זו גרסה ישנה של המסמך! לחיצה על כותרת המסמך תציג את גרסתו הנוכחית.
שימו לב:
“אמר שמואל: 'כל שכבת זרע שאין כל גופו מרגיש בה - אינה מטמאה'; מאי טעמא? – 'שכבת זרע' אמר רחמנא: בראויה להזריע. מיתיבי: 'היה מהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו (אברו) חם – טמא (שמא יצא ממנו קרי)' (ואמאי? והא לא ארגיש)?! תרגמא רב הונא: במשמש מטתו בחלומו (דאי נפק ודאי ארגיש), דאי אפשר לשמש בלא הרגשה. לישנא אחרינא: אמר שמואל: 'כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ - אינה מטמאה'. מאי איכא בין האי לישנא להאי לישנא? איכא בינייהו נעקרה בהרגשה ויצאה שלא בהרגשה (דאינו יורה כחץ). מילתא דפשיטא ליה לשמואל מיבעיא ליה לרבא*, דבעי רבא: נעקרה בהרגשה ויצתה שלא בהרגשה מהו? תא שמע: 'בעל קרי שטבל ולא הטיל מים, לכשיטיל מים – טמא (דנשתייר מן הקרי ויוצא עכשיו)'!? שאני התם, דרובה בהרגשה נפק (ואף על גב דלא נפיק בהרגשה - הואיל ומעיקרא איעקר בהרגשה). לישנא אחרינא אמרי לה: אמר שמואל: 'כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינה מזרעת'; אזרועי הוא דלא מזרעא, הא טמויי מטמיא, שנאמר (דברים כג,יא) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה [לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה] - אפילו קרי בעולם.”
זה מנידה מ“ג.
אצל הרמב”ם, משנה תורה אישות ט“ו:
“שהת עשר שנים ולא ילדה, והרי הוא יורה שכבת זרע כחץ – חזקת החולי ממנה, ותצא שלא בכתובה. ויש לה תוספת – לא תהיה זו פחותה מאיילונית שלא הכיר בה, שיש לה תוספת, כמו שיתבאר. ואם אינו יורה כחץ, חזקת החולי ממנו בלבד, וכשיוציא, ייתן הכתובה כולה עיקר ותוספת.”
ובמילים אחרות: “יורה כחץ” הוא ביטוי שמשמעו פולט זרע בעת האורגזמה. ע”פ חזל פליטת זרע שאינה “יורה כחץ” אינה יכולה להזריע אישה.
— גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/30 14:07