זהו הפרלוד של משחק הזרעים, לפי הסדר שבו התמונות שוחקו. הטקסט אמור להיות קריא גם למי שלא מכיר את הרקע ואת הדמויות, אבל מי שרוצה יכול להציץ ברקע בדף הראשי ובאוראקל שנתן לנו את ההשראה.

בעידן מרושע, אחרי שהאדם כבש את החלל, ואיבד אותו, וכבש אותו שוב, בעיר אסקלון שעל כוכב־הלכת עדן, הגילדה הפסיונית עורכת מסיבה לכבודו של זאקלאק-דה-אוסטרא, ההרפתקאן הנועז שמצא עבורם את מטה הירח האגדי, שבעזרתו – לפי האגדה – הנוטרים עשו טרהפורמינג לעדן. בירכתי החדר, בינות למטעמים ולאורחים הקצת פחות חשובים, עומד נארדין, בחור צעיר ומוארך בעל עיניים חדות, ובוחן בעניין את המטה המוצג במרכז החדר על כרית ארגמנית; כשלפתע ניגש אליו חתן השמחה – כולו עטוי צחורים ונוצת דודו־חלל מפארת את כובעו – ובפיו מחמאות ותשבוחות. נארדין מופתע מאד, כיון שהפעם האחרונה שבה הוא ראה את זאקלאק היתה כשזה האחרון גנב ממנו ומחבורתו את אותו מטה ירח עצמו, חיבל בספינתם ונטש אותם מתוך ציפיה ברורה שהם לא יוותרו בחיים; אולם לאחר שזאקלאק מציע לו הצעה מפתה, קרי, למלא בשבילו את אותו תפקיד שהוא ממלא עבור החבורה ולקבל גישה לשלל טכנולוגיות מופלאות (עד וכולל מטה הירח), נארדין מתרצה ומביע רצון לשמוע עוד פרטים. זאקלאק מוביל אותם לחדר פרטי בקומת המרתף, ובמוחו המטונף תוכניות לגבי ישבנו הבתולי של נארדין כמו־גם לגבי יכולותיו הטכנולוגיות, אלא שבדרך נארדין מתנצל, הולך לשרותים, ופורץ אגב־אורחא את מערכת האבטחה של הבניין.

מוקדם יותר (אבל עדיין אחרי כיבוש החלל), ניראר ואישתאר מנהלים שיחה רצינית בחללית המשוכללת שניראר הרוויח בתחרות ניווט מפוקפקת. החללית, EVE432, או “להט”, נראית חדשה ומבהיקה למעט אניצי הטחב שמבצבצים כמו משושים מבין חיבורי לוחות הפלסטיל שלה. אישתאר – בתו הבכורה של טאבני מטבתראמט, שהיה העריץ הנורא של מכה (חבל ארץ עקר למחצה, אך מתקדם טכנולוגית) עד שבתו הבכורה רצחה אותו ונמלטה – משתוקקת להתרחק מעדן ומנסה לשכנע את ניראר – חבר ילדות שלה והצעיר מבין 17 הבנים של מושל אדוניס (חבל ארץ פורה במיוחד, גם אם נחשל מבחינה טכנולוגית) – לוותר על נסיונותיו הנואלים לנצל את מטה הירח שנפל לרשותם כדי להעפיל בסולם המעמד המשפחתי. כשהוא מציע ליישב בעזרת המטה ירח קטן ומרוחק בשם E712, השוכן מאחורי חגורת אסטרואידים בעייתית במיוחד לניווט, היא מעמידה פני מובסת – מתוך הנחה שהתוכנית תיכשל מרה ושאולי כך ניראר ילמד לקח.

בחזרה בזמן המסיבה, באלאשי – חוקר בהמי מטעם סוכנות הבילוש “נבּוּלה” – ושאר-קאלי-שארי – שכיר־חרב פסיוני נודע לשמצה – מטביעים את יגונם במסבאה מפוקפקת בחוצות אסקלון וממתינים לשובו של נארדין. באלאשי, שחושד כי רעו לשתייה אחראי להתפוררות כפר ילדותו (שארעה בדיוק אחרי ששאר־קאלי־שארי הצעיר עזר לבני הכפר באיזה סכסוך עם המחשל השכונתי), משתוקק לנצל את ההזדמנות כדי לשלוף ממנו מידע אודות הרגליו הנלוזים, אלא שבדיוק אז מתיישב ביניהם לוחם מרוט שמסרב לקלוט את הרמזים הדקים שהם משדרים לכיוונו. בלית ברירה, באלאשי מורח מחבת שקשוקה לוהט ישירות לפרצופו, והלוחם נושר אל הרצפה; אלא שבמקום לאבד את הכרתו ולעזוב אותם בשקט, הלוחם מתרומם על ברכיו ונוגס בבשר שוקו של באלאשי עד זוב דם. באלאשי כה מתרשם מכושר הסיבולת של הלוחם עד שהוא מזמין אותו ואת העין המשוקשקת שלו למשקה. הלוחם מוותר ועוזב, ואיתו נעלם הניחוח העשבוני ששרה עד אותו רגע במסבאה. שאר־קאלי ובאלאשי ממשיכים לדבר, ולשתות, ולהפתח זה לזה, עד שבאלאשי משתכנע שידידו החדש – להלן אהסן – לא אחראי להתדרדרות המוסרית של כפר ילדותו. המשטרה פושטת על המסבאה, ושני הידידים נסים במורד סמטא אפלולית.

שוב חוזרים לעבר. נארדין וניראר מפעילים את מטה הירח על אנקי (השם שהם נתנו ל־E712) בעוד ממשק הוידאו של הספינה מציג זיקוקי די-נור עליזים בכל חלקת מסך פנויה. נארדין רוצה ליסוע למנטיקור כדי להזמין כמה חלקים שהוא צריך כדי להמשיך לעבוד. בתחילה ניראר מתנגד נחרצות, אך לבסוף הוא מתרצה ומסכים לקחת את נארדין למנטיקור בעצמו, ואפילו לקנות לו את איזמל המוחות שהוא מבקש כבר כמה שבועות, ובלבד שנארדין יתחייב להישאר בתוך הספינה ולא להסתובב במנטיקור.

באותו זמן באלאשי, שהצטרף לצוות כטבח, חושף את מטרותיו האמיתיות ופורץ בבעיטה את דלת חדרה של אישתאר, בה הוא חושד בצדק כי היא בתו־רוצחתו של מטבתראמט, כדי למצוא הוכחות. לתדהמתו של באלאשי, אישתאר נמצאת בחדר, ואפילו טרחה להניח מול הדלת תיבה כבדה כדי שיהיה לו במה להכשל ולרסק את חוטמו אל הארץ. באלאשי מתעקש, מוחה את הדם מחוטמו, מתרומם ומרחרח, מתעמת עם אישתאר, דורש ממנה להתוודות, ולבסוף אוחז אותה בחוזקה וכמעט מגלה עליה את מיתר החניקה בעזרתו היא רצחה את אביה. ברגע האחרון אישתאר מצליחה לפרוק על באלאשי את הכתף שלה, לגרום לו לרגשות אשם, להסתיר את המיתר, ולמשוך את חוטמו המרחרח של באלאשי לעקבותיו של נארדין (שהשאיר כאלה בזמן שהוא התעסק עם איזה פיתוי שאישתאר הכינה לו מבעוד מועד). באלאשי מתנצל עמוקות על היותו אדיוט והולך למצוא את נארדין.

כעבור פגרה של כמעט חצי שנה (בה החבורה טסה למנטיקור, רכשה ציוד ושבה בחזרה) נארדין נפגש עם שאר־קאלי־שארי בפינת חמד על הירח הפורח ומביע את תמיהתו העזה בנוגע ליצור החתולי בעל אניצי האזניים המפותחים ודמויי המשושים שמציץ עליהם מבעד לשיחים. לפי החישובים שלו, חצי השנה שחלפה היתה אמורה להפוך את אנקי מירח עקר וחסר אטמוספירה לקדירה מהבילה של מרק קדמוני ואצות, אבל לא היה כתוב בהוראות שום־דבר על רב־תאיים. באלאשי, שחושד בנארדין עוד מהפסקא הקודמת, מצוטט לשיחה בחשאיות מבעד שיח אחר; אך כשנארדין מסית את השיחה מהאקולוגיה של אנקי, שולף את איזמל המוחות החדש שהוא קנה במנטיקור ושיפצר עד כלות, ומנסה לדבר על לבו של שאר־קאלי־שארי לתרום בו במקום פיסה קטנה ממוחו למען המדע, באלאשי לא מצליח להתאפק ומתפרץ לויכוח המלוהט כדי להציל את שאר־קאלי־שארי מטעות נוראית. במהלך הדיון מתברר שלשאר־קאלי־שארי עצמו אין שום כוונה לעשות את הטעות הזו, והוא מרצה לנארדין ומסביר לו מה מקובל חברתית ומה לא עד שדם זולג מאזניו המותשות; ובאלאשי, שבוחן בקפדנות את תגובותיו של נארדין להטפה, משתכנע שגם הוא בעצם בחור חיובי.

כמה שבועות מאוחר יותר, בסיבוב חידוש אספקה שגרתי, להט לוחשת על אזנה של אישתאר ומנסה לשכנע אותה לשוב הביתה וליטול את מה שמגיע לה, במקום להמשיך להסתובב עם אספסוף. זיקוקי הדי-נור של ממשק הוידאו שלה הצטמצמו למסך אחד קטן שבו נוצר, לאט ובבטחה, דפוס שובלי זיקוקים דמויי משושים. נארדין, שמזהה את מצבה הרגשי הנסער של הספינה, מנסה לצוטט לשיחה. הספינה מבחינה בנסיון הציטוט, חוסמת אותו ומתחילה למחוק לוגים. תוך שימוש ביכולותיו הטכנולוגיות הכבירות, נארדין מצליח להעתיק ולשמור את הלוג הרלוונטי, אך לא לפני שהוא מתיש בטעות את הספינה וצולה את הראדאר הראשי.

בזמן שנארדין מזדרז להשמיש את הראדאר המשני (מבלי שאף אחד ידע שהוא זה שהרס אותו מלכתחילה), ניראר מוצא נוסעת סמויה, כחושה וקשוחה למראה, וגורר אותה לעבר מנעל האוויר של הספינה מתוך אמונה שהיא חיבלה במערכת הראדר האהובה שלו. למרות כתפה הפרוקה, הכחושה מצליחה להשתחרר, לעקור את פאנל הבקרה מאמת ידו של ניראר, לחמוק מבלאשי ומאישתאר ולהגיע לתא המילוט מבלי שנארדין יספיק להעלות אותו באש. ללא ראדאר ניראר לא מצליח להנעל על תא המילוט, וכשהוא מנסה לנווט על-עיוור הוא מגלה שהכחושה חיבלה גם במנועים. חסרי אונים חברי הצוות מתבוננים בשעה שספינתו של זאקלאק מגיעה לאסוף את תא המילוט ואת הסוכנת הכשרונית שלו. הספינה מתקרבת עד שניתן להבחין בזאקלאק עצמו מבעד לחלון, בידו האחת מטה הירח ובשנייה תנועה מגונה. שאר־קאלי־שארי מתעורר בדיוק לסוף של הפרק הראשון.