resha:זיג-מן
הבדלים
כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.
| הגירסה הבאה | הגירסה הקודמת | ||
|
resha:זיג-מן [2008/06/29 23:59] גולה נוצר |
resha:זיג-מן [2008/07/02 11:59] גולה תמונה |
||
|---|---|---|---|
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| ====== זיג-מן ====== | ====== זיג-מן ====== | ||
| + | |||
| + | {{:freud2.jpg |זיג-מן:דברים שרואים משם לא רואים מכאן}} | ||
| + | |||
| + | |||
| אתמול בלילב פגשתי את זיג-מן – אולי יש מי שיאמרו שאני צריכה לכתוב "זיגמונד פרויד”, אבל אני מעולם לא פגשתי את פרוייד – הוא מת הרבה לפני שנולדתי, לא – אני פגשתי את זיג-מן. | אתמול בלילב פגשתי את זיג-מן – אולי יש מי שיאמרו שאני צריכה לכתוב "זיגמונד פרויד”, אבל אני מעולם לא פגשתי את פרוייד – הוא מת הרבה לפני שנולדתי, לא – אני פגשתי את זיג-מן. | ||
| שורה 5: | שורה 9: | ||
| זה התחיל בחלום. | זה התחיל בחלום. | ||
| - | אני לא זוכרת על מה בדיוק הוא היה, אני רק זוכרת שהייתי צריכה להגיע לספריה כי רציתי לדעת ממה מתה [[גולדה מאיר|גולדה]]. בספריה היה גרם מדרגות ענק שטיפסתי עליו המון זמן, ומתישהו שמתי לב שאני לא עולה אלא יורדת, ומסביב יש חושך אביך וערפילי וקולות טיפטוף, כאילו אני במערה גדולה. אני לא רואה שום דבר, אבל נדמה לי שאני שומעת קולות מוזרים, קולות מפחידים כאילו משהו חורק באיזו נקודה עמוקה ואפלה בבטן שלי. ופתאום אני מבוהלת עד מוות, ואני רוצה לברוח – אבל אני לא, כי איכשהו אני גם יודעת שאני צריכה לחכות, שמשהו צריך לקרות – שבגלל זה אני פה. והחושך לפני מתערבל לרגע, ומתוך הערפל יוצא איש עם זקן לבן, מחייך אלי חיוך עמוק ואומר לי: - "שלום, אני זיג-מן". | + | אני לא זוכרת על מה בדיוק הוא היה, אני רק זוכרת שהייתי צריכה להגיע לספריה כי רציתי לדעת מה [[הגרנת|הרג]] את [[גולדה מאיר|גולדה]]. בספריה היה גרם מדרגות ענק שטיפסתי עליו המון זמן, ומתישהו שמתי לב שאני לא עולה אלא יורדת, ומסביב יש חושך אביך וערפילי וקולות טיפטוף, כאילו אני במערה גדולה. אני לא רואה שום דבר, אבל נדמה לי שאני שומעת קולות מוזרים, קולות מפחידים כאילו משהו חורק באיזו נקודה עמוקה ואפלה בבטן שלי. ופתאום אני מבוהלת עד מוות, ואני רוצה לברוח – אבל אני לא, כי איכשהו אני גם יודעת שאני צריכה לחכות, שמשהו צריך לקרות – שבגלל זה אני פה. והחושך לפני מתערבל לרגע, ומתוך הערפל יוצא איש עם זקן לבן, מחייך אלי חיוך עמוק ואומר לי: - "שלום, אני זיג-מן". |
| ואז אני ערה. באמת באמת ערה. אלא שאני לא במיטה בבית ואין לי מושג עם בוקר או לא. אני וזיג-מן יושבים על מה שנראה כמו צוק אפור וסחוף רוחות. יש מיליון כוכבים מסביב, וכל מיני עירבולים באוויר. אני מסתכלת על עצמי, ונראה לי שהכל די כרגיל, אולי אני יותר אורירית מבדרך כלל. יש לי מיליון שאלות, הכל מוזר כל כך, אבל האינסטינקטים שלי אומרים לי לשתוק ולחכות, אין זמן, אין הרבה זמן בכלל. ואני לא מספיקה אפילו לשאול את עצמי מה זה הקול הזר הזה שמדבר בתוכי בודאות המרה הזאת, כשהוא אומר לי "אין הרבה זמן, ויש הרבה עבודה". | ואז אני ערה. באמת באמת ערה. אלא שאני לא במיטה בבית ואין לי מושג עם בוקר או לא. אני וזיג-מן יושבים על מה שנראה כמו צוק אפור וסחוף רוחות. יש מיליון כוכבים מסביב, וכל מיני עירבולים באוויר. אני מסתכלת על עצמי, ונראה לי שהכל די כרגיל, אולי אני יותר אורירית מבדרך כלל. יש לי מיליון שאלות, הכל מוזר כל כך, אבל האינסטינקטים שלי אומרים לי לשתוק ולחכות, אין זמן, אין הרבה זמן בכלל. ואני לא מספיקה אפילו לשאול את עצמי מה זה הקול הזר הזה שמדבר בתוכי בודאות המרה הזאת, כשהוא אומר לי "אין הרבה זמן, ויש הרבה עבודה". | ||
| שורה 32: | שורה 36: | ||
| “אני יכול להראות לך” הוא אומר, ואני מבינה שזה לא משהו שאפשר לתאר במילים, ושזה נורא כל כך שהוא שואל אותי לפני שהוא מסיר את הלוט. אני מהנהנת, הוא מצביע, לא בדיוק ברור לאן, כי זה לא כל כך כיוון כמו כוונה, ואני מתחילה לראות משהו, אלא שאני לא רוצה להמשיך כי זה נורא מעבר לכל מילה אפשרית. אני דוחפת בכוח את ה[[פרגוד]] חזרה, משהו בי עושה את זה כמו מעצמו. אני רוצה ללכת. אני עומדת. | “אני יכול להראות לך” הוא אומר, ואני מבינה שזה לא משהו שאפשר לתאר במילים, ושזה נורא כל כך שהוא שואל אותי לפני שהוא מסיר את הלוט. אני מהנהנת, הוא מצביע, לא בדיוק ברור לאן, כי זה לא כל כך כיוון כמו כוונה, ואני מתחילה לראות משהו, אלא שאני לא רוצה להמשיך כי זה נורא מעבר לכל מילה אפשרית. אני דוחפת בכוח את ה[[פרגוד]] חזרה, משהו בי עושה את זה כמו מעצמו. אני רוצה ללכת. אני עומדת. | ||
| - | “עדיף שלא תעזבי עכשיו.” הוא אומר "תהיה יותר פגיעה עם תעזבי עכשיו, את חייבת לחכות קצת, להטשטש בהמון. לכי עכשיו אנה, שלא תאחרי” ואני כבר צועדת בינות האנשים שעוברים מולי ודרכי בוכים וצוחקים ומדברים בלי סוף, כל כך הרבה שאי אפשר לשמוע את ה[[שקט]] הכבד שמעיק מעל. לא לאחר! לא לאחר! אבל לאן? ואני מרימה את המבט כשההמון מולי נפתח, ובין שלל הגופים הנעים אני רואה את [[ג'וליאן|אחי]], עומד בשקט, ממלמל לעצמו, נראה מהופנט. “סכנה! סכנה!” המוח שלי מתפוצץ. | + | “עדיף שלא תעזבי עכשיו.” הוא אומר "תהיה יותר פגיעה עם תעזבי עכשיו, את חייבת לחכות קצת, להטשטש בהמון. לכי עכשיו [[הנזל וגרטל| גרטל]], שלא תאחרי” ואני כבר צועדת בינות האנשים שעוברים מולי ודרכי בוכים וצוחקים ומדברים בלי סוף, כל כך הרבה שאי אפשר לשמוע את ה[[שקט]] הכבד שמעיק מעל. לא לאחר! לא לאחר! אבל לאן? ואני מרימה את המבט כשההמון מולי נפתח, ובין שלל הגופים הנעים אני רואה את [[ג'וליאן|אחי]], עומד בשקט, ממלמל לעצמו, נראה מהופנט. “סכנה! סכנה!” המוח שלי מתפוצץ. |
| -“[[ג'וליאן]]" אני צועקת לו. | -“[[ג'וליאן]]" אני צועקת לו. | ||
resha/זיג-מן.txt · מועד השינוי האחרון: 2013/11/05 02:09 (עריכה חיצונית)
כלים של דף
למעט מקרים בהם צוין אחרת, התוכן בוויקי זה זמין לפי הרישיון הבא: CC0 1.0 Universal
