“פן”, המכונה גם “פאה”, הוא דרך בה אצילים יכולים לחוות אורות בצורה מוגבלת.

האורות הם הופעות אינסופיות של חוק או משפט.

כל פן מציג מקטע קטן מתוך החוק או המשפט.

במישור זה, האציל אינו נוטל חלק בהתרחשות, אלא חווה את אינסופיות המאורע. מדובר בארוע בודד, שהוא אינסופי וכולל, אך יציב וקבוע. החוויה היא של תמונה חיה, נעה אך אינסופית, ולכן תמיד סטאטית. גולה ממשילה את זה לצפיה בפוסטר של סרט.

יצורי תבונה שונים שמאירים באותו אור מייצרים מקטעים שונים והופעות שונות של הפוטנציאל האינסופי של החוק, ולכן כל-אחד מהם יעניק לאציל המתבונן חוויה שונה, אינסופית ושלמה משל עצמו - פן אחר של אותו חוק. ניתן, על-ידי הפעלה של המשפט המתאים, לגשת מהמקטע הנוכחי למלוא הפוטנציאל של החוק, שזו חוויה די מהממת, ומשם - אם אתה מתכנן את דרכך בקפידה - להופעות אחרות של אותו חוק (ששייכות, מן הסתם, ליצורי תבונה אחרים).

המקטעים הללו מתקיימים גם כשיצורי התבונה לא מאירים אותם באור הרלוונטי (לפחות כל זמן שיש אציל שמסתכל), אבל הארוע מאבד הרבה מחיותו כשהוא “כבוי”.

ניתן לשנות את החוויה על-ידי התמרה זהירה של ארועים קטנים בתוכה, אך לא ברור לגמרי מה ההשפעה של שינויים כאלו על העולם, על החוק, או על התבונה. אנחנו השתמשנו ביכולת הזו בעיקר כדי לתקשר אחד עם השני, ורק לאחרונה גילינו שלשינויים בפן יש השפעה מונומנטאלית על מצב-הרוח של התבונה המקבילה.

כוחות של אצילים אינם פועלים על הפן (ע“ע העין לא רואה את עצמה).