוא דיבר איתו לפני כל הארועים, ולמען גיוארג, נפתלי דיבר עם סגן-מלאך שהוא בקשר אחוקי איתו, וזה שלח אותו לגיהנום. על פי בקשתו של גיוארג, כאמור.

הם קבעו שהוא יחזור, וגיאורג לא חזר. בדיקה שערך נפתלי עם החבר-סגן-מלאך מגלה שגיוערג תקוע באחד המעגלים. אז מה עושה נפתלי כשהוא מגלה שהחבר הכי טוב שלו תקוע בגיהנום? תופס איזה סנדביץ טוב, מרביץ שחרית ונותן בתפילה לאלוקים. ואז כשהגיעה ההודעה מאלכסנדרה, הוא הבין שאנחנו התשובה.

מסתבר שהשם שלנו מתחיל להתרוצץ בישראל, ואנו נהיים אושיית אינטרנט מקומית. הוא מספר שהוא יכול לעזור לנו - לשלוח אותנו או להחזיר אותנו מהגיהנום. אבל הוא עצמו מנוע, באמת הוא היה רוצה להצטרף אלינו, אבל הוא לא יכול.... ולכן הוא מציע לנו לנוע לגיהנום ולעזור לגיאורג. 

כולם מתלהבים ומעוניינים לצאת לגיהנום על מנת להציל את גיוארג. אנו שואלים את נפתלי למה גיוארג הלך לגיהנום - ואין לו תשובה. הוא הגיע, עם האריה, כך מסתבר, ועם הבקשה, אך לא הסביר מדוע ולמה.

בשלב הזה תומס אומר "זה מעניין. כי מי שבעצם חייב לגיאורג, זה אני". האמירה הזו, כמו דלי מיים קפואים על התלהבותינו, מצננת במכה את הרצון שלנו לצאת להציל את גיוארג. אנו תוהים מה הוא חייב לו - הוא מציין שלקראת התקיפה על נאגוס הוא עשה טקס, וגיאורג הוא זה שהגיע. לפיכך הוא חייב לו, כאשר קורה סיטואציה דומה אך הפוכה. נפתלי נתן בתפילה (שזה הבן דוד הממלכתי של טקס) וזה הגיע אלינו, תלמידיו של תומס.

זה מזכיר לנו את כל הסיפור עם האריה - וכאשר אנו שואלים את נפתלי על כך, הוא עונה שאכן היה לגיארג אריה, וזה מה שעזר לו להכנס לגיהנום. הדבר הזה מלהיב אותנו מחדש. ובתכלס אנו מבינים שזה שתומס מעורב בנושא ויש לו חובה, לא באמת מונע מאיתנו לעשות את הדבר הנכון וזה להציד את גיוארג. יש ערפילים קלים של אי בטחון בתומס (שיתכן שמגיעים מהתקופה בה יחזקאל ניצל אותנו בצורה צינית ומחפירה. כאן גם עולה תהיה קטנה - נניח מרי שאלה למה לא השתמשנו ב invisible college, שאלה יותר טובה היא מדוע תומס לא שאל אותנו את זה? או לפחות נתן את זה כאפשרות לפתרון הבעיה עם נאגוס? אולי הוא לא סמך עלינו שנקבל את ההחלטה שהוא רוצה...). בסופו של דבר ההתלהבות מתחילה מחדש והרצון לעזור לגיוארג עולה מחדש.

תומס מתערב ואומר "כאמור החובה היא שלי, ולכן אני אטפל בזה. אבל אני יכול להעביר את הזכות לחובה",  (אוקסימורון כבר אמרנו?) "אליכם. בעקרון החוב שלי ואני הייתי אמור לעשות זאת, אך היות והטלפון הגיע אליכם, אז כנראה יש סיבה ולכן אני נותן לכם את האפשרות הזו". שוב מיים קרים על היצרים החמים שלנו... ושוב אנו תוהים עד כמה אנחנו רוצים להציל את גיאורג.

אנו שואלים את האדון שאלות רבות על הגיהנום, אך הו א לא מוכן לענות על כלום טרם נבחר לקחת את החובה או לא. אנחנו קצת מתמרמרים, אחר הכל כשגיאורג הגיע אלינו הוא לקח לנו את האריה, אולם אחרי טיפה של מר-מר, אנו מבינים שאם גיוארג עם האריה, ואנו הולכים להציל אותו, יתכן שנוכל לעשות לו בהפוכה על ההפוכה ששהוא הפך לנו - ולשחרר אותו כאשר אנו לוקחים לו את האריה בחזרה! ברגע שאנו מבינים זאת, תוך זמן קצר יש הסכמה, התלהבות ורצון להציל את גיוארג (פעם שלישית גלידה!).

אנו פונים לתומס ואומרים לו בצורה רישמית שאנו מסכימים לקחת את החובה עלינו. תומס מניד בראשו בהסכמה גם הוא, וכולנו מרגישים השפעה (כמעט) מיסטית שורה עלינו לשניה ונעלמת.

תומס אומר "זה שהחלטתם לקחת את החובה שלי, היא החלטה בעלת כבוד. היא החלטה שעושה לכם כבוד. אני אשאר בחללית להגן עליה, אבל אעזור בתשובות כעת, עד כמה שאפשר".

אנו שואלים אותו שאלות רבות, אך מסתבר שגם הוא וגם נפתלי יודעים מעט על הגיהנום ולא טיילו שם. המעט הידוע הוא, שמסיבות לא ברורות, לרבים הגיהנום נותן את התחושה של הגיהנום של דנטה (תומס מדגיש שלא ברור אם זה כי ככה הגיהנום, או פשוט כולם כבר מצפים לכך). אולם הגיהנום הוא די פלסטי ומותאם למי שנכנס לתוכו ולכן הוא תמיד יהיה קצת שונה (לעיתים ממש שונה). הוא יהיה מורכב ומטולא מהציפיות שלנו וממה שהוא עצמו מכיל. עדיין זה סביבה בה אפשר לנוע. כלומר מצד אחד הוא לא יהיה גיהנום אובייקטיבי, אך הוא בהחלט יהיה אינטרקטיבי!

מה שחשוב באמת, הוא ממשיך, זה להיות בעלי מטרה. לדעת מה אנו רוצים, ולנוע לשם. להתקע בגיהנום זה להשאר בגיהנום. אולם, ממשיך תומס, אם תדעו מה המטרה שלכם, אתם גם תמצאו את הדרך לשם. הגיהנום בהחלט נענה לבקשות הקהל. וכמובן אם שום דבר לא מצליח לנו, אפשר לעזוב את הגיהנום בלי גיוארג, והוא כבר ימצא דרך לעזור לבחור. בכל מקרה, היות וגיאורג כבר פלס דרך, כנראה אנו פשוט ננוע בעקבותיו עד שנגיע אליו.

כאשר אנו תוהים איך נשמור על קשר ביננו, אז תומס אומר שכמו כל קסם, יש צורך במודעות לנושא, וככל שנהיה יותר מודעים לזה, כך סביר יותר שנשמור על הקשר. תומס מדגיש שכנראה לא יהיו לנו כוחות קסם בגיהנום ואם הם יהיו, הם יהיו חלשים או שנים. 

ארי מציע לעשות טקס כדי להחזיר את גיאורג. הבעיה היא שטקסים עובדים כאשר יש קסם ידוע מאחוריהם שלפחות קוסם אחד יודע טוב. ואין לנו קוסם עם הידע הנדרש לעשות טקס ממין זה.

דני תוהה לגבי האייסי (invisible college). ותומס מסביר:

מסתבר שזה גורם/כח שצריך להרשם אליו. אנחנו יכולים לרשום את עצמנו או מישהו אחר. בדרך כלל נרשמים כקבוצה ביחד.

אז איך נעשה הקסם הזה? כמו כל קסם - אומר תומס - יש מטרה אותה רוצים להשיג, יש את הפעולה בעולם ואז יש את הגורם השלישי, שזה אנחנו הקוסמים. הבה נתחיל בכוונה, ממשיך תומס, אנו רוצים להגדיר בצורה הכי טובה מה המטרה אותה אנו רוצים להשיג עם האייסי. מה הסיטואציה ומה הסביבה. אז ממשיכים לפעולה - כאן תומס מדגים איך מחזיקים ידיים אחד לשני, זזים בעיגול בריקוד (קצת כמו בריקודי - הורה ההיא עם ההא), מזיזים תתחת ותרגליים כראוי, וכל זה תוך כדי שמירה על state of mind של מה המטרה בה נתמודד ונלמד.

== * ירושליים * ==
לאחר כל זאת, אנו זזים לירושליים. שם בבית קטן וזנוח, שוכן לו נפתלי עם מגוון עצום של כלי עבודה על הקירות. בקצה הבית יש את הסדנה בה הוא עובד ואליה הוא לוקח אותנו. בסדנה ניירות פרגמנט רבים בצורות של מנדלה, מפה עליה שרטוטים עם שמות, וזו נראית כמו מפת הגיהנום על-ה-דנטה. יש עליה סימנים של וסטיבולות, חמדנות, גאווה וכפירה, נביאי שקר. במרכז של המפה יש את לוציפר אשר מסומן כנחש גדול.

הוא מראה לנו על המפה, אתה מה שהוא יודע על הדרך של גיאורג. גיוארג החל את דרכו במעגל האלימות במדור של אלימות כנגד אחרים, משם הוא קפץ לבוידם של הגיהנום, היכן שיצורים מחוצפים כמו גיאורג חוצים גבולות, מדורים וטבעות. נפתלי מצ'פר אותנו ואומר שאנחנו לא נצטרך להתחיל היכן שגיוארג התחיל, הוא יכול לקרב אותנו למקום הנוכחי שבו גיוארג נמצא.

נפתלי עצמו לא יכול לצאת לטיול בגהנום בלי לאבד את עצמו, אבל לנו זה כנראה יהיה בסדר. אנו צריכים רק להתחבר למקום חשוך בתוכנו, יצא צל מתוכנו והוא ימשיך להיות איתנו, צל מודגש ומהותי, בטיול בגיהנום, צל מרושע... אבל זה אמור להיות בסדר כי אנו משוחחים (או מפוצצים לעצמנו ידיים) בשיחות עם שדים.. 

אנו לא משוכנעים שאכן דיבור אצלנו עם שד, דומה לטיול לממלכת השדים, אבל זה מה יש. נפתלי נותן לכולנו פתיל שזור אדום, הדומה לזה שגם תומס נתן לנו. הוא אומר לנו לשים את הפתיל על היד ולא לאבד או לקרוא את הפתיל כי זה מה שיאפשר לו להחזיר אותנו. 

אז נפתלי מתחיל לטנף את השפה העברית והקשר האלוהי שיש לו - הוא נותן משפטים כמו "אשרי מי שמנפץ מוחות עוללים לכותל", "מי שהלך בדם רגליך, בחלקי גופות נשים עירומות"... "מנא מנא תקל ופרסין"(מספר דניאל).. כתובות של אש יוצאות מידיו וחשכה נופלת עלינו.

== * הגהינום * ==

אנו מופיעים ללא זכרון כמעט על מה שקרה, יחזקאל/תומס/גיאורג או נפתלי. אנו כן זוכרים את עצמנו ושאנו צריכים לנוע ביחד. שיש לנו משימה.


הנוף מזכיר את הירח, אפור ומשעמם. נותנים קצת עניין הם ענני חרקים שנופלים על רוחות מסכנות וממללות אותם. אפשר לראות חורבות ישנות. אנו מתחילים לנוע.

מתוכנו מפעפע משהו החוצה, משהו אפל ומרושע - הצל! שילווה אותנו.

בדני (הזהיר) מופיעה העריצות. הוא רודה בחבריו לקבוצה, צועק עליהם לזוז יותר מהר ובועט בהם כשנדרש. ארי, מקבל כל זאת באי אכפתיות עמוקה, כשהוא מחפש קצת פריקת כל עול וחוסר אחריות. אלכסנדרה שמחפשת חפץ להרוס מעוניית להרוס משהו, אך הכל הרוס עוד מלפני שבאנו. לולו מחפשת אחר אב בנה העתידי ונותנת שירדו ויזיזו אותה קדימה. אלכסנדרה מייד פורצת קדימה בחיפוש אחר חפץ חסר מזל, בזמן שדני העריץ המשוטט, רודה באחרים כמו בעדר ומזיז אותם קדימה לכיוון המטרה.

ככל שאנו מתקדמים הצינה גדלה. אך מידי פעם אנו נזכרים כאשר אנו נותנים ביטוי לצל שלנו - כל פעם שדני בועט ומתעמר הוא נזכר (ולעיתים עוזר לאחרים להזכר) בעברו. כל פעם שארי מתעצל על הקרקע, הוא מתחבר למי שהיה פעם.

אנו ממשיכים עד שמגיעים לנהר שעליו יש מעבורת. דני שולח את לולו לארגן לנו כרטיסים. האיש במעבורת אומר "לא אקח אותך ללא תשלום". לולו והאיש מגיעים להסכמה בה לולו מתעברת ממנו, ובנתיים אלכסנדרה גוזלת ממנו את המשוט היחיד, הבודד שיש לו. היא מנסה לשרוף אותו בחוסר הצלחה, ובמקום היא שוברת את המשוט. היא לוקחת חצי, ודני שזקוק לכלי להכות בעדרו, לוקח את החצי השני.0

לאחר שעברנו לצד השני אנו ממשיכים. פוגשים רעות חולות, צינות קפואות, נהרות מרושעים ורוחות זוועה. טבעות חולפות ומדורים משתנים...

בדרך אנו גם רואים מן ענק עצום, תולע ברובו, ועינים ורשע במקצתו. לולו, שוכבת איתו (נכנסת לתוכו ומטיילת בפנימו,  כך יטענו אלו שנשארו בחוץ) וחוזרת כשהיא או אולי הוא מעובר. הייתה התעברות, רק לא ברור למי.

אנו ממשיכים דרך ביצה קפואה שבה זורמים נחלי דם בוער, ריח של חרה קיא וצואה באוויר. אנו רואים גיוארג שקפקף נע, זה העבר של גיאורג, הוא עבר כאן בדיוק בדרך הזו שאנו נעים בה. אנו נעים בעקבותיו. מתוך נהר דם מבעבע מנסים נשמות מסכנות לטפס, אך קנטאורים יורים בהם ומפילים אותם בחזרה לדם הרותח. אנו לא רוצים שאלו ישימו לב אלינו אז דני מציע להשתמש במן של הדיונון על מנת להפוך את כולנו לקשים לראיה. היות והטבלאט שלו נשבר על ידי אלכסנדרה, הוא מציע לכתוב את הטקס על גב מישהו. אלכסנדרה מתנדבת לעשות זאת, והוא כותב על גבה, תוך שהוא אונס את המציאות לרצונו (שהרי זה לא באמת שימוש בטבלט ולכן הקסם הזה לא אמור היה לפעול) וחריטה לתוך גבה של אלכסנדרה והוצאת דם. דני מגלה שאיכשהו הוא אכן מצליח לעשות זאת בכח הרצון הטהור וריכוז העל שלו כעריץ. 

אנו ממשיכים - אנשים תלויים וחתוכים, חרה קפוא ובוער, דם שבוער וצינה קפואה. אנו ממשיכים דרך הרים וגאיות, דרך אומללות ובכי, דרך שקרנים ורמאים, בוגדים ורוצחים. אנו ממשיכים דרך אנשים שסובבו להם את הראש, ללא ידיים ורגליים, לשונות ועניים תלושות וחיות מסתכלות בנו מהעצים. ואנו ממשיכים. 

אנו מגיעים למרכז. שם יושב התפלץ העצום, רגליו בדם וראשו בעננים, רוחות קפואות מנשות מפיו ומעניו נוזל חרא, צואה ושאר מרעין. בפיו האמצעי (ישנם עוד שניים), על כסא, קשור בשלשלאות, בידיו וברגליו תקועות יתדות, יושב גיאורג ובחיקו אריה...

==== פגישה שלושים וארבע - 7.12.2020 ====
=== נפילתו ועלייתו של הרייך גיוארג ===
השעה: בגיהנום יש רק זמן אחד - הזמן לסבול. או לקפוא. המממ... בגיהנום יש שני זמנים, הזמן לסבול, הזמן לקפוא. או להציל את גיוארג... המממ... בגיהנום יש שלוש זמנים!...

המקום: בגיהנום, סובלים, קופאים ומצילים את גיוארג.

מתו: 2 - אלכסנדרה כאשר ניסתה לפתות את האריה וארי (דני הרג אותו וקיבל אקסטרא אקספי על הריגה של חבר פארטי). ראוי לציין שהם מתו מספר פעמים. אבל לא מקבלים ניקוד על הריגה חוזרת.

גלים: מזהיר לפחדן - כעת פחדן (הצל: להיות דומה לאבא המתעלל שלו)

הבנות של דני עד כה מהגיהנום:
  * זה מקום מושבם של השדים
  * כוחם של השדים הוא להשתמש בכח הרצון שלהם על המציאות, הם אונסים את המציאות - וכנראה כך יתאפשר גם לנו
  * בהשוואה למלאכים - מלאכים נותנים את אינסוף האפשרויות (ראה מה שקרה בקסם עם זרן ואיך עבד הקסם בזוהר).
  * מכאן מובן שאצל השדים צריך להשתמש בכח הרצון להפעיל קסם, בעוד שאצל המלאכים צריך לבדוק את אוסף האפשרויות ולבחור מתוכן את הטובה ביותר. דבר שמרמז שיחזקאל עבד עם מלאכים - כי זה היה החזיון החשוב שלו.

המעבר של דני בין גליו, מתבטא כאן במעבר בין צליו. כאשר הוא מסתכל על גיאורג הקשור וכלוא, כאשר דני מתעמר בחבריו, כל אלו מעלים בו את הזכרונות מבית אביו. בית בשליטת ברזל של אביו אשר, כאשר היה חוזר לביתו, היה מוציא את כל העצבים שלו על אימו - דרך התעללות מילולית (בעיקר) ופיזית (מעט). הזכרונות האלו מעוררים בו... קנאה? חשק? דחף אפל! להיות כמו אביו.... וכך צל אחד הולך, וצל אחר בא... צל פחדן!

בנתיים אלכסנדרה מתקרבת לאריה, אשר נוהם עליה. היא מנסה לעשות עדות דוממת לאריה כי יש לה חתיחת שפם שנתקעה לה באצבע. אז היא הצמיתה את השפם. ואז עלה בה זכרון מהרגע בו גיוארג לקח את האריה ושם היא קולטת את השם של האריה - קישלארא (השם המקוצר). השם הארוך... גם ארי מנסה להגיע לי האריה והוא מכה בו וכמעט נקרע לו החוט האדום.

כולנו מסתכלים על גיוארג מנסים לדבר ולשכנע אותו, אולם הוא קפוא, מבטו תקוע באינסוף, נפשו מטיילת סביב והוא אינו עונה לנו. אחרי מספר נסיונות, אנו מבינים שכנראה הצל שלו שולט בו, וכך עולה התוכנית! הכשלון הגדול של הצל זה שככל שאתה יותר צל, כך אתה יותר נזכר, ואתה פחות צל. שזה סוג של אוקסימורון  או אולי סתם אמירה מ-1984. פחות צל זה יותר צל ויותר צל זה פחות צל! 

ראוי גם לציין שכל הזמן מאבדים זכרונות באזור ולאורך הזמן נשכחים הזכרונות.

לכן, כמו שאנו זוכרים דברים כאשר אנו מממשים את הצל שלנו, כך צריך למצוא מה הסוג הספציפי שהוא הצל של גיוארג ולצלצל אותו כמה שיותר, עד שזכרונות יעלו בו והוא יחזור להיות גיוארג. 

עולים רעיונות שונים. דני מציע לנסות ולעבוד עם טקס כוכבים. היות ואין לו טבלט הוא מחפש גב ידידותי ולולו שמחה להציע לו את שלה. הוא מתחיל לכתוב עליה עם עט נובע, אשר חותך לתוכה, ומשאיר סימנים של דיו ודם. מתוך אהבה ללולו הוא גם מצייר לה כנפיים על הגב מסביב לטקס. הטקס לא כל כך עובד, מצד שני לולו מושכת לתוכה את הטקס והדיו ומתעברת לה מזה גם כן.

אלכסנדרה תוקפת את הבעיה בעזרת עדות דוממת שאותה היא מנסה לעשות על האריה. להבין מהאריה מה גיוארג ניסה לעשות כאן, מה מטרותיו, מה הוא ניסה להשיג, מה האריה עושה כאן - האריה אומר בתוקף שרק גיאורג יכול לאשר כל דבר הקשור אל האריה. הוא כן הסכים שאלכסנדרה יכולה לגשת לגיאורג, אך אם היא תעורר את החשד שלו שזה לרעה, הוא יקטול אותה!

ניסינו לרדת על גיאורג ולגרום לו להתעצבן - אתה אדיוט , חלוש, אין לך סיבה לחיות. אך זה לא עובד.

בזמן הזה ארי התחרדן בכפור. וזה כה עבד על הצל, שהוא נזכר בג'וב האתיופי. וזה עזר לו לזכור כל שלב כמו באותו הג'וב והוא ידע בדיוק איך גיאורג עשה את הטקס והוא היה יכול לחקות אותו ולהעביר לנו את האריה. אך הוא כל כך התחרדן שהוא החליט בכלל לטפל בנושא של עכבר-גמרא ולהחזיר את היד היות ושניהם בגיהנום. הוא מצליח לתקשר עם עכבר גמרא - אבל עכבר אומר שהוא לא יכול להחזיר לו את האצבעות כי הם לא אצלו אלא איפהשהוא בעולם. אבל הוא נתן לו משהו אחר על היד. וזה עצבן אותו עד מאד.... ואז ארי החליט לבזבז את הזמן על האייסי (Invisible college) או ה-מב"נ (המכללה הבלתי נראית) או בקיצור המכללה. הוא עושה זאת רק על עצמו ומנצל את זה להסתובב במקום ולמות כמה פעמים על האריה. רק אז, במסגרת בזבוז הזמן הכללי שלו, הוא הפעיל זאת על כולם.  אנו מזהים את ההפעלה הזו ונותנים לה להתקיים. 

כאשר מפעילים את המכללה, יש תחושה הולכת וגדלה של שזה לא אמיתי, אך עדיין המשכנו ועשינו מספר דברים: כך לדוגמא דני חורט כוכבים על גבו של ארי עד שזה מת, ודני עשה זאת שוב ושוב. אך בגלל שזה היה במכללה התועלת הייתה מאד נמוכה אך דני המשיך בזה בשביל הכיף וכך הוא מעשית, מבלי שהוא התכוון לזה, מרוויח ומצליח הכי הרבה.

דני מבין - לאחר שסיים את טקסי הכוכבים השונים - שגיוארג מעוניין להיות שליט ישראל. אולם קשה לו להוציא יותר מידע מזה, ובאופן כללי התועלת של האייסי נהיית יותר ויותר נמוכה ככל שעובר הזמן, מקבלים פחות מידע ודאי והעולם יותר לא מרוצה ממה שקורה ונהיה פחות מציאותי. 

דני מנסה להשתמש בידע שלו להוציא את גיאורג ,  הוא מדבר אל גיאורג (דרך הצל), מנסה לפתות אות לכאן - הוא אומר לו - בוא לשלוט בנו, בוא להנהיג אותנו לעולם טוב יותר, אותנו ואת כל ישראל! אולם זה לא מספיק והוא לא מצליח להשפיע על הצל ולעלות בו זכרונות. דני מבין שהוא עדיין לא מדויק מספיק כדי לפתות את הצל לזכור.

אלכסנדרה פורצת בריקוד קווקזי - לגזינקה - עם האריה שמוריד לה את הראש ואוכל אותה מספר פעמים.

דני מוציא את כולם מהאייסי.

אלכסנדרה, שמתה לה מספר פעמים בידיו של האריה, מחליטה לתקוף את בעיית המידע קצת אחרת. היא לוקחת את האבן של גיוארג כבסיס לסוג של עדות דוממת (כי שוב מדובר יותר בכח הרצון שלה על המציאות שבו היא דורשת מידע, יותר מאשר טקס הרמטי סדור). היא משתמשת ומקריבה את האבן בנסיון להבין את גיאורג. היא נותנת לאבן שם "האבן שיודעת את גורלו של גיאורג". כולנו שוכחים שאי פעם הייתה אבן. היא חווה (ולנו היא מספרת את כל שהיא למדה) על חייו של גיוארג.

היא רואה את גיוארג אצל נורית חוזה את העתיד (שהוא יהיה נשיא ארה"ב!). היא רואה אותו כשהוא היה בג'וב שלנו, עם נפתלי בתכנון על התנועה בגיהנום וכך היא מגלה שהוא בא לכאן להשיג שד מסוים (מהאזור של אלימות כלפי אחרים) עם השם ראש-לאש (לא שם אמיתי רק כינוי). היא עוקבת אחר תנועתו בגיהנום ומגלה שהוא אכן הצליח למצוא את השם האמיתי של השד . אך לאחר שהוא השיג את השם של השד שלחו אותו לאובלייט (oubliette) או מה שהחברה קוראים לו tzinok (צינוק) על מנת שישכח את השם ואת השד וכך הוא ינוטרל.

היות והאבן יודעת את גורלו של גיוארג, והיות והיא הוצמטה מהמציאות, היא נותנת לנו את הכח לקבוע את גורלו של גיאורג.

עכשיו ארי, מלןץ למכללה, לעשות כוכבים על ארי, אבל עם הידע שלו, הוא לא הורג אותו אלא רק מכאיב לו עד מאד. וכתוצאה מכך - דני מקבל פלאש בק מילדותו הקשה של גיוארג . הייתה לו מעט מאד שליטה והאיווי הגדול שלו הוא כח אך הוא גם ביקורתי לגבי הרדיפה לגבי כח, ולכן נקודת התורפה שלו היא לא לצחוק עליו אלא לפתות אותו לכך...

עכשיו שאנו מבינים זאת, דני נגש שוב לגיוארג ואומר לו "באת לכאן להשיג שד, והצלחת, יש לך את השד, יש לך את הכח, אתה זה ששולט בעצמך, אתה שולט בשד, אתה שולט בישראל! יש לך את הכח!".

הפעם נראה שהמשפטים עושים את שלהם, משהו מתעורר בעיניו של גיוארג, הוא נראה לפתע מלכותי יותר, הספייקס בגופו מתפרקים ונעלמים. הוא מתרומם לאט ובכבוד, עיניו מלאות במודעות, הוא מסתכל עלינו, כשהוא מושיט את האריה קדימה, ואומר "תודה, אני משער שזה שייך לאחד ממכם?". טם טם טם!



==== פגישה שלושים וחמש - 14.12.2020 ====
=== להציל את טוראי גיוארג ===
השעה: מזמן גיהנום ארור+2 לזמן ירושליים (GMT+2) בשעה 1:23 בבוקר יום חמישי הוא ה- 28.3.19

המקום: גיהנום ממדור ראשון למדור השביעי ובחזרה לירושליים

מתו: כולם מתים מסביב. החיים: 5 - אנחנו!

גלים: מפחדן לחברותי - כעת חברותי (הצל - מעוניין לפגוע באביו המתעלל ולשכב עם אימו)

הצלנו את גיוארג והוא הציע לנו בתמורה לעזור לו לסדר את ישראל. ביחד טיילנו בחזרה בטבע הפסטורלי של הגיהנום עד שחזרנו למקום ממנו יצאנו, ושם קרענו את החוטי עזר על ידינו וב-פופ חזרנו לירושליים.


==== פגישה שלושים ושש - 28.12.2020 ====
=== חופר חופר חופר ===
השעה: 1:23 בבוקר יום חמישי הוא ה- 28.3.19 עד 12:23.

המקום: ירושליים, נסיעה לתל אביב ומנוחה בחללית של יחזקאל

מתו: נאדה בלבן!

גלים: מחברותי לזהיר - כעת זהיר

לאחר שחזרנו לירושליים רובנו השתחררנו במהרה מהשדים האישיים שלנו. רק דני נשאר כבול ומרותק לצד המרושע שלו והתעלל מילולית בנפתלי (האיש, האגדה והקמע) ובגיוארג (הקוסם, השד ולשעבר האריה) וכמובן בחבריו לקאבל (Cabal). אלו לא היו מרוצים אך קיבלו זאת בחוסר חן.

גיוארג תוהה שוב, "האם תעמדו לצידי", עכשיו שיצאנו מהגיהנום. לאחר היסוסים קלים והסתכלות אחד על השני, הסכמנו שאכן זה הדבר הנכון. לרגע תהינו אם תומס ישתף פעולה, ואלכסנדרה הזכירה שהוא מההתחלה אמר שזה רק תלוי בנו, דבר שחתם את המסמר האחרון בארון הקבורה הישראלי. בקרוב, כך דני חשב, כולם ימותו ועכשיו שהוא יודע לאן כולם יגיעו, לגיהנום, הוא אפילו שמח, יהיה לו מכרים להתעלל בהם בפעם הבאה שהוא יצא לטיול חורפי...

אנו שואלים את גיוארג על מעשיו בגיהנום והוא אומר שהוא ירד לשם על מנת להשיג שד למען ההגנה שלו ותוך כדי תנועה שם הוא הבין שבעצם המטרה שלו זה להשיג את ישראל. דני תהה לגבי אותו חזיון שהיה לו, וגיוארג אומר שהיה מורמוני משוגע (נבואי) אשר חזה את גיוארג עם כתר על הראש.

אנו נוסעים לתל אביב. בדרך דני נוהג והוא מאד עייף. אז לולו שעייפה עוד יותר ממנו נאבקת בו על מנת לקחת את ההגה ולוודא הריגה של כולנו. לאחר מאבק קצר, דני חוזר להגה וכולנו בדרך נס מגיעים חיים לחללית של יחזקאל. כולנו נכנסים ונופלים שדודים, ישנים, עד השעות המוקדמות של אחר הצהריים.

כאשר אנו מתעוררים, לאחר מקלחת קרה קצרה, אנו מתכנסים בקומת הקרקע שם תומס חופר ומעביר אותנו את מדור הגיהנום השמיני. הוא רוצה לדעת מדוע לא יכול להיות שיחזקאל העביר אותנו דרך האוניברסיטה הסמויה. אלכסנדרה מיד מפוצצת את הבלון באומרה שהיא אפילו לא חשבה על כך. תומס מתנפח לגודל פי שלוש מהרגיל ועומד להתפוצץ כשדני, שחזר להיות נחמד (אחרי שנת הלילה) מתפרץ ואומר שהוא כמובן חשב על זה ומייד הוא נותן את התשובה הלא נכונה.

זה מרגיע את תומס עד למאד כיוון שזה נותן לו מקום להרצות ולהתבטא, אנו חוזרים על כל הארועים בהם היה אוניברסיטה סמויה:
  * בתל אביב כשברחנו ופגשנו את נאגוס בפעם הראשונה
  * בדרך חזרה מחיפה לתל אביב אחרי שפוצצנו את הזוהר
  * כשהגנו מנורית, ויחזקאל היה מוטל חסר יכולות קסם בחדרו.

ברור כעת, לכולם, שהארוע השלישי לא יכל לפעול בזכותו של יחזקאל וזו ההוכחה אליה הטווס תומס כיוון.

אבל תומס לא מפסיק לחפור - מיד הוא מעלה את הנושא הבעייתי הבא - מה עושים עם החצי אח, חצי טמבל, חצי זוהר וחצי לא יודע חשבון בשם זרן? או הזהרורן בשמו המלא?

לפני שאנו מתחילים לדון בזה, מיד הוא עושה את החפירה השלישית שלו (חופר, חופר, חופר) פותח טלויזיה ושם אנו רואים שהיה פיצוץ בטכניון. הכתבים חושבים שמדובר בפיצוץ על רקע לאומני. אך אנו קולטים, בפינה, בחושך, לבדו, את מוטי בוכה את נשמתו... טם טם טם





==== פגישה שלושים ושבע- 11.1.2021 ====
=== אני ואבי לי ===
השעה: 13:23 בבוקר יום חמישי הוא ה- 28.3.19 עד 16:23.

המקום: החללית -> הטכניון -> החללית

מתו: ידוע על מספר פצועים בבנין שנשרף, אך כרגע לא ידוע על מתים.

גלים: מזהיר לפחדן - כעת פחדן

הדיון בין תומס למרי לגבי זהות הפושע שפוצץ את הטכניון דומה לאלו של הנוצרים הפרוטסטנטים מול הקתולים. מרי חושבת שזו נורית בעוד שתומס חושב שאלו האנשים של נורית. הו!

כאשר אנו שואלים מדוע דווקא אלו, תומס מציין שמוטי בכללית כנגד נורית ונאגוס, בכללית, לא מגן עליו. וספציפית מישהו מהצד של נורית יפגע בו לאור זאת, רק לא ברור מי. הדבר הזה מוביל אותנו היישר לשאלה של האם יש סיכוי גדול יותר לגיורג אם נוסיף אליו את מוטי ויש התלהבות בקהל והסכמה שאכן זה יעזור ויחזק. כאן מרי מרחיבה את הנושא ומציינת שיש חשיבות לצורה שבה נעזור לגיוארג. האם רק נשב בצד או נהיה אקטיביים - לפי צורת הפעולה כך נהיה יותר מקורבים לצלחת וכללית אנשים יקבלו אותנו כיותר בעלי השפעה וחשיבות. או בתרגום לאלכסנדראית - יתנו לנו גישה ליותר חפצים.

עם ההבנה הזו, אנו יוצאים לכיוון חיפה, קופצים לרכב של דני, פותחים ת'שער ומגלים שיש לנו אבי ולאבי יש לימו וללימו יש (פוטנציאלית) אותנו. מחזירים ת'רכב וקופצים ללימו.

בדרך לחיפה אנו מעבירים את אבי חקירה דרגה שלישית. בעיקר דני תוחן לו ת'מוח. אם הוא יקח אותנו, אם הוא יקח את נורית. האם הוא כבר לקח את נורית. ואת נאגוס? והאם הוא לקח אותו בספינה? או בסוס? או בחללית? אבי עומד בכבוד בחקירה ונשאר מנומס. רק כדי לבדוק את הגבולות שלו, בסיום אלכסנדרה לוקחת לו מראה מהלימו. אבי מחזיק מעמד. 

אנו נכנסים לטכניון ומוצאים את דרכנו לאזור עם הבלאגן המשטרתי. מוטי מציץ לנו מהפינה ואנו מצטרפים אליו, הוא לוקח אותנו למשרד הדיקן. 

במשרד אנו דורשים בשלומו (בסדר), מי ניסה לפגוע בו (אולי ג'וסף), איך הוא יודע (היה זוהר מעורב בהתקפה), האם הוא מרגיש שנאגוס מגן עליו (המממף), האם הוא היה רוצה שגיאורג יגן עליו (מאיפה הוא צץ? הבאנו אותו מהגיהנום. וואלה? כן! אז בכיף!), שנדבר עם גיוארג עכשיו (בכיף), הוא מזמין אותך לדבר איתו עכשיו (עכשיו? בטח, מצוין!), איך תגיע אליו (אל תדאגו, יש לי דרך), מה הדרך?

מוטי מציץ על פמוט ובפוף צהבהב נעלם. לולו (!) לוקחת את הפמוט ואלכסנדרה שולחת אסמאס למוטי שלקחנו את הפמוט כדי להגן עליו (!) ואם הוא צריך נחזיר אותו.

אנו יוצאים מהטכניון ואבי, הגיבור השקט, מחזיר אותנו לחללית. שם בפנים אנו פוגשים את מרי ותומס ומעדכנים אותם בשקרה. הם מרוצים ונעים הצידה לדון במי אפשר עוד להביא לצד של גיוארג.

אנו בדיוק עוברים חדר, כאשר:
  - אריה תופח ושואג
  - יריה נשמעת
  - טם טם טם קורה


==== פגישה שלושים ושמונה - 25.1.2021 ====
=== עולים למגדל השן ונופלים על הפרצוף ===
השעה: 16:23 בבוקר יום חמישי הוא ה- 28.3.19 עד 17:23.

המקום: החללית של יחזקאל, השלום לכיוון השדרה וכן משני צדדי תחנת הדלק שליד החללית.

מתו: 
תחת האוניברסיטה לולו (1), אלכסנדרה (3), דני (4), זרן (4), ארי (6), זמרהונים (כ-18), חיילים (כ-80)

במציאות: זרן (אולי מת, במינימום הנשמה שלו נדרסה תחת ג'וסף), זמהרונים (6), חיילים (19)

גלים: מפחדן לחברותי - כעת חברותי


עם שמוע היריה ובלי שביב של היסוס, לולו, דני ואלכס מייד פוצחים בריקוד סוער להפעלת האונ’. ארי לעומת זאת דבר ראשון מוציא אקדח ואז מצטרף לריקוד.

------- תחילת אוניברסיטה -------

--- כתה א ---

הרוב עושים פזזצטה במקום כדי שלא ירו בנו.

אלכסנדרה מיד מוציאה רסיסי זוהר שהיא שמרה מאז הפריצה הגדולה לגנים הבהיים והמעבר להצלה של יחזקאל. היא מגדילה עשות ומוציאה גם משהו השייך לג'וסף. עכשיו ובסיבובים הקרובים היא נותנת לדני להשתמש בהם כדי לחזק את בדיקות הכוכבים שלו.

יריות, אנשים נפגעים/מתים – המציאות עושה ריסט.

--- כתה ב ---

ארי קלט מהיכן אנשים יורים ומראה לנו. כעת אנויודעים היכן להססתר ולהמנע מלההרג על ההתחלה. אנו מגלים שיש שתי קבוצות שמתקרבות אלינו. אחת מאזור השדרה ואחת מאזור התחנת דלק. 

ארי יורד ובודק מה שלום זרן – מזהה שתוקפים אותו.

לולו מזהה שאכן יש הרבה זהרהורים מסביב.

דני מתחיל לעשות כוכבים על מנת להבין את מי כדאי לחסל על מנת להקל/לפתור את המצב הנוכחי.
בבדיקה הראשונה הוא בודק זאת על מספר אנשים בטווח הקצר:
  * ג’וסף – כן
  * זרן – כן
  * נורית – לא
  * נגוס - לא
  * ארנון – לא
  * הזוהר על כל חלקיו האנושיים – לא
  * גיורג – לא
לולו שמזהה שירה דתית מנסה לצאת כנגדה. היא מזהה שמסביב לזהרהורים יש חשכה שעוטפת אותה, שהיא מן משחק על זהרהורים וחשכה - חשחשוכים שכזה.

מישהו מת.

--- כתה ג ---

בדיקה שניה של דני, לבדוק את מי כדאי לחסל על מנת להקל/לפתור את המצב הנוכחי – בטווח הארוך
  * ג’וסף – כן
  * זרן – לא
  * נורית – כן
  * נגוס - לא
  * ארנון – לא
  * הזוהר על כל חלקיו האנושיים – לא
  * גיורג – לא
  * 
ארי או זרן מתים.

--- כתה ד ---

דני מעדכן את כולם על תוצאות הכוכבים שהוא עשה.

לולו מנסה לעשות מודלציה על השירה שהיא שומעת – לנסות לעשות תקומה. זה לא עובד.

ארי, דני ואלכסנדרה יוצאים לשטח לבדוק מה קורה ומי תוקף. מזהים: 12 אנשים באים מהשדרה, לעומת זאת מגיעים תריסר מאזור התחנת דלק. כולם עם רובעי סער וצלפים ברתק. כולם נראים black ops (יעני פרייבט ארמי). ארי מנסה להרוג אותם.

ארי מת.

--- כתה ה ---

ארי מודיע לנו שתוקפים את זרן

דני מנסה להתחבר לקשר בחוסר הצלחה.

מישהו מת.

--- כתה ו ---

דני ואלכסנדרה מחליטים להרוג את הקומנדו שליד התחנה בזמן שארי מנסה להרוג את אלו מהשדרה. אלכסנדרה מנסה לקבור את האנשים תחת חול ומקבלת קיפוד בפרצוף (החללית שלנו שוב חזרה להיות מוגנת ונפרדת מהעולם וקשה לעבור את ההגנה מבפנים או מבחוץ). ארי מת לאחר הצלחה חלקית של חיסול. דני ואלכסנדרה מזהים שהזמרה מגיעה מהגן שנמצא בצד השני של תחנת הדלק. יש שם שמונה זמרוהנים (זמר + זהרורן).

לולו מאבדת את עצמה במוזיקה.

ארי מת.

--- כתה ז ---

ארי חוזר ללמוד את החברה שמגיעים מהשדרה. אלכסנדרה ללמוד איך לקבור את החברה שליד התחנה ודני את הזמרהונים. הצלחה ברובה ארי ואלכסנדרה. דני מצליח להבין חלק מהמשפטים של הזמהרונים – בדמינו נסלול את הדרך… נבנה גשר....

מישהו מת.

--- כתה ח ---

אלכס רק למען הכיף והבדיקה יורה לזרן בראש.

זרן מת.

--- כתה ט ---

השלישיה שוב יוצאת – הפעם החיסולים עובדים טוב מאד! כולם מצליחים להרוג/לקבור/לירות/לחסל/לרצוח/להשמיד/לנטרל ולבזבז את כל הקבוצות השונות.

זרן מת.

--- כתה י ---

מקבלים החלטה שזהו, למדנו את המצב דיינו והגיע הזמן לצאת לשטח על אמת, ברטוב, ולעשות את המעשה.

------ סוף האוניברסיטה ---

וכך כתה יוד יוצאת למלחמה!

לולו מבצעת שיר שמירה על הבית. היא מזהה שמישהו מזמן מבחוץ  - אלכסנדרה אומרת שזה זרן – אך האוניברסיטה כבר לא פועלת ואנו מעדיפים להמשיך עם הפעולות שאנו יודעים לבצע כראוי.

השלישיה יוצאת לדרכה. כל אחד ומטרתו. לולו נשארת מאחור.

  * ארי מחסל בהצלחה את 12 התוקפים שבשדירה
  * אלכסנדרה מחסלת בהצלחה את תריסר התוקפים ליד התחנת דלק
  * דני מחסל בהצלחה את שמונת הזמרהונים.

זרן צועק הצילו ורץ ללולו. הפנים שלו מתעוותות באימה ושתנות. הוא נראות כשילוב מעוות של זרן וג’וסף . פוגשים את הזבוב https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%96%D7%91%D7%95%D7%91_(%D7%A1%D7%A8%D7%98) 

ג’וסף כופה בהההיות על החללית. בהההיות עוטפת את הבית - אלכסנדרה, ארי ודני בוהים בחללית הבאהוהה מבחוץ ורק לולו נשארת לבדה להגן על המקום מבפנים!

טם טם טם...



==== פגישה שלושים ותשע - 1.2.2021 ====
=== העקרון ההרמטי הראשון - מה ששלי, שלי ===
השעה: 17:23 בבוקר יום חמישי הוא ה- 28.3.19 עד 18:23.

המקום: החללית של יחזקאל

מתו: אפס!

גלים: מחברותי לזהיר - כעת זהיר.

הקסם הראשוני הטמון בנו, במשפחה הגרעינית של יחזקאל, אותו קסם דמוי כפה שקיבלנו מיחזקאל בההתחלה המתיתולוגית שלנו איתו, עולה ומנסה למשוך את תשומת הלב של כל אחד מאיתנו. לולו מבלי משים קושרת מטפחת סביב אצבע. אלכסנדרה וארי מתעלמים לכרגע ונעים לתוך החללית על מנת להכנס לתוכה. דני מפעיל את המשקפיים, בהם הוא משתמש למען טקס הכוכבים, ובוחן את הסביבה דרכו.

בנתיים, מול לולו, פרצופו המדוכדך והנדכא של זרן הופך לפרצוף המרוצה, שבע נחת, השמח בחלקו ובחלקת האדמה של החללית של יחזקאל. זהרהורים מתחילים להקיף את לולו בשעה שזו מנסה להזכר במה שהמטפחת אמורה להזכיר. ללא הצלחה.

מחוץ לחללית, אלכסנדרה, דני וארי מרגישים את הקיפודיות של החללית. קיפודיות מודגשת כמו בימים הטובים שבהם יחזקאל דאג לתחזק אותה.

אלכס, עצבנית על נסיון הגניבה של החללית שלנו, לא ממתינה שניה ונכנסת ישירות דרך השער לחללית. ארי, מסתכל לדקה קצרה על הכפה שעוטפת את החללית, אז הוא חולם ובחלומות יחזקאל שואל אותו "מה אתה רוצה", הוא מתחבר לרצון להרוג ונכנס אחריה פנימה. רק דני נשאר בחוץ, מנסה לעכל את רגשותיו לגבי נסיון הגניבה של ג’וזף את החללית, חושב על לבצע כוכבים על מנת להבין את הקורה.

לולו, שמתחילה להזדהרר, משתמשת במטפחת על מנת להגן על עצמה. כשהיא עושה את זה, גם היא נזכרת בקולו המיתולוגי של יחזקאל המהדהד אליה מהעבר - “מה את רוצה" הוא צועק עליה, “רק זה יציל אותך".

אלכסנדרה שנכנסת פנימה רואה את לולו עטופה זהרהורים ואת ג’וסף מרוצה מולה. 

בנתיים דני בחוץ קרוע בין שני רצונות שונים – הרצון לידע, ורצון מורכב יותר – הרצון למקום שלקחו לו. אנו למדים על דני שאין בו רצון לחללית. מספר פעמים בעבר הוא ציין שמבחינתו אפשר לעזוב את החללית בכיף. אולם, מרגע שג’וסף לוקח לו בכח את החללית, עולה ומפעם בו הרצון להחזיר את מה ששיך לו. יתכן שאחרי שהוא יחזיר את המקום הוא יתן, מרצונו החופשי, את המקום למישהו. אולם בזה שגורם זר מנסה לגזול ממנו את המקום, עולה בו רצון עז, להחזיר את המקום שלו בחזרה אליו. מרגע שהוא מבין זאת, הוא חדור מטרה. לשחרר את החללית מידי הצורר ג’וסף. על מנת לעשות זאת, הוא מתחיל להסתובב סביב החללית, סביב המבנה העוטף אותה, בחיפוש אחר נקודת תורפה דרכה הוא יתקוף את הצורר, והוא מפעיל את טקס הכוכבים להבין זאת.

לולו מתחברת לרצון להכאיב לעצמה כי בדרך זו היא חשה ומרגישה את החיים וכך היא אינה מתנכרת לעצמה או למשפחתה הגרעינית. רק כשהיא מסתכנת היא באמת חיה.

לולו, עם אקדח שלוף, יורה בג’וסף בחוסר הצלחה. ארי נותן לג'וסף מתנה - “מה אתה רוצה" יחזקאל צורח עליו, “נקמה" צורח ג'וסף בתגובה ישירה כשפרצופו מתמלא עויתות, כח, רצון והבנה בדיוק מה הוא רוצה, והוא מסיים כשהוא משפריץ זהרהורים על ארי.

בנתיים לולו מתרכזת בכאב, מתחברת לרצון לכאוב, לרצון להרגיש, ובאמת הזהרהורים יורדים ממנה.

ארי צועק על גוזף "תנקום במי שאתה אמור לנקום, יא אפס" כשכוונתו ברורה – לך תנקום ביחזקאל, לא בנו. ג'וסף מבין זאת ועונה "תצטרף אלי ונהרוג אותו יחד". ארי, בלי היסוס עונה "טוב".

דני בנתיים, שעושה לו כוכבים מחוץ לחללית, אוסף המון המון מידע ולוקח לו זמן לנתח ולהבין שנקודת התורפה המרכזית של ג'וסף היא תומס ומרי. הם יכולים לעצור אותו. נקודת התורפה השניה היא זמן. הוא צריך זמן לסיים את שהוא רוצה כי קיימת אפשרות לעצור אותו בזמן הקרוב. נקודת תורפה שלישית היא זרן עצמו. וכך הגענו לשלוש נקודות תורפה! והרי ידוע לתלמיד דני שבהרמטיקה שלוש נאמר, אחד ג'וסף יפול.  דני מיד שולח, דרך שירי הב"מ שבמשקפיים הודעה לתוסמ בזו הלשון "ג'וסף בחללית מנסה להשתלט עליה"

 דני גם מבין שהדבר המרכזי שעובד נגד הזוהר הוא רצון ומוחלטות של מחשבה. כמו שגיהנום הרצון קבע דברים, כך מול הזוהר צריך רצון ברזל. חד ומובחן. לא לאפשר לזוהר להציג אפשרויות ולאבד את עצמך בתוכם. דני מנסה להתחבר לעריץ שבתוכו, אותו הבנה חד מימדית ומרושעת קלות, שהוא היה בגיהנום וככזה הוא גם מתרכז ברצון הטהור שלו להפיל את ההפיכה שקוראת כרגע בתוך החללית.

אלכסנדרה מגיעה למסקנה דומה בתוך החללית, ומתמקדת נגד הזוהר. היא מכניסה אוויר ומוציאה אותו, ומשהו דועך בתוך גוזף.

דני מבחוץ מנסה להשתלט ברצונו על המקום, דרך הקיפוד, אם אפקט די מינימלי על ג'וסף.

לולו מנסה לחנוק את ג'וסף

ארי שמנסה להגן על אלו שהוא סומך עליהם (משפחתו, שמבחינתו גם כוללת את זרן) מנסה לנוע ולקרוא את ג'וסף מתוך זרן. ריבוא זהרהורים נזרקים עליו מציגים ריבוא של אפשרויות, אך ארי מתעלם בגבורה מכל תעתועי השוא האלו.

ג'וסף עומד בגבורה כנגד כל ההתקפות של המשפחה, אפשר לראות על פרצופו שהוא אומנם מתאמץ, אפשר לזהות שאנו כולנו מאיטים אותו ואת הטקס שלו עד למאד, אך בו בזמן הוא מרוצה כי הוא מנצח!

אך אז החלל שדני ארגן את העיוות שלו, מגיע לשיא וגיוארג, תומס ומרי מגיעים. תומס מגיע באמירת "הגעתי" דרמטית אשר חוזרת לאחור כבר שלוש פעמים! (תומס פעמיים, וגיוארג פעם אחת למען הדיוק) בהם הוא הגיע והדגיש דבר זה.

טם טם טם ...

הערה פוסט טם טם טמית - ג'וסף אומר "שיט"
==== פגישה ארבעים - 8.2.2021 ====
=== מרי ויחזקאל, בחייהם וברציחותיהם לא נפרדו ===
השעה: 18:23 בבוקר יום חמישי הוא ה- 28.3.19 עד 23:23 בבוקר.

המקום: החללית של יחזקאל

מתו: ג'וזף, בידה של מרי(!).

גלים: מזהיר לפחדן - כעת פחדן.

לאחר הכניסה הדרמטית, תומס מידע מצביע לכיוונה של מרי ואז לכיוונו של ג'וזף הזוהר. זו, עם ידיים מושטות, נכנסת דרך הקרע שיצר ארי ומטיחה את ג'וזף בקיר (היא שולפת אותו מתוך זרן כיד מתוך כפפה). זרן נשאר חסר ג'וזף וקורס במקום (ככפפה חסרת יד).

תומס פונה בדחיפות לדני "יש למצוא את המקום ביסודות שדרכו הזוהמה נכנסת. את נקודת התורפה שם". בשלב זה אנו מגלים שתומס, מרי וגיוארג הבינו שתהיה בעיה עוד לפני שהגיעו ותכננו על טקס. זה קריטי שאנו נעשה את השלבים של הטקס כמו שתומס תכנן. כמו כן אין להשתמש באוניברסיטה. ההסבר על כל הנושאים האלו יגיעו מאוחר יותר, מבטיח תומס.

דני מזהה עם כוכבים שאכן יש משהו זר ומוזר - זוהר אפילו - ביסודות, שנע דרך או בתוך הדרגון ליין שמתחת לחללית ומרעיל את החללית. לאורך זמן ג'וזף עדיין ינצח גם אם הוא קרוס לו בצד. דני מספר כל זאת לתומס ומראה לו על הנקודה שנמצאת באדמה שמתחת ליסודות, מתחת לאיזה מטר של בטון, וכן מצביע על נקודת התורפה דרכה אפשר לפגוע בזוהר המדובר - אותה נקודה מסוימת שבה הוא נמצא וממנה צריך להוציא אותו. 

תומס פונה לאלכס ואומר לה להביא את האדמה הנגועה בעזרת נשימת החומר. אולם היא לא מצליחה - אולי כי זה מאחורי מטר בטון, אולי הזוהר סתם שלילי. או אולי לפעמים הקסם פשוט לא עובד. אך חסרה הצלחה באוויר.

תומס פונה לאלכסנדרה ואומר לה ש - אלף - זמן הוא קריטי, אין הרבה זמן לפני שמה שג'וזף עשה יקרה. בית - עדיין ננצל את הזמן הקצר הזה ללימוד ו- גימל - עד כמה שאפשר היא צריכה לעשות זאת בעצמה או מקסימום עם עזרה מהמשפחה הגרעינית שלה. המשפחה הגרעינית, פותחת בדיון זוטא (אחד מהכוחות הידועים שלה), רעיונות עולים ויורדים כמו בלונים, ובסוף אלכסנדרה מציעה להשתמש בלבנות החבלה, אותם שמרנו מהנסיון הקודם של נורית כנגדנו. אין לנו ידע רב על איך לבנות חבלה עובדות, אך גם אין לנו ברירה רבה. ארי יודע מספיק על כיצד להפעיל לבנות, ודני יודע על כוחות/מפלי כוחות/נקודות תורפה/מומנטומים מספיק על מנת לחשב היכן יש להטמין את הלבנה על מנת לשבור במקסימום אפקטיביות את הבטון שבדרך, עם מינימום של פגיעה במבנה שמסביב. ארי, עם פטיש חמש קילו שובר לעצמו בור קטן, מטמין את הלבנה. אנו פותחים את כל החלונות/דלתות שיש (על מנת לתת לאוויר מקום לזרום) ומפוצצים את הלבנה. הדרך נפתחה! אלכסנדרה כעת יכולה למשוך את האדמה הרעולה, ואכן מביאה ומשפיכה אותו לרגליו של תומס שמייד אוסף אותו - בעזרת קסם אישי- ומשתמש בו לציור, או ליתר דיוק, לפיסול פנטגרמה מסביבו. בסיום עבודתה, מרוצה אלכסנדרה פוסעת לג'וזף ולוקחת עגיל מאוזנו.

כעת תומס מבקש שארי יוליך את ג'וזף מסביב ויטפטף מדמו על פינות הפנטגרמה. אלכסנדרה מנדבת את העגיל שהרגע לקחת לטובתו של ארי שישתמש בזה לחורר חור לדם לנזול. ארי זורק חול על ג'וזף, נשכב, ואז ג'וזף קם כשהוא עדיין מעולף, ומזיז את גופתו שלו, חותך בעצמו עם העגיל, ומטפטף דם על פינות הפנטגרמה. בסיום ג'וזף דופק את ראשו בקיר וחוזר לקריסתו. 

ראוי לציין, שלאורך כל הארועים, דני מצלם את הטקס, הן דרך משקפיו (הפחות טובים) וגם דרך המצלמות הפזורות מסביב. בסיום הוא מתכנן לשלוח את כל הטקס לאלכסנדרה על מנת שזו תפתח תיק ארטיפקטים דיגיטליים בנוסף לתיק הפיזי הקיים שלה.

תומס כעת פונה ללולו ושואל אם היא שומעת את זמרת הקולולו מתוך הזוהר -המוזהרהורים. לולו מתרכזת, שומעת ומדווחת בחיוב. תומס מבקש שהיא תחזור על הזמרה הזו. היא בשמחה חוזרת על הזמרה ואז מתחילה לנסות ולחקות אותה, דבר שגורם לה הן לאיבוד פוקוס והן להזהרהרות קלה. הדבר אינו מפריע לתומס שמתחיל לזמרר בשפה לא ברורה (שדני מזהה בה שורשים יווניים) כשהוא באמצע הפנטגרמה. הפנטגרמה, כולה חול וסחלה, מאדימה מדם.

ואז - דני מרגיש שנקודת התורפה של הזוהר בחללית נעללם. אלכס מזהה שאין כבר רעל באדמה. ארי מזהה שהדם של ג'וזף לא שם ולולו מזהה שהמוזהרהורים כבר לא שם.

כולם מרגישים כיצד הטקס משפיע על דבר מה מקומי, שהוא משפיע על משהו גדול יותר, שוב ושוב, עד שזה גדל מעבר לנתפס.

דני שהתרכז בקו הדרקון, מזהה שההשפעה נעה לעומקו ולרוחבו של הקו ואז מתפשטת דרכו, מבטלת את הכפה הבאההית שעוטפת את החללית, ומתפשטת לכל ישראל. זרן, מתייפח כשזה קורה.

כעת כשהכל רגוע תומס מסביר את המגבלות שהוא נתן. 

ראשית - מדוע אי אפשר היה להשתמש באוניברסיטה - מסתבר שבנושאים רגישים לזמן, באם הקוסם מולך יודע על כך, הוא יכול לנצל לרעה את האוניברסיטה על מנת שיתבזבז זמן. הזוהר חזק בזה במיוחד היות והוא מציג מטבעו אפשרויות רבות שונות ולכן האוניברסיטה הייתה כנראה לא עוזרת במקרה הנוכחי.

שנית - מדוע אלכסנדרה הייתה צריכה לעשות את החלק שלה בעצמה? כי צריך היה להראות יכולת עצמאית ובעלת כח של המשפחה הגרעינית שאינה נסמכת על גורמים זרים. צריך להראות שאנו (המשפחה) בעלי כח ושאף אחד לא צריך להתעסק בנו. בנוסף, בהערה צדדית הוא אמר שהטקס שהוא תכנן לעשות הסתמך על כך שאנו נבצע אותו, ואם נכניס גורמים זרים (גיוארג לדוגמא) זה יחליש את הטקס, שלא תוכנן מראש לזה. הוא מרחיב ואומר שלדוגמא אם לא היינו מצליחים לפתוח את הדרך לאלכסנדרה אז הוא היה יכול לבקש מגיוארג שיביא את האדמה. ובהזדמנות נדירה זו הוא מברך אותנו על ההצלחה הקולוסאלית שלנו לעשות את הטקס בעצמנו.

כעת עולה השאלה מה עושים עם ג'וזף. בהתחלה, דני (!) מייצג את הדעה המיליטנטית של לחסל אותו. אפשר לזהות את השאריות של העריץ (מהגהינום) בתוכו. האחרים מעלים אפשרויות אחרות - אולי אפשר לנצל אותו לטובתנו. דני שעושה בדק בית בנתיים, קולט מהיכן הגיע כל הטסטרון המיותר הזה, מנגב את עצמו במהירות, ומסכים עם החברה על כך שעדיף לנצל אותו לטובתנו. לדוגמא, כך אנו חושבים, שאולי כדאי שיהיה קצת זוהר מסביב לתת עוד אפשרויות קסם בישראל. ארי גם משתעשע במחשבה שזו נקמה נחמדה כנגד יחזקאל. שיסבול קצת בחזרה. לולו שואלת אותו למה הוא כל כך רוצה לנקום ביחזקאל, אך לא מקבלת תשובה ברורה. זה ארי. גיוארג מציע פשוט לשחרר את ג'וזף. בסופו של הדיון זוטא, אנו מסכימים לשחרר את ג'וזף ולראות כיצד יהיה אפשר לנצל אותו לטובתנו בהמשך. אנו מבהירים לג'וזף שהיינו יכולים לחסל אותו, אבל במקום זה אנו רוצים לפתוח עידן חדש במציאות, אנו נשחרר אותו ונשמח אפילו לעזור לו להקים גני זוהר חדשים. אלכסנדרה צועקת על דני שהיא לא מוכנה שישתלו זוהר בחללית ודני מייד מציע להקים גני זוהר מחוץ לחללית עם ג'וזף.

אז תומס מציע לנו שכדאי שגיוארג ישים תחת חסותו את החללית ואנו נקבל מקום מועדף באימפריה הצומחת של גיוארג. תומס מסביר שהדבר הזה אינו אומר שהוא יקבל את המקום או יהיה לו כח/חשיבות/זכות/בעלות על החללית. הדבר רק מציין את מערכת היחסים ביננו. אנו תומכים בו והוא נותן חסות לנו. מעין חוזה הגנה הדדי, עם היררכית יחסים - הוא הבוס של ישראל, ואנו משפחת קוסמים בישראל, במעגל הראשון, תחת הבוס. כולם מסכימים שזה רעיון טוב. גיוארג מוציא את הטלפון ונוקש בו כמה דברים ודקות ספורות לאחר מכן עובר מטוס מעל החללית כשהוא משאיר זנב אוויר מאחוריו. דני שעוקב אחר הדרגון ליין מזהה שיש זרימה כעת בין החללית לבין נתב"ג דרך הקו. המטוסים מסמנים סימנים קסומים בשמיים (יעני סיגיל), סימנים דקלרטיביים וכולם מרגישים את הקשר שנוצר בין כאן (חללית) לשם (נתב"ג). אנו מזהים שמדובר בטקס ארבע מימדי - כולל זמן. לאורך כל הארוע אלכסנדרה מתעדת את זה, מציירת בטירוף במחברתה את כל הארוע. דני מתעד את כל הארוע, מצלם הן את גיוארג והן את אלכסנדרה.

כשכולם עסוקים, ולשם הדקלרטיבות דה-אקסלנס, מרי תופסת את ג'וזף, שולחת מבט לארי, מבט של רוצח לרוצח, אומרת "מכשפה לא תחיון!" וחותכת באיבחה את גרונו. זה משפריץ דם וג'וזף קורס מת על הרצפה מלאת הרסיסים וסחלה מטקסים.

טם טם טם, הסשן נשלם והפרק תם.

סצנה פוסט-טמטמטמית - מתקיים דיון זוטא עם מרי מדוע היא הרגה את ג'וזף. זו אומרת שצריך לחסל כל נגע באיבו. יש התמרמרות כללית כנגד מרי על כך שהיא לא נתנה לנו להחליט, כפי שתומס אמר. אולם, במבט היא מבהירה שהיא הבוס של תומס והוא לא מבטיח דברים בשמה. בסיומו של הדיון גיוארג מסיים באקט מלכותי באומרו "בפעם הבאה שיש הרג מתוכנו, נא לדבר איתי מראש" ועזיבה בחטף.




כל פרקי הסיפור נמצאים [[https://corky.net/israel/game/ezekiel_s_spaceship/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7|כאן]]


===== סוף פרק רביעי - תככים ומזימות במערב הפרוע =====
Game

כלים של משתמש

כלים של אתר

כלים של דף
