אני עוטה עכברגמרא. זה כוח שכולי תקווה שנורית המתנשאה לא צופה שיש בידיי, או במקרה הזה, על אצבעי.
אבל אני רוצה להיות מוכן למקרה שאחליט שהיא בת מוות (אני עדיין לא בטוח כמה ההתקפה האחרונה באמת באה ממנה) או שתשפיל אותי או את אחאיי עוד.
בנוסף, נורית בטוחה שהיא בטוחה מנזק, וזו נקודה שאני מעוניין להבהיר לה שלא רק שלא נכונה כאן ועכשיו, אלא אף פעם, בתקווה להבהיר לה שמי שהיא עומדת מולם לא פראיירים.
אני מבין (וקשה לו ממש לקבל) שאני כבר לא טופ דוג, אבל כל מה שאני יודע ומכיר אומר שאני חייב להחזיק באחרים פחד בריא ממני, גם כשאני בתחתית ההיררכיה. מזכיר לי את הפעם בבית היתומים כשהמנקה עשה עליי פוזות, ואיפר לי על היד, אז הכנסתי לו סכין לירך. אמנם הייתי בן תשע והוא בן עשרים ומשהו, אבל הוא השפיל מבט בכל פעם שעבר לידי, האפס. זה עבד פחות טוב כשנלקחתי למשפחה אומנת לחג הפסח, והבן הגדול שלהם דפק לי סטירה…
בכל אופן, נחזור לעכברגמרא. אני לא מכיר שדים מהעולם הקסום טוב מדי. שדים מהסיפורים מעוניינים בנשמות, ואין לי שום בעיה לתת חלק משלי בתמורה לפגיעה בנורית במקרה הצורך. אשמח לתת את כל נשמתו של יחזקאל לאותה המטרה, שכן אלו שתי ציפורים במכה אחת. כמובן שאני לא יודע מה זה אומר. אני מתאר לעצמי שזה אומר שיחזקאל ימות.
אבל איני סומך גם על עכברגמרא, כיוון שזה כשל בלהגן עלי מפני קסם החול של נורית, או אולי אני כשלתי בלהפעיל אותו?
