כלים של משתמש

כלים של אתר


ezekiel_s_spaceship:פרק_רביעי

זו גרסה ישנה של המסמך! לחיצה על כותרת המסמך תציג את גרסתו הנוכחית.


פרק רביעי - ????

כל פרקי הסיפור נמצאים כאן

< להשלים בעתיד תקציר פרק זה? >

פגישה שלושים ואחת - 26.10.2020

מי גונב מהגנבים \ מי מציץ על המציצנים?

השעה: 24:00 בבוקר יום רביעי הוא ה- 27.3.19 עד 29:23.

המקום: החללית של יחזקאל

מתו: אף אחד!

גלים: מזהיר לפחדן - כעת פחדן

השעה נוקשת שתים עשרה, ונאגוס לא נוקש על דלתינו. נשימת רווחה כללית נשמעת באוויר. תומס אומר שעשינו עבודה טובה והוא משחרר (!) אותנו ללכת לנוח.

אנו מתמררמרים על שגיוארג גנב לנו את מה שאנו תכננו לגנוב! ראשףית תומס מדגיש שכמובן שלא ואין כל אפשרות שלא אגיד לכם אם היה עסקה ישירה עם תומס (כל זאת על פי הטקס של זימון המורה שדרש כל זאת). תומס מעיר שהיות שלא עשינו איתו כל עיסקה אז זה שהוא לקח את הפסל זה לא עניין של גניבה או בגידה. אנו ממשיכים להתמרמר על גוארג, מי יותר ומי פחות. אז לפתע מרי מציינת, בראיה לאחור, שעדיף היה אם לא היינו הולכים ומתקיפים את נאגוס ישירות כיוון שיהיו לזה תוצאות בעתיד. לא נעים לנו להעיר לה עד כמה זה קטנוני ומטופש להעיר הערות כאלו לאחר מעשה, ומביעים בעדינות שאפשר היה להגיד את זה בצהריים. אנו שואלים לדוגמאות מה היה אפשר לעשות במקום והיא לא ממש מצליחה לענות על זה. פףףףף. תומס מעיר שהמטרה של כל התקיפה שלנו הייהת שנאגוס לא יבוא לנקוש כאן, ואת זה השגנו. בשלב הזה מרי מתאוששת ואומרת שהיינו יכולים לבצע invisible college - מסתבר שהיכולת הזו שבה המציאות כולה חוזרת שוב ושוב עד שמצליחים לעשות משהו היא יכולת שמגיע מאיתנו (ולא מיחזקאל!) והיינו יכולים להשתמש בזה מול נאגוס. אולם אנו מציינים שאין לנו מושג איך לעשות את הדבר הזה ותומס גם מזכיר למרי שאנחנו לא עברנו תקופת הכשרה ולימודים מסודרת. דבל פףףףף. לסיום תומס שולח אותנו לעשות שעורי בית - למה הקולג הבלתי נראה לא יכול להיות שזה שרק יחזקאל עשה זאת.

לדני חשוב להחזיר את החשמל למעבדה והוא יוצא עם ארי ואלכסנדרה לסדר את הגנרטור החדש. הם ממשיכים לדון בנושא של גיאורג. ארי עדיין מתעקש שהוא גנב מאיתנו וצריך לטפל בו בחומרה. דני מסכים עם תומאס שהיות ולא הייתה עסקה, אז מה שהוא עשה הוא סביר. אלכסנדרה שבכלל רוצה ללמוד מגיוארג לא מוכנה לשמוע על כל סוג של תקיפה בהווה נגדו ואומרת שמה שמה שלא נעשה, יעשה בעתיד. תוך הדיון אלכסנדרה מעירה לארי שנקודת החולשה שלו היא העבודה שהוא נעלב בקלות וקל לגרום לזה וקל להשתמש בזה.

כאשר אנו חוזרים לבית חלקנו מוצאים סימנים שמישהו הסתובב לנו בחדרים האישיים שלנו. דני, האנאלי, מעלה סרטונים של המצלמות שהוא פיזר מסביב ומשווה למה שקורה בהווה ומייד מגלה טיפת דם חשודה! לולו מגלה שהוציא כינור מהקופסא וכיוונו אותו לסולם אחר ומישמשו לה באיפור ונשארה לה שם שערה. כאשר דני שואל את האחרים האם הם מצאו משהו חשוד אז ארי עושה בדיקה ומגלה ששיחקו לו בחול. אלכסנדרה מגלה שמישהו הפך לה את המיזרון ועשו לה שרטוט על נייר. כאשר אנו מבינים את שקרה מסביב, דני מעיר שזה נראה שמי שעשה את החיטוט הוא ילדותי (ראה לשחק באיפור של לולו) ואז לארי מבהיקה מנורה מעל הראש כשהוא אומר שזה בטח זרן. אנו פוצחים בחיפוש אינטנסיבי אחרי זרן ולא מוצאים אותו.

על מנת לוודא מי חיטט, אלכסנדרה יושבת במעבדה של דני, ליד טיפת הדם ומטקסת בעדות דוממת. היא מתחילה לצייר, ודני מצלם את כל ארוע הציור שלה. לאחר מספר דקות אלכסנדרה מגלה שאכן זה היה זרן שהסתובב לנו בעיניינים. ארי, בנתיים, לא מוצא את זרן בכל החללית וסביבתה הקרובה. דני מעבד את הסרט שהוא צילם את אלכנסדרה כך שיראה גם את אלכסנדרה וגם את הציור שהיא מציירת (את הקווים של אותו הרגע על הנייר, לא יותר מידי קשקוש לאחור) ושולח את התוצאה לאלכסנדרה שתתחיל לשמור גם ארנק אלקטרוני של דברים.

דני בנתיים בודק את טיפת הדם ומגלה שזה הדם שלו מעורבב בעמבה! מנורה מבהיקה מעל דני שמבין שניתן לחקור ניתוחים מאן'יים על צמחים (מנגו), צמחים שעברו שינויים כימיים (עמבה) ומכאן רק השמיים הם הגבול. הוא מייד מתחיל, במעבדה, להריץ סדרת ניסויים לגלות את המאן של: מנגו, עמבה (שינויים כימיים), מנגו שהופצץ בחומר רדיואקטיבי ואחד שעובר השפעות של וירוסים (ביולוגי). הוא גם לוקח את הדם שלו עצמו, משפיע עליו עם כל הגורמים האלו (כימי/רדיואקטיבי/ביולוגי) ומריץ בדיקות מאן'ים על זה לראות אם יתגלו השפעות מרתקות חדשות.

אי שם ב 26:23 כולם נופלים לישון חוץ מדני שהספרים שהוא גנב מנאגוס שורפים לו בטוסיק, והוא יושב ולומד מהם. היות והוא גמור הוא לוקח קצת ספידים לעזור להחזיק מעמד אך בכל זאת דני נופל חלל אי שם סביב 27:23 ונרדם על הספר.

ב 29:23 בדיוק, תומאס יוצא מחדרו כשהוא לבוש ומגולח ליום חדש של יופי/דוגמנות/חרשות/איש ברכות/גנן ופחחן צמרת. הוא יורד לקומה התחתונה, שם הוא אומר “יבוא” ופנימה נכנס ארנון - גדול/שמן/פראי/עם חיוך מלא ניבים כשהוא אומר “נורית מוסרת דש”.

פגישה שלושים ושתיים - 23.11.2020

ביקורים ואיומים

השעה: 29:23 בבוקר יום רביעי הוא ה- 27.3.19 עד 7:23 בבוקר.

המקום: החללית של יחזקאל

מתו: אף אחד!

גלים: מפחדן לחברותי - כעת החברותי

ארנון נכנס ונותן מכתב כתוב לתומס. תומס ממתין שכולם יגיעו לחדר טרם שהוא מקריא את המכתב:

   לכבוד
   האשף תומס קטלאל
   ושוליותיו אלכסנדרה, ארי, דני ולולו
   ברכות.
   אני שמחה לראות כי החלטתם, כפי שבקשתי, לפעול במהירות ונחרצות לייצוב השליטה במצודת משכין השלום.
   פעולתכם הנחרצת מול המהפכן המסוכן נאגוס הייתה הפגנה נאה של יכולתכם ואני מברכת אתכם על הבחירה להתייצב לצדי במאבק הנוכחי על עיצוב דמותנו העתידית.
   אתם מוזמנים לתאם פגישה לדון בתנאים של מעמדכם. עד אז, כמחווה של רצון טוב, הוריתי למשרתי הנושא מסר זה לענות בכנות וללא נסיונות התחמקות לכל שאלותיכם, למיטב ידיעתו.
								נורית
								ראשת מעגלי ישראל

ארנון, מחייך לכולנו בערפדיות ומציין שהוא אכן ישתדל לענות על כל שאלה שיש לנו כמיטב יכולתו בכנות מקסימלית.

ארנון מאמין שיש לנורית את הסיכוי הטוב ביותר להפך להיות ראשת מעגלי ישראל. מסתבר שיש חשיבות שיהיה גורם שינהל את כל הקוסמים והיצורים העל טבעיים בישראל. בגדול שני המועמדים המרכזיים הם נורית ונאגוס. ארנון חושב שנורית עדיפה בהרבה על נאגוס כי נאגוס יהיה דיקטטורי בגישתו בעוד שנורית היא תהיה יותר ביוקרטית.

ארנון מפרט מי מקוסמי ישראל בעד נורית: רן, גן, שן ופן.

ראנון מפרט מי מקוסמי ישראל בעד נאגוס: צול, בול, חול וטול.

ויש כמובן כמה גורמים שיושבים על הגדר: אנחנו, גיוארג, פוצי מוצי ולוצי.

למה צריך בכלל מנהל? כי כמו שראינו בתקופה הזו, קוסמים מתנהגים כמו חיות, חסרי מוסר, משקרים גונבים ורוצחים בחופשיות. ברגע שיש גורם מנהל, הקוסמים חוזרים להיות מצוולצים ופונים לתקיעות סכין בגב בערמומיות. כך שיותר קל לחיות כשיש יציבות וניהול.

אנו תוהים עד כמה, לדעתו של ארנון, נורית תתן לנו לחיות בשקט כאן - והוא אומר שגם אם לא נעזור לה, כנראה היא תתן לנו שקט, אולם יש יתרונות ברורים בלעזור לה - כי אז אנו יכולים לדון במה נקבל. ומה אפשר לקבל, אנו מקשים, והתשובה היא כמובן ידע, קשרים והשפעה.

הדיון מתגלגל למה שהיה בעבר. מסתבר שמופז היה המלך המקומי בשלולית המקומית והוא עשה עבודה טובה. יחזקאל תמיד היה עצמאי ומופז תמיד היה לא מרוצה ממנו, אך לא נעשה משהו מעבר לזה. ארנון מודע שהוא היה מופתע כשמופז החליט לפעול נגד יחזקאל ובראיה לאחור זו כנראה הייתה טעות מצידו של הז“ל.

תוך כדי הדיון אלכסנדרה בודקת מה היא יכולה להרוויח, וסצפיצפית איזה חפץ קסום ומרתק יש שהיא יכולה להשיג? ארנון מספר על כמה כאלו, ואז הוא מזכיר על הקמע של נפתלי. אלכסנדרה מזקרת אוזניים ועיניים, מספרת לנו שזה היה אצל נפתלי כאשר היא הפכה להיות קוסמת והיא נפלה דרך הקמע. היא בהחלט מעוניית לסוע לירושליים בהזדמנות ולדבר איתו על זה.

השעון המעורר בביתה של ההשמש מצלצל,והיא מפהקת, מתלבשת לקראת עוד יום עבודה. ארנון קולט זאת, מתנצל ובורח טרם יהפוך לערימת אפר נאה על הרצפה.

לאחר שארנון הולך אנו ממשיכים את הדיון. תומס אומר שלדעתו המצב כרגע בין השניים - נורית ונאגוס - די שווה ולכן אנו בהחלט יכולים להוות לשון מאזניים וככאלו, כמו הדתיים בממשלה, אנו יכולים לסחוט הרבה יותר ממי שנעזור לו. טרם קסם הזימון שלנו, הוא ממשיך, מרי הייתה בעד נאגוס וכנראה היה לו את הסיכוי הטוב ביותר, אולם לאחר הבלאגן שעשינו לו בכנסיה, המצב השתנה וכעת הוא חצי חצי. בשל כפרי ליפול לידנו. הוא מדגיש שהוא נותן לנו את הזכות להחליט לאיזה צד להצמד או להשאר עצמאיים.

ואנו לא מצליחים להגיע לכדי החלטה. בגדול רובנו בעד להצטרף לנורית, אך בטרם הגענו להחלטה נכנס זרן לחדר. אנו שואלים אותה האם הוא שיחק לנו בדברים והוא אומר שכן. זרן מאד אנטי ותוקפני, וכאשר אנו מבקשים שלא ישחק לנו בדברים הוא אומר שהוא לא מתכוון לעשות את זה, ומה אנחנו מתכוונים לעשות בנידון? לאחר כמה דקות לא נעימות הוא יוצא והולך לשחק לנו בדברים שוב.

לאחר שהוא הולך אנו חוזרים לדבר: תומס תוהה איך כל אחד מאיתנו נהיה קוסם. אנו מספרים לו שרובנו נולדנו באותו התאריך (29.2) והאחרים נולדו כנראה סביב זמן זה. אנו גם מספרים לו מה שאנו זוכרים מהארוע כולל זה ששמענו מישהו יולדת ילדים - בחלק מהמקרים ללא רוח חיים (דבר שאנו מחברים ללולו)- על סדר הילודה ועל כך שאנו מתגעגעים לרן הברחן.

הטלפון מצלצל! בצד השני יש את נפתלי (האיש, האגדה והקמע) אשר חוזר לאלכסנדרה ומספר לה שגיאורג בצרה צרורה וזקוק לעזרה מיידית!!!111!1!!11!11!!110010100101010

פגישה שלושים ושלוש - 30.11.2020

הדרך לגיהנום רצופה חובות, זכויות ואוקסימורונים

השעה: 7:23 בבוקר יום רביעי הוא ה- 27.3.19 עד צאת הנשמה!

המקום: החללית של יחזקאל, קצת בירושליים, הרבה בגיהנום (טבעות שלוש עד שבע)

מתו: רוחות ונשמות רבות מתו ממזמן וסובלות עד עכשיו.

גלים: מחברותי לזהיר - כעת זהיר

* interlude *

מהם הדחפים האפלים שיש לכל אחד מאיתנו? יצר אפל שהדמות מפחדת להסתכל לה בעניים למרות שהיא דוחפת אותה מהקרביים?

  • ארי - מעוניין לפרוק כל עול
  • אלכסנדרה - להרוס את החפצים שיש בסביבה
  • לולו - להתעבר (לולו עצמה ידועה כמי שלא רוצה ילד)
  • דני - הזהיר - רוצה להיות עריץ - לשלוט בכל
  • דני - הפחדן - רוצה להיות כמה האבא שלו - אבא שהתעלל באשתו.
  • דני - החברותי - מעוניין לפגוע באבא שלו (שעדיין חי)
* בחללית של יחזקאל *

אלכסנדרה משתיקה את כולם, שמה את הטלפון על רמקול, וכולנו מדברים עם נפתלי. הוא מספר לנו שגיאורג תקוע במקום לא טוב בגיהנום. עולה תהיה - מה יהיה מקום טוב בגיהנום? אבל לא מקבלים תשובה ברורה. בכל מקרה הוא ממשיך ומספר שהוא דיבר איתו לפני כל הארועים, ולמען גיוארג, נפתלי דיבר עם סגן-מלאך שהוא בקשר אחוקי איתו, וזה שלח אותו לגיהנום. על פי בקשתו של גיוארג, כאמור.

הם קבעו שהוא יחזור, וגיאורג לא חזר. בדיקה שערך נפתלי עם החבר-סגן-מלאך מגלה שגיוערג תקוע באחד המעגלים. אז מה עושה נפתלי כשהוא מגלה שהחבר הכי טוב שלו תקוע בגיהנום? תופס איזה סנדביץ טוב, מרביץ שחרית ונותן בתפילה לאלוקים. ואז כשהגיעה ההודעה מאלכסנדרה, הוא הבין שאנחנו התשובה.

מסתבר שהשם שלנו מתחיל להתרוצץ בישראל, ואנו נהיים אושיית אינטרנט מקומית. הוא מספר שהוא יכול לעזור לנו - לשלוח אותנו או להחזיר אותנו מהגיהנום. אבל הוא עצמו מנוע, באמת הוא היה רוצה להצטרף אלינו, אבל הוא לא יכול…. ולכן הוא מציע לנו לנוע לגיהנום ולעזור לגיאורג.

כולם מתלהבים ומעוניינים לצאת לגיהנום על מנת להציל את גיוארג. אנו שואלים את נפתלי למה גיוארג הלך לגיהנום - ואין לו תשובה. הוא הגיע, עם האריה, כך מסתבר, ועם הבקשה, אך לא הסביר מדוע ולמה.

בשלב הזה תומס אומר “זה מעניין. כי מי שבעצם חייב לגיאורג, זה אני”. האמירה הזו, כמו דלי מיים קפואים על התלהבותינו, מצננת במכה את הרצון שלנו לצאת להציל את גיוארג. אנו תוהים מה הוא חייב לו - הוא מציין שלקראת התקיפה על נאגוס הוא עשה טקס, וגיאורג הוא זה שהגיע. לפיכך הוא חייב לו, כאשר קורה סיטואציה דומה אך הפוכה. נפתלי נתן בתפילה (שזה הבן דוד הממלכתי של טקס) וזה הגיע אלינו, תלמידיו של תומס.

זה מזכיר לנו את כל הסיפור עם האריה - וכאשר אנו שואלים את נפתלי על כך, הוא עונה שאכן היה לגיארג אריה, וזה מה שעזר לו להכנס לגיהנום. הדבר הזה מלהיב אותנו מחדש. ובתכלס אנו מבינים שזה שתומס מעורב בנושא ויש לו חובה, לא באמת מונע מאיתנו לעשות את הדבר הנכון וזה להציד את גיוארג. יש ערפילים קלים של אי בטחון בתומס (שיתכן שמגיעים מהתקופה בה יחזקאל ניצל אותנו בצורה צינית ומחפירה. כאן גם עולה תהיה קטנה - נניח מרי שאלה למה לא השתמשנו ב invisible college, שאלה יותר טובה היא מדוע תומס לא שאל אותנו את זה? או לפחות נתן את זה כאפשרות לפתרון הבעיה עם נאגוס? אולי הוא לא סמך עלינו שנקבל את ההחלטה שהוא רוצה…). בסופו של דבר ההתלהבות מתחילה מחדש והרצון לעזור לגיוארג עולה מחדש.

תומס מתערב ואומר “כאמור החובה היא שלי, ולכן אני אטפל בזה. אבל אני יכול להעביר את הזכות לחובה”, (אוקסימורון כבר אמרנו?) “אליכם. בעקרון החוב שלי ואני הייתי אמור לעשות זאת, אך היות והטלפון הגיע אליכם, אז כנראה יש סיבה ולכן אני נותן לכם את האפשרות הזו”. שוב מיים קרים על היצרים החמים שלנו… ושוב אנו תוהים עד כמה אנחנו רוצים להציל את גיאורג.

אנו שואלים את האדון שאלות רבות על הגיהנום, אך הו א לא מוכן לענות על כלום טרם נבחר לקחת את החובה או לא. אנחנו קצת מתמרמרים, אחר הכל כשגיאורג הגיע אלינו הוא לקח לנו את האריה, אולם אחרי טיפה של מר-מר, אנו מבינים שאם גיוארג עם האריה, ואנו הולכים להציל אותו, יתכן שנוכל לעשות לו בהפוכה על ההפוכה ששהוא הפך לנו - ולשחרר אותו כאשר אנו לוקחים לו את האריה בחזרה! ברגע שאנו מבינים זאת, תוך זמן קצר יש הסכמה, התלהבות ורצון להציל את גיוארג (פעם שלישית גלידה!).

אנו פונים לתומס ואומרים לו בצורה רישמית שאנו מסכימים לקחת את החובה עלינו. תומס מניד בראשו בהסכמה גם הוא, וכולנו מרגישים השפעה (כמעט) מיסטית שורה עלינו לשניה ונעלמת.

תומס אומר “זה שהחלטתם לקחת את החובה שלי, היא החלטה בעלת כבוד. היא החלטה שעושה לכם כבוד. אני אשאר בחללית להגן עליה, אבל אעזור בתשובות כעת, עד כמה שאפשר”.

אנו שואלים אותו שאלות רבות, אך מסתבר שגם הוא וגם נפתלי יודעים מעט על הגיהנום ולא טיילו שם. המעט הידוע הוא, שמסיבות לא ברורות, לרבים הגיהנום נותן את התחושה של הגיהנום של דנטה (תומס מדגיש שלא ברור אם זה כי ככה הגיהנום, או פשוט כולם כבר מצפים לכך). אולם הגיהנום הוא די פלסטי ומותאם למי שנכנס לתוכו ולכן הוא תמיד יהיה קצת שונה (לעיתים ממש שונה). הוא יהיה מורכב ומטולא מהציפיות שלנו וממה שהוא עצמו מכיל. עדיין זה סביבה בה אפשר לנוע. כלומר מצד אחד הוא לא יהיה גיהנום אובייקטיבי, אך הוא בהחלט יהיה אינטרקטיבי!

מה שחשוב באמת, הוא ממשיך, זה להיות בעלי מטרה. לדעת מה אנו רוצים, ולנוע לשם. להתקע בגיהנום זה להשאר בגיהנום. אולם, ממשיך תומס, אם תדעו מה המטרה שלכם, אתם גם תמצאו את הדרך לשם. הגיהנום בהחלט נענה לבקשות הקהל. וכמובן אם שום דבר לא מצליח לנו, אפשר לעזוב את הגיהנום בלי גיוארג, והוא כבר ימצא דרך לעזור לבחור. בכל מקרה, היות וגיאורג כבר פלס דרך, כנראה אנו פשוט ננוע בעקבותיו עד שנגיע אליו.

כאשר אנו תוהים איך נשמור על קשר ביננו, אז תומס אומר שכמו כל קסם, יש צורך במודעות לנושא, וככל שנהיה יותר מודעים לזה, כך סביר יותר שנשמור על הקשר. תומס מדגיש שכנראה לא יהיו לנו כוחות קסם בגיהנום ואם הם יהיו, הם יהיו חלשים או שנים.

ארי מציע לעשות טקס כדי להחזיר את גיאורג. הבעיה היא שטקסים עובדים כאשר יש קסם ידוע מאחוריהם שלפחות קוסם אחד יודע טוב. ואין לנו קוסם עם הידע הנדרש לעשות טקס ממין זה.

דני תוהה לגבי האייסי (invisible college). ותומס מסביר:

מסתבר שזה גורם/כח שצריך להרשם אליו. אנחנו יכולים לרשום את עצמנו או מישהו אחר. בדרך כלל נרשמים כקבוצה ביחד.

אז איך נעשה הקסם הזה? כמו כל קסם - אומר תומס - יש מטרה אותה רוצים להשיג, יש את הפעולה בעולם ואז יש את הגורם השלישי, שזה אנחנו הקוסמים. הבה נתחיל בכוונה, ממשיך תומס, אנו רוצים להגדיר בצורה הכי טובה מה המטרה אותה אנו רוצים להשיג עם האייסי. מה הסיטואציה ומה הסביבה. אז ממשיכים לפעולה - כאן תומס מדגים איך מחזיקים ידיים אחד לשני, זזים בעיגול בריקוד (קצת כמו בריקודי - הורה ההיא עם ההא), מזיזים תתחת ותרגליים כראוי, וכל זה תוך כדי שמירה על state of mind של מה המטרה בה נתמודד ונלמד.

* ירושליים *

לאחר כל זאת, אנו זזים לירושליים. שם בבית קטן וזנוח, שוכן לו נפתלי עם מגוון עצום של כלי עבודה על הקירות. בקצה הבית יש את הסדנה בה הוא עובד ואליה הוא לוקח אותנו. בסדנה ניירות פרגמנט רבים בצורות של מנדלה, מפה עליה שרטוטים עם שמות, וזו נראית כמו מפת הגיהנום על-ה-דנטה. יש עליה סימנים של וסטיבולות, חמדנות, גאווה וכפירה, נביאי שקר. במרכז של המפה יש את לוציפר אשר מסומן כנחש גדול.

הוא מראה לנו על המפה, אתה מה שהוא יודע על הדרך של גיאורג. גיוארג החל את דרכו במעגל האלימות במדור של אלימות כנגד אחרים, משם הוא קפץ לבוידם של הגיהנום, היכן שיצורים מחוצפים כמו גיאורג חוצים גבולות, מדורים וטבעות. נפתלי מצ'פר אותנו ואומר שאנחנו לא נצטרך להתחיל היכן שגיוארג התחיל, הוא יכול לקרב אותנו למקום הנוכחי שבו גיוארג נמצא.

נפתלי עצמו לא יכול לצאת לטיול בגהנום בלי לאבד את עצמו, אבל לנו זה כנראה יהיה בסדר. אנו צריכים רק להתחבר למקום חשוך בתוכנו, יצא צל מתוכנו והוא ימשיך להיות איתנו, צל מודגש ומהותי, בטיול בגיהנום, צל מרושע… אבל זה אמור להיות בסדר כי אנו משוחחים (או מפוצצים לעצמנו ידיים) בשיחות עם שדים..

אנו לא משוכנעים שאכן דיבור אצלנו עם שד, דומה לטיול לממלכת השדים, אבל זה מה יש. נפתלי נותן לכולנו פתיל שזור אדום, הדומה לזה שגם תומס נתן לנו. הוא אומר לנו לשים את הפתיל על היד ולא לאבד או לקרוא את הפתיל כי זה מה שיאפשר לו להחזיר אותנו.

אז נפתלי מתחיל לטנף את השפה העברית והקשר האלוהי שיש לו - הוא נותן משפטים כמו “אשרי מי שמנפץ מוחות עוללים לכותל”, “מי שהלך בדם רגליך, בחלקי גופות נשים עירומות”… “מנא מנא תקל ופרסין”(מספר דניאל).. כתובות של אש יוצאות מידיו וחשכה נופלת עלינו.

* הגהינום *

אנו מופיעים ללא זכרון כמעט על מה שקרה, יחזקאל/תומס/גיאורג או נפתלי. אנו כן זוכרים את עצמנו ושאנו צריכים לנוע ביחד. שיש לנו משימה.

הנוף מזכיר את הירח, אפור ומשעמם. נותנים קצת עניין הם ענני חרקים שנופלים על רוחות מסכנות וממללות אותם. אפשר לראות חורבות ישנות. אנו מתחילים לנוע.

מתוכנו מפעפע משהו החוצה, משהו אפל ומרושע - הצל! שילווה אותנו.

בדני (הזהיר) מופיעה העריצות. הוא רודה בחבריו לקבוצה, צועק עליהם לזוז יותר מהר ובועט בהם כשנדרש. ארי, מקבל כל זאת באי אכפתיות עמוקה, כשהוא מחפש קצת פריקת כל עול וחוסר אחריות. אלכסנדרה שמחפשת חפץ להרוס מעוניית להרוס משהו, אך הכל הרוס עוד מלפני שבאנו. לולו מחפשת אחר אב בנה העתידי ונותנת שירדו ויזיזו אותה קדימה. אלכסנדרה מייד פורצת קדימה בחיפוש אחר חפץ חסר מזל, בזמן שדני העריץ המשוטט, רודה באחרים כמו בעדר ומזיז אותם קדימה לכיוון המטרה.

ככל שאנו מתקדמים הצינה גדלה. אך מידי פעם אנו נזכרים כאשר אנו נותנים ביטוי לצל שלנו - כל פעם שדני בועט ומתעמר הוא נזכר (ולעיתים עוזר לאחרים להזכר) בעברו. כל פעם שארי מתעצל על הקרקע, הוא מתחבר למי שהיה פעם.

אנו ממשיכים עד שמגיעים לנהר שעליו יש מעבורת. דני שולח את לולו לארגן לנו כרטיסים. האיש במעבורת אומר “לא אקח אותך ללא תשלום”. לולו והאיש מגיעים להסכמה בה לולו מתעברת ממנו, ובנתיים אלכסנדרה גוזלת ממנו את המשוט היחיד, הבודד שיש לו. היא מנסה לשרוף אותו בחוסר הצלחה, ובמקום היא שוברת את המשוט. היא לוקחת חצי, ודני שזקוק לכלי להכות בעדרו, לוקח את החצי השני.0

לאחר שעברנו לצד השני אנו ממשיכים. פוגשים רעות חולות, צינות קפואות, נהרות מרושעים ורוחות זוועה. טבעות חולפות ומדורים משתנים…

בדרך אנו גם רואים מן ענק עצום, תולע ברובו, ועינים ורשע במקצתו. לולו, שוכבת איתו (נכנסת לתוכו ומטיילת בפנימו, כך יטענו אלו שנשארו בחוץ) וחוזרת כשהיא או אולי הוא מעובר. הייתה התעברות, רק לא ברור למי.

אנו ממשיכים דרך ביצה קפואה שבה זורמים נחלי דם בוער, ריח של חרה קיא וצואה באוויר. אנו רואים גיוארג שקפקף נע, זה העבר של גיאורג, הוא עבר כאן בדיוק בדרך הזו שאנו נעים בה. אנו נעים בעקבותיו. מתוך נהר דם מבעבע מנסים נשמות מסכנות לטפס, אך קנטאורים יורים בהם ומפילים אותם בחזרה לדם הרותח. אנו לא רוצים שאלו ישימו לב אלינו אז דני מציע להשתמש במן של הדיונון על מנת להפוך את כולנו לקשים לראיה. היות והטבלאט שלו נשבר על ידי אלכסנדרה, הוא מציע לכתוב את הטקס על גב מישהו. אלכסנדרה מתנדבת לעשות זאת, והוא כותב על גבה, תוך שהוא אונס את המציאות לרצונו (שהרי זה לא באמת שימוש בטבלט ולכן הקסם הזה לא אמור היה לפעול) וחריטה לתוך גבה של אלכסנדרה והוצאת דם. דני מגלה שאיכשהו הוא אכן מצליח לעשות זאת בכח הרצון הטהור וריכוז העל שלו כעריץ.

אנו ממשיכים - אנשים תלויים וחתוכים, חרה קפוא ובוער, דם שבוער וצינה קפואה. אנו ממשיכים דרך הרים וגאיות, דרך אומללות ובכי, דרך שקרנים ורמאים, בוגדים ורוצחים. אנו ממשיכים דרך אנשים שסובבו להם את הראש, ללא ידיים ורגליים, לשונות ועניים תלושות וחיות מסתכלות בנו מהעצים. ואנו ממשיכים.

אנו מגיעים למרכז. שם יושב התפלץ העצום, רגליו בדם וראשו בעננים, רוחות קפואות מנשות מפיו ומעניו נוזל חרא, צואה ושאר מרעין. בפיו האמצעי (ישנם עוד שניים), על כסא, קשור בשלשלאות, בידיו וברגליו תקועות יתדות, יושב גיאורג ובחיקו אריה…

פגישה שלושים ושלוש - 30.11.2020

להציל את טוראי גיוארג

השעה: 7:23 בבוקר יום רביעי הוא ה- 27.3.19 עד ??:23.

המקום: נגלה יחדיו

מתו: 2 - אלכסנדרה כאשר ניסתה לפתות את האריה וארי (דני הרג אותו וקיבל אקסטרא ניקוד על הריגה של חבר פארטי). ראוי לציין שהם מתו מספר פעמים. אבל לא מקבלים ניקוד על הריגה חוזרת.

גלים: מזהיר לפחדן - כעת פחדן (הצל: להיות דומה לאבא המתעלל שלו)

הבנות של דני עד כה מהגיהנום:

  • זה מקום מושבם של השדים
  • כוחם של השדים הוא להשתמש בכח הרצון שלהם על המציאות, הם אונסים את המציאות - וכנראה כך יתאפשר גם לנו
  • בהשוואה למלאכים - מלאכים נותנים את אינסוף האפשרויות (ראה מה שקרה בקסם עם זרן ואיך עבד הקסם בזוהר).
  • מכאן מובן שאצל השדים צריך להשתמש בכח הרצון להפעיל קסם, בעוד שאצל המלאכים צריך לבדוק את אוסף האפשרויות ולבחור מתוכן את הטובה ביותר. דבר שמרמז שיחזקאל עבד עם מלאכים - כי זה היה החזיון החשוב שלו.

המעבר של דני בין גליו, מתבטא כאן במעבר בין צליו. כאשר הוא מסתכל על גיוארג הקשור וכלוא, כאשר דני מתעמר בחבריו, כל אלו מעלים בו את הזכרונות מבית אביו. בית בשליטת ברזל של אביו אשר, כאשר היה חוזר לביתו, היה מוציא את כל העצבים שלו על אימו - דרך התעללות מילולית (בעיקר) ופיזית (מעט). הזכרונות האלו מעוררים בו… קנאה? חשק? דחף אפל! להיות כמו אביו…. וכך צל אחד הולך, וצל אחר בא… צל פחדן!

בנתיים אלכסנדרה מתקרבת לאריה, אשר נוהם עליה. היא מנסה שיטות שונות לגרום לו לשתף פעולה - החל מקרב נשים בו הם מכות אחת את השניה, דרך חנדלך, התקרבות איטית ולנסות ללטף אותו מאחורי האוזניים… לאט לאט האריה מאפשר לה להתקרב יותר ויותר אך הוא לא עוזב את גיאורג וההגנה עליו.

כולנו מסתבכלים על גיוארג מנסים לדבר ולשכנע אותו, אולם הוא קפוא, מבטו תקוע באינסוף, נפשו מטיילת סביב והוא אינו עונה לנו. אחרי מספר נסיונות, אנו מבינים שכנראה הצל שלו שולט בו, וכך עולה התוכנית! הכשלון הגדול של הצל זה שככל שאתה יותר צל, כך אתה יותר נזכר, ואתה פחות צל. שזה סוג של אוקסימון או אולי סתם אמיתה מ-1984. פחות צל זה יותר צל ויותר צל זה פחות צל!

לכן, כמו שאנו זוכרים דברים כאשר אנו מממשים את הצל שלנו, כך צריך למצוא מה הסוג הספציפי שהוא הצל של גיוארג ולצלצל אותו כמה שיותר, עד שזכרונות יעלו בו והוא יחזור להיות גיוארג.

עולים רעיונות שונים. דני מציע לנסות ולעבוד עם טקס כוכבים. היות ואין לו טבלט הוא מחפש גב ידידותי ולולו שמחה להציע לו את שלה. הוא מתחיל לכתוב עליה עם עט נובע, אשר חותך לתוכה, ומשאיר סימנים של דיו ודם.

אלכסנדרה תוקפת את הבעיה בעזרת עדות דוממת שאותה היא מנסה לעשות על האריה. להבין מהאריה מה גיוארג ניסה לעשות כאן, מה מטרותיו, מה הוא ניסה להשיג, מה האריה עושה כאן - אך בכל דרך שהיא לא מנסחת את השאלה, האריה לא משתף פעולה.

הבעיה היא שכל הפעולות של ארי ואלכסנדרה עם האריה מסוכנות מאד. האריה מצליח כבר לקרוע את החוט האדום שעל ידו של ארי, לפגוע בצורה חמורה בו ובה להרוג את שניהם מספר פעמים. אז ארי מציע להפעיל את האייסי (Invisible college) או ה-אב”נ (האוניברסיטה הבלתי נראית). כולנו מסכימים שזה רעיון טוב להפעיל אותו כאת, וכך אנו עושים.

ארי מפעיל את האב“נ בקלות, כולנו משתפים פעולה ולמרות זאת קשה מאד לשים לב כשזה פועל על הסביבה. אולם מרגע שאנו יודעים את שקורה אנו תופסים אומץ לעשות את הדברים שאנו עושים עד הקצה. כך לדוגמא דני חורט כוכבים על גבו של ארי עד שזה מת, אלכסנדרה פורצת בריקוד קווקזי - לגזינקה - עם האריה שמוריד לה את הראש ואוכל אותה מספר פעמים.

דני מבין - לאחר שסיים את טקסי הכוכבים השונים - שגיוארג מעוניין להיות שליט ישראל. אולם קשה לו להוציא יותר מידע מזה, ובאופן כללי התועלת של האייסי נהיית יותר ויותר נמוכה ככל שעובר הזמן, מקבלים פחות מידע ודאי והעולם יותר לא מרוצה ממה שקורה ונהיה פחות מציאותי.

דני מנסה להשתמש בידע שלו להוציא את גיוארג, הוא מדבר אל גיוארג (דרך הצל), מנסה לפתות אות לכאן - הוא אומר לו - בו לשלוט בנו, בוא להנהיג אותנו לעולם טוב יותר, אותנו ואת כל ישראל! אולם זה לא מספיק והוא לא מצליח להשפיע על הצל ולעלות בו זכרונות. דני מבין שהוא עדיין לא מדויק מספיק כדי לפתות את הצל לזכור.

אלכסנדרה, שמתה לה מספר פעמים בידיו של האריה, מחליטה לתקוף את בעיית המידע קצת אחרת. היא לוקחת את האבן של גיוארג כבסיס לסוג של עדות דוממת (כי שוב מדובר יותר בכח הרצון שלה על המציאות שבו היא דורשת מידע, יותר מאשר טקס הרמטי סדור). היא משתמשת ומקריבה את האבן בנסיון להבין את גיוארג. כולנו שוכחים שאי פעם הייתה אבן. ואלכסנדרה מוציאה את המחברת שלה ופוצחת בטירוף של ציירת, ומציירת דברים מטורפים. היא חווה (ודרכה כולנו חווים) את חייו של גיוארג.

היא רואה את גיוארג אצל נורית חוזה את העתיד (שהוא יהיה נשיא ארה”ב!). היא רואה אותו כשהוא היה בג'וב שלנו, עם נפתלי בתכנון על התנועה בגיהנום וכך היא מגלה שהוא בא לכאן להשיג שד מסוים. היא עוקבת אחר תנועתו בגיהנום ומגלה שהוא אכן הצליח להשיג את השם של השד (ויאמר שהיא שומעת את השם של השד, רק זה לא השם האמיתי שלו ואי אפשר לשלוט בו דרך זה). אך לאחר שהוא השיג את השם של השד שלחו אותו לאובלייט (oubliette) או מה שהחברה קוראים לו tzinok (צינוק) על מנת שישכח את השם ואת השד וכך הוא ינוטרל.

עכשיו שאנו מבינים זאת, דני נגש שוב לגיוארג ואומר לו “באת לכאן להשיג שד, והצלחת, יש לך את השד, יש לך את הכח, אתה זה ששולט בעצמך, אתה שולט בשד, אתה שולט בישראל! יש לך את הכח!”.

הפעם נראה שהמשפטים עושים את שלהם, משהו מתעורר בעיניו של גיוארג, הוא נראה לפתע מלכותי יותר, הוא מתרומם לאט ובכבוד, עיניו מלאות במודעות, הוא מסתכל עלינו, כשהוא מושיט את האריה קדימה, ואומר “אני משער שזה שייך לאחד ממכם?”. טם טם טם!

פגישה שלושים וארבע- 14.12.2020

להציל את טוראי גיוארג

השעה: 7:23 בבוקר יום רביעי הוא ה- 27.3.19 עד ??:23.

המקום: נגלה יחדיו

מתו:

גלים: מפחדן לחברותי - כעת חברותי (הצל - מעוניין לפגוע באביו המתעלל ולשכב עם אימו)

סוף פרק רביעי - ????

ezekiel_s_spaceship/פרק_רביעי.1607964278.txt.gz · מועד השינוי האחרון: 2020/12/14 18:44 על ידי jobu523