שימו לב:
“אמר שמואל: 'כל שכבת זרע שאין כל גופו מרגיש בה - אינה מטמאה'; מאי טעמא? – 'שכבת זרע' אמר רחמנא: בראויה להזריע. מיתיבי: 'היה מהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו (אברו) חם – טמא (שמא יצא ממנו קרי)' (ואמאי? והא לא ארגיש)?! תרגמא רב הונא: במשמש מטתו בחלומו (דאי נפק ודאי ארגיש), דאי אפשר לשמש בלא הרגשה. לישנא אחרינא: אמר שמואל: 'כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ - אינה מטמאה'. מאי איכא בין האי לישנא להאי לישנא? איכא בינייהו נעקרה בהרגשה ויצאה שלא בהרגשה (דאינו יורה כחץ). מילתא דפשיטא ליה לשמואל מיבעיא ליה לרבא*, דבעי רבא: נעקרה בהרגשה ויצתה שלא בהרגשה מהו? תא שמע: 'בעל קרי שטבל ולא הטיל מים, לכשיטיל מים – טמא (דנשתייר מן הקרי ויוצא עכשיו)'!? שאני התם, דרובה בהרגשה נפק (ואף על גב דלא נפיק בהרגשה - הואיל ומעיקרא איעקר בהרגשה). לישנא אחרינא אמרי לה: אמר שמואל: 'כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינה מזרעת'; אזרועי הוא דלא מזרעא, הא טמויי מטמיא, שנאמר (דברים כג,יא) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה [לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה] - אפילו קרי בעולם.”
זה מנידה מ“ג.
אצל הרמב”ם, משנה תורה אישות ט“ו:
“שהת עשר שנים ולא ילדה, והרי הוא יורה שכבת זרע כחץ – חזקת החולי ממנה, ותצא שלא בכתובה. ויש לה תוספת – לא תהיה זו פחותה מאיילונית שלא הכיר בה, שיש לה תוספת, כמו שיתבאר. ואם אינו יורה כחץ, חזקת החולי ממנו בלבד, וכשיוציא, ייתן הכתובה כולה עיקר ותוספת.”
ובמילים אחרות: “יורה כחץ” הוא ביטוי שמשמעו פולט זרע בעת האורגזמה. חז”ל משתמשים בביטוי הזה בעת דיון מביך להפליא על שאלה חשובה: האם פליטת זרע בעת השינה מטמאת. על פי ר' שמואל מכיון שפליטת זרע שאינה “יורה כחץ” אינה יכולה להזריע אישה, היא גם לא מטמאת. ואז עולה השאלה מה אם מי שהיה לו קרי לילה, ואז הלך להשתין, האם זה נחשב “יורה כחץ”? לבסוף הם מגיעים למסקה שכל קרי מטמא, ואידך זיל גמור.
הרמב“ם מסביר שאם גבר “יורה כחץ” ואין לו ילדים, כנראה שאשתו עקרה והוא יכול לגרש אותה בלי לשלם לה כתובתה, אבל אם הוא אינו “יורה כחץ”, סימן שהוא העקר, ואם הוא מגרש אותה עליו לשלם לה כדין. לא עלינו.
— גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/30 14:07