כלים של משתמש

כלים של אתר


miflaga:מערכת_הכליאה

הבדלים

כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.

קישור לתצוגה השוואה זו

הגירסה הבאה
הגירסה הקודמת
miflaga:מערכת_הכליאה [2006/07/29 16:44]
נוצר
miflaga:מערכת_הכליאה [2013/11/06 23:47] (הגרסה הנוכחית)
שורה 1: שורה 1:
-====== ​__הפרטת בתי הסוהר - הניסיון האמריקאי__ ======+======הפרטת בתי הסוהר - הניסיון האמריקאי======
  
  
שורה 9: שורה 9:
 ציטוט מדיווח של "​תאגיד הכליאה האמריקני"​ (יש דבר כזה) אל בעלי המניות שלו בשנת 94: ציטוט מדיווח של "​תאגיד הכליאה האמריקני"​ (יש דבר כזה) אל בעלי המניות שלו בשנת 94:
  
-"There are powerful market forces driving our industry, and its potential has barely been touched"​+**"There are powerful market forces driving our industry, and its potential has barely been touched"​**
  
 ובתרגום לעברית:​ ובתרגום לעברית:​
 "​ישנם כוחות שוק חזקים המניעים את התחום שלנו, והפוטנציאל שלו בקושי מומש..."​ "​ישנם כוחות שוק חזקים המניעים את התחום שלנו, והפוטנציאל שלו בקושי מומש..."​
  
-בנוסף, לתאגידי הכליאה יש לוביסטים (שתדלנים) אשר מפעילים לחצים כבדים על פוליטיקאים להחמרת הענישה, ​בנוסף יש לתאגידי הכליאה אינטרס ביצירת דעת קהל נגד "​הגידול בפשיעה"​. השיא הוא שבשנים האחרונות בהרבה ​ממדינות ארה"​ב נכנס לתוקפו חוק, ששמו לקוח מעולם הבייסבול:​ Three Strikes and You're Out ("​שלוש פסילות ואתה בחוץ"​),​ אשר קובע שאדם שמורשע פעם שנייה בעבירה זהה, מקבל מאסר כפול, ואם מורשע פעם שלישית בפשע כלשהו, הוא נכנס אוטומטית למאסר של 25 שנה... וכבר היו מקרים של אנשים שיושבים 25 שנה ​בפנים ​על גניבת פיצה או מכנסי ג'​ינס.+בנוסף, לתאגידי הכליאה יש לוביסטים (שתדלנים) אשר מפעילים לחצים כבדים על פוליטיקאים להחמרת הענישה,​ לתאגידי הכליאה אינטרס ביצירת דעת קהל נגד "​הגידול בפשיעה"​. השיא הוא שבשנים האחרונות בחלק ​ממדינות ארה"​ב נכנס לתוקפו חוק, ששמו לקוח מעולם הבייסבול:​ Three Strikes and You're Out ("​שלוש פסילות ואתה בחוץ"​),​ אשר קובע שאדם שמורשע פעם שנייה בעבירה זהה, מקבל מאסר כפול, ואם מורשע פעם שלישית בפשע כלשהו, הוא נכנס אוטומטית למאסר של 25 שנה... וכבר היו מקרים של אנשים שיושבים ​בבתי סוהר ​25 שנה על גניבת פיצה או מכנסי ג'​ינס.
  
 המצב סותר את העיקרון הבסיסי שאומר כי המדינה היא בעלת המונופול הלגיטימי לשימוש באלימות והיא זאת שאחראית על שמירת הסדר הציבורי,​ בני אדם הפקידו את זכויותיהם הטבעיות (בין היתר הזכות להעניש ולשקם את מי שפוגע בחברה) בידיו של הריבון - המדינה. המצב סותר את העיקרון הבסיסי שאומר כי המדינה היא בעלת המונופול הלגיטימי לשימוש באלימות והיא זאת שאחראית על שמירת הסדר הציבורי,​ בני אדם הפקידו את זכויותיהם הטבעיות (בין היתר הזכות להעניש ולשקם את מי שפוגע בחברה) בידיו של הריבון - המדינה.
 +
 +
 +
 +====== הביקורת המרקסיסטית ======
 +
 +באמצעות ניתוח מרקסיסטי,​ ניתן להציע ביקורת מעמיקה אף יותר. בתי סוהר פרטיים מהווים את שיאו של השוק החופשי הקפיטליסטי,​ אנו עדים להפיכת הענישה למוצר סחיר - מִסחוּרה של הענישה - **קומודיפיקציה**. מה שמוביל ליצירה של ביקוש והיצע עבורה. דבר זה מנוגד לכל תפיסה הומניסטית,​ הרואה באדם מטרה ולא אמצעי או מצרך - במידה וקיימים ביקוש והיצע עבור ענישה, האדם הופך להיות אמצעי לקיומם - הוא הופף למצרך.
 +
 +הקפיטליזם מסוגל ליצור אצל הצרכנים תודעה כוזבת של "​צורך"​ מלאכותי במוצרים או שירותים מסוימים,​ ע"י סיקור יתר של פשיעה בעזרת אמצעי התקשורת למשל - ובכך ליצור תחושה מוגזמת של סכנה המביאה לצריכתם של "​מצרכים"​ המיוצרים ע"י בעלי עניין. העלייה בפשיעה נתפסת כ"​הזדמנות עסקית"​ ומטבעו הבלתי ניתן לסיפוק של הקפיטליזם,​ נוצר דחף לחיפוש אחר שווקים חדשים לצורך התרחבות. על פי הגיונו המעוות של הקפיטליזם - ההפרטה יוצרת ביקוש ושווקים לאי החוקיות עצמה, שהרי "​הגדלת נתח השוק"​ מחייבת תוספת בפשיעה ובהתנהגות הפלילית.
 +
 +מסחור הענישה מתייחס לשאלות חברתיות ומוסריות במונחים כלכליים בלבד, אם נביט דרך משקפיים מעמדיות,​ מסחורה של הענישה מתייחס אך ורק לסימפטום של הבעיה - **הפשיעה**,​ תוך התעלמות מהסיבה - **אי השוויון הכלכלי**,​ המתבטא בכך שבארה"​ב,​ אחד מכל ארבעה גברים שחורים ישהה במוסד ענישה במהלך חייו - 60% מהאסירים בארה"​ב הם שחורים,​ בעוד ששיעורם באוכלוסייה הוא 6% בלבד. זוהי תולדה של הבדלים סוציו-אקונומיים - של אי שוויון כלכלי. גם במדינת ישראל, בעוד שהפשיעה היא רק סימפטום לבעיות החברתיות,​ אי השוויון הכלכלי הוא הסיבה להן: קיים מתאם גבוה בין מעמד סוציו-אקונומי לבין מוצא/​גזע/​עדה של אוכלוסיית האסירים.
 +
 +====== הערות ======
 +לא צריך להיות מרקסיסט כדי להסכים שהפרטת הכליאה משמעה התנערות המדינה מהאחריות הבסיסית שלה כלפי האזרח. רוב האנשים שהגיעו לכלא הגיעו לשם משום שהם חסרים את היכולת להתמודד עם הדרישות של החברה. הכלואים,​ הינם קורבנות של החברה. בדיוק כפי שהקורבנות שלהם הם קודם כל קורבנות של המדינה שנכשלה להגן עליה. על המדינה קיימת החובה לא רק למצוא את העבריינים,​ אלא גם לשקמם. אם המדינה מתנערת מהאחריות לשקם אותה, היא בוגדת באמון האזרחים ולמעשה מייתרת את קיומה כלפיהם. אם בתי הכלא מופרטים,​ אפשר להפריט את כל השירותים ולמעשה לוותר על המדינה כפי שאנחנו מכירים אותה. ​
  
miflaga/מערכת_הכליאה.1154180656.txt.gz · מועד השינוי האחרון: 2006/07/29 16:44 (עריכה חיצונית)