עיירת נופש השוכנת ביוטה, כשלוש שעות נסיעה מלאס וגאס. היא המקום של עדן ורצח.

עיירה זו סוחפת מחפשי אמת וידע רבים אשר מגיעים ומשתכנים שם לאורך זמן. העיירה מכילה 2536 תושבים וכששת אלפים מחפשים.

העיירה שוכנת בין גבעות המשקיפות על המרחבים של יוטה. בצד אחד ישנם מספר בתי מלון יקרים בצורה בלתי סבירה, ובצד השני ישנו גן, אליו מוליך משעול נידח ולא מתוחזק. בעיירה מינים רבים של יצורים חיים וצומחים אשר חיים בהתעלמות אחד מהשני, בשכבות קיום שונות. כאשר נולדים יצורים חדשים, יצורים ישנים יותר מאותו המין “נפלטים” אל מחוץ לשכבה שלהם ונטרפים על-פי חוקי הטבע המוכרים, או נשארים מאחורי העירה. העיירה עצמה, נעה (באופן שעדיין אינו ברור) בקצב של כקילומטר בשעה.

לגן יש שער ברזל עתיק והרוס עליו שומר מלאך בלתי-נראה. מעיין מים מתוקים נובע בגן וזורם אל העיירה. הגן מלא בצמחיה וביצורים חיים, פרט אחד מכל סוג, והפרטים עצמם נטולי זוויג. בגן גדלים בין השאר עץ החיים ועץ הדעת (על פירותיהם שומר המלאך עם חרבו “להט”).

בפגישה השמינית אכל שמעון מפרי הדעת ומפרי החיים, לילי אכלה רק מפרי הדעת. בפגישה התשיעית, שמעון החל להבין שהוא עושה רע. בעזרתה של העז השחורה הוא מתגבר על יצר הטוב שבו. אולם אז, הוא אכל בפעם השניה מעץ הדעת וכעת הוא יודע לזהות היטב בין מעשה טוב לרע. אפילו במוחו המעומעם וההזוי, הוא מבין, שיתכן ולאכול בפעם השלישית מעץ הדעת, תגרום לשינויים סופניים בו.