הרבה דברים מצחיקים אותי, לראות מישהו שאדי המרק כיסו לו את המשקפיים, לראות את השכן שלנו צביקה קם בבוקר ומגלה שהאוטו שלו בלי גלגלים עומד על 4 לבנים, לראות את אילנית המכוערת עם החצ'קונים מהכיתה בוכה אחרי שהורדתי לה את החצאית מול כל הכיתה, חחח תחתונים ורודות מגעילות עם ציור של טוויטי או איך שקוראים לו הציפור הצהובה והמפגרת.

אני הכי מצחיק בכיתה, מה לעשות גם קובי בסדר, אבל יש לו עוד מה ללמוד, הבעיה שלו זה תכנון, הוא שולף דברים מהמותן כמו הפעם שבה החליט לקדוח חור בין השירותים שלנו לשירותים של הבנות ובזמן שהוא הציץ צילה רשתי ראתה אותו ודחפה מקל חד והוציאה לו את העין , הוא כבר חודש עם רטייה, איזה קפטן קוק הוא, היה מזה מצחיק.

עכשיו משעמם לי אז אני כותב, המטפלת שלי (פסיכולוגית מפגרת של משרד החינוך ) היא אומרת שאני צריך לכתוב על המעשים שלי, היא אומרת שאני לא יודע להבדיל בין טוב לרע, למשל אתמול ראיתי חתול שחור, לקח לי רבע שעה עד שהמניק הקטן הסכים לבוא לקחת ממני אוכל, סטייליסט, פסטראמה בדבש זה לא הסטייל שלו, אבל בסוף הוא בא, אז הדלקתי לו את הזנב, חחח איך הוא רץ נפלתי על הרצפה מצחוק ועוד על הדרך הוא שרף את הוילון של משפחת פלדמן ולמזלם הם היו בבית לכבות, אני כבר ברחתי משם בשלב הזה, אבל אני יודע כי כשחזרתי הביתה אחרי שעתיים ראיתי שעדיין יש להם בית, חחח כמעט. אז המטפלת שלי אומרת ג'וליאן אתה חייב להבדיל בין מצחיק לרשעות, היא אומרת שזה לא מצחיק מה שעשיתי לחתול, יאללה אני אומר לה זה חתול שחור, מה עדיף שאני ארק 7 פעמים אחרי כתף שמאל? יש לה מזל שיש לה ציצים ענקיים ומחשוף , אחרת כבר ממזמן הייתי מריץ עליה קטע.

הערה : למחוק את הקטע על המטפלת לפני שמגישים לה !

ישבתי עכשיו שעה וניקיתי את חוות הנמלים שאמא קנתה לי, איזה משחק דפוק, ישבתי מול המכשיר עם האור האולטרה סגול שמחסל יתושים, וזרקתי עליו נמלים, אני מת על הרעש של ההתחשמלות שלהם הוא מזה מצחיק, פסססס כזה מגניב, ויש כאלה שנתקעות טוב וממש יוצא עשן ויש ריח של על האש, אני פוגע אחד לשלוש עדיין יש מקום לשיפור. אין לי עדיין רעיון למשהו מצחיק למחר אז אני הולך לחפש באינטרנט, אמשיך לכתוב אח“כ בסדר המטפלת גילה?? חחח נמחוק גם כן ?

עברו שעתיים… ואני חושב שיש לי רעיון אילנית המכוערת עם החצ'קונים במחזור ואל תשאלו איך אני יודע, אני פשוט יודע, מחר אני עוקב אחריה לשירותים, ואוסף את הטמפון שלה עם הדם, ואז בלילה אני וקובי נזמין אותה למקלט שלו בבניין, הוא גר בבית קומות למה הוא עני, ויש להם מקלט גדול ונעשה איזה טקס לשטן ונפחיד אותה עד שהיא תעשה במכנסיים, נראה לי יהיה ענק, אני מת על השטן, השטן אוהב להשטין חחח מחר בביתספר אני אחפש טקסים באינטרנט, ואז בצהרים אני אארגן עם קובי את המקלט שלו ונתכנן את הקומבינה, אני בטוח אמצא משהוא טוב, יש באינטרנט הכול היום, לפני חצי שנה פרסמתי מודעה ב-Ebay למכירה נשמה במצב טוב, ורשמתי את כל הפרטים של סבא של קובי ואחרי שבוע הוא מת, אני אומר לכם השטן גם גולש.

כבר 7 צלצולים עשיתי לקובי במסנג'ר והחרא לא עונה לי בסוף אמא שלו כותבת לי שהוא מכין שיעורים וכדאי שגם אני אעשה, אמא של קובי את זונה כתבתי, סתם לא באמת אני מת מפחד מאמא של קובי, אם הייתם רואים עם איזה סימנים קובי בא לביתספר יום אחד גם אתם הייתם מפחדים מאמא של קובי, אבל יום אחד גם התור שלה יגיע, כל כלב בג'י יומו. אחרי חצי שעה התקשרתי לקובי בטלפון הוא מסטלבט עלי ואמר לי שזאת לא אמא שלו הייתה זה הוא כתב לי, אני אראה למניק הזה מזה 5 דקות אחרי שאני אראה לאמא שלו. התחלתי לספר לקובי על התוכנית למחר על מה נעשה לאילנית והאוכל בתחת הזה אומר לי שאני מאוהב באילנית, אז קודם כל איייייחחחחחחחחס וב' כל אם כבר אז אני מאוהב בצילה וגם זה רק בגלל שהיא הוציאה לך תעין יא קפטן קוק. מחר אני מאגן לך תוכי לכתף, חחח אולי נדביק לו לכתף עוף קפוא יותר מצחיק.

מצאתי יופי של דברים באינטרנט אפילו ניסוי מגניב בשם החתול של שרדינגר , זה משהו בקוואנטים שאני חושב שזאת מילה למבוגרים ויום אחד יסבירו לי אותה, ולא ממש הבנתי איך החלקיק האטומי נכנס לסיפור הזה, אבל הניסוי אומר :מניחים חתול בתיבה אטומה; בתוך התיבה נמצא מתקן ובו אטום בודד של חומר רדיואקטיבי,שיש לו הסתברות של 50% בדיוק להתפרק במהלך הניסוי. אם יתפרק החומר, ירגיש בכך חיישן המצוי במתקן שבתיבה ויגרום לפליטת רעל שימית את החתול; אם לא יתפרק החומר, יישאר החתול בחיים. בתום הזמן הקצוב לניסוי פותחים את התיבה ואז יודעים אם החתול חי או מת, אבל מה מצבו כל עוד התיבה סגורה? התשובה המתבקשת, לשיטתו של בוהר, היא: “לא חי ולא מת, אלא חצי מזה וחצי מזה”. מישהו יודע איך אני משיג אטום כזה?

בכל מקרה לעיקר :

מזבח לאל הרוע הוראות הכנה:

מצרכים :

• דם – הכי קל זה חתולים או עכברים, לאשכנזים שבנכם אמליץ על לקנות בשר אדום בסופר ולקחת את הדם משם או סתם לבקש מקצב, או אם אתם גם אשכנזים וגם נקבות פשוט תקנו צבע אדום (פתטי לטעמי).

• נרות – חובה שיהיה חושך אבל גם חובה שיהיה איך לראות, לא צריך הרבה, שלא יהיה רומנטי בטעות, פיכס.

• חיות מתות – אני לא אגיד שיש לי בית קברות לחיות, אבל אני וקובי כבר קברנו מספיק מצרכים מדברים מצחיקים בעבר, בנושא זה אני לא יכול לעזור לאשכנזים.

• קערה – אליה תזרקו חפצים בטקס.

• נסה לתאם איזה יום שישי ה-13 רק מוסיף.

• טמפון אחד של אילנית עם החצ'קונים מהול בדם בתולה לנצח ראה ערך אילנית עם החצ'קונים 

הוראות הכנה:

שלב א' - נא להגיע למקלט של קובי ולעצב אווירה, ציור על הרצפה בדם של איזה מחומש, לפזר מספרים חשובים, 23, 13,666,5 + כמה פסקאות טובות של השטן מספר איוב, ופה אני מרשה להשתולל, הוספתי גם מוות לנעמה מהישרדות בשביל האווירה.

שלב - ב' הנח במרכז המחומש את הקערה.

שלב - ג' צלצל לאילנית עם החצ'קונים והזמן אותה למקלט של קובי, יש לוודא מראש שיש איך לנעול את המקלט.

אילנית הגיע בשעה 19:05 איחור של חמש דקות, רק על זה מגיע לה צליבה אבל המזל שלה זה שאני יהודי, אז היא רק תקבל סקילה באבנים, אבל זה אחרי הטקס  קובי מיד סגר אחריה את הדלת וכיבה את האור. הנרות בחדר דולקים יש אווירה מפחידה וריח מסריח כמו שרק המקלט של קובי יכול לייצר. אמרנו לה שאנחנו עושים טקס והיא חייבת לשטף פעולה, אילנית המכוערת עם החצ'קונים מיד התיישבה במרכז, אמרנו לה תשכבי וסידרנו אותה יפה במרכז המחומש כמו האיש הזה מתוכנית המדע בטלוויזיה החינוכית של פעם, בונה היא כל כך מכוערת אילנית עם החצ'קונים אבל מסתבר שגם סתומה. ומיד התחלתי בטקס, מלמלתי קטע שהורדתי מהרשת שדיבר על אל הקולרבי והתאמתי לצרכים שלי :

איני דבר אלא מכונת כביסה ריקה /

כאשר את יוצאת לקנות שמפו לנמלה /

אני מתגעגע ורוצה אותך כמו כלב לעצם /

אבל מה הקטע, את סתם כונפה, בעצם

(קישור לאתר בסוף) היה חשוב למלמל שאילנית לא תשמע, קובי צחקק אז נתתי לו מבת של העין הימנית שלך בסכנת הכחדה והוא מיד חזר לפרצוף רציני. טפטפתי דם שוב ושוב בשישה מעגלים מסביב לאילנית המכוערת עם החצ'קונים ולבסוף הוצאתי סכין ואמרתי עכשיו נאחד את הדם (היה נשמע לי מגניב), דבר ראשון שרטתי את קובי הוא טפטף דם לקערה, אח”כ את עצמי, ולבסוף את אילנית אבל את כל הדם שפכתי על היד שלה. ואז הגיע הפאנ'צ ביקשתי ממנה לעצום עיניים הוצאתי את ה הטמפון מהקערה שמתי לה ביד וביקשתי ממנה להדק. שוב מלמלתי את :

איני דבר אלא מכונת כביסה ריקה /

כאשר את יוצאת לקנות שמפו לנמלה /

אני מתגעגע ורוצה אותך כמו כלב לעצם /

אבל מה הקטע, את סתם כונפה, בעצם

ואז צעקתי “ אל הדם של הטמפון של אילנית” אני קורא לך לבוא קובי התחיל לצחוק, אני נלחמתי שחיוך לא יעלה על שפתי, 2 מהנרות כבו, אוי כמה מגניב, אילנית התחילה להשתולל וצרחה, פתאום נעמדה, לא קמה, משכיבה עברה לעמידה כאילו מישהו מושך אותה בחוט, היא פתחה עיניים, דמעות זולגות ללא הבעה היא בוהה בי קול גברי יוצא ממני, לא הבנתי את ההתחלה כי נשבע להם רעדתי מפחד, אבל את ההמשך אני זוכר “מי זה שהעיר אותי משנתי בדברי כסיל? מי זה שהעיז לזמן את זה שעושה עוול? דבר עכשיו בפני אל הדם, מי ברצונך שאשתה את דמו ?”

קובי בורחים צעקתי הדלת לא נפתחת הוא אומר ואני מגלה שהוא לא ממש חיכה לפקודה שלי הוא רעד יותר מידי עם המפתח הזזתי אותו, פתחתי את הדלת וברחתי מעניין מה קרה לאילנית, נראה מחר בביתספר !

אז מה את אומרת גילה?

היה מצחיק?

ביבלוגרפיה:

החתול של שרדינגר

אל הקולורבי

נכתב ע“י ג'וליאן

לדף הראשי

~~DISCUSSION~~