seeds:מוות._החזרה
הבדלים
כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.
| גירסה קודמת בשני הצדדים הגירסה הקודמת הגירסה הבאה | הגירסה הקודמת | ||
|
seeds:מוות._החזרה [2016/09/02 11:21] jobu523 [מוות. הגבול האחרון] |
seeds:מוות._החזרה [2016/09/08 17:08] (הגרסה הנוכחית) jobu523 [מוות. הגבול האחרון] |
||
|---|---|---|---|
| שורה 13: | שורה 13: | ||
| * | * | ||
| ==== מוות. הגבול האחרון ==== | ==== מוות. הגבול האחרון ==== | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ".. האפור היום אפור מאוד | ||
| + | |||
| + | וקצת שחור ואין לובן בעיר .. | ||
| + | |||
| + | והעבר היום - עבר מאוד | ||
| + | |||
| + | קצת עתיד, ואין הווה באוויר. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | ועוד לא קל לנשום, ועוד לא קל | ||
| + | |||
| + | לחשוב מול הרוח | ||
| + | |||
| + | ומאוד לא פשוט לחכות.. " (לאה גולדברג) | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| הכל אפור. | הכל אפור. | ||
| שורה 30: | שורה 50: | ||
| טימי מסתכלת, חושבת מה לעשות כמה רגעים.... | טימי מסתכלת, חושבת מה לעשות כמה רגעים.... | ||
| + | |||
| + | רגעים ראשונים. אין שם, אין קול וצבע. הרגליים כבדות, אימה מחניקה את טימי, על אף שגם פחד קשה לה להרגיש. אולי זה. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ".. האפור היום אפור מאוד | ||
| + | |||
| + | אין הווה באויר". | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | וטימי לפתע מבינה שיש קול. ויש גם צבע. אבל הוא נשטף ברוח ונעלם. | ||
| + | |||
| + | וטימי רואה את הקול. אחד מהקלאקרים, אומר דבר מה, והקול יוצא כמו משב רוח אפור מפיו, מתפרק על משברי המוות שמסביב, עוטף אותו בחזרה. לכמה שניות קשה לראות את הקלאקר, רק הקול האפור עוטף אותו, שובר את רוחו, מחליש אותו עוד מעט, ונשבר ונעלם. | ||
| + | |||
| + | וטימי רואה את האור. קלאקר אחר, שמבטו העיוון מתרוצץ מסביב, לרגע קולט אותה, אפשר לראות רוח אפורה בהירה, שוטפת מעיניו, מגיע אל טימי, שוטפת ואוספת את מראה, וגם רוח זו מתפרקת אל תוך המוות. ואותו קלאקר שניסה לראות, מאבד את רוח עיניו והוא סומא. | ||
| + | |||
| + | וטימי מרגישה שרק היא חופשית כאן. רק היא יכולה לזוז ולהשמיע קול. כל האחרים כלואים בתוך החיים שמתים בתוכם. | ||
| + | |||
| + | וטימי יודעת עוד סוד אחד חשוב. שאם היא תשמיע קול, הם יוכלו להשמיע קול. ואם היא תסתכל על המתים, הם יוכלו להסתכל עליה. | ||
| + | |||
| + | וטימי מבינה שהיא כבר השמיעה פעם אחת קול. אם היא תשמיע אותו בפעם השניה, מתים יוכלו לדבר גם. אם היא תשמיע אותו בפעם השלישית, רוחות יוכלו לקרוא אחת לשניה. ואם היא תשמיע קול בפעם הרביעית, המוות יוכל לדבר. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | רציונליות. מחשבות אילמות בתוך העולם האפור, שבו היא נמצאת. מהו חופש? תנועה קלה של רוח עשויה להעיד על קיומו, | ||
| + | |||
| + | אבל היא לא מתבוננת עדיין לצדדים. | ||
| + | |||
| + | לו הייתי יכולה להיות כאן, עומדת מחשבה קרה בראשה. להרגיש את הרוח באזניה, להשמיע קול, נמוך וצורם, אותו מישהו עלול לשמוע. היא עצמה. | ||
| + | |||
| + | היא חשה את קולו של הקלאקר עובר דרכה, מנסה להבין את דבריו. אילו יכולה הייתה לרוץ בעולם שבחוץ, יללה ברורה ונשמעת, | ||
| + | |||
| + | לשרוט במפת הקאליסטר, אז הייתה יכולה להיות גם כאן. | ||
| + | |||
| + | (( שמוליק אהוב שלי, חברי הקרוב. יום הולדת שמח :) )) | ||
seeds/מוות._החזרה.1472804468.txt.gz · מועד השינוי האחרון: 2016/09/02 11:21 על ידי jobu523
כלים של דף
למעט מקרים בהם צוין אחרת, התוכן בוויקי זה זמין לפי הרישיון הבא: CC0 1.0 Universal
