כמעט חודש לא שיחקנו, כי הקוקילפטילה בירושלים, אבל בתחילת השבוע החגזר צלצל וקבע לקפוץ אלי ביום ה', במקום המשחק, וכשהסתבר לו שהקוקילפטילה יהיה בתל-אביב הוא מיהר לקבוע משחק. הוא שכח לספר על כך לחמון, שקיבל התראה קצרה במיוחד, אבל למרבה המזל לא היה לו מה לעשות מלבד לשבת בבית בכוננות לאיזה מסיק זיתים טעון פוליטית. אז הלכנו לשבת איתו בכוננות.

גם גולה באה, ואף-אחד לא מיהר, אז היה משחק נחמד מאד באמת ובתמים.

• בורחים מהאי העגול במלא המפרשים בכח שק הרוחות של ג'קורי (הים מסביב חלק כמראה, רק להם יש רוח)
• מחליטים לשים פעמים לאסגרות', כדי למצוא קוסם שיוכל לקרוא את הספרים (ואולי גם לקנות אותם)
• הם מחליטים לא לגעת בספרים בעצמם, אפילו לא בספר הירח
• ג'קורי מרגיש שרודפים אחריהם, ו“האף שלו אף-פעם לא טועה”
• ענני סערה מתחשרים מעל לאי העגול
• הסערה גדלה ונקודה קטנה מופיעה באופק, אולי כלי-שיט שרוכב על הסערה לכיוונם
• הנקודה גדלה - סוג של סירה, אבל ללא מפרש נראה לעין - והשייח' חולוד מתחילה להנדנד על גלים גדולים ורכים שמגיעים מכיוון הסערה; כל החפצים כמעט עוברים לשק הקסום שנמצא אצל לופטיק
• גינזו חובש את קסדת הטלפתיה שלו ומנסה להתרכז בכלי-השיט המתקרב
• גינזו יוצר מגע. הוא רואה את ה“סירה” מקרוב, מרחפת במהירות מעל למים כשזנבה מותיר בהם שובל של קצף. היא נראית כמו אוקטהדרון דלתוני ומוארך עם שלוש כנפיים/סנפירים במערך עלי כותרת הפוכים. והוא רואה את קוסם מזג-האויר שנמצא בסירה ושיוצר את הסערה שדולקת אחריהם.
• הקוסם לא קולט אותו כשהוא מתגנב אליו (מנטאלית) וצועק לו באוזן - הצעקה היא אש, גינזו הוא אש, והמח של הקוסם נשרף לחתיכות; באותו זמן הסערה מתגברת באחת ויוצאת לחלוטין מכלל שליטה
• גינזו מתעלף, לופטיק קושר אותו למעקה (בהוראת ג'קורי), גל אדיר שוטף את טר מהסיפון
• לופטיק מזנק בעקבותין עם חבל - לצד הלא נכון של הספינה
• צובוק מנסה להביא לו חבל גם, אבל הרוח מטלטלת אותו
• גינזו מתעורר, משליך אליו חבל וכמעט מפספס, אבל בסוף טר תופס אותו ומטפס לספינה
• ג'קורי מקפל מפרשים, אבל צד אחד של המפרש המתפרק (ה“עפיפון”) נתפס והוא שולח את גינזו לקצץ את התורן. לופטיק עוזר לו, ושניהם מסתכנים, ורק טר קושר את עצמו למעקה ומסתכל עליהם. כי הוא מאניאק. אני מתחיל למדוד לו אנושיות
• השייח' חולוד מתהפכת ונשברת, הילדים כמעט טובעים, טר רואה נוצה ירוקה, מגלגל בהצלחה אנושיות ומצטער על צובוק ועל עצמו
• הם מתעלפים
• גינזו מתעורר על אי, מוצא את טר למרגלות עץ, לופטיק מתעורר על ענף, גינזו אומר לו לקפוץ ושהוא יתפוס אותו, לופטיק קופץ, נופל ומאבד את ההכרה
• תרים את האי הקטון, גינזו וטר מטפסים על רכס כורכר במרכזו כדי למצוא את ג'קורי וצובוק (שורוק וקובוץ) בעוד לופטיק מגלגל פצצה על ציד חזיר בר והכנתו. הם קולטים אי גדול יותר עם יישוב בקצהו
• ארוחת ערב ושינה, גינזו שומר, מעיר את טר, טר מנסה לחזור לישון, אח“כ מעיר את לופטיק שמכניס לו סטירה - טר מגלגל אנושיות בהצלחה, אומר ללופטיק תודה ושומר תוך תפילה עד שלופטיק וטר מתעוררים בטבעיות
• אוספים שברי שייח' חולוד (והסירה הקסומה) מהמים ובונים רפסודה זעומה
• גינזו חותר כמו הומו כי הוא מפחד להשפריץ על עצמו, אז לופטיק אומר לו שיעזוב. במקום לחתור הוא נוגש בטר ולופטיק ונותן להם קצב בתענוג. הוא גם עושה להם בראוו, ובעיקר עושה בראוו לעצמו
• מגיעים לקצה האי ונכנסים לכפר ב Isle of Dread
• חוקרים אותם בשפה זרה, טר מסתבך, מגיעה מנהיגת שבט נאה (גולה משחקת אותה ברוסית), טר מסתבך עוד יותר, גינזו מסביר שהוא אדיוט או משוגע
• היא לוקחת אותם לטוטם ומציירת להם מפה, הם מנסים לצייר חזרה, טר מסתבך והשאר סתם לא מוכשרים
• מביאים להם אוכל, מנסים להוציא מהם תשלום, אולי בעבודה, בסוף מכנסים אסיפת כפר
• יש שם רופא-אליל (זומבי מאסטר, בעצם) ואת גולה שנואמת ברוסית (הבנתי מעט מאד, בעיקר מילות קישור, ושטר “אולי פשוט אדיוט”) ובסוף מראים להם את הדרך אל מחוץ לכפר (“חוויה אנתרופולוגית” הם קראו לזה)
• טר מציץ למפרץ מחוץ לכפר ותנין גדול כמעט מוריד לו את הראש. לופטיק זורק את הניו-בגינינג לטר ואת מרחבא לגינזו, גינזו מפספס עם מרחבא, טר תוקע את החרב דרך הראש של התנין, התנין מעיף את טר ומפספס את גינזו בביס, לופטיק מוציא קשת ומדוחף לתנין חץ בעין, מאה אקס-פי לכל
• טר מתעלל בגופה ולופטיק מוכיח אותו על דרכיו הנלוזות