מה לךְ לֵאָה בְּגוּפֵךְ?
אֵינך לאה מִלהַרְגִיש משב שֶל קוֹר הַמִזְדַחֵל לְתוֹךְ סְדִינַיִיךְ בּלילוֹת.
צֵמַח קוֹצָנִי נעוּץ בְּדִמְדוּמֵי גְרֹונֵךְ
חוֹסֵם אֶת נְהִימַת כּלבּת הַיָם הַמִשְתוֹלֶלֶת בָּךְ וּמְהָדְהֶדֶת בּקוֹלֵךְ,
שֶלֹא תוּכְלִי יוֹתֵר לַדעת, הַאִם מִפְלצת מְפלֶשֶת אֲבָרַיִיךְ
אוֹ שֶמָא יֵש לָךְ ילד בְּתוֹכֵךְ.
.
.
“עור כלב ים עור נשמה” (קלאריסה פינקולה אסטס)
הַרְחֵק מְאוֹד בְּטִיוּלֵךְ בֵּין הַבַּתִים הַנְמוּכִים, שַרְכֵי קוֹצִים נִתְלִים וּמְטַפְּסִים מִבֵּין רַגְלָיִיךְ
וְאַת אֵינֵך מוֹצֵאת אֶת הַמְנוּחָה עַל פְּנֵי הַאֲדָמַה.
לֵאָה, נִיכָּר מִיָּד כִּי אַת אֵינֵךְ הַאֵם הַנְכוֹנָה לַמִתְבּוֹנֵן בָּךְ מְרָחוֹק. גוּפֵךְ אֵינוֹ בּוֹהֵק לְאוֹר יָשִיר שֶל שֶמֶש, רוֹמֵס בַּהֲלִיכָה טְרוּפָה גוּשֵי עָפָר.
פָּנָיִיךְ לֹא כְּבוּשִים בְּסַבְלָנוּת בִּלְתִי נִלְאֵית, עוֹרֵךְ סָפוּג זֵיעָה וְלַהַט זָר עַל חֶמְדָּה הַחֲבוּיָה בִּדְמִי גוּפֵךְ.
אֵינֵךְ נוֹתֶנֶת לקְרוֹבַיִךְ אֶת ימיִיךְ, אֶלָא מְפַלְבלת בְּעֵינַיִךְ בְּמַבָּט מוּזָר.
שֵיעָרֵךְ סָתוּר לְרוּחַ מְלוּחָה הַנוֹשֶבֶת מִן הַיָם. אֵין אֶחָד שְיְאַמֵץ אֶת פָּנָיִךְ לְחֵיקוֹ,
אֵין אָדָם שמְחֵכֶּה לָךְ בְּבֵיתוֹ.
.
.
לוּ הָיָה בִּי עֹז לִרְצוֹת לִהְיוֹת הָרִאשוֹנָה, כָּמוֹךְ לֵאָה.
אֵינֵךְ כּוֹשֵלֶת, אֲדִישָה. מִי שְהִיסֵס לְהִתְּבּוֹנֵן בְּפָנָיִךְ דִימָה כִּי אַת בּוֹכָה
וְכִי הִשְלַמְתְ עִם גוֹרָלֵךְ לִהְיוֹת שְנִיָה וְלֹא הֵבִין כִּי לַחְלוּחִית עֵינַיִך הַדַקָה הִיא רַק מַרְאָה צְלוּלָה
לְעֹמֶק רְצוֹנֵך לִקְפּוֹץ לְמֶרְחֲבֵי הַיָם, לִפְשוֹט רוּחֵך בְּעֳמקָיו הַאֲיֻמִים וּלְאֲמֵץ בְּאֶגְרוֹפֵךְ החַם אֶת אַדְמַתוֹ הַרְטוּבָּה.
יָדַיִךְ הַשְלוּחוֹת בַּחֲשֵיכָה כִּמְעַט וּמַגִיעוֹת לְזֵר הַדוּדָאִים שְהנִיחַ בְּנֵך עַל הַשֻּלְחָן וְהָלךְ לְאָהֳלוֹ,
הַאִם כִּיסִיתְ אוֹתוֹ הֵיטֵב בַּחֲלוֹמוֹ?
.
.
בִּקְצוֹת החֲשֵיכָה אַת מִשְתַקֶפֶת בִּכְבֵדוּת עַל שְפַת הַיָם.
בַּתֵי הַבּוֹץ רוֹכְנִים עִמָךְ גַם הֵם, נָדִים בְּרֹאשֵיהֵם. בְּחִיבּוּקָם החַם כִּמְעַט הוֹדְפִים אוֹתָךְ לַמָיִם.
גוּפֵךְ עוֹמֵד בַּרוּחַ הדַקָה, מֵאַיִן וּלְאָן הִיא מַגִיעָה. אַת עֲטוּיָה פַּרְוָה רַכָּה וַחֲמִימָה, כְּמוֹ תוֹאֶמֶת בְּקַלוּת אֶת מִידוֹתָיִיך. שֵיעָר רֹאשֵךְ בּוֹעֵר בִּלֶהָבָה, הַמִתְנַפֶּצֶת לְשִבְרֵי אוֹרוֹת חַדִים הַמְכַלִים אֶת שנוֹתַר מִקְצוֹת רַגְלָיִךְ.
וְרַק אוֹזְנָיִךְ הַדַקוֹת דוֹלְקוֹת בִּיִלְלַת הַרוּחַ הַגוֹבֶרֶת אוֹ שֶמָא אֵלֶה צְעָדָיו שֶל בְּנךְ הַמַשִיגִים אוֹתָךְ
וּמְנַסִים לִתְפּוֹס בִּשַעֲרֵךְ. וְאַת נִמְלֵאת מִילִים, צְלִילִים שֶאוֹזֵן לֹא תִשְמַע, כַּמָּה בָּנִים שֶלֹא יִזְכּוּ בְּחַיֵיהֶם לְֹשֵם. צִבְעֵי הַלַילָה מִתְחַלְפִים, מִסְתַנְוֵורִים בְּדִמְעוֹתַיִיך וּנְהָמָה הַמַרְעִידָה אֶת קַרְקַעִית הַיָם
עוֹלָה וּמְהַדְהֶדֶת בְּבִטְנֵךְ.
— סמדר הורוביץ קרן
התמונה מתוך ספר משחק תפקידים בשם Book of Erotic Fantasy אשר יש לו הופעות ברשת דרך קובץ טורנט