כלים של משתמש

כלים של אתר


supernova:שמעון_גמזו

שמעון גמזו - שקר

התמונה

גיל25
מיןזכר
גובה173 ס“מ
משקל69 ק”ג
ת.ז.061106274

שמעון נולד בנורבגיה, בארבעה ביוני שמונים-ושתיים, לאזרחים ישראליים: אביו היה דיפלומט ישראלי משגשג ממוצא מצרי ששימש כנספח התרבותי לשגריר נורבגיה באותו זמן, ואמו היתה אשת-חברה מתוחכמת, נצר אחרון למשפחת עשורה בריטית. בחמש-עשרה השנים הראשונות שלו שמעון עבר ממדינה למדינה (את הביקור הראשון שלו בארץ הוא ערך בגיל שנתיים), מבית-ספר לבית-ספר, תמיד תחת צילם של הוריו התובעניים. בגיל ההתבגרות הוא הפך להיות יותר ויותר מרוחק, מתנשא, ומעל לכל בעל נטיה מובהקת לאמירת אי-אמת. בגיל חמש-עשרה הוריו לא יכלו לסבול אותו יותר ושלחו אותו ל“שנת מולדת” בפנימיה חקלאית בפרדס-חנה.

שמעון תעב את הפנימיה, אבל גם לחלוק יבשת עם ההורים שלו הוא לא אהב, אז כשהשנה נגמרה הוא ביקש להשאר בארץ, להתגורר בדירה שכורה וללמוד בבית-ספר אקסטרני במטרה להתגייס לצה“ל. אבא שלו היה מאושר. שמעון עבר לחיות בתל-אביב ולהשקיע כמעט את כל זמנו בתחביב החדש שלו – קסמים. את שאר הזמן הוא בילה בזיוף המסמכים הדרושים כדי לשכנע את הוריו שהוא הולך לבית-ספר.

כחודשיים אחרי כשמלאו לשמעון ח”י אביבים, אביו הגיע לארץ כדי לראות את בנו במדים. בנו, למרבה הצער, כבר היה בהודו, אבל הוא הותיר לאביו צילום של דו“ח הקב”ן ששחרר אותו מצה“ל. זה היה נסיון התקשורת האחרון שלו עם הוריו.

אחרי הודו הוא חזר לארץ, ואז חצי-שנה ביפאן, וכמה חודשים בכרכור, ואז ניו-יורק, ואז יישוב בגולן, ואז תל-אביב, ואז בוטאן, ואז פרו, ואז אקוואדור ופראגוואי, וקיסריה. הוא ניסה לעשות לאנשים קסמים, מקרוב, ברחוב, סתם לגשת לאנשים ולהגניב אותם, אבל מהר מאד הוא הגיע למסקנה שאנשים הם חרא. הוא ניסה שיטות שונות של פילוח שוק, כמו להציג את הקסמים שלו ביציאה מסרטים מסוימים, או רק לאנשים שנגשו לספר מסוים בחנות ספרים, אבל זה לא עבד, עד שיום אחד – על החוף, בקיסריה, עם ג'וינט – הוא עלה על רעיון גאוני: לפתוח חנות קסמים במיקום אזוטרי, ולעצב אותה ככה שרק אנשים מעניינים יגיעו אליה. וזה עבד.

מאז שהוא פתח את חנות הקסמים שלו ברחוב שיבת-ציון 36, הוא פגש הרבה אנשים מעניינים: מוכרות תותים, דוגמנים מסטולים ונימפומאניות חובבות טכנולוגיה.

שמעון מעולם לא הרגיש בצורך עז להתפרנס בכחות עצמו. חנות הקסמים אינה רווחית במיוחד, אבל לשמעון לא אכפת. סבו של שמעון מצד האם, שנפטר כששמעון היה בן שלוש, הותיר לנכדו ירושה נאה מאד (מליונים באגרות-חוב ונכסי דלא-נידי באפריקה) שתעבור לשליטתו של שמעון ביום בו הוא ישלים את לימודי הרפואה שלו. שמעון מעולם לא פצח בקריירה אקדמאית, אבל מאז גיל שמונה-עשרה הוא מקבל קצבה חודשית של כמעט עשרת-אלפים דולר בחודש, מה שמותיר את דאגותיו הכלכליות במצב של אבטלה תמידית.

שיבת ציון 36, ת"א

כיום שמעון לא ממש יודע מה נכון, אבל הוא יודע מה הוא יודע, והוא יודע שזה – לכל הפחות – לא נכון. הוא חושב את עצמו לאדם על-מוסרי, ומתייחס לכל גלוי של אנושיות מצד עצמו כאטאביזם. זה לא אומר שהוא לא אנושי, רק שהוא מלא באטאביזמים.

הוא מאד כריזמאטי, אבל לעתים קרובות הוא מתנהג בצורה כל-כך זרה שיצורים תבוניים פשוט נרתעים מפניו, בדרך-כלל מבלי לדעת מדוע. לכאורה הוא נהנתן לא קטן, אבל לפעמים נדמה שהוא רק אימץ לעצמו גינונים של נהנתן ושבעצם הוא בכלל לא אוהב להנות. פרויד היה מבחין בו בשמץ של נטיה מאזוכיסטית שמוזנת על-ידי מידות מתונות של תעוב-עצמי ושל תחושת חובה ערטילאית.

הוא מוקסם מהרעיון שהוא מכנה (בינו לבין עצמו) ”מטווה השקרים“, צורת הסתכלות על סך-כל הדעות, התפיסות וההתניות המנטאליות של היצורים התבוניים כמעין אורגאניזם-על. הוא מונע על-ידי סקרנות חולנית ושאיפה לחזות במהלכו של “מטווה השקרים” במצבים קיצוניים. את האיזון שלו הוא משיג בין נטיתו הטבעית להרס-עצמי, לבין יצר קיום עצמי מפותח יתר-על-המידה, שלשיטתו של שמעון אינו אלא עוד אטאביזם אנושי.

הוא לעולם לא חושף באופן מופגן את טיבו האמיתי, אבל מי שיטרח לברר יגלה שהמלה שלו היא “אמת”. מי שיחפור קצת יותר לעומק, עשוי לגלות שבעצם המלה שלו היא “סוד”, ורק אצילים בודדים אפילו חושדים שהמלה האמיתית שלו היא “שקר”. אף-אחד – אפילו מבני המשפחה שלו – לא מדבר על זה בצורה גלויה. לא בפניו, לפחות.

שמעון מלקט הרבה אינפורמאציה מ”מטווה השקרים“. אין לו פילטר נורמאלי ל”עובדות“ שהוא זוכר מכיון שהוא משתדל שלא להפלות בין שקר לשקר, מה שהופך את הידע שלו לאקלקטי מאד.

הוא מכיר היטב את ההסטוריה, התרבות והטכניקות השונות של קסמים ואשליות. הוא מומחה גדול לדתות ומיתוסים. יש לו הבנה טכנולוגית מעמיקה, גם אם מאד לא אחידה, ואת האינטרנט – אחת המניפסטאציות הברורות ביותר של “המטווה” – הוא מעריץ, מוקיר ומכיר לפני ולפנים.

דווקא בכל מה שקשור לאצולה, הידע שלו לוקה בחסר. גם כי הוא די חדש בסיפור הזה, אבל בעיקר כי ברור לו שכל הסיפור הזה אינו אלא שקר מחלט. אבל זה סוד.

תשבץ החלקים

  • איזה שמפו אתה (אנא הסבר)?

אני שמפו של לידר-פרייס שסוכן כפול רוקן כדי להבריח בבקבוק חומר-נפץ נוזלי למטוס. אני נוזל בצינורות, דרך הכיור של מלון הפאר, דרך רשת האינסטלאציה, אני נמהל עד דק ומגיע לכל מקום, הכל כדי לקדם שקר שמביא לשינוי אלים ושקרי, ובסופו-של-דבר, אני לא כלום, רק הראיות שהושמדו כדי לפנות מקום לשקר. מעשה הבריאה כאקט של צמצום האל (ר' המיתוס).

  • בעת העלייה למטוס, גברת שמנה דוחפת אותך הצידה, ובלחץ רב נדחקת דרך הדלת, על מנת לקחת את העיתון האחרון! אז את/ה מגלה לזוועתך שהיא יושבת לידך, כל הטיסה מישראל לארה”ב! מה תעשה בטיסה כשהיא מתנשפת לידך וקוראת את העיתון האחרון?

אני אשכנע אותה שהיא סובלת מהשלשול הנורא ביותר שפקד יצור תבוני מאז בריאת מערכת-העיכול, והיא תבלה את כל הטיסה נעולה בשרותים של המטוס.

  • ספר סיפור על מאורע שבו בצעת משהו המנוגד לאמונותיך.

לפני חודש דיברתי עם מישהו ברחוב, ופתאום ניגש אלי איזה יצור תבוני ושאל אותי מה השעה. בלי לחשוב בכלל אמרתי לו את האמת, ואחרי זה במשך שבוע לא הצלחתי לישון בלילה. אין לי מושג איך זה קרה לי. פאקינג אטאביזמים.

  • מה הדבר החשוב ביותר שהוריך *לא* יודעים עליך?

אין להם מושג שאני שפוי לחלוטין.

  • ספר על בן/בת הזוג שלך (באם אין, אזי האחרון/נה).

אף-פעם לא היתה לי חברה רצינית. היה איזה חצי עניין בתיכון, אבל רוב מה שאני עשיתי היה לזיין את כל החברות שלה בלי שהיא תדע. אחרי כמה חודשים הבנתי שזה אפילו לא אתגר – היא בחיים לא תגלה – אז עזבתי. היא מעולם לא גילתה.

אח“כ טיילתי בעולם, ולא נשארתי בשום מקום מספיק זמן כדי ליצור קשר בר-קימא עם אף-אחד, ואז פתחתי את החנות. מאז שפתחתי את חנות הקסמים החלטתי לזיין רק בחורות שמגיעות לשם בעצמן, במקרה, והמבחר לא תמיד מלבב. אבל זה לא נורא. אני מרמה.

הפתרון

בסוף העונה השניה, שמעון הצליח סוף סוף למלא את שתי משאלותיו הגדולות ביותר: להיפטר מעצמו ולהתחבר לטליה. התוצאה היא קאליבן.


ההוא 2008/06/10 17:34

חשבתי שזה שיר מאד רלוונטי לשמעון: http://www.youtube.com/watch?v=FAaEYhYbEM4


supernova/שמעון_גמזו.txt · מועד השינוי האחרון: 2013/11/04 12:57 על ידי dm