כלים של משתמש

כלים של אתר


aluf:עיבודים_לאלוף_בצלות

1945: אלוף בצלות ואלוף שום בתיאטרון הקאמרי

בקיץ 1944 החליטו חמישה שחקנים צעירים לפרוש מהמוסדות התיאטרליים הראשיים של התקופה, “הבימה” ו-“המטאטא”, ולהעלות הצגת תיאטרון בסגנון חדש ומנותק מהמסורת המחניקה של התיאטרון הרוסי. שמותיהם: יוסף פסובסקי (מילוא), אברהם בן יוסף (אביו של ספי בן יוסף), ימימה פסובסקי, רוזה ליכטנשטיין ובתיה לנצט. הקבוצה הצעירה, שלימים הפכה לתיאטרון הקאמרי, נקראה בהתחלה “להקת מערכונים”. ההצגה הראשונה שהעלו הכילה ארבעה קטעים ידועים: הטרגדיה הפלורנטינית (אוסקר ווילד), בוקר בגן-העיר (סרפין וז'קים קוינרטו), המאהב (מרטין סירה), ושלום בית (ג'ורג' קורטלין). ההצגה הועלתה בתנאים דלים באולם “הפועל” ברחוב נחמני בתל אביב - הזרקורים הוכנו מקופסאות שימורים והתלבושות הובאו על ידי השחקנים מהבית. הביקורות היו אוהדות, אבל הקהל נעדר. ההצגה הפסידה כ-300 לירות, לא כולל משכורות.

המצב הכלכלי הקשה והעובדה שלא היה באותה תקופה תיאטרון לנוער בארץ ישראל גרמו לפסובסקי לבחור ב-“אלוף בצלות ואלוף שום” להצגה השניה של “להקת המערכונים”. הוא גייס למטרה זו את מאיר (תיאודור) ביקל, שהיה אז שחקן חובב ולימים הפך לשחקן מפורסם בארה“ב, אלברט בן-צבי, מרדכי בן-זאב (אביו של דורי בן-זאב), וטוביה גרינבאום.

המוזיקה שנבחרה להצגה הייתה של ז'אק אופנבך וגרמה לשערוריה קטנה - אופנבך נקשר בתודעתם של רבים לתרבות המושחתת של בתי העינוגים הפריזאים. מורים הגישו מחאה רשמית על כך שמשתמשים במוזיקה כזו כרקע למשורר הלאומי.

להלן התוכנית שחולקה לבאי הצגת הבכורה, ב-11 במרץ 1945:

תכנית
תמונה א': פרולוג - תבת הקסמים
תמונה ב': בארמון המלך
תמונה ג': משחק בינים - במטבח
תמונה ד': אלוף בצלות בארמון המלך
הפסקה
תמונה ה': תבת הקסמים
תמונה ו': אלוף שום בארמון המלך
תמונה ז': אפילוג - תבת הקסמים
המשתתפים:
הקוסם - א. בן-צבי
אלוף בצלות - י. מפים (כנראה ימימה פסובסקי - ר”ל)
אלוף שום - מ. בן-זאב
מרגל - י. נסים
תושבי האי:
המלך - א. בן יוסף
שלשת הפרתמים - גרינבוים, מ. ביקל, י. פסובסקי
טבחים - ב. לנצט, א. בן-צבי, י. נסים
העבוד למחזה וההצגה - יוסף פסובסקי
הצייר - ד“ר פ. לוי
המוסיקה - ז'ק אופנבך
מעובדת ע”י - ברנד ברגל
הנהלה מוסיקלית - הלל פנקס
התלבשות - פיני ליטרסדורף
בצוע התפאורה והרקויזיטים - שלמה חיים
התאורה - חיים קולנדר

ביקורת מ-“הארץ”, 15 ביוני 1945, מאת א. גלבלום:

במה תיאטרונית לנוער - “אלוף בצלות ואלוף שום” מוצג על ידי “מערכונים”.
נסיונה החדש של להקת “מערכונים” מעלה בך את התקווה, שהגיעה השעה להתחיל במפעל תיאטרוני קבוע ומיוחד לילדים ולנוער. בהצגת הבדיחה העממית הידועה של ח. נ. ביאליק הוכיח שוב חבר שחקנים צעירים זה, שיש צידוק לפעולתו. י. פאסובסקי שופע רעיונות מקוריים ומצא את הנתיב ללב הילדים. אפשר לחלוק על התפיסה הקלאונית (מוקיונית) של “האי מעבר להרי החושך” ולומר שסביבה חלמאית או מזרחית היתה הולמת יותר את החרוזים, אבל אין ספק, שלגבי ילדי ארץ ישראל יש יותר מיסוד הזרות בצורה זו, שבה ניתן המחזה, ולכך כיוון הבמאי. מפתיעה מאד העקביות, שבה נשמר נוסח האגדה המקורי, וכמעט שלא נטו ממנו אף שלא נכתב תחילה לשם הצגה. התוספות הבודדות, כגון הפלת הגורל בנוסח “אן-דן-דינו” או הריקוד על החבל או השיעור בדקדוק, הן המצאות מוצלחות, לקוחות מעולם הילדים ומועילות לקשור את הצופים אל הבמה.

בן-יוסף שיחק לפי שגרתו, ולא חידש כלום למי שראהו ב-“הלנה היפה”. את הילדים הצחיק כמובן במתח הגרוטסקי שלו. י. מופים היתה אלוף בצלות מלא-חן, בדיוק אותו בן-מלך שבחלומם של כל הילדים, ובן-זאב היה מוצלח כבן המלך הרע. שרי המלך הגזימו במשחקם, אבל את תפקידם הקשה מלאו בשורה בלתי פוסקת של המצאות משעשעות.

ערכה של להקה כזו בשביל אלפי ילדינו, בעיר כבקבוץ, אינו רק בדוגמת הצגה תיטרונית טובה, שהיא מראה ושמננה יוכלו ללמוד הרבה ה“חוגים הדראמאטיים” השונים הקיימים בבתי הספר, אלא גם בעצם השעתיים של השמעת העברית הביאליקית הנהדרת לילדינו ובחיתוך הדיבור המצויין, שבו נעשה הדבר. אם השתדלו המשחקים בחיתוך דיבורם במיוחד למען קהל התלמידים - יבורכו על כך - ובאמת אין להבן, מפני מה מצא לנכון ד“ר ח. גמזו (הארץ, מיום ו' האחרון) להאשים את הלהקה ב”ביטוא רע“.

לפנינו בלי ספק הנסיון הדראמאטי הרציני והמקורי ביותר למען הילד, שנעשה בתוכנו. טוב עשתה מחלקת החינוך, שארגנה ביקורי כיתות ובתי ספר בהצגה, והבה ונקוה, שהמשחקים הצעירים של “מערכונים” ימשיכו להפתיענו בהגשת יצירות מופת עבריות על הבמה למען תלמידי הישוב.

למרות הביקורות האוהדות הקהל נעדר גם הפעם והכיס המשיך להתרוקן. חברי הלהקה הבינו שכדי להרוויח עליהם להעלות את איכות ההפקה. הם עברו לאולם “מוגרבי” ברחוב אלנבי בתל-אביב, שינו את שמם ל-“התיאטרון הקאמרי”, והעלו את “משרתם של שני אדונים” (קרלו גודוני). השאר - היסטוריה.

[עוד על ההיסטוריה של הקאמרי אפשר למצוא בספר “הקאמרי של תל אביב - 50 שנות תיאטרון ישראלי” שיצא בהוצאת “דניאלה ד-נור”]

1980: אלוף בצלות ואלוף שום / לאה נאור

כתבה:לאה נאור (המתרגמת של ד”ר סוס, בין השאר)
מוסיקה ועיבוד:דובי זלצר
מפיקה:רינה אגוזי
במאי:אנטואן סאלח
משתתפים: אריק סיני, מוני מושונוב, צרויה להב, מנחם עיני, עזרא דגן, דני ליטני, חנה לסלאו (?)

שודר בטלויזיה החינוכית. הפסקול יצא בהד ארצי.

ccdptt.jpg

2001: הפקה מחודשת של המחזמר

מחזה: לאה נאור
בימוי :ישראל גוריון
מוסיקה: דובי זלצר
עיצוב תאורה ותפאורה: נטלי קנייבסקי\ עיצוב תלבושות: נטלי קנייבסקי ואליסה טימשפולסקי
מנהלת מוזיקלית: חנה הכהן
משתתפים: רונן הרשקוביץ ,קרן רון, אסף דגני, אורית פלג, אסף בלכר, ענת אליהו, תמר יובל, ליאור שגיא.

2001prod.jpg

2006 שומבצל

מחזה: אילנה לופט
בימוי: משה קפטן (ובמקומות אחרים כתוב מיכה לוינסון. לבדוק)
משתתפים: אברהם מור , תבור מנצור , דודו כרמל, אודי בן דוד , ליאור רוכמן, עדי זורע, יובל ברגר

ASCII

עוד באירופה?

הערה - אבוא“ש יצא בישראל ב-1927 - ר”ל

חוץ מזה, הגעתי אל תמונה מהצגה של אלוף בצלות, ככל הנראה משנות ה-40:

aluf_shoa.jpg

התמונה הופיעה בקובץ הסתום הזה: http://www.snunit.k12.il/minhal/word/55117.doc שכנראה לקוח מהספר “גאולת ילדים בפולין אחרי השואה” לשמואל בורנשטיין (הוצ. לוחמי הגיטאות 1989)

זכר לספר שמוזכר בכיתוב התמונה לא מצאתי.

aluf/עיבודים_לאלוף_בצלות.txt · מועד השינוי האחרון: 2013/11/06 20:59 (עריכה חיצונית)