miflaga:אלטרנטיבה_דמוקרטית_לבחירות
הבדלים
כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.
| הגירסה הבאה | הגירסה הקודמת | ||
|
miflaga:אלטרנטיבה_דמוקרטית_לבחירות [2006/07/27 04:49] נוצר |
miflaga:אלטרנטיבה_דמוקרטית_לבחירות [2013/11/06 23:47] (הגרסה הנוכחית) |
||
|---|---|---|---|
| שורה 51: | שורה 51: | ||
| [1] הספר המודרני היחיד (למיטב ידיעתי) העוסק באופן יסודי בסורטיציה הוא ספרו של Bernard Manin, The Principles of Representative Government בהוצאת Cambridge University Press (1997). חלק ניכר מהרעיונות והמידע כאן מבוססים על ספר זה. ספר נוסף העוסק בסורטיציה - למעשה, בקריאה ליישומה של השיטה בארה"ב - הוא ספרם של Calenbach and Philips, Citizen Legislature בהוצאת Banyan Tree Books / Cedar Glass (1985). | [1] הספר המודרני היחיד (למיטב ידיעתי) העוסק באופן יסודי בסורטיציה הוא ספרו של Bernard Manin, The Principles of Representative Government בהוצאת Cambridge University Press (1997). חלק ניכר מהרעיונות והמידע כאן מבוססים על ספר זה. ספר נוסף העוסק בסורטיציה - למעשה, בקריאה ליישומה של השיטה בארה"ב - הוא ספרם של Calenbach and Philips, Citizen Legislature בהוצאת Banyan Tree Books / Cedar Glass (1985). | ||
| + | |||
| [2] ניתן לראות את שיטת הסורטיציה כואריאציה על רעיון הסבב (רוטציה) . בשיטת הסבב זוכה כל חבר בקבוצה להיות נושא תפקיד לזמן קצוב. כאשר הקבוצה גדולה אין אפשרות להשלים סבב מלא. חברי הקבוצה שעלו בגורל הם אלו שנתמזל מזלם להיות בתחילת הסבב. | [2] ניתן לראות את שיטת הסורטיציה כואריאציה על רעיון הסבב (רוטציה) . בשיטת הסבב זוכה כל חבר בקבוצה להיות נושא תפקיד לזמן קצוב. כאשר הקבוצה גדולה אין אפשרות להשלים סבב מלא. חברי הקבוצה שעלו בגורל הם אלו שנתמזל מזלם להיות בתחילת הסבב. | ||
| + | |||
| [3] Manin, Principles of Representative Government, וכן אריסטו, החוקה האתונאית, ספר ראשון, פרק 4. | [3] Manin, Principles of Representative Government, וכן אריסטו, החוקה האתונאית, ספר ראשון, פרק 4. | ||
| + | |||
| [4] אריסטו, פוליטיקה, ספר רביעי, פרק 9. מונטסקייה, רוח החוקים, ספר שני, פרק 2. רוסו, החוזה החברתי, ספר רביעי, פרק 3. | [4] אריסטו, פוליטיקה, ספר רביעי, פרק 9. מונטסקייה, רוח החוקים, ספר שני, פרק 2. רוסו, החוזה החברתי, ספר רביעי, פרק 3. | ||
| + | |||
| [5] התסריט האידאלי נמצא ברקע בעת שדנים בבחירות דמוקרטיות, אך קשה למצוא מענה מפורש בדיונים אלו על השאלה הקריטית מהו בדיוק התהליך באמצעותו הופכים אנשים חכמים וישרים למועמדים בולטים ומושכים את תשומת ליבו וקולותיו של הציבור - ההנחה המובלעת היא שהתהליך הזה מתרחש באופן ספונטני. לדוגמא, The Federalist Papers, המאמרים שכתבו כמה ממנסחי החוקה האמריקאית במהלך המערכה על אשרורה במטרה לשכנע את הציבור במעלותיה, מספקים את התיאור הקצר הבא באשר לזהותם ותכונותיהם של המועמדים (מס' 57, מיוחס להמילטון או מדיסון): "Who are to be the objects of popular choice? Every citizen whose merit may recommend him to the esteem and confidence of his country. No qualification of wealth, of birth, of religious faith, or of civil profession is permitted to fetter the judgement or disappoint the inclination of the people.". ההסבר כיצד ילמד הציבור על מעלותיהם של אותם אזרחים הראויים להערכתו ולאמונו הושמט. | [5] התסריט האידאלי נמצא ברקע בעת שדנים בבחירות דמוקרטיות, אך קשה למצוא מענה מפורש בדיונים אלו על השאלה הקריטית מהו בדיוק התהליך באמצעותו הופכים אנשים חכמים וישרים למועמדים בולטים ומושכים את תשומת ליבו וקולותיו של הציבור - ההנחה המובלעת היא שהתהליך הזה מתרחש באופן ספונטני. לדוגמא, The Federalist Papers, המאמרים שכתבו כמה ממנסחי החוקה האמריקאית במהלך המערכה על אשרורה במטרה לשכנע את הציבור במעלותיה, מספקים את התיאור הקצר הבא באשר לזהותם ותכונותיהם של המועמדים (מס' 57, מיוחס להמילטון או מדיסון): "Who are to be the objects of popular choice? Every citizen whose merit may recommend him to the esteem and confidence of his country. No qualification of wealth, of birth, of religious faith, or of civil profession is permitted to fetter the judgement or disappoint the inclination of the people.". ההסבר כיצד ילמד הציבור על מעלותיהם של אותם אזרחים הראויים להערכתו ולאמונו הושמט. | ||
| + | |||
| [6] תומס ג'פרסון כתב בפיסקה ידועה במכתב לג'ון אדמס ב-1813: "[T]here is a natural aristocracy among men. The grounds of this are virtue and talents. [...] May we not even say that that form of government is the best which provides the most effectually for a pure selection of these natural aristoi into the offices of government?" | [6] תומס ג'פרסון כתב בפיסקה ידועה במכתב לג'ון אדמס ב-1813: "[T]here is a natural aristocracy among men. The grounds of this are virtue and talents. [...] May we not even say that that form of government is the best which provides the most effectually for a pure selection of these natural aristoi into the offices of government?" | ||
| + | |||
| [7] סקר דעת קהל שהוזמן על ידי הכנסת בשנת 2000 גילה כי 88% מהציבור בישראל לא מרוצים מהכנסת, ל- 55% אין אמון בכנסת, וב-50% הכנסת מעוררת תחושת בושה. סקר משנת 2004 מעיד כי דמותה של הכנסת כנראה רק הוסיפה להתדרדר מאז. ראה: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/mdd.htm, http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=420237 | [7] סקר דעת קהל שהוזמן על ידי הכנסת בשנת 2000 גילה כי 88% מהציבור בישראל לא מרוצים מהכנסת, ל- 55% אין אמון בכנסת, וב-50% הכנסת מעוררת תחושת בושה. סקר משנת 2004 מעיד כי דמותה של הכנסת כנראה רק הוסיפה להתדרדר מאז. ראה: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/mdd.htm, http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=420237 | ||
| + | |||
| [8] לדוגמא: אלכסנדר המילטון - מצוטט ב-Farrand, דיוני האסיפה המכוננת הפדרלית, כרך ראשון, עמ' 299, וג'יימס מדיסון, באותו הכרך, עמ' 431. אדמונד בורק הביע רעיונות דומים ב-מחשבות על המהפכה הצרפתית, פסקאות 80-81, וכך גם המהפכן הצרפתי עמנואל-ג'וסף סאייס במאמר על זכויות האדם והאזרח. | [8] לדוגמא: אלכסנדר המילטון - מצוטט ב-Farrand, דיוני האסיפה המכוננת הפדרלית, כרך ראשון, עמ' 299, וג'יימס מדיסון, באותו הכרך, עמ' 431. אדמונד בורק הביע רעיונות דומים ב-מחשבות על המהפכה הצרפתית, פסקאות 80-81, וכך גם המהפכן הצרפתי עמנואל-ג'וסף סאייס במאמר על זכויות האדם והאזרח. | ||
| + | |||
| + | ====== שאלות ====== | ||
| + | כל הכבוד על ההשקעה ותודה על התרומה. אני מאוד אוהב את הרעיון של הדמוקרטיה הישירה, ולדעתי אפשר לשים במצע תמיכה בחוקים המקדמים את הרעיון. | ||
| + | יש לי מספר שאלות. | ||
| + | * לגבי הרשות המבצע, מי ימנה אותה? כיצד היא תפוקח? האם החלפת הכנסת פעם בשנה לא תאפשר חופש פעולה גדולה מדי לממשלה? כמה זמן הממשלה תכהן? | ||
| + | * האם שנה אינה זמן מועט מדי לנבחרים? | ||
| + | * כאשר הבחירה היא אקראית, השירות בכנסת עלול להפוך להיות למטלה, לא לזכות. במקום שנקבל מדגם אקראי מהאוכלוסיה, אנחנו עלולים לקבל מדגם אקראי של אנשים שאין להם משהו יותר טוב לעשות בחיים. נראה לי שעט אנשים יסכימו לעזוב עבודה למשך שנה, רק כדי להיות אחד מחמש מאות. | ||
| + | |||
| + | ==== תשובות ==== | ||
| + | |||
| + | לא הייתי מתאר את הסורטיציה כ"דמוקרטיה ישירה" אלא כשיטה לבחירת נציגים בדמוקרטיה המבוססת על ייצוג. אני אישית מאמין שאין שום אפשרות לבסס משטר על דמוקרטיה ישירה במדינה מודרנית, אך אפשר כמובן לשלב את אלמנטים של דמוקרטיה ישירה, כגון משאלי עם, במסגרת דמוקרטיה מבוססת נציגים. | ||
| + | |||
| + | באשר לשאלות: | ||
| + | לדעתי, לפחות בשלב ראשון, אפשר להחליף את הבחירות בהגרלה ולהשאיר את כל שאר נהלי המשטר כפי שהם - הממשלה תורכב על ידי השגת רוב תומך בקרב חברי הכנסת, חברי הכנסת ישרתו במשך ארבע שנים, וכו'. הכנסות יוכלו לפי שיקול דעתן לשנות מרכיבים אחרים בשיטת המשטר. לי אישית ישנם רעיונות נוספים (לדוגמא, החלפת ביהמ"ש העליון בגוף המורכב מאזרחים), אבל אני סבור שעדיף שלא לכרוך את כל הרעיונות יחדיו. | ||
| + | |||
| + | לדעתי, השירות בכנסת יקסום לרוב הציבור ויהיו מעטים שיוותרו על ההזדמנות. ראשית, חברי הכנסת, כמו כעת, יקבלו משכורת נאה ותנאי פרישה מכובדים, כך שלא מדובר על הקרבה אישית. מעבר לעניין הכספי, אני סבור שרוב האזרחים ישמחו לנצל הזדמנות להשפיע על החיים בארץ ולנסות לשפרם לפי ראות עיניהם. מובן שמי שהעניין אינו קוסם לו, יוכל לוותר על הכבוד. אני יודע שאני, אם אעלה בגורל, אקפוץ על ההזדמנות בשתי ידיים (ודווקא יש לי גם עיסוקים אחרים בחיים). | ||
miflaga/אלטרנטיבה_דמוקרטית_לבחירות.1153964984.txt.gz · מועד השינוי האחרון: 2006/07/27 04:52 (עריכה חיצונית)
כלים של דף
למעט מקרים בהם צוין אחרת, התוכן בוויקי זה זמין לפי הרישיון הבא: CC0 1.0 Universal
