כלים של משתמש

כלים של אתר


supernova:שיוויו

שיוויו

מלכת שדים אדירה מבייג'ין, גילגול קצת מוקצן של דמות עתיקה ממשחק אחר.

מתהומות הנשיה

little_evil_girl.jpg שיוויו חושבת.

היא יושבת על האדמה המלוהטת, העבדים שלה מקרטעים סביב חרוכי רגלים. הם יחפים, מיוסרים, כפי שהם אמורים להיות. הם משתדלים לא להרעיש, כרגע תשומת הלב שלה מהם והלאה - הקלה מבורכת.

הם ניסו לפגוע בה, או לפחות התייחסו אליה באופן לא מכובד, בימים כתיקונם זאת כבר עילה לנקמה, אבל לא בזה העניין. היא מנסה להיזכר במשהו, בבדל הד של חלום, רחוק כל כך שהיא קודחת חור אפל בתוך ראשה בנסיון לברר מהו. התהומות בתוכה עמוקים וריקים, והיא צוללת אל תוכם פנימה, ועדיין הזיכרון חומק ממנה כמו ארנב מנץ.

ננוצ'קה.

השם מעביר בה צמרמורת, כאילו מישהו מהלך על קברה. לא בקבר הבעיה כמובן, רק בתחושה המטרידה שמשהו אבד לה. משהו חשוב.

אם ישאלו את טליה היא לא תדע להגיד מי זאת שיוויו ולמה היא בחרה להזדהות כננוצ'קה. זאת לא אינטואיציה היא תאמר בבטחה למי שישאל. זאת ההבנה הפרגמטית שהמסטיק משכתב את עצמו עד בלי די, שהן בטח נפגשו מתישהו, בזמן אחר ובמסטיק אחר. אם תרצה בטח תוכל לנבור במרתפיו העבשים של בבר 2, אבל למי אכפת?

אלא שלשיוויו איכפת.

ננוצ'קה.

היא חוזרת על השם שוב ושוב. למה זה מטריד כל כך? ומה זאת ההרגשה הצובטת הזאת בתוכה. מה זה המיתר החשוף הזה שמרטיט בכל פעם שהיא הוגה אותו. מי היא ? מי היא?

היא מנסה לעלות רעיונות. אויבת ישנה? לא, זה לא מרגישה נכון. אולי שדה אחרת? לא, גם זה לא מרגיש נכון. העולם של שיוויו צר למדי, מתחלק בגדול לטורפים ונטרפים, אבל ננוצ'קה לא מתאימה לא לכאן ולא לכן. היא רותחת בתסכול, האדמה בוערת סביבה והעבדים מייללים ביסורים, אבל היא אפילו לא טורחת לשאוב מכך הנאה.

היא מאמצת את כל כוחותיה לרדוף את הדגיג החמקמק הזה שמשתכשך בתוכה להכעיס. האדמה נוזלת , האוויר מפעפע בצווחות לוהטות, היא שואבת אותם לתוכה, מוצצת את לשדם מבלי להקדיש להם חלקיק של מחשבה. היא רוצה לדעת. היא רוצה לזכור. ולרגע אחד, קצרצר, אופפת אותה הרגשה:

חם, ונעים והיא בין חברים.

שיוויו צורחת.

(התמונה מגיעה מפה.)

מה במשחק

את שיוויו יצרנו כחלק ממאמצינו לרגל אחרי משפחת אצילים מתחרה בסין. לאחר שגילינו כי הם יצרו בסיס חזק למקום, ושהם עושים שימוש בשדים, החלטנו לייצר אחד (בעזרותו הנדיבה של גבע) ולשלוח אותו לרגל עבורינו (מבלי ידיעתו).

העולם כידוע הוא אדם, סליחה, מקום קשה ואכזר, ואחרי שנפנפנו מתוכו שדים שחשבנו שגילו יותר מידי עלינו (הכל בגלל הסיפיליס הרוחני שטליה קיבלה ממלחמה) איתרע מזלינו וגבע ייצר לנו את שיוויו הקטנה והמרשעת. בגלל ששדים הם תבונות מוצמתות לא כל כך פשוט להתעסק איתם, במיוחד אם הם עוצמתיות כמו שיוויו.

ניסינו להקפיא את הזמן במקום שלנו כשהיא ופמליית הסנדוויצ'ים שלה עברה בו, אלא שהיא הצליחה להחלץ מזה. טליה זיהתה אותה כשיוויו, ושיוויו בתגובה נתנה אולטימטום נדיב של 10 שניות להזדהות בהכנעה בפניה. האולטימטום פוספס בדיוניים בהולים, והיא התפוצצה תוך כדי השחתת חלקים נרחבים מהמקום באש שדים נתעבת שחורכת את המסטיק בדרכים שהשתיקה יפה להם (תבונה מוצמתת כבר אמרנו?).

שמעון העיף אותה לשמש (ופיספס), ואנחנו טרחנו ואיתרנו את הפרח של הפעולה האצילית שיצרה אותה בשביל למנוע רטרואקטיבית את עצם הווצרותה. אלא שהעולם כזכור קשה ואכזר, ואוהב ילדות קטנות ונתעבות, ושיוויו לא רק חיה וקיימת אלא גם פוצחת במגעים דיפלומטים ושולחת שליח ששואל במפגיע מדוע התקפנו את הוד זעירותה. טליה יצאה לקדם את פניו כננוצ'קה, אלא שהמשא ומתן עולה על שרטון גם כי לא איכפת לנו, וגם כי שמעון, פגוע מכשלונו הקודם, לא מתאפק ושולח את השגריר לביקור קטן בשמש (והפעם לא מפספס).

במשחק עצמו השם של ננוצ'קה לא עלה בפני שיוויו, נותר לי לנחש שהיא קיבלה את המידע איכשהו מהשליח שלה. בינינו, מה זה משנה אם הוא מת?

פגישה שניה

טליה במיטב המסרות הגרמנית של “מה עשיתי שזה מגיע לי?” הולכת לשתות בבר בביג'ין בעשר בבוקר. אלא שהוודקה שהיא מזמינה הופכת למים, והאקדח שלה מתחיל להתפתל לה בבירית. המצלר עושה פרצופים של “זה לא אני, זאת את” והיא לא מתווכחת - הוא נראה טיפוס לא מלהיב בעליל - מה הסבירות שזה הוא. היא שולפת את האקס-אקדח מהבירית שהפך לרימה גדולה ושמנה ושואלת אותה “מה את רוצה תולעת?”. התולעת הופכת להיות שיוויו קטנה וחמודה שאומרת שהיא רוצה לדבר.

אליה מסכימה, ושיוויו מעבירה אותה למקבילה של הבר בממלכה שלה (שהיא גדולה ואדירה), מזכיר קצת את המרתפים של בבר (אולי נשדך בינהם?). הן משוחחות שיחה קולחת ונימוסית שבה שיוויו מודה שהיא לא חייבת לחטוף ולענות אותה כפי שמקובל אלא מוכנה לקבל ממנה תשובות ברורות על מי זאת ננוצ'קה וכו. טליה מספרת את המעט שהיא יודעת ומבטיחה לנסות לבדוק עוד. בסה“כ מדובר בילדה קטנה ובודדה.

שיוויו וטליה משחקות תקן, מדסקסות אטרקציות עתידיות (שיוויו בדיסנילנד), ומחליפות קצת אינטל (שיוויו מסבירה על העיר האסורה). בסופו של דבר היא מחזירה את טליה שלמה ובריאה חזרה לבייג'ין דרך חדר הכס בארמונה.

במקום אחר בזמן אחר

אי אז, כך האגדה מספרת, הייתה לה ילדה קטנה כחולת פטמות עם שד נורא שחי בתוכה.

זה לא הפריע לה, אדרבא, השד היה בא ועוזר כשצריך, ובחייה הסוערים ומלאי ההרפתקאות הוא היה “עזר כנגדה”. עד כדי כך הזיווג הזה היה מוצלח עד שהוא חילחל לתודעת התבונה במסטיק הנחמד שלנו וייצר את שיוויו - דמות התקן האגדית.

אלא שהמסטיק הוא דבר גמיש ומתיח, וזה שלנו נלעס כנראה יותר מידי: אז להלן הגרסה הנוכחית לאותה ילדה כחולת שיער ופטמות, ולשד הנורא שלה: נוסו! הינה טאו טאו

supernova/שיוויו.txt · מועד השינוי האחרון: 2013/11/02 18:00 (עריכה חיצונית)