גולדה היתה אשה פנטאסטית. אשת חזון. וגם אשה מושכת מאד.

כמובן שכשאני באתי לעבוד איתה כבר הייתי בשנות הארבעים שלי, וכמובן שעוד היה לי את אולגה, אבל לא ניתן להכחיש שהיה שם משהו. וגם היתה אישה פתוחה מאד. רחבת השקפה מצד אחד, אבל אפקטיבית ומחוברת לעולם של מעשה מצד שני. וגם זה לא היא הרי שכניסה אותנו לפרדיקמנציה הזו. להיפך, החלטות של גולדה היו תמיד הכי צלולות והכי ברורות אל מול המצב הביש שהשאירו לה ביד.

זה כנראה הכל עוד בגלל שרת, שהיה לו את המשהו נגד חלל-חיצון. הרי מיד כשהגעתי אצלה עוד לראיון ראשון היא התלוננה שלא מספרים לה דבר, ואני אמרתי לה “גברת הממשלה, תרשי לי פרופסור ריבוזביץ' שאני מספר לך דבר”. וסיפרתי לה. כמה דברים, בעצם.