כלים של משתמש

כלים של אתר


aluf:חמר-מרת

בבימי הביניים התגלה תרגום ארמי של התנ“ך שנקרא תרגום יונתן. לפי המסורת הוא מיוחס ליונתן בן-עוזיאל, למרות שזה די ברור שאין לו שום קשר לעניין. התרגום הזה מוזר מבחינות רבות, ולא כאן המקום להאריך אודותיו, אבל שווה לציין שהתרגום מזכיר את העיר קונסטנטינופול (איסטנבול של היום) ואת הנביא מוחמד, כך שניתן לתארך אותו די בוודאות למאה השמינית לספירה: אחרי לידת מוחמד, ולפני נפילת העיר לידי המוסלמים.

בתרגום יונתן ליואל פרק א' מופיע צירוף המילים “חמר מרת” כתרגום למילה “עסיס”. זה מסתדר מצויין עם העובדה שהמילה “חמר” מופיעה פעמים רבות במשמעות של יין אדום, ובקשר לצבע האדום באופן כללי. ביאליק עצמו השתמש בביטוי במשמעות של יין משובח, בסיפורו “פסח שני”:

“כוסו של אליהו הנביא מלאה על כל גדותיה בחמר סמקן עתיק מן המיטב אשר צויתי להביא לכבוד אורחי, ממש היין המשומר, חמר מרת…”

הדמיון שבין הביטוי “חמר מרת” למילה המחודשת חמרמורת, הוא אולי לא מקרי. בספר איכה (א' כ') כתוב כך: “ראה יהוה כי-צר-לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי”. חמרמורת היא האנגאובר, ומי שאי פעם שתה יותר מידי וסבל מהאנגאובר מבין מיד את הקשר שבין חמר מרת, חמרמורת, מעיים חמרמרים, מרירות ומיצי מרה.

פוי. יותר מידי מתחכם?

לשלאול את האקדמיה.

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/28 18:31

aluf/חמר-מרת.txt · מועד השינוי האחרון: 2013/11/06 21:27 (עריכה חיצונית)