אוגי של ימינו הפך מסבא בעל נשמה חפשית, נפש סוערת וגוף מתפרץ (לא מבינה מה יש לך נגדו, גבע), לסבתא- נערה כמעט מתבגרת בת שתיים עשרה, גוטית במראה ובעלת אישיות מרירה וקוטרית. מסתבר כי גם לה יש צרכים גופניים שקשה לספק. גם היא לא בוחלת בנסיונות בוטים למזמז את נכדתה (לילי) ומסתבר כי היא בעלת יכולת קיבול גבוהה מאוד לפחות כמו של סבא אחד וגם כמו של קאליבן, אנוש גבוה בפני עצמו. בינתיים היא מתגלה כאישיות רגישה מאוד, שנעלבת מכל דבר ונמוגה לכל הרוחות (ובעצם לא השתנה דבר). יש לה תובנה חלקית למצבה. היא לא מודעת לאצילותה ולכוחותיה, אבל זוכרת במעומעם (עם קצת עזרה) שהייתה גבר ואפילו בהריון.
להלן תמונה ושיר מוצלחים במיוחד על סבתא, שנתרמו על ידי שמוליק וישראל. אני אוסיף עוד דברים בהמשך, בהתאם להתפתחות ולהכרות.
(והערה בכל זאת, סבתא קצת פחות מתוקה במציאות, קצת יותר מרירה ומקטרת והרבה יותר ילדותית אבל בכל זאת- מאוד פוטוגנית).
