פעילות רציפה של תחבורה ציבורית
על מנת להוות תחליף אמיתי לרכב פרטי, התחבורה הציבורית חייבת להיות זמינה שבעה ימים בשבוע, עשרים וארבע שעות ביממה. קווי ההסעה בחגים ושבתות לא יעברו ביישובים ושכונות בעלות ארוח חיים דתי.
שאלה: האם אין צורך, בכדי להתקדם בכיוון זה יש לקבוע עמדה בקשר להסדר הסטטוס-קוו?
תשובה: שכאשר מדובר בשינויים באקלים כדור־הארץ, שלפי הרוב המכריע של המדענים העוסקים בנושא, יגרמו סבל, רעב, ומוות של מיליונים, אם לא יעשה משהו מהותי בעשור הקרוב, לעומרת שמירה על הסדר הסטטוס-קוו - התשובה המוסרית והיהודית צריכה להיות: שמירה על עולמו של ריבן־עולם, ומכאן פיקוח הנפש של מיליונים, דוחה סטטוס-קוו.
ההשלכות של תחבורה ציבורית *במקום* רכב פרטי הן:
- הפחתה של תעונות דרכים.
- הפחתה של פליטת גזי חממה.
- הפחתה של זיהום אוויר.
כל אלה הם עניינים של פיקוח נפש. ישנן השלכות נוספות, אך עיקרן הן דיני ממונות, לכן אינן מוזכרות כאן.
אם תחבורה ציבורית אינה מאפשר לאזרח שאינו שומר מצוות לצאת בשבת לטייל, הוא אנוס לרכוש רכב, וכאשר יש ברשותו רכב, הוא עישה בו שימוש גם בימי חול. מכאן הצורך של תחבורה ציבורית להיות אלטרנטיבה *מלאה* לרכב פרטי.
