הבדלים

כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.

--- supernova:לחימה_בין_אצילים [2007/08/13 14:32]
jobu523 ככל שאני מסביר יותר, זה נהיה ברור פחות. הממף
+++ supernova:לחימה_בין_אצילים [2013/11/02 18:00] (הגרסה הנוכחית)
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
- == מלחמות בין אצילים ==
+====== מלחמות בין אצילים ======
+[[המלה|כח אצילי]] לא יכול לפעול על [[יצורים#אצילים|אציל]]. כחות אציליים פועלים אך ורק על [[התבונה]], והאצילות היא דבר חיצוני לה (ע"ע [[הזרות של הכוחות]], [[העין לא רואה את עצמה|העין לא יכולה לדחוף לעצמה אצבע לעין]]).
+ועדיין, אצילים נלחמים. הא-כיצד?
+===== דרך המלה =====
-====== עדכון חדש וחשוב ======
+כשאציל תוקף אציל אחר עם המלה שלו, ההשפעה היא על החלק התבוני בלבד. כמו בכל הפעלה של המלה, אין לאציל התוקף שליטה בספציפיקאציות של הפעולה (ע"ע [[ניוטון טעה]], [[הגדרות מול הצבעות]] - **למרות** שיש לאחרונה באוויר דיבורים על שימוש [[תבונה (כחות)|ביכולת התבונה]] כדי לשלוט בדבר הזה בדיוק), אבל ההשפעה מיידית, אינסופית, רטרואקטיבית ואורתוגונאלית. לאציל המגן אין שום הזדמנות להתנגד לפעולה, לפחות לא לפי זמן התבונה.
- אצילים לא יכולים לפעול על אצילים אחרים תוך שימוש בכוחות (ראה [[הזרות של הכוחות]]), שהרי כוחות הם מחוץ לעולם, רק הופעה של התוצר הוא זה שקיים בעולם. עדיין לא ברורות מלא ההשלכות של הבנה זו, אולם אם למישהו יש רעיון, הוא מוזמן להעיר אותו כאן.
+אבל האציל הוא אמלגמה בין תבונה לבין משהו אחר, להלן "החלק האצילי", שאינו מושפע ישירות ממלים. אפילו אם החלק התבוני מושמד לחלוטין, החלק האצילי לא מושפע מההתקפה, ולכן יש לאציל המגן מאה עשרים-ואחת דקות לפני שהתבונה מעכלת את השנוי (הניסוח הזה בכלל עוד תקף?), ובהן הוא יכול להשתמש במלה או [[האני|באני]] שלו (אפשרויות לשימוש [[התבונה|בניקוד התבונה]] או [[החוק]] עדיין נבחנות) כדי להתמודד עם אי-הנוחות שנגרמה לו.
+===== דרך התבונה =====
-=== דרך הפעלות כח אחד על השני ===
+השפעות אנושיות מלאות פועלות גם על אצילים. אם אציל אחד חותך לאציל אחר את הראש, האציל המגן נהנה - כרגיל - ממאה עשרים-אחת דקות החסד, אבל [[DM|הדי-אם]] טוען ש: "אם עוזר של אציל א'(אשר אינו מושפע בשום צורה על ידי כוחות האציל) ירה באציל ב' - אציל ב' יכול למות סופית".
-זו דרך, שבמהותה היא בעייתית.
+לא ברור אם ניתן להפעיל את המלה כדי להמנע מכזה דבר, אבל גם לא ממש ברור איך זה שונה מאציל שסתם-כך יורה באציל אחר. הרי הקליע הוא גורם תבונה שלא מושפע מהמלה של האציל התוקף.
-כח לא פועל על כח - הן בעדו או כנגדו. רק דברי/יצורי תבונה מסוגלים להכיל פעילות של כח על עצמם.
+===== דרך טקסי פרחים =====
-לפיכך פעולה של אציל על אציל אחר, תמיד תפעל על הצד התבוני שלו. אין אפשרות להתנגד לכך. חשוב לזכור שכרגיל, הפעולה ברמת הכוחות אינה נתנת להגדרה מלאה על ידי האציל התוקף (כי בעיית [[ניוטון טעה]] נכונה גם פה). האציל התוקף רק יכול לדרוש שינוי מסוים, והשינוי הזה יקרה עם כלל המציאות נמתכת על מנת להכיל את זה.
+[[טקס פרחים|טקסי פרחים]] הם טקסים מורכבים וארוכי טווח מאד, ובאמת משתמשים בהם בפרחים. לכל אציל, כך מסתבר, יש פרח משלו, אבל הזווית הזו די נזנחה במשחק שלנו.
-אין אפשרות להגנה על ידי ספיריט או כל דבר דומה.
+טקס כזה פועל דרך התבונה, אבל מסוגל להשפיע על האציל. טקס פרחים מתאים יכול לשלול מאציל את הכחות שלו, למחוק את המקום שלו (כפי שקרה לנו כשהתנכלו לנו), ואולי אפילו להצמית לו את התחת.
-האציל המושפע, מושפע. אין לו דרך להמנע מכך. אולם במשך 121 דקות, הוא מודע לשינוי זה, ובהתאמה, אם בכוחו, הוא כמובן יכול לבצע שינויים המתאימים על מנת לקיים את עצמו או להתקיף את הצד השני.
+אאחרי שטקס פרחים פועל את פעולתו נותרות לאציל מאה עשרים-ואחת דקות בהן עקבות הטקס עדיין קיימות במישור האצילי ונתונות להשפעה אצילית.  אחרי שהרסו לנו את המקום, לדוגמא, הספקנו להחזיר את [[יהודית]] ואת [[נעם|נועם]] וללקט שלל אינפורמאציה לא שימושית רק בגלל שפעלנו מהר.
-גם פגיעה מלאה במהותו כיצור תבוני - כלומר הריגת הגוף שלו - אינה מונעת ממנו את אותם 121 דקות של פעולה כאציל. בסוף 121 הדקות, האציל יכיל את מלוא תוצאות השינויים ברמת החלק התבוני שלו.
+===== דרך החוק =====
- === דרך טקסי פרחים ===
+כשאציל אחד נמצא פיזית בתחום ההשפעה של [[החוק]] של אציל אחר (כלומר [[מקום החוק|במקום של החוק]]), הוא יכול לתקוף את המקום עצמו ולהזיק ישירות לאציל/ים של החוק. מאידך-גיסא, יתרון המגרש הביתי באמת עצום במקרה כזה. אצילים יכולים לעשות כמעט הכל בתוך המקום של החוק שלהם (ע"ע [[stats|Every Prophet in his House]]), ורק גורם נועז במיוחד יעיז לתקוף אציל בביתו.
-שמועות בלבד. אבל המקום של המשפחה האהובה איכשהו חוסל ככה.
-פרטים כלליים ידועים, ב [[טכס פרחים]].
-ההדגש כאן הוא שהפעולה היא דרך עולם התבונה. אך הוא עובד על כוחות של האציל. לדוגמא, אפשר לדמיין, שטכס פרחים ימנע מאציל את כוחותיו. ימחק את המקום של החוק שלו או מיני דברים דומים.
+לא ברור עד כמה האמור לעיל תופס בתוך תחום השפעת החוק שנמצא סביב האציל, אבל בכל-מקרה מדובר על טווח מצומצם ביותר.
-ברור מאליו, שאין לספיריט כל יכולת לעזור במקרה זה.
+הדי-אם שלנו אומר ש"חשוב לזכור, שהכנסה כנגד רצונו של האציל למקום החוק של אציל אחר, עונה לחוקי הכוחות ולכן קשה ביותר גם כן", אבל אני בספק אם אפילו הוא עצמו מבין למה הוא מתכוון במשפט הסתום הזה.
-ברור מאליו, שעדיין עומדות לאציל 121 הדקות המפורסמות, לבצע פעולות שאולי יעזרו לו לטווח רחוק.
- === דרך העולם עצמו ===
+===== דרך האור =====
-שמועות בלבד. אבל בני אדם והפן יכול לשמש כצורת תקיפה. כנראה בדומה קצת ל[[טכס פרחים]] אבל שונה ממנו מהותית!
-גם כאן, לא משנה מה השינוי שקרה, האציל המדובר יכול לבצע פעילות כוחות המשכית, במשך 121 דקות, לפני שהוא מקבל עליו את מלוא המשמעות של השינוי.
-באם השכיחו מאציל מידע מסוים (וזה אפשרי לאור העובדה שיכולת הזכרון היא תבונית), אזי במשך 121 דקות, אותו חלק באציל שאינו חלק מהתבונה, יכול ליצור פתרון שיחזיר זכרון זה. לדוגמא, יצור טכנולוגי יכול ליצור צ'יפ, שכאשר האציל של הטכנולוגיה יכנס לתוך מקום כל שהוא (כלומר יצא מעולם התבונה בו הצ'יפ אינו יכול לעבוד), הוא יפעל עליו ויעתיק לתוכו זכרון.
+ניתן להשפיע על אצילים דרך שתי ההתגלויות של [[האור|האורות]] שמאירים דרך יצורי-תבונה: [[פן|הפן]] [[פנים|והפנים]].
- === דרך המקום של החוק ===
+==== דרך הפן ====
-זו כנראה הצורה היחידה שבה אציל יכול לתקוף אציל אחר ישירות. במקום. חשוב לזכור שאציל במקום שלו הוא בעל יתרונות עצומים על זה שזר למקום. כך שבדרך כלל, אצילים ימנעו, באם אפשר, לתקוף אציל אחר במקום שלו. חשוב לזכור שלא מדובר במקום מול מקום (דבר שעונה לחוקי הכוחות ולכן קשה ביותר - אלא לאציל שנכנס ל[[מקום החוק]] של אציל אחר.
-חשוב לזכור, שהכנסה כנגד רצונו של האציל למקום החוק של אציל אחר, עונה לחוקי הכוחות ולכן קשה ביותר גם כן.
+כנראה שזה מה [[גבע|שגבע]] עשה [[שמעון גמזו|לשמעון]] כשהוא היה באטרף של הדעת טוב ורע. אומרים שזה דומה לטקס פרחים, אבל שונה.
- === דרך אנושי לאנושי ===
+גם כאן עומדות לאציל המותקף מאה עשרים-ואחת דקות החסד.
-השפעות אנושיות מלאות פועלות גם על אציל.
-באם עוזר של אציל א'(אשר אינו מושפע בשום צורה על ידי כוחות האציל) ירה באציל ב' - אציל ב' יכול למות סופית.
-השאלה המעניינת היא האם ניתן להפעיל כוחות של אציל מקדימות להמנע מכך. לדוגמא גבע והעור הקשה שלו.
+==== דרך הפנים ====
-**אין עדיין תשובה כאן - נושא שצריך לחשוב עליו**
+[[ממון]] הצליח לכלוא את גבע בתוך פנים, וגם את [[משחיר הרוחות|אוגי]] כלאו ככה [[New Eden|בניו-עדן]]. ממון גם החזיק מין חלל בטוח לניהול שיחה עם שמעון בתוך פנים.
- === ברמת הפן ===
+לא ברור לגמרי איך זה עובד (למרות [[לילי|שלילי]] יודעת לעבור לפנים), אבל ברור שיש כאן השפעה על אצילים ולכן אפשרויות תקיפה.
-נושא זה עדיין לא ברור דיו, אך ידוע שזה קרה לגבע. ממון החזיק אותו בתוך פן וזה עזר לו איכשהו.
-הנקודה החשובה בדוגמא כאן, זה שהמטרה של אותו מאורע היה לקיחת מידע מגבע. וזה פעל. אין כאן מאורע שניתן לשנות בצורה ברורה במשך 121 הדקות לאחר מכן.
- === על ההפרדה בין תבוני לאצילי ===
+מה שבאמת מעניין בהתקפות הללו, זה שהן לא משאירות עקבות אציליים במשך מאה עשרים-ואחת דקות, מה שמצמצם פלאות את יכולת התגובה של רוב האצילים.
-בכל המקרים בהם אציל פועל על אציל אחר, החלק התבוני של האציל תמיד ישתנה (תחת מגבלות העולם הנמתך (ראה [[ניוטון טעה]]) ולאיו דווקא ישירות על פי רצונו של האציל.
- === אז איך האני עוזר כאן (ספיריט למאותגרים זכרון) ===
+===== דרך האני =====
-אחת מהגדרות האני היא עד כמה המחוקק הצליח למשוך את האובייקט התבוני והעצים אותו. כלומר, עד כמה מגבלות התבונה עדיין חלות על אותה השפעה אצילית (או אולי ההפך כמובן). האני מגדיר לפיכך את הגבול של התבונה במהותו של האציל. אותם גבולות שבהם היותו תבוני עדיין קיימת גם כאציל. (בניגוד לאנושי, שם אנושי מגדיר את גבולות האציל בהיותו תבוני)
+הגדרות:
+האני - גבולות התבונה באציל.
+האנושי - גבולות האציל בתבונה.
+בהרחבה:
+האני הוא - עד כמה המחוקק הצליח למשוך את האובייקט התבוני, אל מחוץ לתבונה, אל תוך אזור המחוקק, והעצים אותו תוך כדאי כך. כלומר, עד כמה מגבלות התבונה עדיין חלות על אותה השפעה אצילית (או אולי ההפך כמובן). האני מגדיר לפיכך את הגבול של התבונה במהותו של האציל. אותם גבולות שבהם היותו תבוני עדיין קיימת גם כאציל. (בניגוד לאנושי, שם אנושי מגדיר את גבולות האציל בהיותו תבוני).
+הערה: ישות מוצמתת שהפכה לאציל, מכילה ברמת התבונה את חלקיה המוצמתים. אולם האני שלה, מכיל את מגבלות התבונה.
+מסקנות:
 כאשר אציל מותקף על ידי אציל אחר, כל עוד הוא שומר על רמת כוח שמתחת לזו של האני, הדבר נעשה ברציונליות של התבונה. פעולה מעבר לגבולות האני תגרום לאבוד התבונה בהתאמה.
-או בעברית פשוטה - למאותגרים מורכבות שביננו - אם עשו פעולה כל שהיא (כולל מוות/הרדמה וכדומה) - עדיין החלק האצילי ינהג מתוך תבונה מלאה, כל עוד הכוחות המעורבים לא עברו את האני. באם הכח המדובר עובר את גבולות האני - אזי החחלק האצילי מאבד את תבונתו. כלומר **שחקן** יוכל להמשיך ולהתשמש בכוחותיו גם כשפגעו בו, כל עוד רמת הכוחות לא עוברת את האני. אם היא עוברת את האני, **העולם** ימשיך לשחק את אותו אציל במאבקיו הצודקים. לרוב, העולם ידאג לכך שהאציל יצא מהבעיה חי. העולם במהותו אינו נקמני ומחפש צדק.
+מסקנות בעברית פשוטה עדיין אין. הדבר הכי דומה שנושא הקטטר הקדוש הצליח להנפיץ הוא ש:
+אם עשו פעולה כל שהיא (כולל מוות/הרדמה וכדומה) - עדיין החלק האצילי ינהג מתוך תבונה מלאה, כל עוד הכוחות המעורבים לא עברו את האני. באם הכח המדובר עובר את גבולות האני - אזי החחלק האצילי מאבד את תבונתו. כלומר **שחקן** יוכל להמשיך ולהתשמש בכוחותיו גם כשפגעו בו, כל עוד רמת הכוחות לא עוברת את האני. אם היא עוברת את האני, **העולם** ימשיך לשחק את אותו אציל במאבקיו הצודקים. לרוב, העולם ידאג לכך שהאציל יצא מהבעיה חי. העולם במהותו אינו נקמני ומחפש צדק.

Game

כלים של משתמש

כלים של אתר

הבדלים

כלים של דף