“אנו - מה שנשאר מהאימפריה האסקראנית, נמלטנו מהחושך שבין הכוכבים והאימפריה האפלה של אנת'טי. המלחמות ארכו מאות אלפי מחזורים, והאנת'טי הלכו ונתמעטו. כשהם על סף הכחדה, דחקנו את מה שנשאר מהם אל החושך שבין הכוכבים, מבלי לדעת שהם יחברו אליו… איך היינו אמורים לדעת שכך ייקרה? מי היה מנחש שהם יחברו לזה שלא מעוניין בשום סוג של חיים?
אמרתי לקיסר ליקר'אאק - אדון השמשות, שאל לנו להכחיד את המעט שנשאר מהם - כיועצו, אמרתי שהוכנעו, ואין טעם בלהכחיד אותם.
אדון השמשות לא קיבל את עצתי. הוא אמר שעד שהם לא יכחדו, הגזע שלנו בסיכון. שזה קונפליקט שלעולם לא ייחדל.
צפיתי באימפריה המפוארת שלנו קורסת תוך שנים ספורות… האימפריה האפלה של אנת'טי כיבתה את השמשות והביאה חושך.
עשרות מיליארדים מאיתנו נספו, ועוד כמה מאות מיליארדים מגזעי השרת. כשזה הסתיים, מספר גדול של קבוצות כוכבים וערפיליות בהן כוכבים נוצרים (!), נעלמו כלא היו. החושך לא יודע שובע.
למען השרדות הגזע, ברחנו כולנו לקצה הרחוק של הגלקסיה - לאזור עני ולא מעניין, אבל ידענו שכדי שהחושך לא ייאתר אותנו, זה לא ייספק. נאלצנו לקחת פיתרון קיצוני - נאלצנו לפגוע בתודעה שלנו, כך שלא נעבור את הסף התבוני שימשוך את החושך אלינו - את הסף התבוני שכל שמעבר לו נחשב מזון.
השארנו תודעה אחת שתחזיק את כל המידע הנדרש כדי להעיר אותנו, וכדי להסתיר גם אותה, פיצלנו אותה לשלוש עשרה חתיכות.
כגיבוי השארנו עוד אחד שאינו תודעה, למקרה של כשל בתודעה הראשונה. כדי לא לבלוט, רק המלך השני יטען את מכשיר ההתפתחות, ורק השלישי יפעיל אותו. תוך עשרות שנים בודדות מרגע ההפעלה, נחזור לעצמינו, ונוכל להקים מחדש את האימפריה.
אז'אל'קאק - יועץ לקיסר, היסטוריון וגולה.”
